מסמך משפטי: Yevr.-Arab. II 1378

מסמך משפטי Yevr.-Arab. II 1378

What's in the PGP

  • 1 Transcription
  • 1 Translation

תיאור

Recto: Qaraite legal document. In Hebrew. Dated: Monday, 25 Av 5335 AM, which is 1575 CE. The context is a communal struggle over who would assume the position of the late Yaʿaqov, who served as chief cantor (ḥazzan kabir) and beadle (? משרת) in the Dār Simḥa synagogue (כנסת בית שמחה). The judges Aharon and Yosef al-Tawrīzī appointed Yehuda al-Tawrīzī ha-Rofe, because of his beautiful voice and wisdom. He will serve for 3 years without a salary (jāmakiyya). He will officiate at all celebrations and behave humbly with the congregation, his friends and enemies alike. Verso: A draft version of the same document, giving more details about the circumstances. This side clarifies that he will donate his salary to the widow and children of the late Yaʿāqov. Merits further examination.

תגים

תמונה
תיעתוק
תרגום

Yevr.-Arab. II 1378 recto

recto
Dotan Arad, "Appointment Deed of a Cantor in the Karaite Community," A Handbook and Reader of Ottoman Arabic (Cambridge: Open Book Publishers, 2021), 155-156.
  1. למא כאן בתא׳ נהאר אל אתנין כ׳׳ח שהר אב יא׳׳ל סנה ה׳ש׳ל׳ה׳ ליצירה חצל קאל וקיל 
  2. וצ'ראב וכנאק ובקי //כל// מן קאם יחב יתקדם אלי וטאיף אלמר׳ כ׳ר׳ יעקב החזן לאנה כאן חזן כביר
  3. ומשרת פי כנסת בית שמחה ומלמד נו׳ע׳ והם לא אהלא׳ לדלך ולא ירצ'א אחד בהם ואלדי
  4. ביחב דלך ומתעצב ענאדה לקול אד׳ הנ׳ הג׳ אהרן יצ׳׳ו וכ׳ר׳ יוסף אלתוריזי יצ׳׳ו אלדינים תם אן אלדיינים
  5. אלמד׳ אע׳ אשארו במא ראוה בעין אליראה ואכ'תארו ר׳ יהודה אלתוריזי הרופא יצ׳׳ו יכון חזן כביר
  6. לאנה נעים קול ומבין בכל ענין ואנה יכון משרת פי בית הכנסת לאנה אהלא׳ לדלך ואנה
  7. יכדם תלת סנין בלא ג'אמכיה ואנה יסמע לקול אלדיינים אלמד׳ אע׳ //ולא יכאלפהם// פי אמר מן אלאמור אלדיניניא
  8. ואנה יקים בואג'באת כדמת בית הכנסת כמא כאנו אלמשרתים אלדי כאנו קבלה ואנה יקים
  9. בואג'באת אלחזון שמחות חופות ומילות ואבילות ואנא //לא// יתכלף ען פעל שי מן דלך לא לכביר
  10. ולא לצג'יר ואנה יתואצ'ע מע אלקהל ויתנהג עמם בטוב לב וידרוש שלום הקהל גדולים וקטנים
  11. ואנה לא יתקלק מן דלך ולא יקול אנא באעמל בלא ג'אמכיה מא לאחד עליא חכם ואלדי אכתאר
  12. אפעלה ואלדי מא אכתארה מא אפעלה ואנה יכדם עדוה וצאחבה פי הנא ועזא וגירה תם אן ר׳
  13. יהודה אלתוריזי אחצ'רוה וסמע ג'מיע מא כתב עליה אע׳ תם אנה רצ'י בג'מיע מא דכר אע׳
  14. וקבלה עליה כמא דכר אע׳ טואל אלמדה אלמד׳ אע׳ תם בעד דלך חתמו אלדינים אלמשאר אליהם 
  15. באן לא סביל לאחד מן אלקהל בר׳ יה׳ יתקדם עליה ולא יבתדלה [ל]אנה מא ביעמל דלך [אלא לשם]
  16. שמים ואן לא סביל לאחד יעאנדה ול[...] [ג]מיע מא פעל וכל דל[ך] חצל ברצ'אהם
Dotan Arad, "Appointment Deed of a Cantor in the Karaite Community," A Handbook and Reader of Ottoman Arabic (Cambridge: Open Book Publishers, 2021), 155-156.
  1. On the date Monday, 28th of Av, may God turn it for the better, of the year 5335 of the creation [=1575], prattle
  2. and quarrel and dispute had happened. Everyone who wanted to be appointed to the duties of the late, the honourable R. Jacob the cantor, because he was the chief cantor
  3. and a beadle in the Bet Simcha synagogue, and a [children's] teacher—may he rest in heaven—was found unsuitable for it. None of them was acceptable. He who
  4. wants it stubbornly stood up against our master Exilarch Aaron—may his Rock and Redeemer [=God] protect him—and against the honourable R. Joseph al-Tawrīzī—may his Rock and Redeemer protect him—the judges. Thus, the aforementioned
  5. judges order, according to what they saw "with the eye of fear [of God]," and chose R. Judah al-Tawrīzī the physician—may his Rock and Redeemer protect him—to be a chief cantor,
  6. because he has a pleasant voice and he is expert on every matter; and to be a beadle of the synagogue, because he is suitable for it. He will
  7. serve 3 years without salary; and should obey the aforementioned judges' orders; and he should not disobey them in any religious matter.
  8. He should fulfil the duties of the synagogue's service, as the former beadles have done; and he should fulfil
  9. the duties of the cantorship in weddings, circumcision celebrations, and mourning ceremonies, and should not be negligent in doing any of it, in neither large nor
  10. small matters. He should behave humbly with the congregation and relate to them with a good heart, and greet the congregation, their old and their young,
  11. and not do it lazily. He should not say: "I am working without salary, nobody has a claim on me, and I will do
  12. only what I choose"; and he should serve his friend as well as his enemy, in greetings and condolences and the like. Then R. 
  13. Judah al-Tawrīzī was brought, and heard all of what is written about him above, and he agreed with all that was mentioned above, 
  14. and accepted it for himself, according to what is mentioned above for the aforementioned period. After that, the aforementioned judges assigned
  15. that it is not possible for any of the congregation (members)—may they be blessed—to be appointed instead of him, nor to replace him, because he is doing it only "in the name
  16. of heaven" [= with pure intentions], and there is no option for any to object to him with obstinancy. And [...] everything that was done. All of that happened of their [free] will