מכתב: ENA 4045.9
מכתב ENA 4045.9What's in the PGP
- תמונה
- 1 Transcription
- 1 Translation
תיאור
India Book II, 45a. Letter in the hand of Yosef b. Avraham b. Bundār, probably in Aden, probably to Abū Zikrī Kohen or his son Sulaymān, in Fustat. Dating: ca. 1152. "He writes an impassioned denial of accusations that he had misappropriated merchandise that had been left in the warehouse. He pleads with his correspondent, who had accused him of betrayal and embezzlement, to believe that he had found the package in question in his container but did not know how it got there. In any event, he never opened it and derived no benefit from it ("either in this world or in the hereafter"). He suggests that his correspondent's accusations stem from suspicion that Joseph bore him a grudge-which, by rights, he should have, but doesn't. The writer had fallen on hard times. We can only guess whether the trouble and grudge, to which he alludes, were connected with a business misadventure or with some other matter."
תגים
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva (in English)
ENA 4045.9 1
IB II, 45a recto
- ראס [א]לספט [...]
- כטי ופיה מכתוב וגדת אלשדה מא ערפת מן
- אודעהא ענדי תבקא אלי //אן\\ יצלני טאלבהא פלדלך
- ערפו אלגמאעה אנהא אלדי לחצרתה פוחק מן כלקני
- וכלקך ווחק מן כתב סלאמתי פי אלבחר ואלבר אלדי
- סאפרת פיהם ווצלת סאלם אן כאן ענדי כבר ולא
- עלם אן דלך לחצרתה ולא שך אן מולאי רמאהא פי
- אלמכזן עלי אלעאדה אלדי כאן יפעל לאן אלמכזן כאן
- בחכמה מא ימנעה מנה אחד ולא שך אן אלעבד
- טרח אלשדה פי אלספט וליס לממלוכהא עלם לדלך
- פלא חצרתה טמעת פי מא דכרת ולא לממלוכהא עלם
- אן דלך להא פלמא סאפרת חצרתה אלי ברוץ פתשת
- אלספט פוגדת אלשדה ובקית מפכר למן הי פלדלך
- כתבת רקע ותרכתה פיהא וסאפר ממלוכהא ולם
- ואללה יפתח אלשדה ולא נטר מא פיהא לאנהא כאנת
- משדודה בכיט אלא אן יכון ממלוכהא קד טמע
- להא פי דלך ענד ⟦אלדי⟧ //מא\\ טרא עליה אלדי טרא פלא
- טרח אללה פיה ברכה ולא עמרה לא דניא ולא אכרה
- פלם תדכר חצרתה הדא אלכלאם אלא //לא\\ שך אנה קד
- סקט מן עינה//א\\ במא קד טרא עליה וממלוכהא וחאשי
- חצרתה ען דלך ולא אטן אן הדא אלשי ענדהא ולא
- פי צמירהא וקד יא מולאי אלנאס יבלו באלגרם ואלברץ
- ומא אשבאה דלך ולא חילה פי מא קצאה אללה
- ולא עמל יא מולאי באלניאת הנסתרות לי' אלהינו והנגלות וג
- וליס ⟦יממן⟧ ימכן יא מולאי אלאנסאן ימדח רוחה
- לא כן אלגרבא אלמסאפרין אלי מצר וגירהם עאלמין
- בכל שי ואמא אלשדה אלתיאב פאכדהא חי אלשיך
- מחרוז בנאקץ תמן מן אלדי קבץ אלתמן מן אולאדי
- וכדלך איצא וצלני כתאבהא אלכרים וכתב אלי אולאדי
- ופיהם כלאם גפא מן חצרתה לאכן מולאי במחאל
- לאן לם יכתב ממלוכהא הדה אלכתאב אלא ולם יבקא
- פי קלבה ע[ליהא] שי באלגמלה אלכאפיה והי בחל ואוסע
- אלחל //דניא ואכרה\\ בקלב כאלץ וכדלך אדא כתב אלגואב אלי ממלוכה[א]
- תגעלה במחיל דניא ואכרה פאלכטא לם יכון אלא לבני
- אדם ובאללה יא מולאי אלמאלך לקד תאסף [ממלוכהא]
- ען קלה מכאתבתהא ומ.[...]
- פכ.[...]
- ל[...]
recto, margins
(1) כתאבי אכר רגב (2) סנה סבעה וארבעין
Recto, main text
-
[...on the package at] the top of the container [there was a note]
-
in my handwriting, on which was written: “I found this package. I don’t know who
-
deposited it with me. It will remain until its claimant arrives.” Consequently,
-
the community knew that it belonged to your excellency. I swear by He who created me
-
and created you and by He who decreed my safety on sea and land, where
-
I traveled and arrived safely—I had not been informed and
-
had no knowledge that it belonged to your excellency. No doubt you, my lord, laid it aside in
-
the warehouse, as you were accustomed to do, for the warehouse
-
was at your disposal and no one denied you access to it. No doubt the slave
-
threw the package in the container. I, your servant, know nothing about this.
-
And your excellency did not call attention to it among the things that you had mentioned, and I, your servant, had no knowledge
-
that it was yours. And when your excellency traveled to Barūṣ, I searched
-
the container and found the package and wondered to whom it belongs. Therefore,
-
I wrote a note and left it inside. I, your servant, traveled and did not—
-
I swear by God!—open the package and did not see what was in it, because it was
-
bound by a rope—even if I, your servant, should have snatched
-
it when I had that trouble.
-
But God did not let me derive any blessing or wealth from it, either in this world or in the hereafter.
-
Your excellency only said these words, no doubt, because I
-
had dropped in your esteem, because of my trouble. And I, your servant—far be it
-
from your excellency!—I don’t believe that you are capable of such a thing, not even
-
in your innermost thoughts. Men may suffer, my lord, from injury and leprosy
-
and the like. There is no escaping what God has decreed,
-
nor anything to do, my lord, about intentions. Concealed acts concern the Lord our God; the overt acts [concern us], etc.
-
My lord, a man cannot praise himself.
-
But the foreigners traveling to Egypt and others know
-
about everything. As to the package of clothing, the late Sheikh
-
Maḥrūz acquired it at a reduced price from the man who collected its proceeds from my sons.
-
Likewise, your esteemed letter (to me) and letters to my sons reached me.
-
And they contained harsh words from your excellency. But my lord is absolved of any blame,
-
for I, your servant, could not have written this letter unless there remained
-
no grudge whatsoever against [you] in my heart. And you are absolved of blame in the broadest
-
sense of the word, //in this world and the hereafter,// with a pure heart. Likewise, when you write an answer to me, your servant,
-
you should consider me forgiven in this world and in the hereafter. To err is only human.
-
By God, my lord, my master, [I, your servant,] was saddened
-
by the paucity of your letters and [. . .]
Recto, right margin
-
Written on the last day of Rajab,
-
year forty-seven.}
ENA 4045.9 2
