רשומה קשורה ל-מכתב: CUL Or.1080 J106
מכתב CUL Or.1080 J106- ציטוט
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- דיון
- ציטוט
- משה גיל, (634–1099) ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונהv (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #158
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
תמונה
תיעתוק
תרגום
Editor: גיל, משה
CUL Or.1080 J106 1r
משה גיל, (634–1099) ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונהv (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
ULC Or 1080 J 106, ed. Gil, Palestine, pp.278-280 (Doc. #158) C.B. 02-10-88 (p)Letter from Solomon b. Judah to an unidentified person in Fustat.
....
- [ ] בשלומך מה נקבץ
- לי על ידך כמה כתבים כתבתי אל מצרים היש מי שאמר האיש הזה מן הרוח
- יחיה ואני אצל טובים כי מיום אשר נקרא עלי השם הזה כאילו צרורות יורדות
- עלי מן השמים ואני אוסף ואוצר יודע נסתרות הוא ידע איך אעביר עיתותי
- או שמא כשהישחתה עם אברהם בני אמר לך ואיש אשר ככה מיחיתו
- אין על לבי כובד ממי שידבר ולא ממי שיכעס מאחרי אשר אציל את עצמי
- בהודאתי //מיום הדין// ואודה בה כדת לפי הצדקה מאחרי אשר אשאל מהאל
בתחן יהי רצון
- שתאיר עיני ולא אכשל בדבר הל באסור ובמותר בפסול ובכשר אני בוטח
- כי זן את הכל יזונני והוא יעזרני כמה נכתב אלי ממצ כי יקח [[ ]]
//חצי// הנאת השוקים
- וכי יקח חצי שכר השטרות ואמרתי יקח ויהי מה אין אדם משרת כי אם בהנאה
- כאשר יצטער ויעיין ויזהיר זה חלף עבודתי ולולי כבודך היו יודעים
הנאמנים
- האלה כי היה יתגלה לכל כי לא נאמנים הם גלוי לאל לא בא אלי לא שאלה ולא
כתב
- מן היורש הזה ולא מאחרים בגללו אבל לבי העירני בהתבונני דברי השואל את
דב[ר]
- הדיבה להראות כי הוא חמוס והוא כי הוא מאונס והוא אונס מה הצריכו לכל
זאת
- השלישי שצ בקראותו השאלה פתח ראשונה בזכות השואל עם אמרי לו אחי
- התבונן בהבינה כי התשובה בשמינו שנינו תלך וראוי לנו להשכיל דברי
- [ה]קובלים האלה האומרים הושיעו הצילו הכל תחת ידיהם יוציאו הם ויתנו
- [ה]ראוי לירוש ויהיו נקיים מיי ומיש ואף על פי כי האמינם אביהו מן
השבועה
- [לא] האמינם אביהו כי אם היו אצלו בדבר הזה לפי הנראה והכסף והזהב כי
- [אם] היה בהם סיגים צריכין בחינה וזיקוק כן הם בוחנים וזוקקים את האדם
- [ ] אם בהם הוא הזהב הבחון והכסף הצרוף ראוי //היה// להם לאמר אימתי
יגע
- [ ] לפרקו עד להנצל מן האמנה שביד/י/נו מה הצריך לכל הנעשה ואם הוא
- [ביקש תו]אנה בהעזרו בגוים היה להם לאמר לו בני מי הצריכך לכך אסוף
זקני
- [ ] אשר לך ובהאסף הזקנים היו מחשבין הנלקח והנשאר ונותנין לו
- [את חלקו ב]שבועה [ואז] היו מוציאין הצואה ואם מאן ימאן לקבל צואת
אביהו
- [ ] והיתה התשובה באה כי אשר אתה בא מחמתו הוא פטרם מיאן
- [ ]בם לא נתן להם אביך את שלו והרשה עליו כי אם ידע כי המשא
- [ ] יתומים ולו דקדק על עצמו לא היה ניצל וההלכה רוחת היא כי
- [ י]רדפהו אבי יתומים לא ישבע שנים [ ] אתה מחייבו אין אדם
מקבל
- [ ] מורשה וגם אבי היתום הזה ב[ ] ולא תוסיף בצואה
- [ ] אם מפני היראה שלא יעמד [ ] עליהם והרוצה
להציל את
- [ ] משלך בין רב למעט ואז היו
- [ ] יי הוא יודע את נפשנו [ ] ויתום כל הנאמר בהם
ולא נעלם כי
- [ ] העדים אשר העידו כי הנער
- [ ] לנו [ ] כבודך העברנו ובלשון
- [ מ]שכיל
- [ ] מאתך לפיהו
....
CUL Or.1080 J106 1v
verso
- [ ] אומר
- [ ] עברו
- [ ] וכתב לי כמדומה
אנכי געו אליך
- [ ] באשר הרחיב פיו
- [ ]להרבות את חפיצי מיתתו
במ[ ]
- [ ] עבדים
המתפרצים
- [ ] וימת אולי [ ]
השופט [ ]
- [ ] והוא יחזיק לו טובה וילך [ ] ואני מכתבי
....