رسالة: T-S 13J25.6
رسالة T-S 13J25.6What's in the PGP
- صورة
- 1 Transcription
- 1 Translation
الوصف
India Book (IB) II, 11a: Letter from Ḥalfon b. Menashshe (fl. 1100-1138) to Avraham b. Bundār. Location: Fustat. Dating: Early 12th century. Ornate thank you letter and narrative in which Ḥalfon b. Menashshe expresses gratitude for the wealthy Adeni merchants Avraham b. Bundar and the "Leader of the Congregations (either Ḥasan b. Bundar or his son Bundar II) who saved him from the debts that confronted him when he emerged from his life-threatening illness (r31–v2). "Ḥalfon was inflicted by a dangerous and protracted illness, and hopes for his recovery had already been lost. He did recover, but despite the helpfulness of the community and the devoted care of the physicians, he was forced to sell everything in the house, including his Sabbath clothing, and to incur debts to the amount of 12 dinars." Partial trans. Goitein and Friedman, India Traders, p. 44, and summarized in detail 306f.
العلامات
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva (in Hebrew)
T-S 13J25.6 1r
recto
- בשמ רח
- לאלוף השרים. ונזר אדירים. וכתר אבירים. ודגל גבורים.
- ולגדול המשרה. וצניף ועטרה. ומקל תפארה. שאו שלום הרים.
- וענדוהו ענוד. ביקר גם כבוד. ושימו לו ההוד. רבידים נקשרים.
- ולשר אברהם. מרנן כל נדהם. ושרביט השורה. ומבחר הטורים.
- ומוסד הבינות. וישר עניינות. ונותן המנות. לדלים ועשירים.
- ותומך החוקות. צרופות נזקקות. ורודף הצדקות. ואוהב מישרים.
- ועניו כשמואל. וחכם כנמואל. זקן בית ישראל. וסגן כבירים.
- יברכו שוכן עד. ויגדל לעדי עד. ורגלו לא תמעד. ויד על כל ירים
- ויתמיד שלותו. ויעמיד אימתו. ויצמיד משרתו. נשואה לדורים.
- וייטיב תגמולו. ומצר יצילו. ושקט לגבולו. יסובב מעברים.
- שלום להתשיר. וברכות להקשיר. ונחמות להשיר. וטובות להעשיר. ומעשים להכשיר. חזיונות להפשיר. כיום יושר השיר.
- ומעלות מעולות. ותפלות מקובלות. כשלמים ועולות. וחנינה וחמלה. והדר וגדולה. ויופי פעולה. ואורח סלולה. והדר סגולה.
- להגדיל למעלה. לשם ולתהלה. ושם טוב וחן טוב. וחלק טוב. ושכל טוב. ומעשה הטוב. מאת מטיב וטוב. אל מרוה
- עיפים במעשיו היפים. כזהב מצופים. ומכסף מיופים. ומתוקים מצופים. כבוד גדלת קדשת מרנא ורבנא אברהם
- השר הנכבד ראש האלופים. זקן הק/ה\לות אשר ענפיו משוגשגים המהודר בשלשה כתרים הדר הזקנה. והוד הלבלרות. וכתר
- התורה. המשובח בכל מיני השבח. זוהר הנרות. הלובש תפארות. << >> יהי אלהינו בעזרו. ובסתר כנפיו יסתירו. בר כבוד
- גדלת קדשת מרנא ורבנא בנדאר השר האדיר המיוקר מנוחתו כבוד תחת כסא הכבוד. אחסאן הדרתה הקדושה
- אדאם אללה עלאהא ותבת מגדהא קד שמל אלקוי ואלצעיף. ואנעאמהא יחפא ללמסתגיר ואלמלהוף. וחקא אן אלאצול
- אלקויה אלנקיה. תתמר אלתמראת אלזכיה. אלטייבה אלמדאק ואלראיחה מתל הדרתה פהניא להא באלחסידים
- אלצדיקים ואלדיהא זכרם לברכה אלדי תבת פיהמא וציה ⟦אלסייד סמיהא⟧ אבינו אברהם עליו השלום נטיר קול אלכתאב
- אלצאדק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי ' לעשות צדקה ומשפט. והניא לואלדיהא
- בהא אלדי תבת פיהא פעל אלסייד אלמניר רבנו משה עליה אלסלאם צדקת יי' עשה וג' ונעם אן לולא אן להא ענד אללה
- תעאלי אלחט אלעטים ואלמנזלה אלרפיעה למא אקדרהא עלי פעל אלצדקות אלדי הי בעץ מפאכרה יתעלה שמו
- כקול אלכתאב ויגבה יי' צבאות במשפט והאל הק[דו]ש נקדש בצדקה. והניא איצא לישראל בהא ובכון מתלהא
- מוגודה פימא בינהם לאן במתלהא יטמע באלגאולה קרבהא אללה פי איאמהא וחיאה פתיאנהא גזעי חמד מטע
- יי' להתפאר יהי שמם לעולם כירח יכון עולם. וקד שמל אלכאץ ואלעאם אחסאנהא ואעטמהם עבדהא פאן קד אזדחמת
- מחאסנהא עליה ותראדפת אנעאמהא אליה ובקי אלעבד לא יעלם באי לסאן ישכר לאן קד אנעקל לסאנה ען אדא אלבעץ
- ממא וגב עליה מן שכר חצרתהא וחאר פי אמרה וולג אלאמר פי דלך ללכאלק תעאלי וגעלה אלמכאפי להא ען גמיע
- אפעאלהא לאנה אלקאדר עלי דלך דון מכלוקאתה ואלמגאזי עליה עוץ אלחסנה בעשרה ואלקלוב בדלך ואתקה ועליה
- אלאתכאל. ועבדהא יעלמהא אנה פי אלעאם אלמאצי לחקה מן אלאמראץ אלצעבה אלשדידה מא לא יכאד אן יסלם
- מנהא אחד ובקי מבקא רחמה ואין לאל ידו ואחתאג אלי אן באע תיאבה אלסבת וגמיע מא יחויה מנזלה ואנפקה עלי נפסה
- ודלך מע מא אפתקד בה מן אלגמאעה ברוכים יהיו לשמים ומע מראעאה גמיע אלטב לה ומדאואתה אחסן אללה
- גזאהם ואויס מן אלעבד ותדאין אלעבד נחו אלאתני עשר דינ' ומא אעתקד אחד לה חיאה אלי אן חב בורא עולם
- ועשה למען שמו הגדול והציל נפשו ממות ווהב אלעאפיה כמא לם ⟦.⟧ תזל עואידה אלגמילה וכרג אלטריק חאיר
- פי נפסה ופי מא תראכבת עליה מן אלדיון ומא צאר אליה מן ציקה אלחאל פאתאה פרג אללה תעאלי במא תפצלת בה
- חצרתהא עלי יד אלשיך אבו אלסרור בן בניאם נט רח ותסלם אלעבד מנה סתה שקק לאנס תלתה מן הדרתה
- הקדושה ותלתה מן הדרת שרינו שר הקהלות יחי לעד בעד אן ⟦דפע אלעבד⟧ לזם אלעבד דינ' וכסר ואגב ואבאע
- אלממלוך אלגמיע ⟦בסתה דנאניר מצריה⟧ מצא מן גמלתהא אלמכס ואופא באלבאקי מא כאן יחדרה ויכאפה
- מן מא צאר עליה מן אלדיון ופרח אלדי לם יחרמהמא אללה תואבה פי מרצה ואלדי כאן כלאצה ופרגה מנהמא
- <<דון סואהמא>> ואכתסאבהמא אלתואב אלגזיל לאסתחקאקהמא לדלך ועטם מנזלתהמא ומכאנהמא ענד אללה וצאר
recto, right margin
- הגביר האביר היקר הישר הטהור.
- התמים בכל מפעל. הזך בכל מעש.
- הנקי מכל דופי. הנעטר בכתר הצדקה.
- הנסתר בסתר היראה. גביר מישרים.
- יקר מפנינים. הנודע תאר ישרותו כאבינו אברהם. הנבהק אור יפיו כיוסף.
recto
- גמילות חסרי הדרתך הקדושה –
- יתמיד ה' את מעלתך ויעשה את תפארתך קבועה – הקיפה את העשיר ואת העני וטובתו מוענקת למבקש את חסותו ולמסכן. ואמנם, השורשים
- החזקים, הטהורים, מוציאים פרות שהם העידית, המעולים, הטעימים, הריחניים, כמו הדרתך. ברכה לך בחסידים,
- בצדיקים. הוריך זכרם לברכה. שהתקיימה בשניהם צוואת ⟦האדון בעל אותו שם⟧ אבינו אברהם עליו השלום, כמו שאמר הכתוב
- הדובר אמת, 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט', וברכה להוריך
- בך, אשר נתקיים בך מעשה האדון המאיר, רבנו משה עליו השלום, 'צדקת ה' עשה' וג'. וודאי גם כן לולי היו לך אצל ה'
- יתעלה חסד גדול ומדרגה עליונה, הוא לא היה מאפשר לך לעשות את הצדקות, שהן מקצת תפארתו יתעלה שמו,
- כמו שאמר הכתוב 'ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה'. וברכה גם כן לישראל בך ובכך שכמותך
- נמצא ביניהם, מפני שבזכות כמותך יש תקווה לגאולה, יקרב אותה ה' בימיך ובחיי בניך, גזעי חמד, מטע
- ה' להתפאר, יהי שמם לעולם כירח יכון עולם. גמילות חסדיך תומכת את אנשי הסגולה ואת פשוטי העם ויותר מכולם אותי, עבדך, שהרי כבר באו אליי
- חסדיך בגלים וטובותיך עקבו אחרי. ואני, עבדך, איני יודע באיזו לשון אודה, כי כבר נעשיתי כבד–לשון משאוכל לשלם את מקצת
- חובי בתודה להדרתך, ונברך בדברי, ובדבר הזה הפקדתי את העניין בידי הבורא יתעלה, ושיוויתי אותו המשלם לך גמול על כל
- מעשיך (הטובים), כי הוא יכול לעשות כן ולא ברואיו, והוא שיגמול לך בעד גמילות החסד עשרת מונים. הלבבות מייחלים לכך, ועליו
- סומכים. אני עבדך מודיעך, כי אשתקד חליתי במחלות קשות, עזות, שכמעט לא ייתכן שיבריא
- מהן אדם, ונותרתי בחיים ברחמנות, ואין לאל ידו (היינו, ידי). והייתי זקוק למכור את בגדי השבת ואת כל תכולת ביתי, והוצאתי אותה כדי להתקיים.
- וזאת חרף הצרכים שסיפק לי הקהל, ברוכים יהיו לשמים, וטיפול כל הרופאים שריפאו אותי, ייטיב ה'
- את שכרם. ונתייאשו ממני, עבדך. ולוויתי, אני עבדך, כשנים–עשר דינרים. ושום אדם לא האמין שאחיה עד שרצה בורא עולם
- ועשה למען שמו הגדול והציל נפשו (היינו, נפשי) ממוות, ונתן (לי) בריאות כחסדיו הטובים הבלתי פוסקים. ויצאתי לדרך, נבוך
- מעצמי, (ו)מן החובות שנערמו עליי ומן המצוקה שעברה עליי. ובאה אליי תשועת ה' יתעלה ממה שהואלת לשלחו,
- הדרתך, על–ידי השיך' אבו אלסרור בן בניאם נט' רח'. אני, עבדך, קיבלתי ממנו שש חתיכות 'לאנס', שלוש מהדרתו
- הקדושה ושלוש מן הדרת שרינו שר הקהילות יחי לעד, לאחר ⟦ששילמתי, אני עבדך⟧ שחל עליי, אני עבדך, תשלום מס של דינר ומשהו, ומכרתי,
- אני עבדך הקנוי, את הכול ⟦בשישה דינרים מצריים⟧. מסך זה שולם המכס. והוצאתי ביתרה את החובות שנזהרתי
- ונשמרתי מהם. ושמחתי, כי לא מנע ה' את שכרי משניכם בחוליי וכי הצלתי ותשועתי היו על ידכם,
- רק אתם, ועל זכייתכם בשכר הטוב, כי ראויים אתם לו, וגודל מדרגתכם ומעמדכם אצל ה'. ונעשיתי,
T-S 13J25.6 1v
verso
- אלממלוך צניעתהמא ללאבד מעתד בצדקאתהמא שאכרא ודאעיא במא ירגו אן אללה יסתגיבה פיהמא חתי
- אנה געל עלי נפסה אנה לא יקטע אלדעא להמא פי סאיר כואתם צלואתה ופי טעאמה ומשרובה ודלך בעץ
- מא קד אסתחקאה עלי ממלוכהמא אלמעתרף באנעאמהמא אלדי עאש מן כבזהמא ואפתקאדהמא לה
- מע אללה תעאלי בפצלהמא והמקום ברוך הוא יפתח להדרתם מאוצרו הטוב וירויח להם בעת צרתם ויהיה
- בעזרם ויצרף להם כל פרוטה ופרוטה לחשבון גדול ויגעל דלך כקרבן כליל על גבי המזבח. ובעד קליל מן
- וצול אלשיך אבו אלסרור בן בניאם אלמדכור וצל אלשיך אבו עמר יש צו ווצל עבדהא צחבתה ⟦כתאבהא אלכרים⟧
- אגל ואפד. ואגדל וארד. ואבהג טארק. ואתלג טאלע. כתאבהא אלאניס. אלנפיס. אלמכלל בדר עבארתהא
- אלמושח בנתאיג קריחתהא. ⟦פפרחת בהא גאיה⟧ פפרח עבדהא בה גאיה אלפרח ותשרף וקבלה וגעלה עלי
- ראסה אגלאלא לה ותעטימא לקדרה וקרא עליה אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי. תם וקף אלעבד
- עלי מא פיה פנארת ענד אלוקוף עליה אלאבצאר. ואנשרחת בבדיע עבארתה אלאפכאר. ותנזהת אלנפוס
- פי מא חואה מן אלעלום אלריאציה. ותפכהת פי מא תצמן מן אלמעאני אלפלספיה. וקראת עליה מים עמוקים
- דברי פי איש נחל נובע מקור חכמה. ואדא אלי נפס עבדהא מצמונה מן אל ⟦סל⟧ סרור בסלאמתהא מא תכל
- אלאשאגע ען תרסימה ויקף אלבנאן ען איצאל גאיתה. וסאל ממלוכהא אלמחסِן יתעלה שמו תמאם אלאיה אליה
- ודואם נעמאיה עליהא והוא למען שמו ישמע ויענה. ועבדהא יקבל קדמיהא ויסאלהא בסט אלעדר ען תקציר
- אלמכאתבה פאנה לם יוכר דלך תקציר ען לפט יכתבה בל געלה לעדה וגוה אחדהא חמל ען אלתתקיל עלי
- חצרתהא לאן קד אזדחמת עליה מחאסנהא ותאניה //אנה\\ ממא ירא מן כתרה אלכתב אלצאדרה אליהא ואללגג
- אלמתואתר געל דלך חמל ען קלבהא ואיצא אנה לא יצלח אן יכאתב ממלוך להא לאן סאיר כאטר בני אדם
- יחיר פימא יגב אן תכאתב בה לאנהא אפצל סאיר מא יסתעאן בה פי מדחהא ואשרף פמסך ען אלמכאתבה
- וקאר למכאנהא וארתפאע גלאלתהא ועלו מכאנהא ומא חמל אלעבד עלי כתב הדה אלחרפין אלא אלאדלאל
- עלי דינהא ואינהא תדינני לכף זכות ולתעלם מא אלעבד עליה מן מואלאתהא //ואלשכר\\ ואלדעא להא ולסאיר
- אלאגלא פתיאנהא והו יסאל בסט אלעדר ויקבל ידי גמיע אלסאדה אולאדהא השרים הנכבדים ויכדמהם
- באתם סלאם ושלום הדרתם כולם יגדל ואל ידל לעד נצח סלה. ישע רב כתב עבדהא הדה אלאחרף
- אליהא עלי נסכתין מפני שלום הדרך
verso, bottom margin
- נסכה אלכתאב אלתאני //אלדי כתבתה\\ באלשכר ללשיך אברהם זקן הקהלות נט [רח]
verso
- אני העבד הקנוי, בן חסותכם לעולם, סומך על נדבותיכם, מודה ומתפלל בעד מה שאני מקווה יענה אותי ה' למענכם, עד
- שקיבלתי על עצמי שלא אפסיק להתפלל למענכם בכל חתימות תפילותיי, ובאכילתי ובשתייתי. וזאת מקצת
- מה ששניכם זכאים לו ממני, עבדכם, המודה בחסדכם, החי מלחמכם. ותשומת הלב שלכם אליי
- עם ה' יתעלה בחסדכם. והמקום ברוך הוא יפתח להדרתם מאוצרו הטוב וירויח להם בעת צרתם, ויהיה
- בעזרם ויצרף להם כל פרוטה ופרוטה לחשבון גדול, ויעשנה כקרבן כליל על גבי המזבח. וזמן קצר לאחר
- הגעת השיך' אבו אלסרור בן בניאם הנזכר, הגיע השיך' אבו עמר יש' צו', ועמו הגיע אליי, עבדך, ⟦מכתבך היקר⟧
- המפואר ביותר במגיעים, השמח ביותר בבאים, העליז ביותר בעוברי דרך, השש ביותר בנכנסים, (כלומר) מכתבך האדיב, היקר המכותר בפניני סגנונך
- המעוטר בפרות כישרונך, ⟦ושמחתי בה תכלית⟧ ואני, עבדך, שמחתי בו תכלית השמחה, והתכבדתי בו, ונישקתי לו, ושמתיו על
- ראשי מתוך ההוקרה לו ושבח לערכו, וקראתי עליו 'אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי'. לאחר מכן עמדתי, אני, עבדך,
- על תוכנו, ואורו עיניי, כשעמדתי עליו, ושמח לבי בקישוטי המליצה שבסגנונו, והשתעשעו הנפשות
- מן 'מדעי התרגול' הכלולים בו, והתענגו מענייני הפילוסופיה שבו. וקראתי עליו 'מים עמוקים
- דברי פי איש נחל נובע מקור חכמה'. תוכנו הביא לנפשי, אני עבדך, שמחה על שלומך, עד שיגעות
- עצמות האצבעות לרשתה ונעצרת האצבע בלי להגיע לקצה. ואני, עבדך הקנוי, שואל מאת המיטיב יתעלה שמן שישלים את ברכותיו אליך
- ויתמיד את חסדיו עליך, והוא למען שמו ישמע ויענה. ואני עבדך מנשק את רגליך ומבקשך לסלוח לי על מיעוט
- ההתכתבות. לא מנעו זאת קשיי ההתבטאות בכתיבה, אלא גרמו לכך כמה דברים. אחד, הרצון שלא להכביד על
- הדרתך, כי חסדיך באו אליי כגלי מים, ושנית כיוון שראיתי כמה רבים הם המכתבים הנשלחים אליך, ותוכפים זה את זה
- בהתמדה, וזה הביאני להקל על לבך. וגם כן אין ראוי שיתכתב עבדך אתך, כי כל מחשבות בני אדם
- נבוכות במה שראוי להיכתב, כי שבתך מעולה מכל מה (ביטוי) שניתן להיעזר בו ונכבד ממנו. נמנעתי מן ההתכתבות
- מתוך יקר למעמדך ורוממות פארך ועליונות מעמדך. ולא הביאה אותי. אני עבדך, לכתיבת השורות הללו אלא שאני סומך
- על יראת השמים שלך ועל ה[...] שלך – תדינני לכף זכות – וכדי שתדע כמה עבדך אוהבך ומודה לך ומתפלל למענך ולכל
- המפוארים, בניך. ואני מבקש סליחה ומנשק את ידי כל האדונים, בניך, השרים הנכבדים, ואני משרת אותם
- בברכת שלום השלמה ביותר, ושלום הדרתם כולם יגדל ואל ידל לעד נצח סלה. ישע רב. אני עבדך כתבתי את השורות הללו
- בשני עותקים, מפני שלום הדרך.
verso, bottom margin
עותק המכתב השני //שכתבתיו\\ בתודה לשיך' אברהם זקן הקהלות נט' [רח'].