מכתב: CUL Add.3335
מכתב CUL Add.3335תגים
תיאור
Letter from a Jewish notable who had previously been minister of finance in Egypt, seeking assistance from the Jewish community in Constantinople. This very long letter begins with many lines of poetry and greetings to the Constantinople community, after which the writer describes his fall from favor and how he has now been supplanted by a new Christian minister of finance. The recently deceased Nagid Mevorakh b. Saʿadya's elevation by the Vizier al-Afḍal is described, and the very high regard in which he was held at court. The Nagid's death had presumably left the writer and other Jews in high positions exposed to court intrigue. Dating: soon after 1111 CE (when Mevorakh died). (Information from CUDL.) The writer spells out Greek words in vocalized Hebrew script: "το πατριαρχη" (the patriarch) and "εἰστό Ταμίαθι" (in Tamiathi = Damietta = Kaftor).
Edition: Schechter, Solomon
Translation:
CUL Add.3335 1r
תיעתוק
Solomon Schechter, [גרסת מסמך גניזה דיגיטלי] (n.p., n.d.).Recto (second page):
- אמר ייי עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל וג
- גואלם חזק ייי צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען וג
- עשה צדקות ייי ומשפטים לכל עשוקים
- עשה משפט לעשוקים וג
- לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים [[. .]] וג
- ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת וג
- רוח ייי אלהים עלי יען כי משח ייי אותי לבשר ענוים שלחני
- לחבוש לנשברי לב לקרא לשבויים
- דרור ולאסורים פקח קוח
- לקרוא שנת רצון לייי וג
- אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסורים בכושרות
- לפקוח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא
- יושבי חשך וצלמות אסירי עני וג
- גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור מים אין בו
- שובי לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך
- כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך וג
- וחתו גיבוריך תימן למען וג
- מחמס אחיך יעקב וג
- כי פדה ייי [את] יעקב וג יאמרו גאולי ייי אשר וג
- ומ . . . ות קבצם מא וג עורי צפון ובואי תימן וג
- אמר לצפון תני ולתי וג אם יהיה נדחך בקצה וג
- והביאך ייי אלהיך וג ומל ייי אלהיך את לבבך וג
- ונתן ייי אלהיך את כל וג גואלינו ייי צבאות שמו וג
- אשריך ישראל מי כמוך וג
- אשרי העם שככה לו וג
- אשרי שומרי משפט עושי וג
- אשריכם זורעי על
- כל מים
- אשרי העם יודעי תרועה וג אשר באהליהם קול רנה וישועה
- ומתפללים לצורם בתחנה ושועה וזוכרים ייחודו בכל עת ושעה
- ונלחמים עם מדברי תועה לא יבושו בעת רעה
- כי לא תמצא בהם לעולם רעה והם מבקשים חכמה ודיעה
- ועושים חסדים בטוב שמועה יגאלם נוטה שמים כיריעה
- ויחיש בימיהם גאולה ותשועה וישמרם מסער סועה
- לא תאנה אליהם רעה וג
- כי מלאכיו יצוה להם לש וג
- ואתם חזקו אל ירפו ידיכם
- כי יש שכר לפעולתכם
- חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים
- לייי
- שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
- לא אליכם כל עוברי דרך הביטו וראו וג
- שמעו רבותי ובינו מלותי כי פקד צורי עלי חטאתי
- והפליא מכותי והרבה אנחותי והרחיק מעלי בני ובנותי
- ושבר עצמותי ופלח כליותי והדמים שירותיי
- והרבה קינותי וגדר אורחותי ועוה נתיבותי
- והשמים טירותי וסתם תפילותיי ועצמו יגונותי
- ושבתו נגינותי וחרבו מסבותי וערבו שמחותי
- ונעדרו בינותי ודממו אמרותי וחשכו נרותי
- ונסגרו דלתותי כי אל אלהי ישועתי
- ממרום שלח אש בעצמותי
- מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב וג
- לולי ייי עזרתה לי וג
- ויהי ייי משגב לדך וג
- משגב לעיתותי עזרה לצרותי מחסה בצוקותי
- ירפא משובותי וירצה תשובותי וימחה דמעותי
- וישמע שועתי ויחיש ישועותי ויריב ריבותי
- וינקום נקמותי וישיב את שבותי ויפתח את שפתי
- לספר סודותיו ולדבר הודותיו
- להרבות תודותיו ולשלם נדבותיו
- כדבר האמור
- אבוא ביתך בעולות אשלם לך
- נדרי
- אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי
- לך אזבח זבח תודה ובשם
- ייי אקרא
- נדרי לייי אשלם נגדה נא וג
- בחצרות בית ייי וג
- אליכם אישים אקרא ואדבר בשפה ברורה
- מלטוני מצוקה וצרה בעזרת האל הנורא
- אשר עמו עוז גבורה יהי עליכם סתרה
- ואגיד לכם כי הייתי משרת למלך מצרים
- האדון הגדול הנכבד הקרוי אלאפדל יאריך שדי
- ימותיו בטוב וימחץ קמיו ויתן בלבו לעשות טובה עם
- עמיו ונתן אותי על אוצרותיו ושדותיו ועריו וגנזכיו
- ומאכליו ומשקיו ומלבושיו והייתי לפניו נרצה
- ועון בי לא מצא
- ויקנאו בי עבדיו ויעזרני אלהי בחסדיו
- ועלי הטה חסד לפניו והיו המלשינים והאויבים
- ידברו עלי כזבים כמה פעמים ולא היה ישמע מהם
- עד אשר באו ימי הפקודה ויביאוני בעונש גדול
- ומכרתי מקומותיי ודירותיי כספי וזהבי ועבדי ואמהותי
- וכל קינייני ונתתי כל ממוני ונשארתי עירום ועריה
- ואומר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה
- את כל זה נתתי כופר נפשי למען שלא אפול ביום אויבי
- ויתעללו בי ובכל זאת לא גרשני המלך מלפניו
- והשארני בשירותו כי הוא מלך חסד רודף צדק
- ושונא חמס ואחרי הדברים האלה גדל המלך הזה
- איש ערל והוא אחי טוּפַטְרִיאַרְכִי אשר הלך ממצרים
- אל קוסטנדינא בשנה שעברה עם שליח המלך
- וישם את ידו מעל השרים ועבדי המלך וייטב בעיני
- האיש הערל הזה להרחיק את כל היהודים המשרתים
- למלך ולהפילם מיד המלכות והיה לנו לפני המלך
- הגדול הזה איש עברי צדיק וחסיד ורופא וחכם ויועץ
- למלך היה מנעוריו ושמו מבורך נע וישם שמו
- שר השרים ונתנהו שר על בני ישראל אשר במלכותו
- והיה יאהבהו עד למאוד והיה על ישראל כחומה
- בצורה דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו
- וברוב עונותינו נאסף למנוחתו אל עמיו כי היה
- זקן ושבע ימים ובמותו גלה כבוד מישראל ונתקיים
- בנו והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ולא נשאר
- במלכות כמוהו
- וילקט מדורי כל נחשק ונחמד
- כל צדק וישר גוע ונשמד
- וארבץ תחת עולי כעגל לא למד
- טבעתי ביון מצולה
- ואין מעמד
- וכאשר מת השר הלזה נע ותשמחנה בנות פלשתים
- ותעלוזנה בנות הערלים ויתחזקו האובים על
- ישראל וישאו ראשם ויערימו עליהם סוד ויתייעצו
- להשמידם ולאבדם אמרו לכו ונכחידם מגוי וגו
- וידל ישראל עד למאד ביום ההוא ותכבד יד
- הערלים עליהם ונתקיים בהם ויחר אף ייי בעמו וגו
- ויתנם ביד גוים וילחצום אויביהם
- ויכנעו תחת ידם
- ואחרי כן קמו ארבעה אנשים מבחורי ישראל
- ומהם איש אחד חשוב וגדול ליהודים היה וגם הוא
- חכם ויבא רע ויתיעצו ארבעתם להיעזר על האיש
- הערל ופחים טמנו ללכדהו ולא עזרם אלהים עליו
- ברוב אשמותינו כי לא קראוהו באמת וימצאו כתב
- כתוב מפי הערל הזה כתבו בידו ולא יש בו רעה ושמו
- כי הוא כתבהו אל האפרגין אשר בארץ כנען ובירושלם
- [[בעבור מלך מצרים בדברים רעים]] ונתנו אותו על
- יד שליח כסיל ילך בו וישליכהו בבית איש שופט בעיר
- אִישְׁטוֹטַמִיאַתִי היא כפתור הסמוכה למצרים וילך האיש
- וישליך את הכתב בבית השופט וכאשר ראה
- השופט הכתב חרד חרדה גדולה ויחפש על האיש
- אשר . . ל [
תרגום
CUL Add.3335 1v
Verso (first page):
- ] אפודים יחידים [
- פצע פרים צבים(?) כגרים(?) בדתות
- רחק רצף חצף קצף נופץ(?) בבריתות
- מקב ידם מדס קרס בחרס השתות
- וברכות ערוכות ארוכות לא פחותות
- ונחמות נעימות משכימות וברכות
- במור ואהלות וקציעות נפותות
- והוד וכבוד לזבוד מאד לצמיתות
- כהציג מקלות ברהטים(?) בשקתות
- וקדושות מוגשות כקומצי סלתות
- ופתח ייי על [מזו]זות ועל חל[ונות
- . . . וישועות(?) . . . בחוזק ידועות(?)
- . . . נוחרות (?)
- במסות במופתים ובאותות
- לתת חופש ונופש לכל נפש ושביתות
- בחגים ובחדשים ובשבתות
- ובחול לנחול בלי בח[ול] ולמחול עויתות
- להנחילך עולם שכלו ש . . . . ות
- שלש מאות ועש]רה עולמות מנוחות(?)
- כאומר להנחיל ל]אהבי יש עמיתות
- לשרוק ולפרוק . . . .] כהות כתותות
- בבור] שוחות שחות שחותות
- ביד קצוצי פאות מתפ . . . כסתות
- וביד פולחי דמותות עובדי תבניתות
- אשר שמו אותתם אותות
- הציבו משחית על דרך ורשתות
- יפלו ולא יקומו אמות ממותות
- ילכו ולא יגיעו כתות חתובות
- יעופו אל ארובותיהם יונות פותות
- להכשיר ולהעשיר עניה ענתות
- להתיס לאתים חרבות וחניתות
- לעת צאת השואבות לדלתות הפותות
- מים בששון ממעיני הישועה שותות
- לזכור אהב כלולות מופתות
- למשכם בחבלי אדם בעבותות
- כאמור בחבלי אדם אמשכם
- בעבותות אהבה
- אל קהלות הקודש אשר מצורם אמורים
- אמורים מסיני זכים חפים ברים
- ברים מהם מסולפים ומיושר בוערים
- בוערים כלפידים ומחשך לא גרים
- גרים יאכלו טוב הצפון כי לקח גומרים
- גומרים להידבק בצורם והצלו דוברים
- דוברים אמונים לדת אל בטרם הרים
- הרים ירוע למו כי פתי ממכתו הערים
- הערים קהל ופני שונאיהם מפילים ומשחרים
- ומשחרים פניהם לשלם אלים ופרים
- ופרים ורבים לאין מספ[ר . . . בם זרים (?)
- זרים ירעבו והם [ישבעו ויהיו זומרים (?)
- זומרים אויבים ויהיו אז בני חורים
- חורים וכפיס ממעיני הישועה חושרים
- חושרים בשורות טובות כי מראש טורים
- טורים מאורם דבריהם גלוייה טהורים
- טהורים ירוקים אשורים לקישים עם יורים
- יורים חיצים לאשר במסתר יחרים
- יחרים לפי חרב ושרידים בחן כומרים
- כומרים ממשטן תשובות לשפוך כרים
- כרים נרחבים ירעו כר שערים לחומרים
- לחומרים בלי להקל ואין צוחה להגרים
- להגרים בשחיטה בודקים במעש מקטרים
- מקטרים בנינים(?) יחזו וכל פה אותם מכתרים
- מכתרים לחוות אהבת נעורים
- נעורים צוררים על ידי משורש נוצרים
- נוצרים קלופים למנחה והקרבת שעירים
- שעירים ובני החורי בצלמות ולא סדרים
- סדרים ששה יגרסו ואם הם עתה עדרים
- עדרים מצאן ובקר ושבע נשמות ערים
- ערים שונאים וחוקיהם יהיו פגרים
- פגרים יקמו יום רגבים פושרים
- פושרים קושיות יתהללו לפאר צפרים
- צפרים מעירים וגרסתם בציונים צרים
- צרים בלחם העצבים ואוכלים פת קברים
- קברים יפתחו וירננו כמים על נפש קרים
- קרים תלאות להטעים כחלמות רירים
- רירים זבים בודקים בציוני שערים
- שערים ימצאו כי פנים תוארים
- תוארים הגביל מסובלרם בלי היות תגרים
- כאמ אלופנו מסובלים וג
- המה הקהלות הקדושות בני בית קדש הרוס הדרים
- בארץ אדום בבצרה עיר המלוכה הנקראת קוצטנדינא
- אשר נפוצו שם ברוב חובה(?) עושים מאהבה לשמור למו
- הטובה יהיו לאלפים ולרבבה ורחבה ונסבה משכרתם
- הכתובה מי יוכל להניבה להסר האיבה ולגלות החיבה
- היתה כתלאובה מהיום מתעבבה כצמחים מתרעבה
- בחדוש שם לנקבה לקדמותה להשיבה להשבית
- מדהבה מדם עקובה ותתאמץ החטובה חכמת נפש
- משיבה בתבונות מתרחבה השאלה והתשובה
- כמסיני נקשבה החמורות להרביבה והקלות להשכיבה
- וההוראה לשגבה תימנה ונגבה ומזרח ומערבה
- לרפאת משובה באהב נדבה ולקבל תשובה
- ומלאו תחת נגיבה(?) פני תבל תעבה להקים זבח ומצבה
- ומנחת יהודה לערבה כאומ וערבה לייח
- מנחת יהודה וג
- שלומות כטיפי(?) מיות וברכות כערימות
- ממגד תהומות לדרוך על במות
- להשיב השוממות ביסודות ר/א/מות
- וחזיונות סתומות יגלו בה דומות
- ויחגיר חמות להפיל חומות
- ויופיע בנקמות ויתחדשו הקדומות
- והטובות והנחמות לבנות האולמות
- ומקום האשמות בשיר עלמות
- ויתקיימו קונמות ויובלו לרקמות
- תופפות עולמות בגבהות קומות
- והצולעה לנעימות והנהלאה לתעצומות
- לקיים אומ ושמתי את הצולעה וג
- וישב עמי בנוה שלום ובמש וג
- השבעתי אתכם רואי מעשה ייי עוברי מים רבים
- מקום נהרים יאורים רחבי ידים מי שחו בצבאות מעלה
- ומטה העושים צביון צובם השם בהם אות להודע עבור
- לפסוח עליהם שמעו חכמים מלנו(?) לערכם במאתים וח(?)
- כבעפר נופח שלא תשכח מפיכם אמרתי חנוני חנוני
- אתם ריעי כי מפנקי שבקי וממשקי שוקקי הן בחליי
- לא ביקרני ובמותי לא קברני צר לי מאוד כי יצאה בי יד ייי
- קרא עלי מועד להפיל שרי וגבורי להסיר ממני משען
- ומשענה כל משען לחם וכל משען מים בטלו האשכולות
- ותשב היד כבוצר על סלסלות דודי ירד לגנו לערוגת
- הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים כל מבצרי בכורים
- ותאנים נפלו על פי אכל כי הרבתי תאונים יתר הגזם אכל
- הארבה והנה למעט אשר זרעתי הרבה כי טוב קויתי ויבא
- רע ואיחלה אור והנה אופל נזרע בי אדני מה אומר אחרי
- אשר הפך יש עורף לפני אוביו המאס מאסתה את יהודה
- אם בציון געלה נפשיך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא ועל
- מי נטשת מעט הצאן אשר קוניהן יהרגון ולא יאשמו היו
- לבז ואין מציל משסה ואין אומר השב כי מרעה אל רעה
- יצאו צריהם להצר להם ויאמרו לא נאשם אשתוללו אבירי
- לב נמו שנתם ולא מצאו ידיהם אנשי חיל כי הקיפה הזעקה
- כל בית גדול
