רשומה קשורה ל-מסמך משפטי: T-S 20.32
מסמך משפטי T-S 20.32- ציטוט
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- דיון
- ציטוט
- Elinoar Bareket, שפריר מצרים: ההנהגה היהודית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה (in Hebrew) (Tel Aviv: ha-Makhon le-ḥeḳer ha-tefutsot, Universiṭat Tel-Aviv, 1995).
- Location in source
- pp. 136, 251, 260, 266, 271
- Relation to document
- מהדורה
- ציטוט
- Oded Zinger, "Jewish Women in Muslim Legal Venues," in Language, Gender and Law in the Judaeo-Islamic Milieu (Leiden ; Boston: Brill, 2020), 38-87.
- Relation to document
- Digital Translation
- מהדורה
- תרגום
- ציטוט
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Relation to document
- Digital Edition
Editor: Goitein, S. D.
Translator: Zinger, Oded (in English)
T-S 20.32 1r
- . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]מבורך בר [. . . . . . . . . . .
- . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]מו. .ו. .[. . . . . . . . . . .
- . . . . . . . . . . . . . . . . . .].ם זהובים . .[. . . . . . . . . .
- . . . . . . . . . . . . . . . . . .] לגוי בלן הזהו[בים . . . . . . . .
- . . . . . . . . . . . . . . . . .] הגוי לעמרם ראה עמרם [. . . .
- . . . . . . . . . . אשה [. . . .] בדיני ישראל כי חמל עליהם [. .
- שהיא אשת איש . . . . כולה .רה ועברו מושבות בינהם בבית
- . .] דין ואמר ב[. . .]. להם כי הראוי לכם שתעשו פשרה ביניכם
- בדיני [. . . . . . .] תלכו לדיני הגוים . . . . כי השטר שביד
- עמרם בדיני גוים שטר מוחזק וחס בית דין והזקנים על האשה
- ונכנסו הזקנים ביניהם ונשאו ונתנו בדבר אחר שראו כי
- הנשאר בשטר עליהם שנים וארבעים זהובים צריכים
- לתתם לעמרם היום ראה עמרם לעשות עמם חסד ולקחת מהם
- שלשים זהובים והשאר קיוה כי הוא ישל הגוי לתת אותם לו מתנה
- ורצה עמרם בכן בקנין וג[[ו]]זרו הזקנים על בעל האשה מבורך
- והכריחו עליו ליתן מהשלשים הזהובים חציה כדי שלא
- תהיה אשתו מגוררת בדיני הגוים ולא אבה לתת החצי והזהירוהו
- בדברים רכים וטובים עד ששקל לעמרם מהשלשים הזהובים
- אחד עשר זהוב שקולים טובים וה. . . . . . . . שטר על
- יעקב בן יעיש הכהן אחי בהיה אשת מבורך בר אפרים ורצו
- כולם בזו הפשרה וכששקל מבורך בעל בהיה האחד עשר
- הזהובים לעמרם ביקש לכתוב לאשתו שטר פיצוי מוחזק
- על עמרם ולקח השטר שבידו שלגוים וכי זה שביקש אמת
- וציוה בית דין וכתב שטר פיצוי לבהיה וזה הוא מפורש כי בא
- עמרם בר יפת לבית דין והזקנים החותמים עדותם בשטר הזה ואמר
- היו עלי עדים וקנו ממני בכל לשון שלזכות וכתבו וחתמו עלי
- עדותכם ואני לא אנוס ולא מוכרח ולא מפותה אלא בנפש חפיצה
- ובריתי ופציתי ונקיתי לבהיה בת יעיש . . . . . . . אפרים מ. . .
- שהיה בידי עליה בדיני הגוים ושלמתיו לבעלה מבורך ולא נשתיר לי
- עליה שום תביעה בעולם לא בדיני ישראל ולא בדיני עממים וביטלתי
- כל מודעין שמסרתי ושאני עתיד למסור מהיום ולעולם ומחלתי לה מחילה
- גמורה מחילת עלמין . . .א גם לא נשאר לי עליה לא חרם ולא שבועה ולא
- אלה לא בהיסת ולא באוריתא וקנינו מיד עמרם בר יפת קנין גמור חמור
- בכלי הכשר כדי לקנות בו ומוחזק ומקוים ומתורץ יהיה שטר אביזריה
- כחומר וכחוזק כל שטרי פיצוים שהתקינו רבנן ונהגין בעלמא ונכתב ביו[ם
- חמישי בשבת בחדש אב בעשרים יום בו בפסטאט מצרים דעל נהר נילוס מותבה שנ[ת
- אלף ושלש מאות ששים ושמונה שנים לשטרות ונתננו(!) שטר זה ביד בהיה לזכות בהיה תליי
- ישועה הלוי בר אברהם ננ יפת בן טוביה הלוי ננ עלי הכהן בר יעיש ננ
- . . בר עזריה ננ גנתאל(!) בר עמרם חסין בר האי הכהן
- אתקיים שטרא דנן קמנא בי דינא עלי החבר ביר עמרם נתנאל בר עמרם יפת בר
- טוביה הלוי נ. . . . . . . שהדי ואחויאו דחתמות ידיהון . . . . ימנוהי כדחזי עלי
- החבר [. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]. .אל. בר עמרם נע
Recto
-
(1–6) ...] Mevorakh b. [Ephraim...] this Jacob and [...] dinars and [...] to the Muslim with these din[ars ...] Muslim to ʿAmram. ʿAmram saw fit [to sue?] this Jacob [and Bahiyya] the wife of [Mevora]kh in Jewish courts for he took pity on her honour
-
-
for she is a married woman. Everyone gathered in court and several court sessions were held.
-
The judge (bet din) told them: "It is best that you reach a compromise between you
-
in [Jewish] courts rather than go to Muslim courts, for the Muslim deed in
-
ʿAmram's possession is a verified deed." The judge and the elders sought to spare the woman,
-
so the elders intervened and negotiated the matter. After they (i.e. the elders) determined that
-
from (the sum) incumbent upon them (i.e. the couple) in the deed they owe forty-two dinars which they need
-
to give ʿAmram today, ʿAmram saw fit, as an act of benevolence to them, to take from them
-
thirty dinars. As for the rest, he planned to ask the Muslim to give it to him as a gift.
-
ʿAmram consented to this with a symbolic purchase. The elders ruled and implored the husband of the wife, Mevorakh,
-
to give half of the thirty dinars so that
-
his wife would not be dragged to Muslim courts. He was unwilling to give the half. They cautioned him
-
with soft and beneficial words until he gave ʿAmram
-
eleven good and weighted dinars from the thirty dinars. [The rest was written as] a deed (of debt)
-
against Jacob b. Yaʿīsh ha-Kohen, the brother of Bahiyya, the wife of Mevorakh b. Ephraim. All consented
-
to this compromise. When Mevorakh, Bahiyya's husband, gave ʿAmram the eleven
-
dinars, he asked that a verified deed of quittance be written for his wife
-
from ʿAmram and to take the Muslim deed in his (i.e. ʿAmram's) hand. Since what he asked was good,
-
the judge ordered and wrote a deed of quittance for Bahiyya. This is its text:
-
ʿAmram b. Yefet came to the judge and elders undersigned in this deed and said:
-
“Be my witnesses and make the symbolic purchase in every language of right, write and sign for me
-
your testimony. I am neither forced, compelled, nor deceived, but with a willing spirit.
-
I free, release, and clear Bahiyya bt. Yaʿīsh [wife of] Mevorakh b. Ephraim from the deed
-
I had against her in Muslim courts and I gave it to her husband, Mevorakh. No claim remains for me
-
against her either in Jewish or gentile courts. I cancel
-
any notification I may have given or will give from today to eternity. I absolve her completely and
-
eternally in this (world) and the next. Neither a ban, an oath,
-
a curse, a shifted (oath), nor a Torah (oath) remains for me against her. We made the symbolic purchase from ʿAmram b. Yefet, a complete and rigorous purchase
-
with a fitting instrument, a verified, validated, (and) without faults. Let this deed of release have
-
the weight and veracity of all the release deeds instituted by our rabbis and used in the world. Written on
-
Thursday, 20 of Av in Fustat-Mitzrayim situated upon the River Nile (in the) year
-
1368 AG (= 24 July 1057 CE). We gave this deed to Bahiyya as a right. "Bahiyya" is written (above the line).
-
(Signed:) Yeshuʿa ha-Levi b. Abraham, m(ay he rest in) p(eace). Yefet b. Ṭoviyya ha-Levi, m(ay he rest in) p(eace). ʿEli ha-Kohen b. Yaʿīsh, m(ay he rest in) p(eace).
-
Yosef b. ʿAzarya, m(ay he rest in) p(eace). Netanʾel b. ʿAmram. Ḥasan b. [...] ha-Kohen.
-
This deed was validated before us in our court, ʿEli he-Ḥaver b. ʿAmram, Nethanel b. ʿAmram, Yefet b.
-
Ṭoviyya ha-Levi, m(ay he rest in) p(eace). [When] two witnesses [came] and showed that these are their signatures, we validated it (i.e., the deed) as is fitting. (Signed:) ʿEli the eminent
-
ha-ḥaver [b. ʿA]mram. Ye[fe]t ha-[Levi b. Ṭoviyya?]. Ne[tan]ʾel b. ʿAmram, m(ay he rest in) p(eace).