מכתב: CUL Or.1080 J89
מכתב CUL Or.1080 J89תגים
תיאור
Letter from Saadya Ha-Ḥaver, Hebron, to Evyatar Gaon, Fustat, beginning of 1082.
Edition: גיל, משה
Translation:
CUL Or.1080 J89 1v
תיעתוק
משה גיל, (634–1099) ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 3.- כתבתי אל הדרת גאונינו וציץ תפארתנו תפארת כל ישורון [א]מנת כוחנו
- הנחל המושך מקור החכמה הנהר הגדול המעין המתגבר האספקלריה
- המאירה המבין כל סוגיא המפרש כל קושיא הנר המערבי אור העולם
- הטהור מנעוריו הקדוש מעלומיו אשר עלה בחכמתו וגבר ביראתו מזה
- בן מזה ולו נאה לומר לשאינ[ו מזה ולא בן מזה] מימיך מי מערה ואפרך אפר
- מקלה תרום [קרנו ] וג הוא רבינו נגידינו הוא הודינו הוא הדרינ[ו]
- מרינו ורבינו אביתר הכהן ראש ישיבת גאון יעקב ברוך אינו ברוך יוצרינו
- יתברך ויתרומם שזיכה אדונינו גאון נטריה רחמנא ואחיה לראות בנו יושב
- על כסאו ואנו חיבין לית[ן] הודיה ושבח לאל מודיע הדרתו הקדושה
- כי אנו מתפללים עליו בכל יום במערת המכפלה בתפלה ואומ בחיי אדונינו
- גאון ובחיי רבינו אביתר חמודו ראש ישיבת גאון יעקב וכבר עשינו זאת
- ביום [[כיפור]] //כיפור// מקודם שיתאמת לי הדבר ויצאה מחשבתי לטוב ואחר
כך
- //הגיע// כתב רבינו אל עבדו ביד מרנא ור[בנא ש]מואל הרב המובהק ועמו
זהוב
- ושמחתי בכתבו המעולה ולי היום שני חדשים חולה ולא האמנתי כי
- אחיה ונתיאשו ממני כל אנשי קברי //אבות זלב// וכאשר ראיתי כתב גאונינו
- חזרה אלי רוחי ונשמתי ועמדתי על רגלי מרוב שמחתי במעלה המעולה
(margin, right and upper)
- שנתן
- אינו לרבינו
- ונזרינו ואור
- עינינו
- והעבד
- ישאל
- רבו
- שיפנה
- אליו
- באהבה
- וחמלה
- ואין
- אנו
- מטריחין
- על
- רבינו
- ושלום
- רב
- לו
- מעבדו
- וש[לום]
- רב
- לרבינו
- ונזרינו
- השר
- שלמה
- אב
- בית דין
- של כל
- ישראל
- וברכתי
תרגום
CUL Or.1080 J89 1r
(verso)
- וכאשר הגיע אלינו לקברי אבות שמועת רבינו אלעזר זכרו לברכה ולחיי
- העולם //הבא// [הספ]דתי עליו הרבה הספידות (!) ובכינו עליו בכיה גדולה
ומרה ועשינו
- יום השבת עליו כמו שבת איכה וכתבתי כתב ניחומים למצרים ביד בני
- אברהם ולא זימן לו הקבה שילך המקום ינחם לב אדונינו גאון וינחם לב
רבינו
- ולב רבינו אב בית דין ויברך אתכם וישמע תפלתי בעדם במקום הקדוש
- הזה לרצון אמן ורבינו שמו[א]ל הרב המובהק יודיע לרבינו צער עבדו ונטע
- ידו לא טלית ולא מצנפת ול[א ] השנה אבד לנו חמור בי זהובים
- וה זהובים בדרך אשקלון ואנחנו ארבעה מבקשים לחם ועתה רבינו שים
- עינך עלי ואנה לך כיוצא בי שתסמוך עליו וכבר דיקדקתי על עצמי בכל
- דבר ואין מבקש ממך דבר כי אני יודע כי יש עליך הוצאות הרבה
- ולא הנאה יש לך אלא מתחנן לאדנינו שידבר עם אדירנו היקר הנכבד
- מררב אברהם המעולה בר רב חלפון נע כי התפללתי //עליו// יום כיפור
- במערה הקדושה אולי ישגר לנו יריעה נלבש אותה וטלית נעשה בה
- הציצית וכתבת[י] ואני חולה [ ] כי באה אלי שמועת אמי ובת אחותי עם
רבינו //שמואל//
- ואם יחזור אדונינו לצור ינשק ידי אדונינו גאון תחת [עבדו] ויקרא עליו
שלומי
- הקבה ישמחהו בכם ויראהו מכם בנים זכרים זכרים (!) עוסקים בתורה אמן
- מעבדך ונטע ידך המתפלל בעדך סעדיה החבר לקברי אבות זכרם
- לברכה הקבה יעמיד לך בן ב[ז]כותם
(right margin)
- ומה
- שתוכל
- לעשות
- מן הנותר
- עשה
- הקבה
- יעמידהו
- לפניך
- לזכרון
- טוב
- ושלום