רשומה קשורה ל-מכתב: PER H 161
מכתב PER H 161- ציטוט
- S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 2: Madmun, nagid of Yemen, and the India trade: Cairo Geniza documents (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2010).
- Location in source
- II-71
- Relation to document
- Digital Edition
- ציטוט
- S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India traders of the middle ages : documents from the Cairo Geniza : India book (Leiden and Boston: Brill, 2008), vol. 1.
- Location in source
- II-71
- II-71
- Relation to document
- Digital Translation
- תרגום
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva (in English)
Recto
- לשיבה טובה אזורה / עוז והדר ותפארה / יסובבנה בזיו
- וזוהר ואורה / דיע מנדע וכוח וגבורה / במו בשבתה
- ובקומה להתגברה / נחולה עטיית הוד ושררה / מנויה
- עם גורסי מצות ו ברה / רבודה יראת ו טהורה / חנויה
- בלהג מפנינים יקרה / בהוד למלך הכבוד מבעת שירה וזמרה /
- חבויה מכל פחד ומורא / זמונה עם פליטים מצוקה
- וצרה / קרויה תמימה נעימה וישרה / יסתירה צורה
- מזעם ועברה / ויגוננה מגנה כמשוררי שירה / יהיה
- לה עת חיל ורעד כצנה וסוחרה / הוא כבוד גדולת קד
- הזקן הנכבד מר ורב הלל העטר הענותן הישר הכשר
- הטוב בכל מדותיו / הנעים בכל ארחותיו / ישמרו צורינו
- וינצרו יוצרינו רעה לא תבוא אליו / ונגע לא יקרב
- באהליו / חמוד כגק מר ורב נחמן החסיד בעודו /
- התם בסודו / יעלוז בכבוד / תחת כסא הכבוד / ותנצבה
- עם צדיקים וחסידים. שלום שלום יבאהו / וברכה
- תסובבנהו / ועוצם רון יעטהו / עם כל הברכות / יהיו
- ערוכות / תחלה מבטחונינו ואופנינו / ודתינו וסגלתינו /
- אחר כך מאוהבו ודורש שלומו משרתו סעיד ן' מרחב זל
- ופד כט מולאי אלעזיז וכאן אופא ואפד ואשפא
- וארד וסרני עלם סלאמה מולאי וצלאח אחואלה
- ושכרת נתע עלי דלך כתירא ואלמסאול מנה גל תנאה
- אלמזיד לה מן כל כיר ואן יסמעני מנה סמעה אלכיר
- אבדא סרמדא במנה וגזיל אחסאנה. ועז עלי עבדה
- כתיר חאל שכייתה מן מא הו פיה מן אלחסרה ואלגם עלי
- מא טרא עלי חי אלשיך הבה בן אבו סעד צהר מולאי
- מן אלעטב הו ושריכה אלכהן ועלי תכלפה פי מונה
- אבנתה צאנהא נ זוגה אלמדכור מנד סאפר אלי אלאן
- וקד אצאבנא מן אלגם כסביל מא ענד מולאי ואעטם
- מן וגוה שתי דלך חרקה עלי אלמרכב ומא פיה אד הו
- ואכתר שחנתה לנגידנו חלפון ירום הודו ויגדל כבודו
- ומא אנסאן אלא ולה פי אלמרכב שי כל אחד עלי קדרה
- לעבדה וסואה וחרקה עלי צאחבינא הדין אלמדכורין
- ועלי אתנין מן אצחאבנא אהל עדן איצא כאנא פי
- אלמרכב מתזוגין פי עדן פצאר גם שאמל מן כל גהה
- ולכן לא חילה פי קצא נ תע הדא אלדי קצא נ
- עליהם והכדא כאנת כתבתהם בר מינן ובר מכל
- בית ישראל אלעוד בנ מן עאקבה עלי הדה אלחאלה
- והמשאל ממנו בה שישים אחרית טוב (!) לאדוני
- ולנו ולכל יש בהמון רחמיו וחסדיו. וטלב
- מולאי מן ממלוכה אעלאמה כיף כאן חאל אלטארי
- עלי אלמדכורין פי אלעטב ואן אחרץ לה בכלאץ
- אלצביה ופי נציבהא מן מכלף בעלהא אלמתכלף
- לה בעדן ויעלם לא עלמת לה יום סו אני אשרח
- לה הדה אלתלאת אלכצאל אד הי אלגרץ אלמקצוד
- פי דלך והי ג וגוה. מא מנהא משאהד. ומא
- מנהא ען קול קאיל כבר ען כבר. ומא מנהא
- למא סיכון מן פתאוי באטלאק או סואה בדלאיל
- אקואל רבות פי דאלך. פשרח חאל עטבהם אן
- אלמרכב סאפר מן עדן אלכולמי אלדי הם בה מעא
- ספר אלמראכב וכאן אלמרכב הדא הו ואלמרכב
- אלבריבתני מוצע ואחד ותמאשיא קדר ארבעה
- איאם מן עדן פלמא כאן לילה כאמס סמעו אצחאב
- אלמרכב אלבריבתני צעיק אצחאב אלמרכב אלכולמי
- וצראכהם וציאחהם פי אלליל למא אגמאר
- עליהם אלמא ואצבח אלצבח מא לקיו אצחאב
- אלבריבתני ללמרכב אלכולמי אתר ולא כבר לאן
- מנד כרוגהמא מן עדן כאן יתמאשיא צחבה
- מא אפתרקא אלי אן טרא הדא אלטארי עלי
- אלכולמי ודלך מן קבל דכולהם אלמצב וכאן
- בעד דאך צהר כשב מרכב ואלאת מרכב
- והי גדד אלי סאחל אבין ואלשחר וחמל מנהא
- אלי עדן ומא כאן מרכב גדיד ועדדה גדד סוי
- אלמרכב אלכולמי פי מראכב תיך אלסנה סנה עטב
- אלכולמי //(1) הדא כבר בעץ אצחאבנא פי דלך וען כבר בעץ אהל אלבריבתני ען (2) אלכולמי פי דלך איצא במחצר מן טרח כטה פי הדא אלכתאב// ואיצא וצלו אלספר פי אלמראכב
- סנה עטב אלכולמי ואלסנה אלתאניה איצא
Recto - right margin
- וצלו אלספר פי הדין אלסנתין פי
- אלמראכב מן כל בחר מן סאיר בלאד אלהנד ואעמאלהא
- ומן בלאד אלזנג ואעמאלהא ומן בר ברברה ואלחבש ואעמאלהא
- ומן אלאשחאר ואלקמר ואעמאלהא אלכל
- וצלו אלספר אלי עדן פי התין אלסנתין
- ומא צהר כבר ללכולמי ולא מן כאן פיה
- חתי בשר ואחד גמלה כאפיה
- לא אתר ולא כבר ולא מן יחכי חכאיה
- משאהדה ממן כאן פיה ולא מן
- יחכי חכאיה ענה הו ומן כאן
- פיה סוי חכאיה אצחאב אלמרכב
- אלבריבתני אלדי כאן מסאיר לה
- לא גיר ויקאל איצא אן אלאת
- אלמרכב אלגדד אלדי וגדת
- עלי סאחל אבין ואלשחר ימכן
- אן תכון מן בעץ מראכב בלאד
- אלזנג או סואהא ממא ליס הי מן
- מראכב עדן וכולי עלמא לא פליגי
- בל אלכל מתפקין אן אי
- מרכב גרק פי גהה עדן
- מא בין אלמצב ועדן אן לא
- לה טלוע ולא לאחד ממן
- יכון פיה בקא אצלא
- לשדה אלבחר וד[פעה]
- אלסאחל וכתר[ה]
- אלאסמא[ך]
- הדא
Recto
-
[lines 1-18 contain a poem, not translated in Goitein/Friedman]
-
Your distinguished letter, my lord, arrived, and it was the most perfect thing which arrived and the most satisfying to
-
come. Learning of your well-being and the good state of your affairs, my lord, gave me pleasure.
-
I thanked God, the Exalted, much for this and pray that He—may His praise be glorified!—
-
increase all good for you and let me hear from you good news
-
always, perpetually, through His kindness and abundant benevolence. I, your servant, was distressed
-
very much by the causes of your complaint, your sorrow and grief over
-
what befell the late Sheikh Hiba b. Abū Saʿd, your son-in-law, my lord,
-
namely that he and his partner the Kohen drowned, and that you had to undertake the support
-
of your daughter—may God protect her!—his wife, from the time he set out on his journey until now.
-
We have been afflicted by the same grief as you, my lord, and more so,
-
for a number of reasons: the anguish over the ship and its contents, since it
-
and most of its cargo belonged to our Nagid Ḥalfon—may his grandeur be elevated and his honor increase!—
-
and there was no one here who did not have some merchandise on the ship, everyone according to his amount,
-
including me, your servant, and others. Also the anguish over our two coreligionists, mentioned above,
-
and over two of our Adenese coreligionists, who were in
-
the ship and who were married in Aden. So there was general grief, from every aspect.
-
But there is no stratagem against what God, the Exalted, has decreed. This is what God decreed
-
for them. This was their destiny. Let it be far from us and
-
the house of Israel! God save us from an end like this!
-
I pray to Him, blessed be His name, that He make the outcome good for my lord
-
and for us and for all of Israel, in His abundant mercy and benevolence. You requested,
-
my lord, that I, your servant, inform you how the tragedy befell
-
the two men mentioned above when they drowned and that I endeavor for your sake to secure the release of
-
the young woman and her share in what remains from her husband’s estate,
-
in Aden. Be informed—may I never know of any bad day for you!—that my explanation
-
to you can be divided into three categories, since they are what is called for
-
here. The three aspects are: eyewitness accounts,
-
news heard at second hand and
-
what legal pronouncements there might be, whether clear-cut or otherwise, based on proofs
-
found in the statements of our sages. These are the details of their drowning.
-
The ship they were in, that is the Kūlamī, sailed from Aden together
-
with the other ships that set sail. This ship and the
-
Barībatanī were in the same position. The two of them traveled together for about four
-
days out of Aden. On the eve of the fifth day, the sailors of the
-
Barībatanī heard the cries of the sailors of the Kūlamī
-
and their screams and shrieks in the night as the water inundated
-
them. When morning came, the sailors of the Barībatanī
-
did not encounter any trace or evidence of the Kūlamī, because
-
from the time the two had left Aden they had kept abreast of each other.
-
The two did not separate until this tragedy befell
-
the Kūlamī. This happened before they entered the Maṣabb.
-
Afterwards there appeared a ship’s wood and furnishings,
-
which were new, on the shore of Abyan and Shiḥr, and some of them were conveyed
-
to Aden. There was no new ship with new rigging other than
-
the Kūlamī among the ships of that year, the year of the sinking of
-
of the Kūlamī. \\This is the report of some of our coreligionists concerning this and the report of some of the Barībatanī men concerning//\\the Kūlamī as well, made in the presence of the signatories to this letter.// Also there arrived travelers in ships
-
from the year in which the Kūlamī sank and the next year as well.
Recto, right margin
-
Travelers arrived in these two years in
-
ships from every sea: from all the lands of Hind and its provinces,
-
from the land of the Zanj and its provinces, from the inland region of Berbera and Abyssinia and their provinces
-
and from Ashḥār and Qamar and their provinces. All
-
the travelers came to Aden in those two years.
-
And no news came to light of the Kūlamī or whoever was in it.
-
Not even one man, at all,
-
no trace, no report, not anyone, who could tell an
-
eyewitness account from someone who had been in it, not anyone who
-
could tell a report in his name, he or anyone who was
-
in it, except the story of the sailors of the Barībatanī,
-
which was sailing with it.
-
Nothing else. Some say also that the new furnishings
-
of the ship, which were found
-
on the shore of Abyan and Shiḥr, could
-
have been from one of the ships of the land of
-
the Zanj or from some other ship, which was not
-
from the ships of Aden. No one disagrees,
-
rather all concur, that any
-
ship that sinks in the environs of Aden,
-
between the Maṣabb and Aden, never
-
surfaces, nor does anyone who
-
was in it survive at all,
-
because of the turbulence of the sea and the f[orce of its waves]
-
at {alt. Tr.: …and the distance from} the beach and the abundance of
-
fish (sharks).
-
This
Verso
- מא סמענאה ותחקקנאה מן מסאפרין אלבחר
- ואהל אלכברה פיה ולריסא וסטרת דלך. בעד
- פתחת פי שרח דלך סבתין בבית הכנסת במעמד
- נגידנו חלפון ירום הודו ויגדל כבודו ובמעמד הקהל
- ובמעמד חבירינו המגיעים מן מצרים פאטלקנא
- כטוטנא ען מא סמענאה מן כבר אצחאב אל
- מרכב אלבריבתני כבר מתנאקל וען מא סמענאה
- מן חכאיה אהל אלכברה ואלמערפה פי מן גרק
- מן מרכב ומא פיה מא בין אלמצב ועדן אן לא בקא
- לה ולמן כאן פיה וקד תחקקו אלנאס אגמאר הדא
- אלמרכב אלכולמי אלמדכור פי הדא אלמוצע אלכטר בין
- אלמצב ועדן ונזולה ומן כאן בה ומא צעד מנהם
- בשר אצלא וליס הדא אלמרכב וחדה בל כל מרכב
- יקע פי הדא אלמוצע אלכטר ופי אלמצב פאן לא צעוד
- לה ולא מא בה ומתלא ולא יך קט לו צעד אחד
- מן אלכולמי אלגארק פי הדא אלמוצע אלמדכור פמא
- לה צהור אלא אלי אבין ואלשחר ובלד אלקמר
- ואלספר מתרדדין מנהם אלי עדן ומן עדן אלי הדה
- אלמואצע ולא תם מן ינטק עלי הדא אלכולמי נטקה
- לבקא ולא למן כאן בה אלא לאלתלאף גמלה גאמלה
- הדא גמלה מא אתצח לנא מא אתצח לנא (!) פי
- דלך במעמד הקהל פליעמל בחסבה. פאמא
- דלאיל מן אקואל רבותינו אלמנצוצה פי דלך פהו
- מא דכרוה זל פי פרק האשה שהלך בעלה וצרתה
- למדינת הים במתניתין נפל למים בין שיש להם
- סוף בין שאין להם סוף ומא סטרוה אלגאונים ואל
- מולפין בתואליפהם פי דלך מא פיה תרכיץ ותתקיל
- ומן תעדת ותזוגת ובעגונה אקילו רבנן הדא
- ואמתאלה ואין לנו רשות להתיר ולאסור בזה
- המעשה בפני מי שהוא גדול ממנו רבותינו
- הדיינים שבמצרים זכורים לברכה אד גואבנא
- ואצל אלי הנאך ואמא נחן פי בלאדנא פקד תחקקנא
- מן כלאם אהל אלכברה ואלמערפה מדורות ראשונים
- ועד עתה אן מא גרק פי הדא אלמוצע אלמדכור פלא
- צעוד לה ולמן כאן בה אללהם כשב ואלאת ואתפק או
- לא יתפק פמא ירמי אלמוג דלך אלא אלי סאחל אבין
- מסאפה לילה בינה//א// ובין עדן או אלי אחור מסאפה נחו
- ג איאם או אלי אלשחר ובלד אלקמר מסאפה נחו ח
- איאם אקצא שי ואלא הו דון דלך ומן אלסיף להדה אל
- מואצע אד הו סאחל ואחד אלי אלמצב ז איאם וגרק
- אלכולמי קריב מן אלמצב לילה ראבע כאמס מנד ספרה
- מן עדן ולא יקאל פי הדא אימור גלי אשפלוה לשדה
- אלבחר פי דלך אלוקת וכתר אלאסמאך ואי גלי אשפלוה
- וגנדרוה איגנדורי לדוכתא אחריתי פמא בה גלי
- אשפלוה לדוכתא אחריתי אלא //ל//הדה אלמואצע אלמדכורה
- אבין ואחור ואלשחר ובלד אלקמר הדא אדא רד אלריח
- אליהם פאמא וקת ספר אלמראכב פאלריח כוס חאמל אלמראכב
- מן עדן והדה אלמואצע אלי אלמצב ואלהנד ומא גרק פי אלמצב
- וקריב מנה פלא צעוד לה לעולם לאי מוצע כאן הדא
- שיחת כל גוי לפי תומו וכבר אהל אלכברה ואלמערפה פי
- אלבחר פי הדה אלמואצע אלמדכורה אטלת אלשרח פי
- דלך בעד אלתקצי פי אלמחאפל לחתי ימצו למולאי
- רבות הדיינים במצר זל בחסב דלך ונחן פי מוצענא
- פנפעל בחסב מא יתצח ויבדו לנא פי פתח דלך או אגלאקה
- יעלם דלך וכתב הדא אלשרח נסכתין הדא אלכתאב וכתאב
- תאניה מפני שלום הדרך ואלדי תחקקנאה וסמענאה מן
- אהל אלכברה ואלמערפה פי מא הו משרוח אטלקנא פיה
- כטוטנא לחתי יפעל בחסבה ושלמא דכולהון רבנן ושלום
- אדוני יגדל ולא ידל שלום רב וישע יקרב אדר ראשון
Verso - right margin
- תסז במדינת עדן ישועה
- ואלמכלף קבץ עליה אלמלך גמיעה
- בית דין הקבוע מפי
- נשיאנו ראש גליותינו
- ומפי חיי נגידנו נע
- ומפי נגידנו חלפון
- חמודו יגדל
- כבודו נצח
- סעיד ן מרחב זצל
- שלמה בר נתן נע
- ל ל
- שמואל בן משה רית בן אלעזר ימר
- א ג
- מצמון בן סאלם נע
- ש מ ר ו
- יחיה בן מקבל סט
- צ ו ר ו
- שהד
- בחצרתנא אלכאתמון
- אספל הדא
- אלכתאב אל
- שהוד אל
- מדכורין
- פוק
- שלמה הלוי
- בר יהודה נע משה בר
- יפת סט
Verso, address
- ליקר כבוד גדולת קדושת מבית דין הקבוע בעיר
- הזקן הנכבד מר רב הלל עדן סעיד בן מרחב
- בר מר ורב נחמן החסיד זלהה
- [זצ]ל
PER H 161 verso
Verso
Verso
-
is what we heard and what we verified from the sea travelers,
-
from men of experience and from captains. And I have written this. Afterwards
-
I investigated the details of the matter for two Sabbaths in the synagogue, in the presence of
-
our Nagid Ḥalfon—may his grandeur be elevated and his honor increase!—and in the presence of the congregation
-
and in the presence of our coreligionists who had arrived from Egypt. And we affixed
-
our signatures to what we had heard, the report of the sailors of the
-
Barībatanī, a report related one from another, and to what we heard
-
from experienced and knowledgeable men about the drowning of
-
a ship and its contents between the Maṣabb and Aden, namely that it does not survive
-
nor does whoever was in it. People verified that the water inundated the
-
Kūlamī, in this dangerous place, between
-
the Maṣabb and Aden, and it went down with whoever was in it. There did not surface from them
-
any man at all. Not only this ship, but also every ship
-
that sinks in this dangerous place and in the Maṣabb, never surfaces,
-
nor does what was in it. Should we suppose—and this is something that will never be—that someone surfaced
-
from the Kūlamī, which sank in the place mentioned above, he would not
-
emerge anywhere but at Abyan, Shiḥr or the city of Qamar.
-
Travelers journey back and forth from these places to Aden and vice versa.
-
There is no one there who says anything about the Kūlamī, nothing
-
about its survival or that of whoever was in it, only its total loss.
-
This is all that we have clarified concerning
-
this in the presence of the congregation. One should take action accordingly. As to
-
proof texts from the teachings of our sages, which are written concerning this. This is
-
what they of blessed memory stated in the chapter ‘A woman whose husband and co-wife went
-
abroad’ in the Mishna: “If he sank in water, whether in
-
a finite or infinite expanse,” and what was written by the Geonim and the
-
writers in their compositions concerning this, whether a leniency or stringency,
-
and if a woman contravened the rule and married, “in the case of a bound woman the sages were lenient.” This
-
and the like. We may not make a ruling to permit or prohibit in this
-
case before those who are greater than us, our rabbis
-
the judges of Egypt—may they be mentioned for a blessing!—because our responsum
-
will arrive there. As far as we in our country are concerned, we have already verified
-
from the words of experienced and knowledgeable people from earlier generations
-
until the present, that whatever sinks in the aforementioned locality cannot
-
surface, neither it nor whoever was in it, other than wood and furnishings, which might
-
or might not happen. The waves cast them only on the shore of Abyan,
-
a distance of one night from Aden, or at Aḥwar, a distance of about
-
three days, or at Shiḥr and the city of Qamar, a distance of about eight
-
days at most or even less. From al-Sīf to these
-
places, there being one beach to the Maṣabb, it is seven days. The sinking of
-
the Kūlamī took place near the Maṣabb on the eve of the fourth day or the fifth, after it had set sail
-
from Aden. In this situation one cannot say “The waves submerged him,” because of the turbulence
-
of the sea in that place and the abundance of the fish (sharks). And were the waves to submerge him
-
and carry him to another place, there are there no waves
-
which could submerge him (and carry him) to another place other than to those places mentioned above,
-
Abyan, Aḥwar, Shiḥr and the city of Qamar, because the wind blows
-
towards them. But when the ships sail, the kaws wind carries the ships
-
away from Aden and from those places towards the Maṣabb and India. And whatever sinks at the Maṣabb
-
and nearby does not surface, ever, at any place whatsoever. This is
-
what any non-Jew says en passant and what experienced and knowledgeable people say about
-
the sea in those places mentioned above. I have gone into detail at length concerning
-
this after investigations in public gatherings, so that
-
our rabbis the judges in Fustat—may they be remembered for a blessing!—might grant permission to you, my lord, accordingly. As to us in our place,
-
we will act according to what is clarified and apparent to us, for permitting this or forbidding it.
-
This is for your knowledge. This exposition has been written in two copies, this letter and a second
-
letter, because of the safe journey. To what we have verified and heard from
-
experienced and knowledgeable people, as detailed above, we have affixed
-
our signatures, so that action can be taken accordingly. May the well-being of all our rabbis and your well-being,
-
my lord, increase and never decrease! Much peace! May salvation be near! Adar I,
Verso - margin
-
467, in the city of Aden. Salvation!
-
All of the estate was taken by the king.
-
The court appointed by order of
-
our prince (nāsī) the Exilarch,
-
and by order of our late Nagid—may he rest in Eden!—
-
and by order of our Nagid Ḥalfon
-
his son—may his
-
esteem increase forever!
-
Saʿīd b. Marḥab—may the memory of the pious be for a blessing!
-
Solomon b. Nathan—may he rest in Eden!
-
Samuel b. Moses—may the spirit of the Lord give him rest!—b. Eleazar—may he find mercy! May he live forever and merit life!
-
Maḍmūn b. Sālim!—may he rest in Eden!
-
Yaḥyā b. Muqbil—may his end be good, his Rock protect him!
-
[spread across lines 14-25:] The witnesses mentioned above testified in our presence, the signatories at the end of this letter.
-
Solomon ha-Levi b. Judah—may he rest in Eden! Moses b. Japheth—may his end be good!
Verso - address
-
To his honor, the great and holy
-
respected elder, our master and lord Hillel
-
son of our master and lord Naḥman the pious—[may his memory be] for a blessing!
-
From the court established in the city of
-
Aden. Saʿīd b. Marḥab—
-
may the memory of the pious be for a blessing!