רשומה קשורה ל-מכתב: T-S 13J19.23
מכתב T-S 13J19.23- ציטוט
- S. D. Goitein, unpublished index cards (1950–85), #10473. Princeton Geniza Lab, Princeton University.
- Relation to document
- דיון
- ציטוט
- S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and אמיר אשור, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
- Location in source
- ח84
- Relation to document
- Digital Edition
- Digital Translation
- מהדורה
- ציטוט
- Posen Library of Jewish Culture and Civilization (Yale University Press, 2026), vol. 3: Encountering Christianity and Islam.
- Relation to document
- Digital Translation
- ציטוט
- Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).
- Location in source
- Doc. #70, pp. 523-527
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
- ציטוט
- S. D. Goitein's מהדורה (1950–85).
- Location in source
- Relation to document
- מהדורה
- ציטוט
- משה גיל and Ezra Fleischer, יהודה הלוי ובני חוגו (in Hebrew) (ha-Igud ha-ʻolami le-madaʻe ha-Yahadut, 2001).
- Location in source
- Doc. #55
- Relation to document
- מהדורה
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; אשור, אמיר
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; אשור, אמיר (in Hebrew)
T-S 13J19.23 1r
- תאלת
- בעד אן אבתדא הו צלח להם בעד הדא יעזוה ויסלוה ומא כפא חזני
- ומא אנא פיה אלא ובעד אלשיך אבו יעקוב ש''צ ודכולה אלהנד אללה יִכִתִבִ
- סלאמתה ופי הדא אליום וצל מר' יצחק אלשג'למאסי והו יו (!) אלאחד
- אלתאמן מן ניסן אללה יבלגהא שנים רבות ונעימות ויקרב גאולת
- עמו אלכלייה בימיה ובימנו (!) ובימי עמו ישראל ותאכל מן הזבחים
- ומן הפסחים שהגיע דמם על קיר מזבח יו' אלהנו (!) וכן יהי רצון מא
- אדכר מוסם ולא אהני בה וקד אלבארי יא מולאי אן מן וקת עידנא ענד
- רבנו עלי אלנזר ימצא רחמים מא עידת עיד אלא חזין כאיב באלכאץ
- עאם אול כנא חזאנא כאיבין מן גהה כרימתה וחאלנא ואבו אלמעאלי
- מתל אלצ'ו יצ'י קדאמי ואנא כאפר בנעמה אללה עלי כיף אכון
- אלסנה בכי ואנחה ואנקה עלי אנני וחקהא עלי עדד אלרגעים אנא
- כדא ואלחזינה אלכרבה אלבית אלמייתה עלי וגה אלארץ תאנוק נאנק
- חלל אסאללה אלכפאיה פיהא ופי גמיע אלבית וכנת אנא והי נדלל
- עליה אדא כרג אבן עמתה ונולם קלבה ונטלב מא ליס פי קדרתה
- מן אלכדמה ואלקיאם במא נחתאג' פכיף חאלנא אדא טלב אלכרו̇ג
- בעד אלעיד מן נגד ישארכנא פי מציבתנא קד כאן עלי אקלל
- ואכתצר פי אעלאמהא חאלי פי ורקה ואחד כאכתצארהא
- מא וגדת להדא סביל אלקינות אלתי כנת אקולהא ואלמראתי אנא והו
- עלי רבנו יהודה הלוי הצדיק והקדוש אנא אתמתל בבעץ אביאתהא
- אלדי כנת אכאברה פיהא צדיק יו' בכל דרכיו ואכוה למא תפצל
- אללה עליה ועלי בעאפיתה הג כרג אלי אלכתנין מן אלהם אלדי
Recto
תאלת
- בעד אן אבתדא הו צלח להם בעד הדא יעזוה ויסלוה ומא כפא חזני
- ומא אנא פיה אלא ובעד אלשיך אבו יעקוב שצ' ודכולה אלהנד אללה יכתב
- סלאמתה ופי הדא אליום וצל מר ר' יצחק אלשגלמאסי {!} והו יו{ם} אלאחד {!}
- אלתאמן מן ניסן אללה יבלגהא שנים רבות ונעימות ויקרב גאולת
- עמו אלכלייה בימיה ובימנו בימי עמו ישראל ותאכל מן הזבחים
- ומן הפסחים שהגיע דמם על קיר מזבח בחיר אלהנו וכן יהי רצון מא
- אדבר מוסם ולא אהני בה וקד {עלם} אלבארי יא מולאי אן מן וקת עידנא ענד
- רבנו עלי אלנזר ימצא רחמים מא עידת עיד אלא חזין כאיב באלכאץ
- עאם אול כנא חזאנא באיכין מן גהה כרימתה וחאלנא ואבו אלמעאלי
- מתל אלצו יצי קדאמי ואנא כאפר בנעמה אללה עלי כיף אכון
- אלסנה בכי ואנחה ואנקה עלי אבני וחקהא עלי עדד אלרגעים אנא
- [ ]בכא ואלחזינה אלכרבה אלבית אלמייתה עלי וגה אלארץ' תאנוק {!} נאנק
- [ ] חלל אסאלה אלכפאיה פיהא ופי גמיע אלבית וכנת אנא והי נדלל
- עליה אדא כרג אבן עמתה ונולם קלבה ונטלב מא ליס פי קדרתה
- מן אלכדמה ואלקיאם במא נחתאג' פכיף חאלנא אדא טלב אלכרוג'
- בעד אלעיד מן נגד ישארכנא פי מציבתנא קד כאן עלי אקלל
- ואכתצר פי אעלאמהא חאלי פי ורקה ואחד כאכתצארהא
- מא וגדת להדא סביל אלקינות אלתי כנת אקולהא ואלמראתי אנא והו
- עלי רבינו יהודה הלוי הצדיק והקדוש אנא אתמתל בבעץ אביאתהא
- אלדי כנת אכאברה פיהא צדיק יו' בכל דרכיו ואכוה למא תפצל
- אללה עליה ועלי בעאפיתה הג' כרג אלי אלכתנון מן אלהם אלדי
recto
- הדף השלישי.
- אחרי שהוא פתח, עלה בידיהם לנחם אותו ולדבר אליו דברי תנחומים. ולא דיים יגוני
- ומצבי הקשה אלא שאף נוספו יציאת השיך אבו יעקוב למרחקים ונסיעתו להודו! ה' יגזור את
- הגעתו בשלום. היום הגיע מר' יצחק אלשג'למאסי, והוא יום ראשון,
- שמונה בניסן. ה' יביא אותו (= יביאך) לידי שנים רבות ונעימות ויקרב גאולת
- עמו השלמה בימיך ובימינו ובימי עמו ישראל ותאכל מן הזבחים
- ומן הפסחים שהגיע דמם על קיר מזבח יו' אלהנו (!) וכן יהי רצון. אין
- אני מזכיר מועד ולא מברך עליו – והבורא [יודע], אדוני, שמן הזמן שעשינו את החג אצל
- רבנו עלי הנזר ימצא רחמים, לא עשיתי שום חג אלא באבל וכאב, בייחוד
- אשתקד היינו עצובים וכואבים בגלל 'יקירתו' ובגלל בריאותנו הלקויה. ואבו אלמעאלי
- הוא כמו אור המאיר לפניי. ואני כפוי תודה על חסדי ה' עליי. איך ייתכן שאהיה
- השנה, בכי ואנחה ואנקה! אולם אני – נשבע אני בחייו (= בחייך) – כל הזמן
- כך. והעגומה, העלובה, אשתי המתה על פני האדמה, תאנוק נאנק
- חלל. אני מתפלל לה' שזה יהיה מספיק בשבילה ובשביל כל המשפחה. ואני והיא שמנו מבטחנו
- (15–16) בו (= בך), כאשר יצא בן דודתו (= אחות אביו) ואנו מצערים אותו ודורשים שירות וטיפול בצרכים שלנו שאין ביכולתו לעשות. ומה יהיה שלומנו, אם ירצה לצאת
- לאחר החג? את מי נמצא שיגמול לנו חסד בצרתנו? היה מן הדין שאצמצם
- את ההודעה לו על מצבי ואקצר בה, בדף נייר אחד, כפי שהוא (= שאתה) מקצר
- (19– 21) אבל לא יכולתי לעשות כך. את אחד הבתים של הקינות וההספדים שאמרתי, אני והוא (= ואתה), על רבנו יהודה הלוי הצדיק והקדוש, שבהם הייתי מחליף מכתבים אתו (= אתך), אני מצטט: 'צדיק יו' בכל דרכיו'. ואחיו, כאשר גמל
- ה' עליו – ועליי – להבריא אותו, ברח, יצא אל חותניו מפני המצוקה
Translated by Amir Ashur and Benjamin M. Outhwaite.
After he began, they were able to comfort him and console him. And neither my grief nor the situation I was in was concealed. Except that my agony and harsh situation increased when Abu Yaqūb went to India—may God return him safely. And on this day, Sunday the 8th of Nisan, Mar Isḥaq al-Sijilmāsī arrived. May God bring you many pleasant years, and may He bring near the complete redemption of His people in His days and in our days, in the days of His people Israel, and may you eat from the sacrifices and from the Passover offerings whose blood reaches the side of our God’s chosen altar, and so may it be. I never mark a holiday without blessing him, and the Creator knows, my master, that from the time we celebrated the festival with Rabbenu Eli the Diadem—may he find mercy—we have celebrated festivals only in sorrowful melancholy, and last year, in particular, we were grief-stricken because of his dearest [sister] and our situation. And Abū ’l-Ma‘ālī is like a light who shines before me.
And I am ungrateful for the mercy of God upon me. How can I be this year crying and sighing and groaning [see Malachi 2:13] over my son? But by your truth at every moment [we are so], and the sorrowful, the miserable [one], [my] wife, who is [like one] lifeless upon the earth: the wounded shall groan (Jeremiah 51:52). I ask Him that this be enough now, for her and for the whole household. She and I guided him when his cousin set out, and we caused him heartache and sought what was not in his power to give—employment and support, of which we were in great need. And how should we feel if he seeks to depart after the festival? Who will help share our misfortune? I should have cut and shortened the news of my situation down to one page, as he shortens his. I could not find a way to do that. To the dirges and lamentations that I pronounced over Rabbenu Judah ha-Levi, the righteous and holy, I could compare some of the verses I used to praise him: The Lord is righteous in all His ways (Psalms 145:17).
And his brother, when God favored him and me with health, he fled and departed for his in-laws due to our hardship. There is no way for me to travel to you, and I cannot stay in Alexandria. And were it not for the sickness of this “confined one” [my wife], I would have found myself with you, so that I might watch over his affairs and instruct him about what he should do, concerning marriage and so on. For me, as it is said, The dead praise not the Lord, etc. (Psalms 115:17).
I’ve already taken up too much of his noble splendor’s time. But to whom should I open my heart if not him? Who remains from among the “beloved ones” to whom I can complain about my circumstances and who will understand my hurt? God reward me and reunite you and me before death. I’ve already asked you a number of times if you could get the commentary on Isaiah from the sheikh Abū Naṣr for this poor creature, his brother, to study. Perhaps the Lord of Hosts may be gracious (Amos 5:15), and let Him remain a nourisher of thine old age (Ruth 4:15) and watch over my day.
And I’m again making the request that you send it with whomever you wish. And Rabbenu Eli the Diadem—may he find mercy—has already taken action concerning the deposits collected by the sheikh Abū ’l-Faḍl the Trustee—may God protect him—son of the Trustee—may God be pleased with him. He carried them from Abyār when the possessions of his maternal uncle, Bishrun, were taken. And it happened that everyone who came from Abyār tried to tempt me with a fancy box [zinjala] or a jug cover. And I did my best to get a receipt from our lord, the head of the academy—may his memory be blessed. But time was against me. The deceased sent it a few times to the Diadem—his rest be in Eden—but it wasn’t possible to copy it because of the delay. I am asking you please to speak to him to write a letter to go with the letter from our splendid lord, the nagid—may he live forever. And the list in all its parts, let it be sent with the one who will carry the letter to the deputy in Minyat Zifta. Let me know his name and his father’s name, meaning Abū Faḍl. Moreover, if you don’t mind, please draw his attention to this part. He already wounded me and wounded my heart at the same place he wanted to benefit me by keeping them for me.
Wishing him well-being, and well-being on the honorable, great, and holy, our master and our teacher Ezekiel the sheikh Abū ‘Alī—personal greetings—and all the boys and the cousins, the sheikh Abū Naṣr and the sheikh Abū ’l-Faraj and the sheikh Abū ’l-Majd—personal greetings. And if you can, inform me of your circumstances and the circumstances of my master, [your] brother. And if not, forgive me. And inform me of any news of Rabbi Isaac, the relative of Rabbenu Judah ha-Levi—may his memory be for a blessing. And greetings.
T-S 13J19.23 1v
verso
- נחן לא ארא סביל אלי אן אמור אלי ענדה ולא קדרה עלי אלמקאם
- פי אלאסכנדריה ולולא וגע הדה אלעגונה כנת בחית הו לאשרף
- אלי אחואלה ואנבהה למא יחתאג קראן וג'ירה //אנא כמא קיל\\ לא המתים יהללו יה וג'
- וקד אטלת עלי חצרתה אלסאמיה ולמן אפרג קלבי אלא להא מן
- בקי מן אלאוהבים אלדי אשכו אליה חאלי פיערף קביחתי אללה יכפיני
- פיהא ויגמע ביני ובינהא קבל אלמות וקד כנת סאלתהא עדה דפעאת
- אן תאכד אלתפסיר לישעיהו ענד אלשיך אבו נצר להדא אלמסכין
- אכוה ינצר פיה אולי יחנן יו' צבאות ויבקיה יכלכל שבתי ויקף
- עלי יומי ואנא אגדד אלסואל להא פי אנפאדה צחבה מן תראה
- וקד כאן רבנו עלי אלנזר ימצא רחמים פעל פי אלרהון אלד (!) קבצ'הא אלשיך
- אבו אלפצל אלנאמן ש''צ אבן אלנאמן רצי אללה ענה אלדי חמלהם מן אביִאר
- וקת אכדו תרכה אבן עמתהם בשרון וצאר כל מן גא מן אביִאר יגי
- יכלקני עלי זנגלה עלי גטא כוז וחרצת אן אכד כתאב מן סיידנא
- ראס אלמתיב (!) ז''ל תעסר עלי אלוקת ואנפדה אלמרחום עדה דפעאת
- אלי ענד אלנזר נ'ע ולם יתפק אן תנפך הדה אלעאקה אסאלהא אן תתפצל
- תקול לה יכתב כתאב מע כתאב מן //הדרת\\ סיידנא אלנגיד תכון לעד ואלפהרסת
- בעדתהא יסלמהא למן יוצל אלכתאב אלי אלנאיב פי מניה זפתא ותעלמני
- אסמהו ואסם ואלדה אעני אלשיך אבו אלפצל ואן האן עליהא אִוקפה עלי הדא אלפצל
- פקד אדאני ואדא קלבי מן מכאן טלב ינפעני פי חפצהא עלי ושלומה
- ושלוםִ כבוד גד' קד' מרנא ורבנא יחזקאל אלשיך אבו עלי מכצוץ באפצל
- אלסלאם וגמיע אלפתיאן ואולאד אלעם אלשיך אבו נצר ואלשיך אבו אלפרג
- ואלשיך אבו אלמגד מכצוצין באפצל אלסלאם אן האן תעלמני חאלהא
- וחאל מולאי אלאך ואלא פמחמול ענהא ותעלמני כבר רב יצחק קריב
- רבנו יהודה הלוי ז''ל ושלום
ע"ב
- נחן לא אנא סביל אלי אן אמור אלי ענדה ולא קדרה עלי אלמקאם
- פי אלאסכנדריה ולו לא וגע הדה אלעגונה כנת בחית הו לאשרף
- עלי אחואלה ואנבהה למא יחתאג קראן וגירה //אנא כמא קיל// לא המתים יהללו יה וגו'
- וקד אטלת עלי חצרתה אלסאמיה ולמן אפרג קלבי אלא להא מן
- בקי מן אלאוהבים אלדי אשכו אליה חאלי פיערף קריחתי אללה יכפיני
- פיהא ויגמע ביני ובינהא קבל אלמות וקד כנת סאלתהא עדה דפעאת
- אן תאכד אלתפסיר לישעיהו ענד אלשיך אבו נצר להדא אלמסכין
- אכוה ינצר פיה אולי יחנן יו' צבאות ויבקיה יכלכל שבתי ויקף
- עלי יומי ואנא אגדד אלסואל להא פי אנפאדה צחבה מן תראה
- וקד כאן רבנו עלי אלנזר ימצא רחמים פעל פי אלרהון אלד{י} קבצהא אלשיך
- אבו אלפצל אלנאמן שצ' אבן אלנאמן רצי אללה ענה אלדי חמלהם מן אביאר
- וקת אכדו תרכה אבן עמתהם בשרון וצאר כל מן גא מן אביאר יגי
- יכלקני עלי זנגלה עלי גטא כוז וחרצת אן אכד כתאב מן סיידנא
- ראס אלמתיב ז"ל תעסר עלי אלוקת ואנפדה אלמרחום עדה דפעאת
- אלי ענד אלנזר נע' ולם יתפק אן תנסך הדה לעאקה אסאלהא אן תתפצל
- תקול לה יכתב כתאב מע כתאב מן //הדרת// סיידנא אלנגיד תכון לעד ואלפהרסת
- בעדתהא יסלמהא למן יוצל אלכתאב אלי אלנאיב פי מניה זפתא ותעלמני
- אסמה ואסם ואלדה אעני אלשיך אבו אלפצל ואן האן עליהא תוקפה עלי הדא אלפצל
- פקד אדאני ואדא קלבי מן מכאן יטלב ינפעני פי חפצהא עלי ושלומה
- ושלום כבוד גד' קד' מרנא ורבנא יחזקיל אלשיך אבו עלי מכאץ באפצל
- אלסלאם וגמיע אלפתיאן ואולאד אלעם אלשיך אבו נצר
ואלשיך אבו אלפרג
- ואלשיך אבו אלמגד מכצוצין באפצל אלסלאם אן האן תעלמני חאלהא
- וחאל מולאי אלאך ואלא פמחמול ענהא ותעלמני כבר רבי יצחק קריב
- רבנו יהודה הלוי ז"ל
- ושלום
הערות
Recto
- ח' בניסן חל ביום א', 5 באפריל 1142. הברכות הנלוות הן אפוא לחג הפסח [גיל-פליישר].
- אלנזר: גויטיין מזהה אותו כעלי, אחיו של חלפון בן נתנאל, ששימש כאב בית דין של קהיר ומת בסביבות 1140. כינויו היה נזר המשכילים, ראו גויטיין, ריה"ל בספרד, עמ' 148. 'הדיין המשכיל המופלא הרב הגדול המעולה נזר המשכילים' נזכר גם אצל מאן, יהודים, א, עמ' 223.
עלי הנזר נפטר כשלוש שנים לפני כתיבת האיגרת הזאת [גיל-פליישר].
- כרימתה [=אחותך]: גויטיין סבור היה, בין השאר על סמך שורה זו, כי אשתו החולה של עמרם בן יצחק הייתה אחותו של חלפון בן נתנאל. ראו גויטיין, מכתב, עמ' 361. גיל סבור כמותו, אולם פליישר, אשר הצביע על הבעייתיות שבהנחה זו, העלה את הסברה כי אשת חלפון הייתה בתו של עלי הנזר (אחי חלפון) ובת אחיו של חלפון בן נתנאל. עמרם מכנה אותה בשורה זו 'אחותך' בגלל חיבתו אליה ודאגתו לה אחרי מות אביה זה לא מכבר (כפי שמתברר ממכתב זה עצמו). ראו גיל-פליישר, עמ' 45--47.
- 'תאנוק נאנק חלל': השווה ירמיה נא, נב: 'ובכל ארצה יאנוק חלל'.
- תהלים קמה, יז.
- ואכוה [=ואחיו]: גיל-פליישר סבורים כי יש כאן שיבוש וצריך להיות 'ואכוהא' [=ואחיה] וכי הכוונה לגיס של עמרם, הנזכר גם בתעודות אחרות כמי שמסייע בידו לטפל באשתו. ראו גיל-פליישר, עמ' 498, הערה 18. לדעתי הוא מכוון בכינוי זה אל עצמו, כפי שהוא נוהג בדרך כלל. ראו למשל להלן, ע"ב שורה 8. באופן זה מקבל כל הקטע במכתב זה משמעות: עמרם מתנצל על כך שהוא יוצא מאלכסנדריה בענייני מסחר ובכל זאת אינו עתיד לבקר אצל חלפון בן נתנאל.
ע"ב
- עגונה: צריך להיות 'עגומה', כפי שהוא מכנה את אשתו גם במכתבים אחרים [גיל-פליישר].
- קראן: גיל-פליישר תרגמו 'קריאה'. לדעתי הכוונה לנישואין. ואכן, עמרם מזרז ומעודד את חלפון הרווק למצוא לו אישה גם במכתבים אחרים. משום כך, גם הפסוק המקראי שהוא מצטט בהמשך, 'לא המתים יהללו יה' (תהלים קטו, יז) בא, ככל הנראה, לשכנע את חלפון להינשא ולהוליד בנים מקיימי מצוות. ואולי הוא בא לתרץ את נטישתו את האבל ואת אשתו החולה וצאתו בענייני פרנסה ומסחר, ההכרחיים לקיום החיים, שהרי 'לא המתים יהללו יה'. גיל ופליישר סבורים כי בפסוק זה כוונתו לומר כי קצרה ידו מהושיע. גיל-פליישר, עמ' 498, הערה 23.
- 'יכלכל שבתי': השווה רות ד, טו.
- אבו אלפצ'ל הנאמן, הוא 'אבו אלפצ'ל אלנאמן השר הנכבד (בן) הנאמן, חמדת הקהילה פאר הישיבה', הנזכר בין נכבדי פסטאט. ראו אלוני, רשימת נכבדים, עמ' קלא, סימן יד [גיל-פליישר].
- אביאר: גיל-פליישר קראו 'אבו אדיג'י'.
- זנג'לה [=קופסה]: גיל-פליישר קראו כשתי מילים נפרדות: 'זנג' לה', ותרגמו 'תוף שהיה לו'. לדעתי סביר יותר שהכוונה לכלי קיבול שונים, כגון קופסה וכד.
- ראש הישיבה הוא בוודאי מצליח גאון, שנפטר שנים ספורות קודם לכן. המכתב המבוקש הוא פסק דין בעניין העיזבון או רשימה מפורטת ומאושרת של חפצי העיזבון [גיל-פליישר].
- אלפהרסת: גיל ופליישר תרגמו 'רשימות הספרים', אבל אולי הכוונה לרשימה מפורטת של חפצי העיזבון.
- אלפצל: גיל ופליישר תרגמו 'חלק', אבל אולי הכוונה לפירוט החפצים, כמו תפציל.
- מא כאן: גיל ופליישר קראו 'מכנון' ותרגמו כשם אדם או כינוי.
- אבו נצר ואלשיך' אבו אלפרג' ואלשיך' אבו אלמג'ד: אלו הם שלושת בניו של יצחק הדיין בן נתנאל, אחיו הבכור של חלפון. עמרם בן יצחק נהג לשלוח להם דרישת שלום בכל אחד ממכתביו. אשר לכינוי 'בני הדוד', ראו גיל-פליישר, עמ' 46 [גיל-פליישר].
- יצחק בן עזרא: בנו של אברהם אבן עזרא והאיש שנלווה אל יהודה הלוי במסעו למצרים. ראו גיל-פליישר, פרק שישי, עמ' 173-148.
verso
- שאנו שרויים בה. איני רואה אפשרות לעבור לגור במקומו (= במקומך) ואיני יכול להישאר
- באלכסנדריה. ואלמלא מחלתה של העגונה הזאת, הייתי נמצא במקום שהוא (= שאתה) שם, כדי להשגיח
- על מעשיו ולהעיר לו על מה שצריך – לשאת אישה ודברים אחרים. //אני כמו שנאמר\\ 'לא המתים יהללו יה' וג'.
- וכבר הכבדתי על הדרתו הנשגבה בהארכת הדיבור. למי אפרוק את אשר בלבי אם לא לו? מי
- (5–6) נותר בחיים מן האוהבים אשר אתלונן לפניו על מצבי ויבין את חרפתי? הלוואי יעשה את זה ה' מספיק בשבילי ויאחד ביני ובינו (= ובינך) לפני המוות. וכבר ביקשתי ממנו (= ממך) כמה פעמים
- לקחת את תפסיר ישעיהו מאצל השיך אבו נצר בשביל המסכן הזה
- אחיו, שיעיין בו. אולי יחנן יו' צבאות וייתן לו חיים, יכלכל שבתי וישגיח
- על יומי. אני חוזר על בקשתי אליו (= אליך) לשלוח אותו עם מי שייראה לו.
- ורבנו עלי הנזר, ימצא רחמים, כבר פעל בעניין הערבונות שגבה השיך
- אבו אלפצל הנאמן ש"צ בן הנאמן, יקבל אותו ה' ברצון, שנשא אותם מן אביאר,
- בשעה שלקחו את עיזבונו של בן דודתם (= אחות אביהם) בשרון. וכל מי שבא מן אביאר ניסה
- לשדל אותי בעד מכל 'זנג'לה', בעד מכסה של כד. והתאמצתי לקחת קבלה מאדוננו
- ראש הישיבה ז"ל. לא הספיקה לי השעה. והמנוח? שלח אותה/אותו כמה פעמים
- אל הנזר נ"ע, אולם לא הסתייע הדבר להסיר את העיכוב הזה. אני מבקש ממנו (= ממך) שיואיל
- לומר לו שיכתוב שטר עם שטר מאת //חדרת\\ אדוננו הנגיד תכון לעד. ואת הרשימה
- של כליהם ימסור למי שיביא את הכתב אל הממונה במנית זפתא. ויודיע (= הודע) לי
- את שמו ואת שם אביו, היינו של אבו אלפצל. ואם לא קשה לו (= לך), יראה לו את הפסקה הזאת.
- והוא כבר פגע בי וציער אותי באותו מקום שרצה לעזור לי בשמירתם בשבילי. ושלומה
- ושלום כבוד גד' קד' מרנא ורבנא יחזקאל השיך אבו עלי מבורכים במיטב
- ברכות השלום וכל הנערים ובני הדוד – השיך אבו נצר והשיך אבו אלפרג'
- והשיך אבו אלמג'ד – מבורכים במיטב ברכות השלום. אם לא קשה הדבר, יודיע לי מה שלומו (= תודיע לי מה שלומך)
- ומה שלום אדוני אחיו. ואם לא, מחול לו. ויודיע לי חדשות רב[נו] יצחק קרובו של
- רבנו יהודה הלוי ז"ל. ושלום.
