Letter: Halper 393

Letter Halper 393

Input date

In PGP since 2017

Description

Letter in flowery Hebrew from Yiṣḥaq Beveniste of Narbonne, France, who visited Fustat around 1105, writing to Yehoshuaʿ b. Dosa in Fustat, reporting that at nighttime he was robbed and needed 8 dinars to replace his good clothing (Information from Mediterranean Society vol. II, 131)

Images and transcription

Transcription

  • ואחדש עמהן
  • לכל מקום אשר אפנה בארץ מ
  • אחת ואחת למחוז חפצה בפרס הרגל ואם יצא משם
  • לבוא לכאן לפני הסכות הרי טוב אם לא יזדמן לך אדם להריץ
  • על ידו לכאן אמור ל י ותלמידי ר נחמן בן הישיש ר מכיר
  • והוא ישכר איש רץ משלו או משלי וימהרהו אלי לכאן עם
  • הכתבים ואלו תעשה זה החסד וזו הגמולה כאלה רבות
  • עמם תגמולות חסד וטובות שעשית עמי למיום צאתי על ארץ
  • מצרים . שצוית ופנו בית לפני ותושיבני שמה כמלך במסבו
  • ותעשני חפשי בישראל [[ומדא]] ומנדא בלו והלך לא היה שליט
  • להטיל עלי לא זימייה ולא גלגלת ולא ארנונה וכתב אשר נכתב
  • בשם המלך שמת לענק גרגרתי ואין דובר אלי דבר. לבד
  • מנדבותיך אשר העצמת עלי עד השתרע מזוי להפיק
  • מזן אל זן וכל אשר עשית כמוס עמדי חתום במשכיות לבי
  • ועדי בשמים ושהדי במרומים כי בכל מקומות התגררי שמה
  • הזכרתיך בכל שבח ואעיד על תבונתך ועל מעלותיך ואברכך
  • במועל ידי כקו הדין נטוי עלי וכן בלבבי לעתיד לעשות אם
  • יהיה צו עמדי ושמרני בכל הדרכ ובכל המקומו שאזכרך לכל
  • זבח וכך מדת הדין נוהגת . ולפי שאני כבן בית לפניך שמתי
  • פני כחלמיש כי לא אבוש לבקש אודותי מאתך כי לבי נס
  • בך ורוחי גסה וזחוחה על מתק חברתך ואהבתך כעלמה
  • על בעל נעוריה . אמנם על רוב מודאי וחרדתי על נכבדנו
  • הרב המופלא מן השלשה הכי נכבד ולו שם בשלשים הוא
  • שוענו אביר הרועים אדננו נשיאנו רבנא יעקב נר בן רבנא
  • דוסא מלה על כך מנעתי מלכתוב לפניו כתב כלי לא מצאה
  • יד שכלי די הגון לו כי לבי אין עמי כתמול שלשום ואמנם כל
  • שדברו רבות נאמנו דבריהם צדיק יצא מן העיר פנה זיוה
  • פנה //הדרה// ככת ותצא מן המקו אשר היתה שמה. כי בטניס לא
  • מצאתי מכיר ושום הנאה רק הישיש אבו זכרי שנתן לי דינר
  • משלו מדי עברי עם האסתול אך בחזירתי אין קול ואין קשב
  • לא ממנו ולא משום אדם . אמרתי להם אתם עושים כדין כי אתם
  • מעידים שנעקר טניס ממקומו בהעתק מכם רבנו יעקב כי
  • אז סר צלכם מעליכם.. ואדננו רבנו יהושע זכור אני ואתה
  • בהיותנו שנינו בסוד אמרתי לך אדננו דבר נא אל אדננו
  • אחיך כי אני לא אתיגע ללכת לטניס כי כבר אני רואה כל
  • טאניס (!) מחקה לפני כמו עיר לבנת בן בוזי .. ואתה אדננו ש
  • השבותני אל תהמה ואל תפחד על נדבת מתת אחי כי אין
  • נגרע מנדבת אחי דבר אך כי יתן אליך נדבה כנדבתי ולא
  • יפחת לך אך כי יוסיף ודבר זה אמר לי בשני פרקים. ואך
  • זה היום קראוני כאלה ובבוא שודד לילה בארחה שהייתי
  • בה ויחתך המרצופין בסכין לא השאיר לי שמלה טובה
  • ולקח ד דינרין וחצי בזהב וד ספרים יפים וצריך לי עד
  • ח דינרין שאקנה מלבושין תמורת הנגנבים ממני והשעה
  • צריכה לכך כי שעה דחוקה היא ודבר בעתו מה טוב
  • אך זה העת שתבא לי נדבתו כנדבת רביבים זרזיף ארץ
  • ואתה אדננו היה לי למליץ לפניו ולמה אגרע מר שלמה
  • החבר שנתן לו ה דינרין משלו ומן מעט הקהל שהיה עמו..
  • ואתה אדננו רבנו יהושע התעודד עלי ושלח לי על יד אץ לבא
  • משם לכאן לדמיאת (!) מה שיגע צו בלב אדני אחיך כי חי נפשך
  • לא האירו לי שודדי הלילה אפילו מה שאתן בשכר הדרכים
  • ואפילו מה שאחיה בו יום אחד.. ובקש מאדננו אחיך שישלח
  • כתב שלום אל הישיש השוע החסיד אדננו אבו ראדא המתכנה
  • עם אחינו הקראין שעשה עמי כמה חסד והוציאני כיד טובה
  • עליו מכור הברזל והביאני לשלום לטניס מן פראמא ויתן לי ארוחה
  • ומשאת וישלחני לשלום בצרור כספים י ששם בידי ויפייס ממנו
  • שי/ש/תדל עלי בבאו מטניס לדמיאט (!) עם אלמיר שישלחני לשלום
  • ואל ימנע ממני שום מהלך כי אני נשבעתי שלא אשוב למצרים
  • ואל אראה כל גבול ריף עד שיזכני צו ואהיה בחוף ים יפו או בצר
  • או בעכו או בטרבלוס ואראה מה ירצה המקום ומה יגזר עלי שלום..
  • שכחתי דבר אחד שלא הספקתי לומר לך במצ וגלוי לק ה ו כי שם בא
  • בי.. החדוש שהוריתנו על ויתחם אינו צריך כי וימתחם
  • מן אמתחת בנימין.. וא אמתחת היא במקום הא המתחת כמנהג יה
  • מתחלפים זה בזה. כמו אזכרתה הזכרתה .. ושלום אין קץ..