מכתב: L-G Ar. II.129
מכתב L-G Ar. II.129תגים
תיאור
Family letter in Judaeo-Arabic. Dating: Likely 12th or 13th century, based on layout and handwriting. Same sender and addressee as T-S 8J24.4 and CUL Or.1080 J25. The identities of sender(s) and addressee(s) are difficult to disentangle, but there is probably sufficient evidence contained within the letter. The tarjama reads, "Your son Ibrāhīm," and both of the addresses are made out to Abū l-Ḥasan Ibrāhīm al-Maghribī, in the Goldsmiths' Market, in Fustat. But the main voice of the letter is that of a woman, who is dictating the letter to the scribe Ibrāhīm (perhaps her husband or brother), and she is addressing herself to an older female relative, likely her mother. She also greets her sister Umm Ismāʿīl. The main addressee, who may live with Umm Ismāʿīl, is supposed to tell Umm Ismāʿīl to have her husband (perhaps the Abū l-Ḥasan Ibrāhīm from the address) send a letter with their news. The scribe Ibrāhīm then takes over the letter and greets Abū l-Ḥasan (and his father and his children) and rebukes him for his treatment of a woman (perhaps his wife Umm Ibrāhīm), "This is not what we agreed upon, and this is not how I instructed you (to behave). Whatever you do to her, you do to us." There are regards to various other people, including Sitt Zahr and Abū l-Rabīʿ Sulaymān and his son Ibrāhīm and his mother. As for the content of the letter proper, the sender reports that her daughter (Sitt al-Niʿam) and son (Abū l-Ḥasan) both fell off of a roof, but they were not seriously injured (cf. CUL Or.1080 J25, v22–27). She reports on a woman named Ṣayd (aka Sitt al-Ṣayd), who may be a slave, and who wishes to marry the slave of Ibn Miṣbāḥ, which apparently causes great distress for her owners (this section should be clarified by comparison with CUL Or.1080 J25, v4–12). She asks for her ring to be sent with the addressee's cousin (bint khāl) Sitt Nasrīn, and for a garment to be sold in Qūṣ and for something ("aṭrāf") to be made for Abū l-Ḥasan with the money from the sale. NB: Goitein originally described this as a letter from Ibrahim to his sister, writing about a widow with children who was intending to marry a person who obviously had not too good a reputation. The judge had warned her but she insisted on marrying the man. The writer tells about the children and complains about neglect. (Information from Mediterranean Society, III, pp. 275, 475 and from Goitein's hand list.) Information in part from Wagner, E. (2015). The language of women: L-G Arabic 2.129. [Genizah Research Unit, Fragment of the Month, January 2015]. https://doi.org/10.17863/CAM.8238. ASE.
Edition: Goitein, S. D.
Translation:
תיעתוק
S. D. Goitein, unpublished editions.Recto:
- . . . . . . . . . .]ולדהא אברהים
- . . . . אט]אל אללה בקאהא וגעלני
- פדאה]א [וכ]אן להא וליא ונאצרא אן שא אללה
- אלדי אעלמך בה לא תסאלי מא עלי קלבי
- מן אל[שו]ק ואלוחשה וכאני גריבה לוחשתי
- מנך ומן אכתי ולא תסאלי מא חל עלי[נא
- וקעת בנתי מן פוק אלרואק אלי אלקאעה
- וכדלך אבו אלחסן ולטף אללה תעאלי ולם
- יציבהם ש ושכרת אללה עלי דלך
- וגיר דלך לא תסאלי מא חל עלינא
- מן ציד מארת ענד אלדיין תכתב
- עליך פרץ אולאדהא ותקאתלת
- מעה והי משגולה תחב תתזוג
- גלאם אבן מצבאח קאל לה אלדיין
- אן כנתי ממלוכה פתתזוגיה
- קאלת אנא נכון ממלוכה ואבנהא
- מא זאדה מעלמה כרי והם ישתכו
- מן גלא אלקמח ואללה אללה סאעה וקופף
- עלי האדה אלאחרף תנפדי אלחלק
- בתאעי מע בנת כאלך סת נסרין
- ואלוצט תביעיה פי קוץ ותכבי
- עלי מה ותסתעמלי בתמנה
- אטראף לאבו אלחסן ולא תתואנאי
- פי אלחלק פיביע אלוצט ולסלאם
- ותבוסי עינין אם אסמאעיל אכתי
תרגום
Verso:
- ותקולי להא יאכתי תכסלי תכלי
- זוגך יכתב כתאב יעלמני
- אכבארך וחק אלקצ(?) סמעי מא גרא
- ואסאני פתנפדי תעלמיני באכבאר/ך/
- ואכבאר ואלדתי ואנא אבראהים
- נקבל ידיין אלשיך אבו אלחסן וואלדה
- ואולאדה ואנא לאים לה מא האכדא
- כאן ביננא ולא האדא אלדי אוציתך
- פאיש מא עמלת מעהא מענא
- תעמלה ואלסלא עליך ועלי ואלדתך
- ואכואנך וואלדך וכדלך אם אסמאעיל
- ואולאדהא וסת זהר אפצל אלסלאם
- יא שיך אבו אלחסן תתפצל תסאל
- ען אלשיך אבו אלרביע סלימאן
- וולדה אבראהים וואלדתה וסאיר
- מן ענדה ואלסלאם עליך ועלי כל מן
- ענדך
Verso, Judaeo-Arabic address:
- אלי סוק אלצאגה דכאן אבו [אלחסן
- אבראהים אלמגרבי מ[
Verso, Arabic-script address:
- الى مصر الى سوق الصاغة يسلم لابو
- الحسن ابن ابراهيم المغربي . . .