מסמך שלטוני: Moss. VII,17
מסמך שלטוני Moss. VII,17What's in the PGP
- תמונה
תיאור
ח97 מכתב מסחרי באותיות ערביות אל חלפון כנראה מצרים, לפני ראשית שנת 1136 חומר הכתיבה: נייר; מידותיו: 14 x 20.3 ס"מ. זהו מכתב מסחרי שלם קצר הכתוב גופו ורובו בצד אחד של דף נייר וסופו בצד השני ושם מילים אחדות בלבד. בחלק הריק של הצד השני כתב חלפון לאחר מכן טיוטת שטר השותפות המתפרסמת להלן, תעודה ח98. חרף קשיים מסוימים בפענוח ובתרגום אפשר לקרוא כמעט את כל המכתב, חוץ ממילים אחדות בשולי ע"ב, שבגלל רהיטות הכתב המופרזת שם לא הצלחתי לפענחן כלל. אין לראות במכתב לא שם השולח ולא שם הנמען, ויש להניח ששליחו האישי של הכותב הביא אותו אל הנמען ומסרו לידיו. כיוון שלאחר מכן השתמש חלפון בנייר שימוש חוזר לכתיבת טיוטה של שטר שותפות, סביר להניח שהמכתב נשלח אליו, ולהלן נראה שאמנם יש ראיה לכך. המכתב כתוב כולו אותיות ערביות ואות עברית אחת אין בו. הכותב היה בקשר הדוק עם חלפון ובגוף המכתב הזכיר שני אישים בשמותיהם הפרטיים, יוסף ואבראהים. הוא מילא בעד חלפון שליחויות מסחריות – במכירת מלחת נשדור ולפופית טורבית (או בקנייתן) ובניסיון לגבות חוב מאותו אבראהים. אינני רואה בכתוב סימנים מובהקים שהכותב היה ערבי או יהודי שמשום מה היה לו נוח יותר לכתוב באותיות ערביות או מסיבה אחרת העדיף לעשות כך. בסוף המכתב שבע"ב ברכות שלום לנמען (בתרגום: 'הדרתו') ול'אדוני' النازر (באותיות עבריות: 'אלנאזר'). אין זאת אלא המילה העברית נֵזֶר (הכתיב משקף ביטוי באמאלה) בתוספת תווית היידוע הערבית 'אל'. זהו תוארו של עֵלִי הדיין 'נזר המשכילים', אחיו של חלפון, שלעתים קרובות נזכר בכינוי 'הנזר' או בערבית-יהודית 'אלנזר' סתם ללא שמו הפרטי. מכאן הוכחה שהמכתב אכן נשלח לחלפון. ידוע שעֵלִי הדיין גם עסק במסחר. אולי יש בשימוש בתואר 'אלנאזר' רמז שהכותב, שהכיר את עֵלִי באופן אישי, היה יהודי. אולם איני סבור שזו ראיה חותכת, כי אפשר שלא-יהודים כינו אותו כפי שכינו אותו עמיתיהם היהודים. מאחר שחלפון התבקש למסור דרישת שלום לאחיו עֵלִי, יש להניח שבזמן כתיבת המכתב ישבו השניים במקום אחד, בוודאי בפֻסטאט או בקהיר, שבשתיהן היו לעֵלִי בתים. ייתכן שהכותב ישב באלכסנדריה. אולם אי אפשר לדעת אם יש קשר כלשהו בין המכתב לבין תוכן הטיוטה של שטר השותפות בין חלפון לבין סִבַּאע שבאלכסנדריה שנכתבה על גביו. כפי הנראה, חלפון היה במקומו של הכותב זמן לא רב לפני כן והמכתב נפתח בגעגועיו של הכותב על המקבל לאחר הפרֵדה ממנו. חלפון יצא את מצרים למערב בתחילת שנת 1136 וכשחזר אליה בשנת 1139 אחיו עֵלִי כבר לא היה בין החיים, ומכאן שהמכתב נכתב לפני התאריך הראשון. הסחורות נמכרו בחנות ובהכרזה פומבית למכירה, בערבית 'חלקה' (מילה במילה: עיגול). ה'חלקה', הידועה מכמה תעודות גניזה, לרבות תעודה ח89 (שורה 22), נזכרת שלוש פעמים במכתב זה. עד כמה שראיתי זה המקום היחיד שבו נזכר שהיה למכירה הפומבית יום קבוע, כפי שעולה לכאורה משורה 11.