מכתב: Bodl. MS heb. b 11/7
מכתב Bodl. MS heb. b 11/7תגים
תיאור
Letter from an older Maghribī traveler, in Alexandria, to his cousin, somewhere in the Maghrib. In Judaeo-Arabic. Dating: ca. 1100 CE. Evidently this letter was never sent. The writer has spent the last five years in Egypt attempting to make a pilgrimage to Jerusalem. He describes the various disasters of the years 1095–1100 to justify both why he has failed to reach Jerusalem and why too he has remained in Egypt instead of returning to his family and waṭan. First, he describes the chaos in Palestine under the Seljuq occupation ("many armed bands made their appearance in Palestine"). He next describes the 1095 siege of Alexandria in which the vizier al-Afḍal deposed Nizār and secured the caliphate for al-Mustaʿlī ("the city was ruined. . . the Sultan conquered the city and caused justice to abound"). He again prepared for travel "when God conquered Jerusalem at his [the caliph's] hands," i.e., in 1098, only to be foiled by the appearance of the Franks, who "killed everyone in the city, whether Jew or Muslim." The writer is confident that the Fatimids will retake Jerusalem this very year, so he intends to remain in Egypt until he sees Jerusalem or gives up all hope. The letter ends with the writer's protracted illnesses. Throughout these years, the land has been filled with epidemic diseases (wabā', aʿlāl, amrāḍ, dever). The wealthy became impoverished, "most people died," entire families were destroyed. The writer himself developed a grave illness (maraḍ ṣaʿb), which lasted one year, and was shortly followed by another grave illness, which has lasted four years and perhaps continues to the present day. "Indeed [true is] what the Scripture has said of the dreadful disease of Egypt (Deut. 7:15). . . . He who hiccups (yastanshiq) will not escape from it. . . . ailments and will die from them. . . . Otherwise, he will remain alive." Note that "yastanshiq" typically means "inhale" or "snuff" (e.g., water for ritual ablutions) rather than "hiccup." Information largely from Goitein's attached translation and notes, and Goldman, "Arabic-Speaking Jews in Crusader Syria" (diss.), pp. 38–42, where there is a thorough analysis of the letter's context and a discussion of the writer's penchant for hyperbole.
Edition: גיל, משה
Translation:
Bodl. MS heb. b 11/7 7 recto
תיעתוק
משה גיל, (634–1099) ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 3.- בשרח
- לו דהבת אצף נא ענדי מן אלארתיאח נחו מולאי אכי ובן דודי
- [[לם ת]] אטאל אללה בקאה ואדאם עזה ותאיידה וסעאדתה וסלאמת[ה]
- ונעמתה ות[מכינה וכ]בת אעדאה לם תסע [[ ]] אלאוראק בל י[זיד]
- ויתצאעף כלמא טאלת אלאיאם ותצאעפת בורא עולם יקרב
- אגתמאעא סארה בעודתי אלי אלוטן ואלי נחלת אבות מכמלא
- באלסעאדה ברויתה ואנחנו ששים ושמחים יחד ברחמיו
- הרבים וחסדיו הגדולים וכן יהי רצון מא כפי ענך יאמולאי
- אני כרגת מן אלסנין אלכתיר פקירא"ראגיא רחמה אללה ומעונתה
- ונטר ירושלם תם אלעודה אלי אלוטן ולמא חצלת באלאסכנ
- סבב אללה עז אסמה אסבאב אוגבת אלתואני מדה יסירה
- חקירה תם תשאעת אלבחר וכתרה אלקטאיע פי ארץ אלשאם
- וליוצא ולבא אין שלום חתי אנה כאן יצלנא מן אלשאם מן קד
- סלמת רוחה ואחד מן גמאעה פיכבר אן אלקטאיע לא
- יכאד אן יסלם מנהא אחד לכתרתהא ולוקופהא פי אל
- [טרי]ק ענד כל בלד תם אלאכלאף פי אלברור בין אל
- [ ] מן נגא מן ואחד וקע פי יד אלכבר ואנב[[קעת]]//סטת// אלפתן
- [פרגע]ת אלי אלאסכנדריה וחוצרנא דפעאת וכרב אלבלד
- [ ] תמאן ואלמקאטעאת ואכר אלטוב פתחה אלסלטאן עז
- אללה נצרה פבסט פיה מן אלעדל מא לם יכן קט מתלה עלי
- איאם מלך מן גמיע מלוך אלעאלם ולם יוכד מן אחד דרה למא
- פוקה פרגות //אן// מע עדלה ושהאמתה יפתח אללה עלי ידיה אל
- בלאד ואסיר אלי אלקדס אמנא"מטמאנא"ואנתקלת מן אלאסכנדריה
- אלי מצר מתוגהא ולמא פתח אללה עלי ידיה אלקדס אלמבארך
- פלם יתמאדא אלחאל אלא מדה יסירה לם יכן פיהא זמאן ספר
- וטלעת אלאפרנג וקתלו גמיע מן בהא מן ישמעאל וישר
- ואסתאסרו קום יסיר בקין מן אלמקתולין פמנהם מן פך
- ומנהם מן הו פי אסרהם אלי אלאן פי אלבלאד אלשאסעה
- ואנתטרנא סלטאננא עז אללה נצרה אן יכרג אליהם באל
- עסאכר יטרדהם פלם נופק תארה בעד אכרי בל נחן אלי
- אלאן ראגיין נצר אללה עלי ידיה ואלא אבד מן לקא פי הדה אלסנה
- פאן נצרנא אללה עלי ידיה ופתח אלקדס וכדי יון אן שא אללה
- פאנא אלדי לא אלבת ען אלמסיר אליהא אשאהדהא ואעוד
- קאצדא אליכם אן שא אללה ואן ואלעיאד באללה כאנת הדה אלדפעה
- במתל אלדפעאת אלתי קד תקדמתהא פאן אללה אולא באלעדר
- ומא פי אלעמר פי אלמקאם ואלאנתטאר אכתר מן הדא
- פאנא אעוד עלי כל וגה וסבב מע אלחיאה אמא בעד נטר
- אלקדס או בעד אליאס מן דלך וכלא יכון דלכ וקד עלמת
- יאמולאי מא טרא עלינא מן ה סנין אקאם אלובא ואלאעלאל ואל
- אמראץ ענדנא ד סנין מתואליה פאפתקרת פיהא אצחאב
- אלאמואל ומאת אכתר אלנאס באלדבר חתי אן ביות מלא
- אפנאהא אלובא ומרצת מרץ צעב ולם אתמאתל מנה
- אלא פי נחו סנה תם אדרכני אלמרץ פי אלסנה אלאכרי
right margin
- ואקמת ד סנין [ב]מא פיה מן אלמר[ץ] אלא וקד [תו ]
אלדי קאל כתאב [אללה] מדוי מצרים הרעים פהו שי [ ]
יסתנשק פלא יסלם מנה
(can be read in the second line)
- ....אמראץ וימות בה....ואל[לה] יסלם....
תרגום
Bodl. MS heb. b 11/7 7 verso
