מכתב: T-S 13J8.17
מכתב T-S 13J8.17תגים
תיאור
Letter from the rabbinical court of Fustat to Madmun b. Ḥasan regarding the estate of Ibn Jumayhir. Fustat, 1146.
Edition: Goitein, S. D.
Translation:
T-S 13J8.17 1r
תיעתוק
S. D. Goitein, unpublished editions.II, 70
- אנו בית דין חתומי מטה נועדנו במושב אדננו נגיד אל-ים בתוכינו נגידנו שמואל הנגיד
- יכון שמו לנצח להשתדל ולשקוד על עסק עזבון מר ורב חלפון בר שמריה הלוי דידיע בן גמיהר
- שטבע בים התימני לה[ס]כים כאחד לדעה מה יעשה לו להעמיד אפוטרו//פו//ס ומי שיטפל בדבר
- להביאו למצרים כי הניח בן קטן ושתי יתומות ואלמנה והן צריכות למזונות ולפרנסה [להש]יאן סמוך
- לפרקן ועל פי מה שהסכמנו סדרנו דברינו //מרשות נגידנו// לפני שרנו וגדולנו מרנא ורבנא מצמון השר וגדול בישראל
- וכול ואחרים י[איר] נתיב ותעלומה יוציא אור וטהר ידים כמוהו יוסיף אומץ לא ישקוט עד אם כלה
- את הד[בר ונת]גלגל זכות על ידו להאיר עיני חשכים ולפקח נפש יתומים ואלמנה כאלה וכזה סדר דברינו
- לפני [נגידנו] אשתקד שמועה שמענו מפי סוחרי גוים ורוכלי אומות העולם על האיש הנזכר שהפליג
- בים ונשתברה הספינה שהיה בה וטבע //בנמלה של עדן// וחיים לנו ולכל ישראל הניח והגידו כי פלטתו (!) הים ונקבר במדינת עדן
- ולאחר ימים העלו מן הים אמודאי מקצת מסחורתו קצת ממנה שבא ליד שרנו בהיות ידו נטויה עליו
- מלפני שטרפו אותו שלטוני הארץ ועל פי אלה הדברים שהגיעונו מפי הגוים //עד הנה// לא ראינו להתע.. ולהל..ד
- לעשות בו מעשה למנות אפוטרופוס ולהרשות מורשה //לצאת ולבוא וללכת ולטרח// לקבל הדבר כי אמרנו אי איפשר ששרנו לא
- יגלה אזנינו בדבר אמרנו נוחיל עד בא דברו וכבדנוהו ועל פי דברו נסכים לדעת מה יעשה בישראל עודנו
- מתיעצים בדבר והנה מעם שרנו באה אגרת דברים מעולפת ספירים ואמר עם הספר את כל המורע
- ואנו סומכים ובאים //על דברו// ומחפשים נאמן לעשות בו מעשה על פי הגדתו //[[כתבו]]// לא הספקנו לגמור את הדבר עד שבאו
- שלשת עדי [[יושר]] //ישראל// המה פלני בן פלני ופלני בן פל ופלני בן פלני והעידו לפנינו לאמר אנו מוחזקין על הכרה שלימה
- על מרנא ורבנא חלפון בח//י//יו ואנו בקיאין בו //הרבה// וכשעלה מן הים ראינוהו והכרנוהו בצורתו ובתמונתו ולא נשתנה
- מראהו ופרצוף פנים עם החוטם יצא שלם כתקנו לא נתחלף ועמדנו על קבורתו וקבלנו עדות//ם// [[פיהם]] והיא
- מ[קוימת ומוחזקת] בשימוש בית דין ובכלל עדותם מגידין הגידו כדברי שרנו בכתבו שלקח מושל הארץ מה שלקח
- ו[...]מופקדת אצל שרנו ואחר ספר אגרת שרנו וספירת העדים הנזכרים עמדנו על
- עמדנו ונחפשה חיפוש ונכריז את מי נשלח ומי ילך לנו ולא מצינו איש ר[א]וי לפי מלאת ספק החפץ ובשעת
- חיפוש[ינ]ו נקרה נקרינו עם מר ורב אברהם בר יוסף אלמהדוי הידוע באבן בקל שהיה עושה דרכו לתימן
- ומקצת ממנו החתומין למטה ומקצת [[מן]] מזקני הארץ ומן [ה]מתיחסים ליתומים //[[...]]// הסכימו שיביא עימו
- [[להביא]] לקחת הדבר מעם שרנו ולתבוע ולערער ולדון //בחסדי שרנו עליו// עם כל שיוַדע שהיה למת עסק עמו כדרך כל אפוטרופסין
- ומורש[[ה]]//ין// הנהוגין בדבר והקשה לשאל [[ממנו]] //מהם// שכר מרובה אך [[העמדנוהו]] //העמידוהו// על שכר שמונים זהוב שיקח בשכרו
- וימאן לקחת כל עיקר //נראה לנו מפני שהיתה השעה דחוקה עליו לא נתכוון הדבר ולא בא לידי מעשה כי// בשעה שהחלו לשאת ולתת בדבר עמו כבר היה חבילתו בספינה ורגלו אחת בספינה ורגלו אחת
- ביבשה ולא היה לו [[ולנו]] //ולהם// פנאי לגמור את הדבר ולא [[רפרפנו]] //רפרפו// עיני[[נו]]//הם// עד שהורם קלע ספינתו והלך לו לשלום ואתה עתה
- ברוך [יו] אם הרשית אדם מתחת ידיך זולתי זה הוא מקובל עלינו ומורשה מתחת ידינו ותורתו עמנו כתורת
- אפוטרופוס שמינוהו בית דין לחוב ולזכות להשביע ולגלגל ולעשות כל טצדקי דעבדי אפוטרופסין של
- בית דין ואם לא נזדמן לך ובאה הסכמתך עמנו הנה זה האיש מר ורב אברהם הנזכר ראוי לדבר אם תוכל לו ואנחנו
- מסכימין עמך ונזקקים לו למיקם למהוי אפוטרופא ליתמי לעיין להון במא דאית להון במדינת עדן וכול'.