רשומה קשורה ל-מכתב: T-S 32.8
מכתב T-S 32.8- ציטוט
- Mark Cohen, Jewish Self-Government in Medieval Egypt: The Origins of the Office of the Head of the Jews, ca. 1065-1126 (Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2014).
- Location in source
- pp. 279–80
- Relation to document
- דיון
- ציטוט
- Jacob Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fâtịmid Caliphs (New York: Ktav Publishing House, 1970), vol. 2.
- Location in source
- pp. 257–59
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
תמונה
תיעתוק
תרגום
Editor: Mann, Jacob
T-S 32.8 1r
Jacob Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fâtịmid Caliphs (New York: Ktav Publishing House, 1970), vol. 2.
(recto)
בשמ רחמ עזרי מעם ייי וג
- ישמחו השמים ותגל הארץ וההרים רנה יפצחו וכל
- עצי השדה ימחאו כף ותרון לשון כל לאום ולאום
- וישבחו ויודו למוריד מלך חנף ורע מכסאו והפילו
- והשפילו והשיב בראשו גמולו הוא חשב להכרית
- כל נשוא פנים וזק[ן] לרמוס ב[רגלי]ם על חוסים ו . . ם
- ושרים יקראו לפניהם וייי לא רצה גם שם פניו לבוז
- ולשלול לנקום נקם למלאות תאות לבו וייי לא נתן
- מאויו ולא הפיק זממו של שיפץ /הרשע/ אשר רבים ריצץ
- וניפץ וייי אלהים ריצצו וניפצו וכל חילו נפוצו מעליו
- כ[י] הרים יד במלך והאלהים הסגירו ביד אדונו ונפשו
- לשחת קרבה ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו והקבה
- יאבד זכרו מדרי עלמה ולא נתנו אלהים להרע על עמו
- ונחלתו כל שכן לשרי ישראל וברוך ייי אשר הציל נפש
- אדוננו מיד מרעים וברוך ייי אשר לא נתנו ב[ידי]הם
- אל הדרת יקרת צפירת מרנו ורבנו [א]ור עינינו
- גיה עפעפינו משוש לבבינו רוח א[פ]ינו עטרת [ראשינו]
- אדוננו משה הנגיד הגדול /שר השרים ונגיד הנגידים/ דגל הנשיאות עטרת
- השרים ותפארתם מרדכי הזמן האלהים יברכהו
- יגדלהו ירוממהו ינשאהו על ראש מלכים וקצינים
- ויעלה מזלו למעלה ויחייה שני חמודיו השרים
- הנכבדים סגני הנגידות מרנו ורבנו מבורך ומרנו
- ורבנו יהודה ישימם אלהינו לשם ולתהלה כאפרים
- וכמנשה ויזכה אדוננו לראות תורתם וחופתם
- בן כבוד גדולת קדושת מרנו ורבנו אדוננו מורנו
- נזרנו וכתרינו מבורך אלוף הבינות חכם הישיבה
- שר השרים ונגיד ה[נגידים מעוז] כל בית ישראל
- סנהדרא רבא רוח ייי תניחנו עם שבע כיתות שלצדיקים
- בגן עדן נשיקת כפים וכריעת ברך [אל] אדוננו
- ממני אני אברהם עבדו ברבי שבתי תנצבה
- המתפלל בעדו ובעד חמודיו תמיד ובעד כל אשר
- לו מסביב המקום בה יוסיף כבוד על כבודו ואני
- עבדו וכל אנשי הקהל מניה זפת מהנין לאדוננו
- ברבה באילו הימים /מי/ שעשה ניסים עם אבותינו
- הוא עשה נסים /עם אדוננו/ ועמנו נסים וגבורות וא[בד] /שם הרשע/ משיפץ
- זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוצות
- תהרגהו לשון אפעה הוא ביקש ל . . . . . די . . .
- ולהרוג עצומים לשום שפלים למרום ועש[ירים]
- בשפל ישבו ואל שפך חמתו וזעמו עליו ועל
- עוזריו וסומכיו והארץ שקטה ושמחה
- ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר
- כי עמד על ישראל כהמן ואיבד שמו כמו
- שאיבד להמן פתאום גחלים חתה על ראשו
- כן יאבדו כל איביך יי ושונאי עמך יחדו יכליון
- ואדוננו ושני סגני הנגידות יחיו לעד יזכהו לראות
- תורתם וחופתם וחמודינו מנשק כפות רגלי אדוננו
- ושלומה ושלום כל הנלוים אליה יגדל ואל ידל
- אברהם ברבי שבתי תנצבה
T-S 32.8 1v
Verso - address
- יגיע להרגיע אל מושב הדרת יקרת [מ]רנו ורבנו
- אדוננו משה הנגיד הגדול נגיד עם ייי צבאות
- שר השרים ונגיד הנגידים עטרת השרים /ותפארתם/
- יגוננהו אלהינו ויחיה שני חמודיו סגני הנגידות
- בר כבוד גדלת קדשת מרנו ורבנו מורינו אדוננו
- מבורך צורבא מרבנן סנהדרא רבא דגל הרבנים זצל
- עבדהא
- אברהם ברבי
- שבתי תנצבה
- ישע יקרב
