رسالة: T-S 13J36.5
رسالة T-S 13J36.5What's in the PGP
- صورة
- 2 Transcriptions
- 2 Translations
الوصف
Letter from Ramla, from Shelomo b. Yehuda, gaʾon of the Jerusalem yeshiva, in Ramla, to his son Avraham in Fustat. Dating: 21 Iyyar 4789 (Wednesday, 7 May 1029; Gil, based on the mention of 20 Iyyar as a Tuesday, which limits the options to 1029, 1036 and 1043; Gil chooses 1029 on internal grounds). Describing in great detail the economic and other calamities that haunted Palestine in this period. Shelomo b. Yehuda has come down from Jerusalem to Ramla at the community's request and finds himself entangled in conflict among them, labor that requires delicacy but provides no reward. He reports a deadlock over the market office (sūq), possibly the kosher butcher concession (?): the remnant of the community, most of them too poor to pay even a cantor, resolved to give the concession to the son of the shelishi (the third ranking member of the yeshiva), but he would not take up the position, and there was no one else — the sons of Shelomo ha-Kohen gaʾon, Yosef and Eliyyahu, will come down only on terms that guarantee them profit, and there is none to be had. He acknowledges the arrival of a letter from Abū Sahl (Gi: Menashshe ha-Kohen b. Avraham, his son-in-law) enclosing a payment order for Abū l-Sirrī b. Qandarī or Qundarī, which he has passed to Abū l-Ḥasan ʿAllūn b. Mūsā, even though payment was not due for another month. The rest is distress and politics. He describes his own destitution — he survived the difficult winter, and had sold household goods and clothing the previous year; most of the land remains unsown; and there is nothing to sell in Ramla. He says he is staying in Ramla mainly because in Jerusalem, the creditors (of the yeshiva? of the Jewish community there?) come only to him. Mawhūb the blind, Abū l-Faḍl, and Mubārak b. Ṣemaḥ are in prison for debt and the rest are under demand; he has asked Jāsūs al-Maghribī to see to his family's needs in Jerusalem, though they do not want the help. He refuses on grounds of religious scruple (shubha fī dīnī) his son's suggestion that he claim the income (or fees and perquisites) formerly attached to the leadership in Fustat (rusūm kānat li-l-riyāsa bi-Miṣr), saying he doesn't know by what means his predecessors held them and will not be answerable for a transgression. He instructs Avraham to approach Efrayim b. Shemarya, "the banner of the Rabbanites today," on behalf of the debt prisoners and reproaches Abū Naṣr (Gil: Ḥesed b. Sahl al-Tustarī), a man with access to the government, for the ineffectiveness of earlier appeals. Against a ruling barring the use of waqf/heqdesh funds in Fustat to free the prisoners, he cites the precedent of predecessors who spent consecrated money on repairing the synagogue and acquiring two dwellings. He asks about a woollen badan (short outer garment with no or short sleeves) to be sold in Egypt for the benefit of Sahlān b. Avraham, the rosh kalla. He reports outstanding sums from Sicily and Tyre and warns his son urgently to keep clear of the rift between Rabbanites and Qaraites in Fustat, "for the umma today is ailing and requires gentle handling, as an invalid is handled gently" (v23). In addition to the edition by Gil, there is also one by Goitein in Shalem 1 (1974), 34–44.
العلامات
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
Translator: Gil, Moshe (in Hebrew)
T-S 13J36.5 1r
°
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- קד כאן יא ולדי וקרה עיני אטאל אללה בקאך נפדת אליך כותבי מן [אלרמלה]
- במא ארגו אן תקף עליהא וערפתך כיף גרא אלאמר פי אלקודס ופי אלרמלה
- ואני נזלת אלי אלרמלה ען אכתיאר אלגמאעה וקד חצלת פי אמור כבאר
- מן אחכאם בינהם עקלי תריד אלמולאטפה ופאידה ליס פיהא ואלדי כאן
- עין אלריסא אליה הו אלטול וענדמא תראגע אליסיר מן אלנאס הם אכתרהם
- פוקרא ליס פיהם לא לחזאן ולא לגירה ראו אן יעטו אלסוק לאבן אלשלישי
- רצי אללה ענה והו פלא יחסן יחצר וקד בקית פי באבה מותחייר הו ליס פיה
- ושכץ אכר לייס בני ר שלמה //כהן// גאון נע מא יכתארו אלנזול אלא עלי שרוט
- פאידה ופאידה לייס ואלאמר ואקף וכאן וצל כתאב סידי אבו סהל אידה >אללה<
- ופי דרגה אלרוקעה לאבו אלסרי אבן קנדרי וכאן וצולה אמס יומנא הדא והו
- יום עשרין מן אייר ווצל איצא מעה סידי אלשיך אבו אלחסן עלון אבן מוסי
- אדאם אללה עזה ומציית אליה וסלמת עליה וערפתה דאלך וקאל לי אנא אכאטבה
- וקב[ל] מ[נ]י אלרוקעה וכדאלך פי באב כופי קאל הו יכדם פי אלדיואן ואנא אכלמה
- ווגדת פי כתאב ר אברהם אלחבר שמרו צור מכתוב אן יכון אלאקתצא בעד
- שהר לוצולה פוקפת ען דפע אלרוקעה וראיתהם אן מא כאן להם מקאם
- פיום אלג גאו אלי אלרמלה ויום אלד סארו מא יהדא אלשליט פי מוצע והם מטלטלין
- מעה ממוצע אלי מוצע לא הדו להם ולא קראר פאן חצל שי אנא אכתב בדאלך
- אליך ואעלם יא ולדי אני חצלת פי מא לא אקום בה וחאלתי הדה אלחאלה מן אלקלה
- ואלעיילה אלתי תערפהא ואני למותעגב כיף גאזת הדה אלשתוה אלצעבה עני
- וקד כרגת אלי צייפה מא בקי מן מא תערפה אלא אליסיר ואן כאן סלמת אכתר
- אלגלאת אכתר אלבלד לם יזרע וכאן עאם אול בעת תלך אלתויבאת מע מא
- תערפה ואמא פי הדה אלסנה מא תם שי יובאע ואלרמלה פליס פיה/א/ שיי גומלה
- ומא ימ[כנני] אסאפר ואכלף מן פי אלביית וחודהם הודא אנא באלרמלה באלקרב
- מנהם וקד סאלת גסוס אלמגרבי אן יקצי חאגתהם מע הדא הם כמא לא ירידו
- ואנא יא ולדי אכתר מקאמי פי הדא אלוקת באלרמלה מן גהת מודאינין אלמקאדסה
- מא יגו אלא אלי ענדי וקד חצל מוהוב אלבציר פי אלחבס מע אבו אלפצל ומובארך
- אבן צמח ואלבאקיין תחת אלמוטאלבה וכלמא אכתב ענהם מא יאתר וקד
- בקיית מותחייר פמן לא ירתי להם ולא ירחמהם אוקפה אללה מוקפהם ולא
- יצלי לה לא חנין ולא רחים וקולך לי אלמקאדסה יפעלו איין [אלמק]אדסה ולולא גמיל
- אלבארי לא מקאם לי פי אלקודס בלא הם למא תכתוב ולולא חתי כרגת איין אל [ ]
- אחזאן אלדי וראיי וכיף ינחמלו למן סאל ען קצירי גדא באי יש אלמוסתעאן [ואמא מא]
- דכרתה יא ולדי מן אמר רסום כאנת ללריסא במצר [פ]אנת תערף מדהב[י פאני]
(right margin)
- רגל מא אדכל פי
- שי פיה שובהה
- פי דיני ליס
- אדרי עלי אי
- צורה כאן
- לאולאיך אל
- ריסא הדה
- אלאגזא
- יכון אלקאים
- פי אלסוק
- יפעל מא יפעל
- ויכון אלתקבל]את[
- פי רקבה אל
- מוקדם מא אנא
- ממן יכון
Recto
- קד כאן יא ולדי וקרה עיני אטאל אללה בקאך נפדת אליך כותבי מן (אלרמלה
- במא ארג׳ו אן תקף עליהא וערפתך כיף ג׳רא אלאמר פי אלקודס ופי אלרמלה
- ואני נזלת אלי אלרמלה ען אכתיאר אלג׳מאעה וקד חצלת פי אמור כבאר
- מן אחכאם בינהם עקדה תריד אלמולאטפה ופאידה ליס פיהא ואלדי כאן
- עין אלריסא אליה הו אלטול וענד מא תראג׳ע אליסיר מן אלנאס הם אכתרהם
- פוקרא ליס פיהם לא לחזאן ולא לגירה ראו אן יעטו אלסוק לאבן אלשלישי
- רצ׳י אללה ענה והו פלא יחסן יחצ׳ר וקד בקית פי באבה מתחייר הו ליס פיה
- ושכ׳ץ אכר לייס בני ר׳ שלמה //כהן\\ גאון נע מא יכתארו אלנזול אלי עלי שרוט
- פאידה ופאידה לייס ואלאמר ואקף וכאן וצל כתאב סידי אבו סהל אידה ⟨אללה⟩
- ופי דרג׳ה אלרוקעה לאבו אלסרי אבן קנדרי וכאן וצולה אמס יומנא הדא והו
- יום עשרין מן אייר ווצל איצ׳א מעה סידי אלשיך אבו אלחסן עלון אבן מוסי
- אדאם אללה עזה ומצ׳יית אליה וסלמת עליה וערפתה דאלך וקאל לי אנא אכאטבה
- [פי באב] אלרוקעה וכדאלך פי באב כופי קאל הו יכדם פי אלדיואן ואנא אכלמה
- ווג׳דת פי כתאב ר׳ אברהם אלחבר שמרו צור מכתוב אן יכון אלאקתצ׳א בעד
- שהר לוצולה פוקפת ען דפע אלרוקעה וראיתהם אן מא כאן להם מקאם
- ויום אלג׳ ג׳או אלי אלרמלה ויום אלד סארו מא יהדא אלשליט פי מוצ׳ע והם מטלטלין
- מעה ממוצ׳ע אלי מוצ׳ע לא הדו להם ולא קראר פאן חצל שי אנא אכתב בדאלך
- אליך ואעלם יא ולדי אני חצלת פי מא לא אקום בה וחאלתי הדא אלחאלה מן אלקלה
- ואלעיילה אלתי תערפהא ואני למותעג׳ב כיף ג׳אזת הדה אלשתוה אלצעבה עני
- וקד כרג׳ת אלי צייפה מא בקי מן מא תערפה אלא אליסיר ואן כאן סלמת אכתר
- אלגלאת אכתר אלבלד לם יזרע וכאן עאם אול בעת תלך אלתויבאת מע מא
- תערפה אמָא הדה אלסנה מא תם שי יובאע ואלרמלה פליס פיהא שיי ג׳ומלה
- ומא ימכִנְני אסאפר ואכלף מן פי אלבייִת וחודהם הודא אנא באלרמלה באלקרב
- מנהם וקד סאלת גסוס אלמגרבי אן יקצ׳י חאג׳תהם מע הדא הם כמא לא ירידו
- ואנא יא ולדי אכתר מקאמי פי הדא אלוקת באלרמלה מן ג׳הת מודאינין אלמקאדסה
- מא יג׳ו אלא אלי ענדי וקד חצל מוהוב אלבציר פי אלחבס מע אבו אלפצ׳ל ומובארך
- אבן צמח ואלבאקיין תחת אלמוטָאלְבָה וכל מא אכתב ענהם מא יאתר וקד
- בקית מותחייר פמן לא ירתי להם ולא ירחמהם אוקפה אללה מוקפהם ולא
- יכְוַן לה לא חנין ולא רחים וקולך לי אלמקאדסה יפעלו איין אלמקאדסה ולולא ג׳מיל
- אלבארי לא מקאם לי פי אלקודס
- ואמא [מא
- דכרתה יא ולדי מן אמר רסום כאנת לריסא במצר ואנת תערף מד[אני
Recto, right margin
- רג׳ל מא אדכל פי
- שי פיה שובהה
- פי דיני ליס
- אדְרִי(?) עלי אי
- צורה כאן לאולאיך אל
- ריסא הדה
- אלאג׳זא
- יכון אל [רווח]
- פי אלסוק
- יפעל מא יפעל
- ויכון אלתקד[ם]
- פי רקבה אל
- מוקדם מא אנא
- ממן יכון דלך [ואליום
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
Recto
- בני מחמד עיני, ייתן לך אלהים אריכות ימים. שלחתי לך את מכתבַי מרמלה
- בתקווה שתקראם, והודעתיך (בהם) את המצב בירושלים וברמלה
- וכי ירדתי לרמלה על פי רצון הקהל. הריני מעורב עתה בעניינים נכבדים
- דהיינו משפטים ביניהם, תסבוכת הדורשת לדקדק בזה; אבל אין מזה תועלת. כי אשר
- נושאים הנכבדים עינם אליו הוא המעמד ואילו בכל אשר תפנה פשוטי העם רובם
- עניים, אין להם די אפילו לא לחזן ולא לזולתו. נמלכו למסור את ה’שוק’ לבן ’השלישי’
- עליו השלום. אך הלא אין הוא מואיל להימצא שם. ועניין זה הדהים אותי, כי הלא הוא אינו נמצא שם (ז״א בשוק)
- ואף אדם אחר איננו שם. בני ר’ שלמה הכהן גאון נ״ע מואילים לרדת (לרמלה) רק על מנת שתהיה להם מזה
- הכנסה, והכנסה אין והעניין נסחב. ולפני כן הגיע מכתב אדוני אבו סָהל, ייתן לו (אלהים) את חסותו,
- ומצורפת אליו פקודת התשלום לאבו אלסֶרי אִבן קַנדַרי. הוא הגיע אתמול, ז״א
- כ’ באייר, ויחד אתו בא גם אדוני הנכבד אבו אלחַסַן עַלון אבן מוסא,
- ייתן לו האל כבוד לנצח, וביקרתי אצלו לומר לו שלום והודעתיו את הדבר ואמר לי: אני אדבר אתו,
- וקיבל ממני את פקודת התשלום. כמו כן, אשר לַחשש שהיה לי, אמר שהוא פקיד המשרד (הממשלתי) וכי הוא ידבר אתו.
- ומצאתי שבמכתב ר’ אברהם החבר שמרו צור נאמר כי סילוק התשלום
- יהיה לאחר בוא פקודת התשלום, על כן נמנעתי ממסירתה. ראיתי שלא השתהו;
- ביום ג’ באו לרמלה וביום ד’ נסעו. אין השליט מוצא לו מרגוע בשום מקום והם מיטלטלים
- אתו ממקום למקום באין מנוח וללא מגורים. אם יסתדר משהו אכתוב
- לך. דע לך בני שנקלעתי למצב ללא נשוא, מצב שנגרם מפני המחסור
- והמצוקה הידועים לך. אני משתומם איך עבר עלי החורף המאוס הזה
- והגעתי אל הקיץ, כאשר מן (הסכום?) הידוע לך לא נשאר אלא מעט;
- ואף על פי שמרבית היבולים הם במצב תקין, מרבית הארץ לא נזרעה. אשתקד מכרתי את אותם דברי לבוש קטנים
- ושאר הידוע לך, ואילו השנה אי אפשר למכור דבר. אין תוחלת כלשהי ברמלה
- ולנסוע אינני יכול כי הרי לא אשאיר את בני הבית לבדם, והריני ברמלה, סמוך
- להם. ביקשתי את גַסוּס הַמַגְרִבי שידאג להם לצורכיהם, אבל אף זאת אינם רוצים.
- ואני שוהה, בני, מרבית הזמן הזה ברמלה בעיקר בגלל האנשים שהירושלמים חייבים להם כסף
- ורק אלי הם באים. מַוהוב העיוור הוכנס למאסר יחד עם אבו אלפַצֿל וּמֻבַּארַךּ
- אבן צמח, והאחרים מבוקשים. כל כתיבתי בעניינם איננה משפיעה כלל
- והדבר מדהים אותי כי מי שאינו משתתף בצערם ואינו מרחם עליהם הלואי שיעמיד אותו אלהים במצבם ואל
- יתפלל איש למענו לא חנון ולא רחום. ואשר תאמר כי הירושלמים יעשו; איה הירושלמים? הרי לולא חסדי
- הבורא לא יכולתי לשהות בירושלים, בלי שים לב למה שאתה כותב. ולולא עזבתי (את ירושלים, איה היו הירושלמים בעת)
- הצרות שעברו עלי? איך היו רוגזים על מי שהתעניין יותר מדי בצרותַי. והעזרה באלהי ישראל.
- ואשר לדבריך בעניין ההכנסות שהיו לראשי הישיבה במצרים, הלא ידועה לך השקפתי וכי אני
Recto, right margin
- אדם שאיננו משתתף
- בשום דבר שיש בו עבירה
- על אמונתי. אינני
- יודע באיזה
- אופן היו
- לאותם
- ראשי (ישיבה) אותן
- הכנסות;
- (שמא) הממונה
- על השוק
- עשה מה שעשה
- או שמא השלמונים
- שעל צוארו של
- 'הַמְקַדַּם’. אני אינני
- מאלה אשר
Recto
- בני וקורת עיני, יאריך ה׳ ימיך, שלחתי אליך מכתביי מן רמלה
- ואקווה שקראת אותם. הודעתיך בהם את מצב הדברים בירושלים וברמלה,
- ושירדתי אל רמלה לפי בקשת הקהל. נכנסתי אל תוך עסקים גדולים,
- כלומר, משפטים, שיש בהם הסתבכות הצריכה טיפול רב, והכנסה אין מהם. אך
- עיני ״הראשים״ אל התועלת. לאט לאט התושבים חוזרים, אך רובם
- עניים, אין להם אפילו כדי לשלם לחזן או למישהו אחר. רצו לתת את השוק לבן השלישי
- המנוח, אך הוא אינו בוחר להיות שם, ואני נבוך בעניינו, כי הוא איננו שם,
- ואיש אחר אין. בני ר׳ שלמה כהן גאון נוחי עדן מעדיפים שלא לרדת אלא בתנאי
- שתהיינה הכנסות, והכנסות אין. והדבר תלוי ועומד. הגיע מכתבו של האדון אבו סהל, יעזרהו ה׳,
- ובתוכו פקודת התשלום של אבו אלסרי אבן קנדרי. הוא הגיע אתמול,
- והיום עשרים באייר. והגיע עמו האדון הנכבד אבו אלחסן עלון אבן מוסי,
- יתמיד ה׳ כבודו. הלכתי אליו ובירכתיו והודעתיו הדבר. אמר לי: אני אדבר עמו.
- (בעניין) פקודת התשלום. בעניין כופי אמר, שהוא ישרת כאן במשרדי הממשלה ואני אדבר עמו,
- מצאתי במכתב ר׳ אברהם החבר, ״שמרו צור״, שהתשלום מן הפקודה יוכל להגבות
- כחודש לאחר שהגיעה, ועל כן לא הגשתיה. ראיתי שהנוסעים לא השתהו,
- ביום ג׳ הגיעו אל רמלה וביום ד׳ נסעו. ל״שליט״ אין מנוחה במקום אחד והם ״מטלטלין״
- עמו ממקום למקום, אין להם שקט ולא קבע. אם יתחדש דבר, אכתוב עליו
- אליך. דע, בני, שהגעתי למצב שלא אוכל עוד לשאתו ממיעוט הפרנסה
- והמחסור, הידוע לך. תמה אני, איך עבר עלי החורף הזה הקשה;
- יצאתי אל הקיץ ולא נשאר ממה שידעת, שהיה בבית אלא מעט, ואם אמנם רוב
- היבולים ניצלו, רוב הארץ לא נזרעה. בשנה שעברה מכרתי אותם הבגדים יחד עם מה
- שאתה יודע, אך בשנה זאת אין עוד עמנו מה שנמכור. ברמלה אין שום דבר כלל.
- ולא אוכל לנסוע ולהניח המשפחה בבית לבד. כעת אני ברמלה, קרוב
- להם וביקשתי גסוס המגרבי שיעמוד בצרכיהם. עם כל זאת הם כמו בלתי מרוצים.
- אך אני, בני, רוב זמני כעת ברמלה, כי מי שהירושלמיים חייבים להם אין באים אלא אלי.
- מוהוב ״הרואה״ בבית האסורים יחד עם אבו אלפצל ומובארך
- בן צמח, והשאר מתבקשים. כל מה שאני כותב למענם אינו עושה רושם, ואני
- נשאר תמה. ומי שלא ינוד להם ולא ירחם עליהם יעמידנו ה׳ במקומם ולא
- יהא לו חונן ולא מרחם. ואתה אומר לי: הירושלמיים יפעלו. איה הירושלמיים?! ולולא חסדי
- הבורא, לא יכולתי לשהות בירושלים . . .
- ואולם מה
- שהזכרת, בני, מעניין התשלומים ל״ראשים״ במצרים הרי יודע אתה מאז(?) [שאני
Recto, right margin
איש שאינני נכנס אל עניין שיש בו צל של ספק מבחינת הדת, אינני יודע באיזו צורה יש ל״ראשים״ הנ״ל החלקים האלה . . . בשוק, הוא עושה מה שהוא עושה, אך ההנהלה בצוארי המנהל. אינני אדם שרוצה להיות ביום ההוא
T-S 13J36.5 1v
°
verso
- תחת מוטאלבה פי אלעברה ולא אדרי אייש יכון מני ולא מתי יודעא בי קד [כתבת]
- לר אפרים אלחבר אבקאה אללה פי דלך ב[סוא]לה ען דלך אן לא ידכלני פי שיי על[י פיה]
- שובהה פי דיני ואמא מא סאלתני יא ולדי מוכאתבה אלשיוך פי חאל נפסי [מא יצוב]
- לי אלא בעד ינפצל אמר אלמקאדסה גבר אללה מציבתהם פהם תחת חאל קב[י]חה
- ואלדי דכרתה מן משדך פי דאלך ולטפך פהיא אלמוראד מנך ולו אמכן אן תמנע
- נפסך מן אגראה מא בסבב אלמקאדסה לקד כאן חסן תרתי מנך אלאן למא קד דפעו
- אליה ותקול לסידי אלשיך אבו כתיר אדאם אללה עלוה הו אליום בנד אלרבנין לא
- אזאל אללה ענה [גלא]לה יאמרהם בהדא מא קד כתבת עני וען אלמאצי [כ]ותב עדה
- אלי סידי אל[שיך] אבו נצר אדאם אללה עלאה ומא ראית להא תאתיר פעת[ב]תה לאנה צאחב
- סולטאן ו[כאן ילז]ומה מן אמרנא מא ילזם גירה פאן ראא סידי אלשיך אבו כתיר אדאם
- אללה עלוה א[ן יגתמ]ע מעה ויקול לה יגב אן ירחמה אוליך אלמסאכין אד לא באמואלנא
- פאיק לה בשי או רסם וידעו פותייא מן אפתא פמא הו אעלם מן גירה פאן כאן הדא
- פותיאה פירד עלי אסלאפה אלדי אכרגו אקדאס ת[ עלי] אלעמארה אלבית ודארין
- ב[ ] וסוק אלקודס לכאנה יתכלם עלי מא הו עליה מן אלסלאמה וגירה פי אלבלד
- [ ] ולדי אני כתבת אליך הדא אלכתאב ואנא משגול אלקלב מן גהאת שתא
- וכאן [ ] אלבדן אלצוף מע אבו אלחסן נאיל עלי אנה יצל אלי סידי ראס אלכל //אידה אללה// פי אל
- [ ] ולם ירא לה מסיר ורדה אליי וקד אחדרתה (!) מעי אלי אלרמלה לעל יתם לי אן אוגה
- בה אליך אן שא אללה תאכד תם תמנה לאנה תם אבאע לה וקד כתב יעתב כתיר וקד
- אגבתה כתאבוה ואלוקת צעב גדא גדא אסאל אללה אן יעין עלי אלרצא וכתב אליי
- [ ] אן פי מצר מחלקת בין אלרבנין ובין אלקראין ובין אלרבנין (!)
- [ ] פאללה אללה יאולדי אחרץ א[ן ל]א ת[כ]ון פי דאלך שי בל אכתב אליי פאן
- כונת מן [ ] כתבת פי דלך במא אקדר עליה לאן אלאומה אליום עלילה תריד
- אלמלאטפה כמא יולאטף אלעליל אסל אללה אן לא יתסבב עלי ידך שי נודכר בה באל
- קביח ויגמע ביני ובינך עלי אסר אלאחואל וקד כונת כתבת לסידי ראס אלכל אידה אללה
- קביצאת באלעשרין אלבאקיה מן סקל[יה וע]שרה אוכר דכרהא לי ומא וצל מן הדא
- ולא מן הדה שי בל אסאלך פי כתאבך עלי צור בט דנאנר וערפת אלכמסה אלא רובע
- מא כאן וצלת מן צור אלא במן קבץ מנהא נצף דינר אלדי גאב בהא פאחב אן ירוג בהא
- וכץ כל מן סאלך עני באתם אל[סלאם וחסבי] אללה ונעם אלוכיל יי וקד כתב[ת] אליה פיה אלסתה כותב
- ומא אגאב והו מותוגד עליי ואלס[לאם]
(upside down)
- [ابر ] هيم بن شلومو اطال الله بقاه من والده جعل فداه
Verso
- תחת מוטאלבה פי אלעברה מא אדרי אי שי יכון מני ולא מתי יודעא בי קד [כתבת
- לר׳ אפרים אלחבר [אדאם אללה] עָלָוה פי דלך ען דלך אן לא ידכלני פי שי עליו
- שובהה פי דיני [פיה
- ואמא מא סאלתני יא ולדי מוכאתבה אלשיוך פי חאל נפסי [מא יצוב
- לי אלא בעד ינפצל אמר אלמקאדסה ג׳בר אללה מציבתהם פהם תחת חאל קביחה
- ואלדי דכרת מן משדך פי דאלך ולטפך פהיא אלמוראד מנך ולו אמכן אן תמנע
- נפסך מן אג׳ראת מא בסבב אלמקאדסה לקד כאן חסן תרתי מנך למא קד רפעו אליה
- ותקול לסידי אלשיך אבו כתיר אדאם אללה עלוה הו אליום בנד אלרבנין לא אזאל אללה ענה [ג׳מי]לה קד כתבת עני ועַן אלמאצ׳י כותב עדה
- אלי סידי אלשיך אבו נצר אדאם אללה עזה ומא ראית להא תאתיר פעתָבתה לאנה צאחב
- סולטאן וכאן ילזמה מן אמרנא מא ילזם גירה וכאן ראא סידי אלשיך אבו כתיר אדאם
- אללה עלוה [יג׳תמ]ע מעה ויקול לה יג׳ב אן ירחמו אוליך אלמסאכין אד לית באמואלנא
- פאקלה בשי אעיניהם(?) וידעו פותייא מן אפתא פמא הו אעלם מן גירה פאן כאן הדא
- פותיאה פירד עלי אסלאפה אלדי אכרג׳ו אקדאם לעמארה אלבית ודארין
- אלקודס לכאנה יתכלם עלי מא הו עליה מן אלְמהמה וגירה פי אלבלא[ד
- יא ולדי אני כתבת אליך הדא אלכתאב ואנא משגול אלקלב מן ג׳האת שתא
- וכאן אלבדן אלצוף מע אבו אלחסן נאיל עלי אנה יצל אלי סידי ראס אלכל אידה אללה פי אל
- ולם יהיא לה מסיר ורדה אלי וקד אחדרתה מעי אלי אלרמלה לעל יתם לי אן אוג׳ה
- בה אליך אן שא אללה תאכד תם תמנה לאנה תם אביע לה וקד כתב יעתב כתיר וקד
- אגבתה ואלוקת צעב ג׳דא ג׳דא אסאל אללה אן יעין עלי אלרצ׳א וכתב אלוי
- ואן פי מצר מחלקת בין אלְרַבנין ובין אלקראין ובין אלרבנין
- יא ולדי אסלך א[ן ל]א ת[כ]ן פי דלך שי בל אכתב אליי פאן
- כונת כתבה פי דלך אקדר עליה לאן אלאומה אליום עלילה תריד
- אלמלאטפה כמא יולאטף אלעליל אסל אן לא יתסבב עלי ידך שי נודכר בה באל
- קביח ויג׳מע ביני ובינך עלי אסר אלאחואל וקד כונת כתבת לסידי ראס אלכל אידה אללה
- קביצ׳את באלעשרין אלבאקיה מן סקל[יה ו]עשרה אוכר דכרהא לי ומא וצל מן הדא
- ולא מן הדה שי כלא דאלך פי כתאבך עלי צור בט דנאנר וערפת אלכמסה אלא רבע
- מא כאן וצלת מן צור אלא במן יקבץ׳ מנהא נצף דִינָר אלדי ג׳אב בהא פאחב אן ירוג בהא
- וכץ כל מן סאלך אני באתם אלסלאם [וחסבי] אללה ונעם אלוכיל וקד כתבת אליה פיה אלסתה כותב ומא אג׳אב והו מותוג׳ד עליי ס (ואלסלאם)
Verso, address
- [ ... بن] شلومو اطال الله بقاة من والده جعل فداه
Verso
- יתנו את הדין על דבר עבירה ואינני יודע מה יהיה בסופי ולא מתי יקראו לי (לבית דין של מעלה). כתבתי
- לר’ אפרים החבר, ייתן לו האל חיים ארוכים, בעניין זה כאשר שאלני על אודותיו, שלא יביאני בשום אופן
- לידי עבירה בענייני אמונתי. ואשר לבקשתך בני כי אכתוב לזקנים (בפסטאט) בדבר מצבי אני, (אין זה מתאים)
- לי אלא לאחר שייפתר עניין הירושלמים, ירפאם האל מאסונם, כי הלא הם במצב ביש.
- ואשר לדבריך בעניין השתדלותך הזהירה בנושא זה, זהו מה שרוצים ממך. אם אפשר, מנע
- עצמך מלעורר אצלו את עניין הירושלמים. זהו עיקר בקשתי ממך עתה, נוכח המצב שבו הם נתונים.
- אמור לאדוני הנכבד אבו כַּתִֿיר, ייתן לו האל גדולה תמיד, כי הוא דגל הרבניים, יקיים
- האל את כבודו, שיצווה עליהם בעניין שכתבתי לו על עצמי. ועוד מעשה שהיה: כמה מכתבים (כתבתי)
- אל אדוני הנכבד אבו נַצר, ייתן לו האל כבוד לנצח, ולא ראיתי מהם שום תוצאה; וכעסתי עליו, מפני שהלא הוא קרוב
- למלכות ועניינֵנו נוגע לו כשם שהוא נוגע לזולתו. שמא ימצא אדוני הנכבד אבו כַּתִֿיר,
- ייתן לו האל גדולת נצח, לנכון להיפגש אתו ולומר לו כי מן הראוי שירחמו על אותם מסכנים, כי הלא אין בין עשירינו איש העולה עליו בנכסים ובדרגה.
- ויתעלמו נא ממה שפסק אותו אדם כי הלא אין הוא מיטיב לדעת מזולתו; ואם היה זה
- פסק דינו כי אז עליו לנהוג לפי התקדים של קודמיו, אשר הוציאו את קודשי (העדה?) על שיפוץ הדירה ושני בתי־מגורים
- ב... ושוק ירושלים; דומה שהוא מדבר מתוך הרווחה שבה הוא נתון ואילו זולתו בעיר
- ... (מתוך מצוקה?). כתבתי לך בני את המכתב הזה ובלבי דאגות מדאגות שונות
- ... מעיל הצמר על־ידי אבו אלחַסַן על מנת שיימסר לאדוני ראש כלה, ייתן לו האל את חסותו ב...
- אבל נסיעתו לא יצאה לפועל, על כן החזירו לי והבאתיו אתי לרמלה. שמא אצליח לשלחו
- לך בעזרת השם. קבל שם את מחירו כי שם הוא מבוקש יותר. והוא כתב (מכתב ובו) הרבה תלונות וכבר
- עניתי לו על מכתבו. והזמן קשה מאוד מאוד. אבקש את האל כי יעזור ותהיה שעת רצון. כתב לי
- ... כי בפסטאט מחלוקת בין הרבניים ובין הקראים
- ... השבעתיך בני, השתדל(?) ... ואל תעשה דבר(?) אלא כתוב אלי כי הלא אילו
- הייתי ... כותב בעניין זה ככל יכולתי כי האומה היום חולה והיא זקוקה
- לטיפול זהיר, כמו זה הניתן לחולה. אבקש את האל כי לא תגרום דבר שידבק בנו שמץ
- גנאי וכי יפגיש אותנו שוב בנסיבות שכולן שמחה. כתבתי לאדוני ראש כלה, ייתן לו האל את חסותו,
- קבלות על עשרים (הדינרים) שהם היתרה מסיציליה ... ועוד עשרה שכתב על־אודותם אבל לא הגיעו לא אלה
- ולא אלה; אף אבקש ממך כי תכתוב לצור בעניין תשעה הדינרים, ואתה יודע כי מהארבעה ושלושה רבעים
- מצור גובֶה המביא אותם בכל פעם חצי דינר והייתי מעדיף כי ישקיע אותם (בסחורות?).
- מסור לכל השואל על־אודותי את מיטב השלום. די לי באלהים כי הלא הוא מבטחי. כתבתי לו בעניין זה שישה מכתבים
- ולא השיב לי כי הוא כועס עלי. ושלום.
Verso, address
אברהם בן שלמה, ייתן לו אלהים אריכות ימים, מאת אביו, יהיה כפרתו.
Verso
- נידון על עבירה. אינני יודע מה יהיה ממני ומתי אהיה נקרא. וכבר כתבתי
- לר׳ אפרים החבר [יתמיד ה׳] גדולתו בעניין זה, [שימנע] מזה ולא יכניסני בשום דבר
- שיש בו צד של ספק מבחינת הדת. ומה שהצעת לי, בני, לכתוב אל ראשי הציבור בנוגע למצבי, [אין זה הולם
- אותי אלא לאחר שנפתרה שאלת הירושלמיים, יסיר ה׳ צרתם, כי הם במצב חמור.
- ומה שהזכרת שאתה משתדל בעניין זה בזהירות, זהו אמנם המבוקש ממך. ומוטב
- שתמנע עצמך מפעולות בשביל הירושלמיים. כבר הבעת צערך עליהם, לאחר שדינם
- בא אל הרשויות. ואמור לאדון הנכבד אבו כתיר, יתמיד ה׳ גדולתו, שהוא דגל הרבניים, לא
- יפסיק ה׳ ממנו [חס]דיו . . . שכתבתי על עצמי ועל מה שקרה בעבר מספר מכתבים
- אל האדון אבו נצר, יתמיד ה׳ כבודו, ולא ראיתי להם השפעה, וגיניתי אותו, כי הוא
- קרוב למלכות, והיה חייב להשתדל בשבילנו כמו זולתו, ואם יראה לאדון הנכבד אבו כתיר, יתמיד
- ה׳ גדולתו, ויפג[ש] עמו ויאמר לו: הכרחי שירחמו על המסכנים, כי אין לנו אמצעים
- כל שהם [לעזו]ר להם. ויניחו חוות הדעת של אותו חכם, כי אין הוא מלומד מזולתו, ואם אלה
- חוות דעתו, מוטב לחזור אל קודמיו, שפסקו לגשת . . . לתקנת הבית . . .
- בני, כותב אני אליך מכתב זה בשעה שאני טרוד מבחינות שונות.
- ה״בדן״ (מלבוש) של צמר היה עם אבו אלחסן נאיל על מנת שיביאנו אל האדון ״ריש כלא״, יעזרהו ה׳
- ולא אסתייעה לו נסיעה והחזירו אלי. הורדתי אותו עמי אל רמלה ואולי תהיה לי ההזדמנות לשלוח
- אליך, אם ירצה ה׳. תקבל מחירו שם, כי המחיר שם טוב יותר. הוא כתב אלי דברי תוכחה רבים ואני
- השבתי לו והזמן קשה מאד מאד. שואל אני ה׳ שיעזור לי לרצותו, והוא כתב אלי
- שיש בפוסטאט ״מחלוקת״ בין הרבנים לבין הקראים ובין הרבנים
- עצמם(?) , בני, [אל תעשה] בעניין זה דבר אלא כתוב אלי,
- ואם . . . , כי האומה היום חולה וזקוקה
- לטיפול זהיר, כפי שחולה זקוק לטיפול זהיר. [ה׳ ישמור] שלא יגרם על ידך דבר, שיעשה לנו שם
- רע ויקבצנו יחד במצב משמח. כתבתי לאדון ״ריש כלא״, יעזרהו ה׳,
- קבלות על העשרים הנותרים מסיציל[יה ועל] עשרה דינרים אחרים שהזכיר לי, ולא הגיע מזה
- ולא מזה דבר, חוץ מן ההוא שבמכתבך מנמל צור המודיע על ט׳ דינרים וכבר אישרתי חמישה פחות רבע
- אך לא הגיע מצור אלא אותו חצי דינר בשביל מי שהביא את התרומה, וכבר הייתי חפץ שתיהפך למזומנים.
- יחד בברכה שלמה כל מי שישאל עלי. דיי בה׳ ומה טוב הוא כמבטח. כתבתי אליו בעניין זה ששה מכתבים והוא לא השיב. הוא כועס עלי. ש (ושלום)
Verso, address
[אל . . . אברהם בן] שלמה, יאריך ה׳ ימיו מאת אביו, יהיה כפרתו
ו[יתמיד כבודו וכו׳]
