מכתב: T-S 13J35.15
מכתב T-S 13J35.15תגים
תיאור
Letter from Abū l-Faraj and his son Abū l-Majd in Bilbays to Eliyyahu the Judge (who is the cousin, ibn khāl, of Abū l-Faraj). They have been in Bilbays only a brief time, since 17 Iyyar, seeking a living there because of difficult economic conditions in Alexandria. But this project has not worked out, and so they are planning to return to Alexandria. The main purpose of the letter is to ask Eliyyahu to rebuke another Abū l-Faraj, who owes the writer 18 dinars, and force him to pay. The writer had deposited the money (and other goods) with this Abū l-Faraj on the night before he traveled; this was witnessed by another cousin (ibn khāla) of Eliyyahu, Manṣūr b. Sahlān. The writer told Abū l-Faraj to draw up a contract for the deposit/loan, but he never did so. (Probably he is now denying that he owes anything.) "If I had known that the matter would turn out like this, {I} wouldn't have given him a penny. . . . My greatest need from you is to rebuke Abū l-Faraj, for he is a heretic [zindīq]. My only salvation from him will be through God and through you. I am shocked at how he treated my son. . . . I am now a piece of flesh: I lack money, sight, and a living." He mentions his weak vision earlier in the letter, too, when explaining the "delay of my raḥl (merchandise? travel?)." Also of interest in the letter is what Abū l-Faraj conveys about his hospitality for Eliyyahu's son, the physician Abū Zikrī, who returned from Jerusalem the previous year. Initially, Abū Zikrī stayed with Abū l-Faraj the son of the Parnas. But after Yom Kippur, the writer said, "He should stay with me instead of with strangers." And thus they lived together, "head to head"—apparently an expression of his great hospitality. When the writer and his son, along with Asad and Abū l-Munā, started preparing to travel (to Fustat?), they urged Abū Zikrī to come with them, citing the wishes of Eliyyahu, but he refused. Asad ended up advancing him 17 dirhams for the capitation tax. Abū Zikrī has no intention of coming, but rather is staying in the house of the writer, along with Sulaymān the Yemeni (perhaps the father of Avraham b. Shelomo the Yemeni, who lived with Abū Zikrī in Jerusalem, and who had family in Bilbays, see T-S 8J16.3 and T-S 13J21.5). Abū Zikrī's motivations seem in part financial—he says he will not come until his father sends him 10 dinars. The letter is full of idiosyncratic spellings, many probably reflecting colloquial pronunciation. ASE.
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
T-S 13J35.15 1r
תיעתוק
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).Recto
מן ענד ממלוכה אבו אלמגד וואלדה אבו אלפרג
- בשמ׳ רחומ׳
- כתאבי אלי אלאך אלשקיק אלריס
- אלפאצל אדאם אללה סעאדתה
- וירינא (?) עליה נעמתה וגמע שמלנא
- בטלעתה אלסעידה וסוא דלך
- אן קד תוגה אלי ולדי אבו אלמגד
- והו שאכר תפוצל (!) חצרה אלמולי
- אלסעידה ואני פרחאן במא אולאך
- אללה מן נעמה ונעלמך כבר אלולד
- אלעזיז אבו זכרי אן מנד רגא (!) מן
- מן (!) אלקודס אקאם ענד אבו אלפרג
- בו אלפורינס כמסה אשהור תום
- אנקלתה ענדי מן צום כפור וקולת
- בדל מא יוקעד ענד אלגורבא יכון
- ענדי פבקי ראסי ברסה (!) וכונת פי מסכן
- טייב פלמא תוגהת אלי אלמוגי אני
- ואבו אלמגד וכאן מענא אסד ואבו
- אלמונא פסאלנאה עלי אנה יגי
- צוחבתנא פאבא וקולנא לה נחן
- נסלפך פמא ראינא לה ראי ללמוגי
- וקאל לה אסד ואלדך קד וצאני ואסעה
- עול מענא ונדפע לך כולמא תחתאג
- פאבא וקד אסלפה אסד יֿזֿ עשר
- דרהם וזנהא גאליה ען עמול והו ישתהי
- אנה מא יגי אלי אן תבעת לה
- עשר דנאניר פקולת לה ואלדך כמא
- אתריש מן אין לה פקאל ארנא [=אנא?]
- קאעד מא נרוח ולא נגי והו פי עאפיה
- ומא מנהא יום נקטעו דכרך ופרחאנין
- במא אנת פיה תום כרגת מן ענדה
- ואכלית אלבית ובקי פיה יסכן ענדה
- אלימני סולימן ונעלמך אני וצלת
Right Margin
- אלי בלביס אני וולדי יום אלתלאתה יֿזֿ מן אייר ונעלמך אן אלחאל קד חאל ודאב גמע מא בידי ואני מתוגה אלי אסכנדריה
- פאשתהי מן תפוצלך תסיר כתאב לאבו אלפרג ותוכד עליה לא יעיק עלי אליֿחֿ דינאר לאני דפעתהא לה לילת אן סאפרת
תרגום
T-S 13J35.15 1v
Verso
- קודאם בן כאלתך מנצור בן סהלאן לאני
- ענדה באית וקולת לה יוכתב עליה שטאר
- בהא פמא כתב שיי ומא עמלת דא באני
- אמלת אני מא נבטי ען אסכנדריה וקד
- אלגאת/ני/ אלטרורה להא ולאקל מנהא נתעיש
- בהא אני וולדי וניסתר וגוהנא בהא פי דא
- אלזמאן אלמישום ומא סבב תוכיר רחלי אלא
- צעף נצרי פנשתהי אן תוכתב לאבו אלפרג
- ותוכד עליה לא יעיקהא עלי ותערפו אלחאל
- ומא גרא עלי ולי אנה יקטרצהא פמא חלי
- נשעף מנה ולו עלמת אן אל/א/מר יגי כדא
- מא דפע לה פלס פלא תתאכר פי כתאב
- לה בלקצה ונעלמך אן תסתכבר לי כבר
- יונס ותבעת לי כתאב באכבארה //לאסכנדריה// סורעה
- לאני מא לי קועאד [=קואעד?] פי אסכנדריה ע[לי]
- מא כאן מא בקי לי פיהא מעישה מן אגל
- אלסוק פקולת עסי נקדר נתעיש פי בלביס
- אני וולדי ואכבר חאגתי ענדך תאכיד
- אבו אלפרג לאנה זנדיק פמא נערף כלאצי
- מנ[ה] אלא מן אללה ומנך לאני פזעאן מנה
- במא עמל מע ולדי ורחלי ענדה פאללה
- לא עדמנא תפוצלך ולך פי דא אלזיכות
- לאני בקית קטעת לחם עדמת אלדרהם
- ואלנצר ואלמעישה ואלאמור ללאה
- ותכוץ חצרתך באפצל ועלי אום
- אבו זכרי וולדך אלעזיז אלשיך אבו
- אלברכאת אפצל אלסלאם ועלי [[אלי]]
- אלצגירה אפצל אלסלאם ושלום
Address
- יצל הדא אלכתאב אלי מצר יוסלם לשיך
- אלאגל אלריס דיאן מצר רבי אליא מן ענד
- אבו אלפרג אבן כאלה מן בלביס
Footnotes Recto
- 'ראש בראש': במובן של תנאי שוויון, כלומר כמוני כמותו, או במובן שאירח אותו מבלי לקבל על כך כסף. וראו על שני מובנים אלה אצל דוזי, מילון.
Verso
25-20 אמו של אבו זכרי, כלומר, אשת אליה הדיין.