Letter: Halper 393 + T-S 20.114
Letter Halper 393 + T-S 20.114What's in the PGP
- Image
- 2 Transcriptions
Description
Letter in flowery Hebrew from Yiṣḥaq b. Benveniste of Narbonne, in Dimyāṭ (Damietta), who visited Egypt around 1105, writing to Yehoshuaʿ b. Dosa in Fustat asking for letters of recommendation to the government in order to be able to continue traveling. Mentions the Fatimid vizier al-Malik al-Afḍal (r. 1094–1121), Tripoli, Jabla, and the lands of Ishmael and Edom (possibly Byzantium), to which Yiṣḥaq was hoping to travel, and reports that at nighttime he was robbed and needed 8 dinars to replace his good clothing. Address in Judaeo-Arabic on verso. (Information in part CUDL and in part from Mediterranean Society vol. II, 131) Join: Oded Zinger 10/18/25
Tags
Image
Transcription
Translation
Editor: Mann, Jacob
T-S 20.114 1r
°
Jacob Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fâtịmid Caliphs (Ktav Publishing House, 1970), vol. 2.
T-S 20.114 recto
- . . . . . . . . . . . . . . . אש . .
- . . . . . . . . עם גבורו[ת] . . . . אך . .
- . . . . . . . . צעדים העזר לשית לרגלים כדו
- . . . . . . . האדם בדרך לא סלולה ואל דרך
- . . . . . . . יתעל במז[]ה אישוניו כי נכח הבורא
- . . . . . . .[פ]יו כוננו והמדמה לעשות מזמות
- . . . . . . .כי לבבו לא כן ידמה ולא כן יחשב גם
- . . . . . [שלו] ורענן בהיכלי תענוגותי ואחשב בשלוי
- . . . . . . מכשול ולא בינותי כי שלחתי ברשת ברגלי
- . . . . . יקושים בהתהלכי על שבכה ובחבלי החטא
- [נמ]שכתי ואכשל ברחבה בהשג אותי עונותי והרעה קראת
- אותי אך כי יש לי הודות לגובה הפשעים בחסדו מעשיר
- . . בשורו ומעני בשין וכול אשר חשך למטה מענותי ולא כחט'
- עשה לי אך כי ענה בדרך כחי ותלאה מצאתני ושמחה לבי
- [והוד]תה לשמו אשר הוכיחני בנגעי בני אדם וחסדו לא
- [הסיר] מעמי וחסדו ואמתו תמיד יצרוני ואשר נתן ולקח יהי
- [שמו] מבורך ומרומם על כל ברכה ותהלה על התעודדי על
- חלמיש אהבתך ושמיר חכמתך השלמה המסוכה ביראת
- חטא ענוה וחסידות באתי דרך חול בשתי שורות אלה לפניך
- המבין הפלא ופלא החכמני אבי כל מורים וראש לכל אבקה
- ומורים יחשב להבין חצי מורים ואין על דברו מורים אדננו
- עטרת תפארת תופשי התורה רוזננו נסיכנו דברנו קברנטנו
- רועה דעה והשכל נדיבנו הרב הותיק ר יהושע נט רח בן השב
- הישיש מנ כב [מרנא ו]רבנא דוסא אשר ברכו יוצ אני שמשך
- תלמידך נאמן ביתך וישיבתך יצחק בר בנבנשתי ישר [המלא]
- מרורות השבע רעות השבור תלאות אשר לא הכיל בהני את
- ספורותם בכתב כי ממגלות עצמו אכן אדננו החסדים אשר
- הרגלת עמי מיום היותי לפניך אל תכלאם ממני לעת מצוא
- והתאמץ
- בזריזותך ועשית בחכמתך וידעו אחינו כי יש נביא בישראל
- ונשוא פנים בגלות עלית ובגלות תחתית בן דוסא כבן דוסא כי
- [כש]מו כן הוא וכר אבהו בית קיסר ויעשה אדננו לשמים וישתדל
- עם אדננו השלטון מלך החסד אלאפדל יושיעהו צורנו וישביע
- בטוב עדיו בשיבה טובה ואחרית כל ט[וב] ותהי אחריתו ומנוחתו
- כבוד עם [חס]ידי מלכי בית דוד כי לא נשמע מלך כשר כמה[ו]
- למזמן בן אסוירוס : ויבקש אדננו מחסדו שיצא דבר מ[את]
- [ה]מלכות [שי]בא לכאן לעיר דמיאת כתב חתום מאתו על הק[אצי] ?
- אלאמאנ[י] דמיאת ויאמר בכתב עלי דברים טובים דע כי זה [האיש]
- נתברר לי עליו שהוא איש תם ואין בו מרמות ותוך אך מומו
- [ה]חוסר והעוני אך /לא/ דבר רע ולא שמץ דבר נשמע בו אך כי
- ימצא בו דבר טוב ואם ירצה ללכת הן לטרבלוס או לגבלא או
- לארץ אדום או לארץ ישמעאל אל תמנע ממנו ואל תכלימהו
- בשום דבר אך כי תצוה לבני הספינות ולחובלים לבלתי נגעו
- ולבלתי עשות לו מאומה רע אך כי לכבדו ולעשות לו חפצו
- [וא]ני אין בי הסגת הדעה לכתוב לפניך טופס הכתב כמו
- [שצ]ריך לי אולם ישמע חכם ויוסף לקח ועמך תעלומות
- [חכמה כפלים] לתושיה שאני איני יודע להסדיר ולכתוב לך
- . . . . . ם עוד ויהיו שני כתבים אחד שיבא ליד אלאמ[אני]
- . . . . . . שיהיה לי .....וי ראש ומליץ יושר
- . . . . . . . . . . ל וכתב זה בחסדך
- . . . . . . . . . . . . מנות לנסוע כל
- . . . . . . . . . . . . . . . איש מהיר
- . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
Halper 393 p. 1
°
Halper 393 recto
- ואחדש עמהן
- לכל מקום אשר אפנה בארץ מ
- אחת ואחת למחוז חפצה בפרס הרגל ואם יצא משם
- לבוא לכאן לפני הסכות הרי טוב אם לא יזדמן לך אדם להריץ
- על ידו לכאן אמור ל י ותלמידי ר נחמן בן הישיש ר מכיר
- והוא ישכר איש רץ משלו או משלי וימהרהו אלי לכאן עם
- הכתבים ואלו תעשה זה החסד וזו הגמולה כאלה רבות
- עמם תגמולות חסד וטובות שעשית עמי למיום צאתי על ארץ
- מצרים . שצוית ופנו בית לפני ותושיבני שמה כמלך במסבו
- ותעשני חפשי בישראל [[ומדא]] ומנדא בלו והלך לא היה שליט
- להטיל עלי לא זימייה ולא גלגלת ולא ארנונה וכתב אשר נכתב
- בשם המלך שמת לענק גרגרתי ואין דובר אלי דבר. לבד
- מנדבותיך אשר העצמת עלי עד השתרע מזוי להפיק
- מזן אל זן וכל אשר עשית כמוס עמדי חתום במשכיות לבי
- ועדי בשמים ושהדי במרומים כי בכל מקומות התגררי שמה
- הזכרתיך בכל שבח ואעיד על תבונתך ועל מעלותיך ואברכך
- במועל ידי כקו הדין נטוי עלי וכן בלבבי לעתיד לעשות אם
- יהיה צו עמדי ושמרני בכל הדרכ ובכל המקומו שאזכרך לכל
- זבח וכך מדת הדין נוהגת . ולפי שאני כבן בית לפניך שמתי
- פני כחלמיש כי לא אבוש לבקש אודותי מאתך כי לבי נס
- בך ורוחי גסה וזחוחה על מתק חברתך ואהבתך כעלמה
- על בעל נעוריה . אמנם על רוב מודאי וחרדתי על נכבדנו
- הרב המופלא מן השלשה הכי נכבד ולו שם בשלשים הוא
- שוענו אביר הרועים אדננו נשיאנו רבנא יעקב נר בן רבנא
- דוסא מלה על כך מנעתי מלכתוב לפניו כתב כלי לא מצאה
- יד שכלי די הגון לו כי לבי אין עמי כתמול שלשום ואמנם כל
- שדברו רבות נאמנו דבריהם צדיק יצא מן העיר פנה זיוה
- פנה //הדרה// ככת ותצא מן המקו אשר היתה שמה. כי בטניס לא
- מצאתי מכיר ושום הנאה רק הישיש אבו זכרי שנתן לי דינר
- משלו מדי עברי עם האסתול אך בחזירתי אין קול ואין קשב
- לא ממנו ולא משום אדם . אמרתי להם אתם עושים כדין כי אתם
- מעידים שנעקר טניס ממקומו בהעתק מכם רבנו יעקב כי
- אז סר צלכם מעליכם.. ואדננו רבנו יהושע זכור אני ואתה
- בהיותנו שנינו בסוד אמרתי לך אדננו דבר נא אל אדננו
- אחיך כי אני לא אתיגע ללכת לטניס כי כבר אני רואה כל
- טאניס (!) מחקה לפני כמו עיר לבנת בן בוזי .. ואתה אדננו ש
- השבותני אל תהמה ואל תפחד על נדבת מתת אחי כי אין
- נגרע מנדבת אחי דבר אך כי יתן אליך נדבה כנדבתי ולא
- יפחת לך אך כי יוסיף ודבר זה אמר לי בשני פרקים. ואך
- זה היום קראוני כאלה ובבוא שודד לילה בארחה שהייתי
- בה ויחתך המרצופין בסכין לא השאיר לי שמלה טובה
- ולקח ד דינרין וחצי בזהב וד ספרים יפים וצריך לי עד
- ח דינרין שאקנה מלבושין תמורת הנגנבים ממני והשעה
- צריכה לכך כי שעה דחוקה היא ודבר בעתו מה טוב
- אך זה העת שתבא לי נדבתו כנדבת רביבים זרזיף ארץ
- ואתה אדננו היה לי למליץ לפניו ולמה אגרע מר שלמה
- החבר שנתן לו ה דינרין משלו ומן מעט הקהל שהיה עמו..
- ואתה אדננו רבנו יהושע התעודד עלי ושלח לי על יד אץ לבא
- משם לכאן לדמיאת (!) מה שיגע צו בלב אדני אחיך כי חי נפשך
- לא האירו לי שודדי הלילה אפילו מה שאתן בשכר הדרכים
- ואפילו מה שאחיה בו יום אחד.. ובקש מאדננו אחיך שישלח
- כתב שלום אל הישיש השוע החסיד אדננו אבו ראדא המתכנה
- עם אחינו הקראין שעשה עמי כמה חסד והוציאני כיד טובה
- עליו מכור הברזל והביאני לשלום לטניס מן פראמא ויתן לי ארוחה
- ומשאת וישלחני לשלום בצרור כספים י ששם בידי ויפייס ממנו
- שי/ש/תדל עלי בבאו מטניס לדמיאט (!) עם אלמיר שישלחני לשלום
- ואל ימנע ממני שום מהלך כי אני נשבעתי שלא אשוב למצרים
- ואל אראה כל גבול ריף עד שיזכני צו ואהיה בחוף ים יפו או בצר
- או בעכו או בטרבלוס ואראה מה ירצה המקום ומה יגזר עלי שלום..
- שכחתי דבר אחד שלא הספקתי לומר לך במצ וגלוי לק ה ו כי שם בא
- בי.. החדוש שהוריתנו על ויתחם אינו צריך כי וימתחם
- מן אמתחת בנימין.. וא אמתחת היא במקום הא המתחת כמנהג יה
- מתחלפים זה בזה. כמו אזכרתה הזכרתה .. ושלום אין קץ..
T-S 20.114 1v
°
Halper 393 p. 2
°
