رسالة: T-S Ar.53.37

رسالة T-S Ar.53.37



Letter from a blind man in Salonica to his son Ismāʿīl in Egypt. In Judaeo-Arabic. Written on vellum in a scholarly hand. The first page of the letter is lost. Dating: 1088/89 CE, or shortly after, based on Goitein's interpretation of the year "48" as 4848 AM. The letter picks up with the father explaining his happy situation in Salonica and why he cannot possibly return to Egypt, as his son had asked him to do (r1–19). The writer lives in Salonica with his wife (not the addressee's mother) and a daughter with many suitors. He fears that they would be a burden on the family in Egypt. He is blind and weak—"I have nothing left but my tongue and my heart" (i.e., mind)—but he has not perished. On the contrary, he is in a thousand states of well-being and is highly regarded by all who fear God. He overhears the Shabbat services from his dwelling. None of the scholars of Salonica are able to match him in his knowledge of the law. He next sends regards to various family members and congratulates his son on the acquisition of noble in-laws (r20–27). He is worried about his family, because he heard that "in the year 48 the Nile had a low flood, and my heart trembled, and I have no rest, neither by day or by night. For God's sake, write me immediately regarding your well-being" and about each person's livelihood (r27–32). The son should send his response to ʿImrān b. Naḥum in Alexandria who will forward it to Salonica, to the upper synagogue, to the house of Shabbetay b. Moshe Matakla 'the head' (r33–36). He exhorts his son not to neglect the study of Torah or be distracted by his business affairs (r36–v1). He then recapitulates the reasons for his departure from Egypt 26 years earlier and what has happened in the interim (v1–v21). It seems his motives for traveling were both pious (wishing to bury his bones in Jerusalem) and financial. At first he sent all the money he earned back to his family, and had none with which to travel back himself. He traveled from place to place for 30 months. At that time he learned that a business partner of the family perished in a fire, from which point onward, "I never had anything but expenses." The 'Turks' then invaded the Byzantine east, so he fled to the west, ultimately reaching Salonica. His vision weakened, gradually, over the course of five years. In Salonica, he has refrained from granting his daughter to any of her many suitors until he received word from his son and his brother-in-law Abū l-Ḥ̋asan. The writer then returns to the subject of why he cannot possibly travel back to Egypt (v21–v34). Even as his son's letter was read to him, he had no strength to go out his door or leave his house without being supported. He can hardly see or hear. If his son saw him, he would "flee the distance of a month's journey." This is apart from the grave danger of the travel itself and his anxiety on account of his old age and his wife—even though she herself would love to travel. It is not in his nature to save money, and he repeats his fear that he would be a burden on the family. There is then a cryptic passage (v30–34) warning his son against listening to 'a generation that left us' and which had various faults that cannot be written in a letter. He concludes (v34–39) with another exhortation to study Torah diligently. When the son was 13 years old, he used to astound people with his intelligence. Information in part from Goitein and from Joshua Holo, Byzantine Jewry in the Mediterranean Economy, p. 53, 56. ASE.

T-S Ar.53.37 1v


النصوص المفرّغة

S. D. Goitein, "The Jewish Communities of Saloniki and Thebes in Ancient Documents from the Cairo Geniza‎" (in Hebrew), Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East‎ 11 (Jerusalem, Israel: Yad Izhak Ben Zvi / יד יצחק בן-צבי, 1971), 9-33.

Page B

  1. מע צביה [[נ]] צגירה ולהא חט ואיצא אליהוד מא
  2. יתחשוני ומא ענדי שי נכרג בה אליכם ואנא פי
  3. ג נפוס ואכשא אן נתקל עליכם ואכתר מא
  4. בשרתמוני אנכם מא תחתאגו אלי הקבה לא
  5. יחווגכם לאחד סואה ואנא מע עמאי וצעף
  6. קואי אלדי רמאני פי הדה אלגורבה מא צייעת
  7. ואנא פי אלף נעמה ואלחמד ללה מוכלי אלמונה
  8. בפצל מחבוב מכרום מן כל מן יכאף אללה
  9. ויתקיה ומן כל מן יפהם ויעקל. ומא בקי פי שי
  10. גיר אללסאן ואלקלב מסמוע אל קול אלצלאה ענדנא
  11. פי אלבית בחזאן לילה אלסבת ויום אלסבת ולילה
  12. אלאחד ועלי אן גמעה ...סלוניקי קד אנסתהם
  13. נאס אפאציל מא קדר אחד מנהם יציבנא פי
  14. גלט לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות ולא (פן)
  15. פן מן אלפנון וליס לי מוגעה אלא פירקתכם
  16. ואלדי אסתחלפתמוני פי כתאבכם סאעה אנא
  17. [[נ]] נקרא כתאבכם לא נבקא אללה אללה לא תעודו
  18. למא[...] לאני אקדם מנכם לדלך אלף מרה
  19. ולא [...] מא /לי/ קודרה ואשהד עליך אללה יאולדי.
  20. אן [...] ...פי צהרך אבי אלחסן ......
  21. בי [...] אלפרח אלשדיד וצהר לי מן כתאבה אנה מן
  22. אבנא אלנאס ותחסן אלעשרה מעה ומע צהרך
  23. אלאכר ומע מא אנא מא ראינא לה כתאב ומע
  24. אכואתך ומע אמך ומע בנתנא צאנהא אללה
  25. ומע בית חמאך ותקרי אלכל סלאמי להם
  26. ולאולאדהם יהיו הכל מבורכים מן הקבה
  27. ויהיו לשם ולשארית ואעלמת יא ולדי אסמעיל
  28. בשנת מח מא ופא אלניל וקלבי פזעאן ומא
  29. לי לא ליל ולא נהאר ולמען יי תשתהד ותכתב
  30. אלי בסלאמתכם ובאסם צהרך אלאכר
  31. ובאש מעישת כל ואחד מנכם ותקרי סלאמי
  32. עלי חמוך(!) ותערפני מן הוא(!) מן אלחברים
  33. ויכון כתאבך אלי עמראן בן נחום ללאסכנדר[י]א
  34. והו ינפדה (אלנ) אלינא ויכון ענואנה אלי סלוניקי
  35. אלכניסת אלפוקאניא דאר שבתי בן מ משה
  36. מטאקלא הראש ואשהד עליך אללה יאולדי
  37. לא תפרט פי טלב אלעלם ותם אני אעגב מנך אלדי
  38. לם תציב מן יכתב לך כתאב אלא דפעה ונסית
  39. אלדי נכתה פי דמשק וחדא ותם יאולדי
  40. נקול אן אשגאלך ען טלבה" אלעלם
  41. נסית תרסם אלכתב וכיף כאן יכאתבנא ראס אלמתיבה
  42. יכאתבנא בסם וליכן


T-S Ar.53.37 1r


Second side of page B

  1. ברוחה אערף אלדי כאתבנא בתלך אלמכאתבה ותם
  2. אללה שאהד עלי יאולדי אן מא מסכני ענך פי אלאול
  3. אלא אן מא כאן בידי שי נרגע בה אליכם ואנתם תעלמו
  4. בי וקת כאן יתגמע בידי שי מא כנת אבקי ענכם
  5. ואחדה למחבתכם ושפקתי עליכם ותאניה טמעי
  6. עוזי אדפן עצאמי פי אלקדס אד עלי הדה אלשהוה
  7. תרכת נחלת בית אבותי ונפרדתי מהם וכאן פי וקת
  8. מא רציה אללה אד לי אליום כו סנה מד כרגת מן
  9. ענדכם מה הדית פי מוצע ואחד תלתין שהר ולא
  10. (כאן) אגתמע בידי שי נסהם באלכרוג אליכם גאני כבר
  11. ...באלאסף אנה קד אחתרק הו וכל מן כאן מעה
  12. וכליתכם משתרכין מעה דאך אלוקת חאלת ידי מן אל
  13. נפקה ואיסת מן דיאר אלמסלמין ומאתת אלצבייה
  14. אלראבעה והפת אלאתראך אלי שרקי אלרוום והרבת
  15. מן קדאמהם אלי גרבי אלרום נסרי ובדא בצרי יצעף
  16. מדה ה סנין ינזל דרגה דרגה מן בעד דלך לם אטן
  17. הדה אלצבייה אלדי מעי יבקא לי סהם צ [...]...
  18. עאלם יעלם .....אכרי ועלי אן [כתי]ר מן
  19. אלשבאב יטלבוהא ולם תגיב ואחד מנהם אלי מגי
  20. כתאבך וכתאב אבו אלחסן צהרך ואנתם תסתחלפוני
  21. אן מא אבקי מן בעד נצר אלי כתאבכם אשאהד
  22. אללה אן מא קרית עלי כתבכם אלא ואנא מא לי קדרה
  23. אן אכרג מן אלבית לבאב אלדאר אלא וימסכוני ואנא
  24. עלי צפה מן תקל סמע וצעף חאל ולו ראיתני הרבת
  25. מן קדא[מ]י מסירה" שהר מע אלכטר אלעצים אלדי
  26. פי אלטריק וכלפה ופזעי עלי שיבתי ומן מעי ועלי
  27. אן אלדי מעי תשתהי אלכרוג ולא תכאלפני פי הדא
  28. אלפן מע כיפתי אני לא אתקל עליכם אנא ומן מעי
  29. אד אנת תעלם אן מא שיימי מן גמע אלמאל אלא אדא
  30. אגתמע מעי שי אכלתה ואללה אללה יאולדי לא תטן
  31. בי כלף הדא אלטן ולא תהרהר אחרי מידת הבורא
  32. ולא תלפת אלי אקואל בני דור אחד אלדי כרגו מן
  33. ענדנא אלדי אכבר מן פיהם אציבו פי פנון אחתשם
  34. אדכר[ה]א אחרי ואוכד אכאתב בהא ויא בני מא
  35. תרגע אלי עקלך ואלי מא קראתה וקד כנת בן יג סנין
  36. ידהלהם עקלך ומא תעלם אן הדה אמור סמאויה
  37. מא לאחד פיהא שי ואסתדל מן אכיאתך ומן
  38. ס[לאם]
  39. נפסך פי אלקאהרה כליתכם או מאלכם וקראת ש[לום]
بيان أذونات الصورة
  • T-S Ar.53.37: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.