רשומה קשורה ל-מכתב: T-S 13J8.17
מכתב T-S 13J8.17- ציטוט
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- דיון
- ציטוט
- S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 2: Madmun, nagid of Yemen, and the India trade: Cairo Geniza documents (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2010).
- Relation to document
- Digital Edition
- ציטוט
- S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India traders of the middle ages : documents from the Cairo Geniza : India book (Leiden and Boston: Brill, 2008), vol. 2.
- Location in source
- Relation to document
- תרגום
- ציטוט
- S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India traders of the middle ages : documents from the Cairo Geniza : India book (Leiden and Boston: Brill, 2008), vol. 1.
- Relation to document
- Digital Translation
- ציטוט
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Location in source
- 4C.1.1 Route to India_ Ch II. pdf/T-S 13J8.17
- 4C.1.1 Route to India_ Ch II. pdf/T-S 13J8.17
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva (in English)
T-S 13J8.17 1r
-
אנו בית דין חתומי מטה נועדנו במושב אדננו נגיד אל־ים בתוכנו נגידנו שמואל הנגיד,
-
יכון שמו לנצח, להשתדל ולשקוד על עסק עזבון מר' ורב' חלפון בר שמריה הלוי דידיע בן גמיהד
-
שטבע בים התימני, לה[ס]כים כאחד לדעה מה יעשה לו, להעמד אפוטרו//פו\\ס ומי שיטפל בדבר
-
להביאו למצרים, כי הניח בן קטן ושתי יתומות ואלמנה והן צריכות למנות ולפרנסה ול[ה]שיאן סמוך
-
לפרקן. ועל פי מה שהסכמנו סדרנו דברינו //מרשות נגידנו\\ לפני שרנו וגדולנו מרנא ורבנא מצמוץ השר וגדול בישראל
-
וכ'ול ואחרים י[איר] נתיב ותעלומה יוציא אור וטהר ידים כמוהו יוסיף אומץ לא ישקוט עד אם כלה
-
את הד[בר, ונת]גלגל זכות על ידו להאיר עיני חשכים ולפקח נפש יתומים ואלמנה כאלה. וכזה סדר דברינו
-
לפני [שרנו]: אשתקד שמועה שמענו מפי סוחרי גוים ורוכלי אומות העולם על האיש הנזכר שהפליג
-
בים ונשתברה הספינה שהיה בה וטבע //בנמלה של עדן\\ וחיים לנו ולכל ישראל הניח, והגידו כי פלטתו (!) הים ונקבר במדינת עדן,
-
ולאחר ימים העלו מן הים אמודאי מקצת מסחורתו. קצת ממנה שבא ליד שרנו בהיות ידו נטויה עליו
-
מלפני שטרפו אותו שלטוני הארץ. ועל פי אלה הדברים שהגיעונו מפי הגוים //עד הנה\\ לא ראינו להתעסק ולהל[...]
-
לעשות בו מעשה, למנות אפוטרופוס ולהרשות מורשה //לצאת ולבוא וללכת ולטרח\\ לקבל הדבר כי אמרנו: 'אי איפשר ששרנו לא
-
יגלה אזנינו בדבר', אמרנו: 'נוחיל עד בא דברו וכבדנוהו, ועל פי דברו נסכים לדעת מה יעשה בישראל'. עודנו
-
מתיעצים בדבר והנה מעם שרנו באה אגרת דברים מעולפת ספירים, ואמר עם הספר את כל המורע.
-
ואנו סומכים ובאים //ועל דבר\\ ומחפשים נאמן לעשות בו מעשה על פי הגדתו //⟦כב⟧\\. לא הספקנו לגמור את הדבר עד שבאו
-
שלשת עדי ⟦יושר⟧ //ישראל\\, המה פלני בן פלני ופלני בן פל ופלני בן פלני, והעידו לפנינו לאמר: 'אנו מוחזקין על הכרה שלימה
-
על על מרנא ורבנא חלפון בח//י\\יו, ואנו בקיאין בו //הרבה\\, וכשעלה מן הים ראינוהו והכרנוהו בצורתו ובתמונתו ולא נשתנה
-
מראהו ופרצוף פנים עם החוטם, יצא שלם כתקנו לא נתחלף, ועמדנו על קבורתו'. וקבלנו עדות//ם\\ ⟦פיהם⟧ והיא
-
מ[קוימת ומוחזקת] בשימוש בית דין. ובכלל עדותם הגידו כדברי שרנו בכתבו, שלקח מושל הארץ מה שלקח
-
ו[...] מופקדת אצל שרנו. ואחר ספר אגרת שרנו וספירת הערים הנזכרים עמדנו על
-
עמדנו ונחפשה חיפוש ונכריז: 'את מי נשלח ומי ילך לנו?'. ולא מצינו איש ר[א]וי לפי מלאת ספק החפץ. ובשעת
-
חיפוש[ינ]ו נקרה נקרינו עם מר' ורב' אברהם בר יוסף אלמהדוי הידוע באבן בקל שהיה עושה דרכך לתימן.
-
ומקצת ממנו החתומין למטה ומקצת ⟦מן⟧ מזקני הארץ ומן [ה]מתיחסים ליתומים //⟦וטפלנו ודברנו⟧ וטפלו והיגידו\\ דברו עימו שיביא עימו
-
⟦להביא⟧ לקחת הדבר מעם שרנו ולתבוע ולערער ולדון //בחזקת שרנו עליו\\ עם כל שיודע שהיה למת עסק עמו כדרך כל אפוטרופ⟦וס⟧//סין\\
-
ומורש⟦ה⟧//ין\\ הנהוגין בדבר, והקשה לשאל ⟦ממנו⟧ //מהם\\ שבר מרובה, אך ⟦העמדנוהו⟧ //העמידוהו\\ על שכר שמונים זהוב שיקח בשכרו.
-
וימאן לקחת כל עיקר. //נראה לנו מפני שהיתה השעה דחוקה עליו. לא נתכוון הדבר ולא בא לידי מעשה, כי\\ בשעה שהחלו לשאת ולתת בדבר עמו כבר היה חבילתו בספינה ורגלו אחת בספינה ורגלו אחת
-
ביבשה, ולא היה לו ⟦ולנו⟧ //ולהם\\ פנאי לגמור את הדבר ולא ⟦רפרפנו⟧ //רפרפו\\ עיני⟦נו⟧//הם\\ עד שהורם קלע ספינתו והלך לו לשלום. ואתה עתה
-
ברוך [יו]: אם הרשית אדם מתחת ידיך זולתי זה, הוא מקובל עלינו ומורשה מתחת ידינו ותן עמנו כתורת
-
אפוטרופוס שמינוהו בית דין לחוב ולזכות להשביע ולגלגל ולעשות כל טצדקי דעבדי אפוטרופסין של
-
בית דין. ואם לא נזדמן לך, ובאה הסכמתך עמנו, הנה זה האיש מר' ורב' אברהם הנזכר ראוי לדבר, אם תוכל לו ואנחנו
-
מסכימין עמך ונזקקים לו למיקם למיהוי אפוטרופא ליתמי לעיין להון במא דאית להון במדינת עדן וכל.
II, 70
- אנו בית דין חתומי מטה נועדנו במושב אדננו נגיד אל-ים בתוכינו נגידנו שמואל הנגיד
- יכון שמו לנצח להשתדל ולשקוד על עסק עזבון מר ורב חלפון בר שמריה הלוי דידיע בן גמיהר
- שטבע בים התימני לה[ס]כים כאחד לדעה מה יעשה לו להעמיד אפוטרו//פו//ס ומי שיטפל בדבר
- להביאו למצרים כי הניח בן קטן ושתי יתומות ואלמנה והן צריכות למזונות ולפרנסה [להש]יאן סמוך
- לפרקן ועל פי מה שהסכמנו סדרנו דברינו //מרשות נגידנו// לפני שרנו וגדולנו מרנא ורבנא מצמון השר וגדול בישראל
- וכול ואחרים י[איר] נתיב ותעלומה יוציא אור וטהר ידים כמוהו יוסיף אומץ לא ישקוט עד אם כלה
- את הד[בר ונת]גלגל זכות על ידו להאיר עיני חשכים ולפקח נפש יתומים ואלמנה כאלה וכזה סדר דברינו
- לפני [נגידנו] אשתקד שמועה שמענו מפי סוחרי גוים ורוכלי אומות העולם על האיש הנזכר שהפליג
- בים ונשתברה הספינה שהיה בה וטבע //בנמלה של עדן// וחיים לנו ולכל ישראל הניח והגידו כי פלטתו (!) הים ונקבר במדינת עדן
- ולאחר ימים העלו מן הים אמודאי מקצת מסחורתו קצת ממנה שבא ליד שרנו בהיות ידו נטויה עליו
- מלפני שטרפו אותו שלטוני הארץ ועל פי אלה הדברים שהגיעונו מפי הגוים //עד הנה// לא ראינו להתע.. ולהל..ד
- לעשות בו מעשה למנות אפוטרופוס ולהרשות מורשה //לצאת ולבוא וללכת ולטרח// לקבל הדבר כי אמרנו אי איפשר ששרנו לא
- יגלה אזנינו בדבר אמרנו נוחיל עד בא דברו וכבדנוהו ועל פי דברו נסכים לדעת מה יעשה בישראל עודנו
- מתיעצים בדבר והנה מעם שרנו באה אגרת דברים מעולפת ספירים ואמר עם הספר את כל המורע
- ואנו סומכים ובאים //על דברו// ומחפשים נאמן לעשות בו מעשה על פי הגדתו //[[כתבו]]// לא הספקנו לגמור את הדבר עד שבאו
- שלשת עדי [[יושר]] //ישראל// המה פלני בן פלני ופלני בן פל ופלני בן פלני והעידו לפנינו לאמר אנו מוחזקין על הכרה שלימה
- על מרנא ורבנא חלפון בח//י//יו ואנו בקיאין בו //הרבה// וכשעלה מן הים ראינוהו והכרנוהו בצורתו ובתמונתו ולא נשתנה
- מראהו ופרצוף פנים עם החוטם יצא שלם כתקנו לא נתחלף ועמדנו על קבורתו וקבלנו עדות//ם// [[פיהם]] והיא
- מ[קוימת ומוחזקת] בשימוש בית דין ובכלל עדותם מגידין הגידו כדברי שרנו בכתבו שלקח מושל הארץ מה שלקח
- ו[...]מופקדת אצל שרנו ואחר ספר אגרת שרנו וספירת העדים הנזכרים עמדנו על
- עמדנו ונחפשה חיפוש ונכריז את מי נשלח ומי ילך לנו ולא מצינו איש ר[א]וי לפי מלאת ספק החפץ ובשעת
- חיפוש[ינ]ו נקרה נקרינו עם מר ורב אברהם בר יוסף אלמהדוי הידוע באבן בקל שהיה עושה דרכו לתימן
- ומקצת ממנו החתומין למטה ומקצת [[מן]] מזקני הארץ ומן [ה]מתיחסים ליתומים //[[...]]// הסכימו שיביא עימו
- [[להביא]] לקחת הדבר מעם שרנו ולתבוע ולערער ולדון //בחסדי שרנו עליו// עם כל שיוַדע שהיה למת עסק עמו כדרך כל אפוטרופסין
- ומורש[[ה]]//ין// הנהוגין בדבר והקשה לשאל [[ממנו]] //מהם// שכר מרובה אך [[העמדנוהו]] //העמידוהו// על שכר שמונים זהוב שיקח בשכרו
- וימאן לקחת כל עיקר //נראה לנו מפני שהיתה השעה דחוקה עליו לא נתכוון הדבר ולא בא לידי מעשה כי// בשעה שהחלו לשאת ולתת בדבר עמו כבר היה חבילתו בספינה ורגלו אחת בספינה ורגלו אחת
- ביבשה ולא היה לו [[ולנו]] //ולהם// פנאי לגמור את הדבר ולא [[רפרפנו]] //רפרפו// עיני[[נו]]//הם// עד שהורם קלע ספינתו והלך לו לשלום ואתה עתה
- ברוך [יו] אם הרשית אדם מתחת ידיך זולתי זה הוא מקובל עלינו ומורשה מתחת ידינו ותורתו עמנו כתורת
- אפוטרופוס שמינוהו בית דין לחוב ולזכות להשביע ולגלגל ולעשות כל טצדקי דעבדי אפוטרופסין של
- בית דין ואם לא נזדמן לך ובאה הסכמתך עמנו הנה זה האיש מר ורב אברהם הנזכר ראוי לדבר אם תוכל לו ואנחנו
- מסכימין עמך ונזקקים לו למיקם למהוי אפוטרופא ליתמי לעיין להון במא דאית להון במדינת עדן וכול'.
-
We, members of the court, assembled in the presence of our lord, the prince of God in our midst, our Nagid, Samuel the Nagid—
-
may his name be established forever!—in order to endeavor to deal with the estate of our master and lord Ḥalfon b. Shemaryā ha-Levi, known as Ibn Jumayhir,
-
who drowned in the Yemenite Sea, so that we might agree on what action to take in order to appoint a trustee, who would take care of the goods
-
and bring them to Egypt, since he left a minor son and two orphan girls and a widow. They require sustenance and (the girls need) a dowry for marriage, when they reach
-
their majority. We have agreed to hereby present our statement //with permission of our Nagid// to our prince and great one, our master and lord Maḍmūn, the prince and great one in Israel,
-
etc., who lightens the way for others and illuminates the unknown. ‘He whose hands are clean,’ like him, ‘grows stronger.’ He will not rest until he settles
-
the matter. He has been granted the merit to illuminate the eyes of those who are in the dark and to save the lives of orphans and a widow, such as these. The following is our statement
-
before [our prince]: Last year we heard a rumor from Gentile traders that the aforementioned man sailed
-
in the sea, that the ship in which he traveled was wrecked and sank //in the port of Aden//, and that he departed from life leaving it for us and all Israel. They (these merchants) said that the sea cast up his body, that he was buried in Aden
-
and that days later divers salvaged from the sea some of his goods, part of which reached your hands, our prince, because of your authority,
-
before the rulers (or: sultans) of the land seized the goods. On the basis of these words, which we heard from the Gentiles //at that point//, we did not consider it proper that we deal with and [. . .]
-
and take action by appointing a trustee and issuing him a power of attorney //to travel, proceed and undertake,// to take possession of the goods, because we believed that it is impossible that you, our prince, would not
-
inform us of the matter. We decided to wait until your report arrives, out of deference to you, and we determined that we would base on your report our decision on the action to be taken in this affair of the Jewish community. While
-
we were still discussing the case, your letter, ‘adorned with sapphires,’ our prince, arrived, in which you reported everything that had transpired.
-
We relied //on your report// and proceeded to search for a trustee, to act on your words //your letter//. Before we accomplished this, there arrived
-
three ⟦upright⟧ //Jewish// witnesses, namely So-and-so, So- and-so, and So-and-so, who testified in our presence, saying: We were indeed fully acquainted
-
with our master and lord Ḥalfon, when he was alive, and //most// familiar with him. When he was cast up from the sea, we saw him and recognized his appearance and looks. His appearance
-
had not been altered, and his face and nose were intact, without change. We were present at his burial. We accepted their //verbal// testimony, and it is
-
c[ertified and verified ] in a court record. Their testimony included what you, our prince, wrote, namely that the sultan seized whatever he seized,
-
[but that some of the goods] are deposited with you, our prince. After the report of your letter, our lord, and the report of those witnesses, we
-
proceeded to carry out our search and declared, “Whom shall we send? Who will go for us?”We did not find anyone suitable to carry out this important task. While
-
we were searching, we chanced upon our lord and master Abraham b. Joseph of al-Mahdiyya, known as Ibn Baqqāl, who was journeying to Yemen.
-
Some of us, among whom are signatories below, and some of the local elders and relatives of the orphans, contacted him and spoke with him about transporting and
-
taking possession of the goods held by you, our prince, and about suing, challenging and litigating with //under your authority, our prince,// anyone who is known to have had dealings with the dead man, in the fashion of all trustees
-
and agents, who take such actions. He demanded of ⟦us⟧ //them// a large fee, but ⟦we⟧ //they// offered eighty gold pieces for his fee.
-
He categorically refused to accept this. //We believe that because of his great haste, he did not actually mean this; and the matter was not settled. For// when they began negotiating with him, he already had his baggage on the ship, and he had one foot on the ship and one foot
-
on the ground. Neither he nor ⟦we⟧ //they// had time to resolve the matter. Before ⟦we⟧ //they// could blink, the anchor of the ship was raised, and he set out on his journey towards a safe arrival. Now—
-
may you be blessed of the Lord!—if you have empowered anyone else, he is acceptable to us and empowered by us, and we consider him
-
to be a trustee appointed by the court, to undertake obligations and benefits, to impose primary and secondary oaths, and to use any stratagems used by trustees of
-
the court. If you have not had the opportunity to do so and agree with us, this man, our master and lord Abraham, mentioned above, is worthy of this, if you can come to an understanding with him. We
-
shall agree with you and recognize him as the orphans’ trustee, to supervise their affairs in Aden, etc.}
T-S 13J8.17 1v
