מכתב: Bodl. MS heb. c 28/31
מכתב Bodl. MS heb. c 28/31תגים
תיאור
מכתב מאת חלפון אל אבן עזרא בדבר הגעגועים על יהודה הלוי וחוגו והדיכאון על פטירת האח אלכסנדריה, כנראה ינואר 1140 7.Bodl. MS. Heb. c. 28 (Cat. 2876), fol. 31 חומר הכתיבה: נייר; מידותיו:19.8x27ס"מ. פורסם אצל גיל ופליישר, ריה"ל וחוגו, עמ'332–337;פרנקל, האוהבים והנדיבים, עמ'240–247; גויטיין תיאר מכתב מעניין זה כדלהלן: תשעה חודשים לאחר ששב לאלכסנדריה ממסע ארוך בספרד כותב חלפון לקרוב 1 שם. הוא מתאר את פטירתם של חכמים נכבדים, לרבות אחיו הבכור ואת אי־ שלו יכולתו לפעול בגלל האנרכיה השוררת במצרים והדיכאון שלו (1129). מכתב זה מספק לנו תמונה מושלמת של השפעתם של רגשות על מצבו הגופני והנפשי של האדם. כפי שהיינו מצפים מאדם כמו חלפון, בעשרים השורות הראשונות הוא פיאר והילל את מארחיו הנדיבים והמשכילים, שעליהם כה מתגעגע. לאחר מכן הוא התפנה לקונן על האסונות שהטרידו את לבו: מלחמת אזרחים, אנרכיה, יוקר 2 במצרים, מותם של ראש ישיבת ארץ ישראל (שמושבה היה אז בקהיר) ושל המחיה רבים מאנשי הרוח ובכירים אחרים מן המעמד הגבוה של החברה היהודית; לא חלפו אלא חודשים מועטים של אבל על אלה, ואסון נוסף התרגש על חלפון – פטירתו של אחיו הבכור, שהיה אב בית הדין של הישיבה. חלפון מצא את עצמו חסר יכולת לתפקד כלל, ואפילו להשגיח על פריקת סחורותיו לא יכול. בתקופת שהותו הארוכה באלכסנדריה סבל בגופו ובנפשו, ובכל הזמן הזה לא היה בקו הבריאות, וגם לא היה מסוגל לעלות לקהיר: איך יכול הוא לבקר במקום שהניח אחיו? משפחתו וחבריו ירדו ַ לאלכסנדריה וניסו להניעו לשוב לביתו, אך הוא לא מצא בעצמו 'נ ְ̇ה ַצה' – מרץ – לנסוע לשם. משום כך לא קיים את הבטחתו לשלוח לחבריו בספרד (שרובם היו רופאים) את צמחי המרפא שביקשו, שכן את הצמחים הללו אפשר היה להשיג רק בעיר הבירה, שהייתה התחנה הסופית בסחר־הודו, ולא בעיר הנמל שעל שפת הים התיכון. מאותה סיבה לא היה בכוחו של חלפון להמשיך בכתיבתו את אותם הדיונים ח66 .מכתב מאת חלפון אל אבן עזרא בדבר הגעגועים על יהודה הלוי וחוגו והדיכאון 3 את מכתבו מסיים חלפון בעידון דק. אדם במצבו המלומדים שהחלו בהם בספרד. לא יכול לכתוב שום מכתב, אך געגועיו על חבריו בספרד לא הרפו ממנו. הוא מבקש מחבריו להתייחס בסלחנות לסגנונו הפגום ולכתבו המרושל, שנגרמו בשל מצבו 4 הנפשי. 5 וגויטיין הוא שקבע שהוא חלפון הלוי בר נתנאל כותב המכתב חותם את שמו 'חלפון הלוי', (אכן אין ספק שזאת כתיבתו) ועמד על זהותם של האישים הנזכרים במכתב והיחס ביניהם, אף על פי שמקצת הדברים הללו טרם יצאו מידי ספק. בפסקה שלעיל ציין גויטיין כי שנת כתיבתה של האיגרת היא 1129 ,אך בפרסומים אחרים ציין כי השנה היא 1139 ,ולמעשה פסח במחקריו על שתי הסעיפים לסירוגין. קביעת זמן כתיבת האיגרת באחת משתי השנים הללו היא סלע מחלוקת שעליה מושתת במידה רבה שחזור קורותיו של חלפון בספרד, ובעיקר קורות פגישותיו עם יהודה הלוי (שהוא, ככל הנראה, הנרמז במכתב, שורה 19 , בתור 'רבנא יהודה’) ובני חוגו, לרבות הנמען יצחק בן אברהם, שהוא על פי המשוער יצחק אבן עזרא. ממילא חשובים הדברים הללו לתולדותיו של יהודה הלוי עצמו, למשל. העניין נידון בפרוטרוט במבוא לספר זה, ושם מסקנתי היא שהאיגרת נכתבה בחודש ינואר 1140 6 לערך.
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
Bodl. MS heb. c 28/31 31 recto
תיעתוק
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).Recto
- יא מולאי וסידי עמאדי ודכירתי אלפאצ'ל אלאסעד אלחכים אלאמגד
- ומן אטאל אללה בקאה ואדאם נעמתה וארתקאה וסמוה וסנאה ובסטתה
- ונמוה ועלאה ובלגה ובלג פיה גאיה מנאה ובליג משתהאה
- אנה עלי דלך וכיל ולתחקיקה כפיל ברחמתה כתבת יא מולאי
- ואנא עלי חאל סלאמה ועאפיה בעד וצולי סאלמא בחמד אללה ועונה
- אלי תגר אלאסכנדריה וכאן וכאן קד ג'רי עלינא שדאיד ומצאעב
- יטול וצפהא ואשרפנא עלי אלתלאף ולטף אלבארי תעאלי ועשה
- ברחמיו וברוב חסדיו ואמא מא ענדי מן אלשוק ואלוחשה
- ואלארתיאח נחו מולאי וסידי וגמיע אלאהל אלשריף פאלבארי
- הו תעאלי עאלם מקדאר דלך ותאספי לפרקתהם [ ] אלנדם
- בעד אלפות ותדכרי תלך אלאיאם אלסעידה ואלעשרה אללדידה
- תם מא אצפה ואנתבה ואנשרה פי גמיע אלבלאד וכל
- אלאקטאר מן מחאסנהם ונמו אלפצ'ילה פיהם ותמכנהא מן
- גמיעהם מן עלום שתי ומעארף מכתלפה פי כל פן מע
- כתרה אשגאב וצגר סן ועול המלכות ותוקף הגלות
- אסאלה תעאלי אן יזיד להם צאלח מא עטאהם ולא ימכן אן
- יכון אלא מא קד כאן לכון מתל אלמולא רבי אברהם
- הח' המופלא ש'צ' ואלדהם ומתל אלמולא אלסיד אלאפיל
- אלחכם אלאכמל רבנא יהודה עמהם פכיף לא תכון
- אלפצ'ילה שעאר ודתאר ומלכא וטבאע והו
Upper Margin
- סאעה מא וצלת אכברת
- במציבתה ודהמתני רזיתה
- וקבלת חכם אללה תעאלי
- ועדלת קצ'אה וחמדתה
- אעתראפא בחסן מא
- אמצ'אה חתי אנני
- אקמת עדה איאם
- לם אטיק אלתצרף
- ולא אלטלוע אלי
- אלמרכב לתפריג'
- מא כאן מעי
- ותלף מא תלף
- ואנכסר מא קצ'י בכירה
Right Margin
- ברחמתה
- יקצ'י באלמזיד
- ואלקוה ואלתאיד במנה
- ואמא מא אנא פיה ומא לחקני
- ענד וצולי אלי אלבלאד מן
- אלאהתמאם במא חדת' וטרי
- פי אלבלאד פהו אמר יזיד עלי
- אלוצף מן גלא תקדם ופתן
- ותשוש בלאד וגיר דלך
- מן ע[דם] אגלא וסרוג'
- מן אלאמה ומן גמלהתא
- עדם מן ראס אלמתיבה
- ימצא רחמים וגמאעה
- אלדיאנין אלשיוך ובעץ'
- כדאם אלסלטאן ולם
- יכון אלא אשהר יסירה
- ווקף אלתסלי במן בקי
- חתי קצ'א אללה תעאלי
- עלי באלמחתום
- אעני עלי מולאי
- והאם ראסי אכי
- אלכביר
- פענד
תרגום
Bodl. MS heb. c 28/31 31 verso
ע"ב
- וגמלה אלאמר לם אנתפע בנפסי מן יום אן וצלת אלי אסכנדריה
- ולם אג'ד צחה תאמה פי אלגסם ולא פי אלנפס מן אלאמור אלתי טרת
- פי אלבלאד וחסרה מן מצ'א ונדמי עלי כרוג'י מן אלאנדלס פי תלך
- אלמדה חתי אנני כלמא תפכרת מוטן אלאך וסכנה אלאשראף
- עלי חאלה ותצרפה לם אגד מן נפסי קוי וצבר עלי אלטלוע אלי מצר
- ואלקאהרה ואלמשאהדה לדלך ואלמקאם פי אלאסכנדריה נדאפע
- מן וקת אלי וקת ולי אליום פיהא ט' שהור מן חין וצלת אליהא אלי
- אלאן ולם יבק מן לם יכסר ויעצ'ני וטלע אלי מצר מן גמיע
- אלאהל ואלאקארב ואלאצדקא וכל מן פי אלאסכנדריה ולם אגד
- מן נפסי נהצ'ה לדלך ואעצ'ם אהתמאמי חית שגלני אלזמאן
- בדלך ולם אתמכן עלי אלנהוץ' בבעץ' מכאפאתהם וקצ'א
- בעץ' חואיג'הם ממא כאן בבאלי ומא כלפוני איאה מן
- אמור אלבלאד וגראיבהא ואלעקאקיר אלמכצוצה בהא פהו
- תעאלי עאלם מא ענדי מן דלך וחית תאכר אלאמר פי הדה
- אלסנה לאן אמור מצר לא תנקצ'י (לא תנקצ'י) אלא למן הו
שוליים ימניים
- פיהא
- ומן כאן פי
- אלאסכנדריה לא תנקצ'י
- לה חאגה וטלבת אכתב
- למולאי אגראץ' ואסבאב
- בתלך אלאשארה אלתי
- ביננא פלם אגד מן
- אלנפס אנשראח לדלך
- וקד כתב למולאי עדה
- כתב פי מרכב אלקאיד
- וקד כאן למתל מן לחקה
- מא לחקני אן לא יכתב
- פי הדה אלמרה כתאב
- ולאכן לם יחמלני אלשוק
- ומא אגדה
ראש העמוד מעל הכתובת:
- פינעמו מואליי בבסט אלעדר פי נקץ אללפט' ואלכט למא אנא נסאלה ושלום יקירי ובבת עיני ירבה לעדי עד סלה
- וכתב עלי קדם עלי אלסאחל
כתובת
ימין
1 חצ'רה אלחכים אלגליל אלגצן
2 אלנביל אלחבר אלאכמל אלפאצ'ל אלאגמל
- כ'ג'ק' מר' ור' יצחק המבין המשכיל בר כבוד רבי אברהם החכם
- המופלא נט' רח'
שמאל
- שאכר חסן ודאדה
- וגמיל
- עשרתה ואעתקאדה
- אלשאיק לנט'רה
- חלפון הלוי
תרגום
Recto
- אדוני ורבי, משענתי ואוצרי. הנכבד, המאושר, החכם, המהולל,
- יאריך האל ימיו ויתמיד אושרו ורוממותו ועליונותו ומעלתו ורווחתו
- ושגשוגו ורום מעלתו וייתן לו את כל מבוקשו.
- הוא הנאמן על זאת והערב להגשים זאת ברחמיו. כתבתי, אדוני,
- בהיותי שלם ובריא לאחר שהגעתי בשלום, בעזרת האל וחסדו,
- לעיר הנמל אלכסנדריה. עברו עלינו קשיים ואסונות
- שתיאורם יארך. היינו על סף מוות ועשה הבורא חסד "ועשה
- ברחמיו וברוב חסדיו". אשר לבדידות ולגעגועים
- אל אדוני ורבי ולכל המשפחה הנאצלת, הבורא
- יתעלה יודע מה רבים הם. {הוא היודע את} עצבוני על הפרידה מעליכם, [ ] החרטה
- אחרי ההליכה, את היותי נזכר באותם ימים מאושרים ואת הרעות המתוקה.
- ונוסף על כך, את מה שאני מתאר ומעורר ומפרסם בכל הארצות ובכל
- המחוזות בדבר מעלותיכם ומידותיכם הטובות ואת דבר ההתבססות
- אצל כולכם של הידע הרב והידיעות המגוונות בכל תחום, למרות
- ריבוי האסונות והגיל הצעיר ו"עול המלכות ותוקף הגלות".
- אתפלל לאל יתעלה שיוסיף ויתן להם מהטוב שנתן ולא יתיר שיהיה
- אלא מה שכבר היה. כי {עם אנשים} כמו האדון רבי אברהם
- החבר המופלא שמרו צורו, אביהם וכמו האדון האציל
- החכם המושלם רבנא יהודה, דודם, כיצד לא תהיה
- המעלה הנעלה לסימן ולבוש ותכונה וטבע? האל
שוליים ימניים
- ברחמיו
- יפסוק תוספת
- וכוח ועזרה בחסדו.
- אשר למצבי ולדאגה שדבקה בי
- כשהגעתי לארץ
- נוכח מה שקרה והתרחש
- בארץ, זה דבר שיארך
- תיאורו: היוקר, המהומות
- והאנרכיה בארץ ושאר הדברים
- ומות הנכבדים ומאורות
- העם. ומבין מי
- שהלך מאתנו: ראש הישיבה
- ימצא רחמים וקבוצת
- הדיינים הנכבדים וחלק
- מפקידי השלטון ולא חלפו
- אלא חודשים מעטים
- ופסקה הנחמה במי שנותר
- והנה גזר עלי האל יתעלה
- את המוות,
- כלומר, על אדוני
- ועטרת ראשי, אחי
- הגדול.
- וכאשר
שוליים עליונים:
- הגעתי, נודע לי
- על אסונו ונדהמתי ממר גורלו.
- וקיבלתי את גזר- הדין של האל יתעלה
- והצדקתי את דינו ושיבחתיו
- בהכירי כי טובה
- החלטתו .
- שהיתי מספר ימים
- ולא יכולתי לנהל ענייני
- ולא לעלות
- לאונייה לשחרר
- את סחורתי
- ואבד מה שאבד
- ונשחת מה שגזר {האל} בטובו.
ע"ב
- כללו של דבר, לא התאוששתי מיום שהגעתי לאלכסנדריה
- ולא מצאתי בריאות שלמה לא בגוף ולא בנפש בגלל הדברים שהתרחשו
- בארץ והגעגועים אל מי שנפטר וחרטתי על יציאתי מספרד בתקופה
- זו עד שכל אימת שהרהרתי במקום מושבו של האח ובמקום מגוריהם של הנכבדים,
- במצבו ובענייניו, לא מצאתי בלבי כוח וסבלנות לעלות לפסטאט
- ולקהיר ולראות זאת. והשהות באלכסנדריה ואני דוחה
- מזמן לזמן והיום מלאו כבר תשעה חודשים מזמן שהגעתי אליה ועד
- כה ואין איש שלא משתתף בצערי ומחזק אותי. עלו אלי מפסטאט כל
- המשפחה והקרובים והחברים וכל מי שבאלכסנדריה, ולא מצאתי בנפשי
- מרץ לכך. עיקר דאגתי לכך שהזמן העסיקני
- בדברים אלה ולא היה בי מרץ לגמול לכם במקצת ולמלא
12 מקצת בקשותיכם, שהיה בדעתי {למלא} ואשר הטלתם עלי {להביא}
- מדברי הארץ ונפלאותיה וצמחי המרפא המיוחדים שלה. האל
- יתעלה יודע את מצבי ומאחר שהעניין התעכב
- השנה כי ענייני פסטאט אינם מסתייעים אלא למי
שוליים ימניים
- שנמצא בה,
- ומי שנמצא
- באלכסנדריה, צרכיו אינם
- מתמלאים. רציתי לכתוב
- לאדוני מטרות וסיבות
- בעניין זה
- שבינינו ולא מצאתי
- מנוחת נפש לכך.
- כבר נכתבו לאדוני מספר
- מכתבים באוניית המפקד.
- מן הראוי שמי שקרה לו
- מה שקרה לי, לא יכתוב
- בתקופה זו מכתב,
- אולם לא יכולתי לשאת את הגעגוע
- מבלי למצוא אותך.
ראש העמוד מעל הכתובת:
- יואילו אדוני לסלוח לי על הסגנון והכתב הלקויים במה שאבקש ממנו. ושלום יקירי ובבת עיני ירבה לעדי עד סלה.
- נכתב על רגל אחת על החוף.
כתובת
ימין
- הדרת אדוני הרופא הנכבד, הנצר הנכבד, החבר המושלם, הנעלה
- כבוד גדולת קדושת מרנו ורבנו יצחק המבין המשכיל בר כבוד
- רבי אברהם החכם
- המופלא, נטרו רחמנא.
שמאל
- המודה לידידותו הטובה
3-2 ורעותו היפה ואמונו.
- המתגעגע לראותו,
- חלפון הלוי.
הערות
Recto
- 7--ישעיה סג, ז
15 צגר סן [=הגיל הצעיר]: גיל-פליישר קראו: 'צגר ט'ן' ותרגמו: 'מיעוט הקיום'. תרגומם לא ברור לי. מכל מקום, הזכרת הגיל הצעיר מתאימה, שהרי הדברים נכתבו אל יצחק אבן עזרא שנולד לכל המוקדם בשנת 1109 והיה אפוא, בזמן כתיבת המכתב (שנת 1130), בן עשרים ואחת שנים בלבד. על חישוב שנות חייו של יצחק אבן עזרא ועל הקריירה המהירה שלו מגיל צעיר ביותר ראו גיל-פליישר, עמ' 157-156.
- רבי אברהם: הכוונה לאברהם אבן עזרא, ספרד.
- רבנא יהודה: הוא המשורר יהודה הלוי.
שוליים ימניים
- מות ראש הישיבה: הכוונה למותו של מצליח הכהן בן שלמה, ששימש כראש ישיבת גאון יעקב בין השנים 1126 עד 1139, ראו כהן, שלטון, עמ' 286-283.
17 ווקף אלתסלי במן בקי [= פסקה הנחמה במי שנותר]. גיל-פליישר תרגמו: 'כבר התחילו הנותרים להתנחם'. לפי הבנתי רומז כאן הכותב למה שיאמר להלן באופן מפורש, דהיינו למות אחיו זמן קצר ביותר אחרי פטירת אנשים אלו.
20--22 אחיו הבכור של חלפון בן נתנאל הוא יצחק. ראו גיל-פליישר, עמ' 52--53, השוללים את האפשרות כי הוא זהה עם משה הלוי בן נתנאל, ששימש כאב בית דין בבית דינו של מצליח הכהן, כפי ששיער גויטיין. ראו גויטיין, הפרשה, עמ' 25-24.
Upper Margin
15 בכירה [=בטובו]: גיל- פליישר קראו: 'בכסרה' ותרגמו: 'מה שגזר (אלוהים) את הפסדו'.
ע"ב
- סכנת אלאשראף [= מקום מגוריהם של הנכבדים]. גיל-פליישר תרגמו: 'העונג (שהיה לי) לראות את הנעשה אצלו..'. תרגומם לא ברור לי. לפי הבנתי הוא רומז כאן לאותם נכבדים שנפטרו זמן קצר לפני מות אחיו, שמקום מגוריהם – ספרד, שהוא גם מקום מגורי אחיו – מהווה נושא נרחב להרהוריו.
