שאלות נפוצות

גניזת קהיר

מהי גניזת קהיר?

אילו סוגי טקסטים השתמרו בגניזה?

היכן נכתבו כתבי הגניזה?

  • בעוד שכל הכתבים השתמרו בקהיר, רבים מהם נכתבו במקומות אחרים ברחבי אגן הים התיכון והאוקיינוס ההודי, כולל חצי האי האיברי, צפון אפריקה, סיציליה, סוריה, תימן, עירק, אירן והודו.

מתי נכתבו כתבי הגניזה?

  • רוב מסמכי הגניזה מתוארכים לשנים שבין 950 ו-1250 לספירה.
  • קיימים גם לא מעט חיבורים מהמאה ה-16 וה-19.

היכן נמצאים כעת כתבי הגניזה?

  • ניתן למצוא כיום את כתבי הגניזה ביותר משישים ספריות ואוספים פרטיים באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח התיכון.

למידע נוסף, ראו מקורות.

פרויקט הגניזה של פרינסטון

מהו פרויקט הגניזה של פרינסטון?

  • פרויקט הגניזה של פרינסטון הוא מסד נתונים המוקדש לתיעוד הפרגמנטים התיעודיים של הגניזה, שמהווים כ-10% מכלל המאגר של גניזת קהיר.

כיצד התחיל הפרויקט?

  • פרויקט הגניזה של פרינסטון נוסד ב-1986 על ידי מארק ר. כהן וא. ל. יוּדוֹביץ' כדי לערוך דיגיטציה לתעתיקים של מסמכי הגניזה. 2,200 התעתיקים הראשונים שהם העלו היו של המורה שלהם שלמה דב גויטיין (1985-1900).
  • במשך השנים פרויקט הגניזה של פרינסטון החל לכלול תעתיקים של חוקרים רבים אחרים, כמו גם תיאורים וכלי עזר מחקריים.
  • גרסת 4.x של פרויקט הגניזה של פרינסטון שהושקה ב-2022 כוללת תמונות ברזולוציה גבוהה.

מהי מעבדת הגניזה של פרינסטון? מה הקשר בין המעבדה ובין פרויקט הגניזה של פרינסטון?

  • פרויקט הגניזה של פרינסטון הוא פרויקט של מעבדת הגניזה של פרינסטון שכבר קיים שנים רבות, אולם המעבדה כוללת כיום פרויקטים רבים אחרים.
  • למידע נוסף, ראו תולדות מעבדת הגניזה של פרינסטון ועיינו בדף הפרויקטים של המעבדה.

למי נועד פרויקט הגניזה של פרינסטון?

  • פרויקט הגניזה של פרינסטון החל כמקור עבור חוקרי גניזה מקצועיים, אך לאחרונה ביצענו בו שינויים כדי להנגישו למי שאינם מומחים, כולל סטודנטים והציבור הרחב.
  • כל מי שמתעניין בהיסטוריה הכלכלית והחברתית של המזרח התיכון בימי הביניים ובראשית העת החדשה ובקהילות היהודיות שבו יכול להיתרם מפרויקט הגניזה של פרינסטון.
  • דיסציפלינות אחרות יכולות לעשות שימוש בנקודות המבט, המקורות והגישות שלנו, למשל פרויקטים דיגיטליים אחרים של מדעי הרוח, בלשנים, מקדמי המקורות הפתוחים לקהל הרחב, ספרנים, ארכיונאים ומהנדסי תוכנה.

מהן מטרותיו של פרויקט הגניזה של פרינסטון?

  • לספק גישה למסמכי הגניזה ולתוצרי המחקר הראשוניים בנושא הגניזה, כולל הערות שלא פורסמו ותעתיקים של חוקרים בתחום;
  • להנגיש את המסמכים על מנת להעשיר את המחקר של ההיסטוריה הגלובלית הקדם-מודרנית;
  • להזין למחשב את כל הטקסטים התיעודיים מגניזת קהיר וממאגרים דומים, כמו הארכיונים בקהיר של הקהילה היהודית העות'מאנית והמודרנית.

כיצד בנויים התכנים של פרויקט הגניזה של פרינסטון?

  • הרשומות של פרויקט הגניזה של פרינסטון כוללות חמישה סוגים של מידע:
    • סיווגים: כל מסמך מקבל כותרת עם מספר מדף (מספר הסימון באוסף שבו הוא נמצא) וממוין על פי אחד משש הסוגות: מסמך משפטי, מכתב, רשימה או טבלה, טקסט ספרותי פשוט, או מסמך ממשלתי.
    • מידע תיאורי: לשני שלישים מהערכים שלנו יש תיאורים מפורטים של המסמך. לרבים יש גם #תוויות, אולם לא לכולם; הם מייצגים רק את מה שעניין את החוקרים שקבעו את התוויות.
    • תמונות: אנו מציגים כרגע תמונות משני אוספים: מספריית אוניברסיטת קיימברידג' ומהסמינר התיאולוגי היהודי. התמונות מוצגות בהתאם לכללי ה- International Image Interoperability Framework (IIIF). ככל שיותר מוסדות שמחזיקים בגניזה יאמצו את ה-IIIF, נוסיף את תמונותיהם לאתרנו.
    • תעתיקים: הואיל וקריאת כתב היד של סופרים מימי הביניים מהווה אתגר, חוקרים מייצרים העתקים מוקלדים שניתן לקרוא אותם בקלות ולחפש אותם באופן דיגיטלי. לתעתיקים מתייחסים גם כאל מהדורות מחקריות. פרויקט הגניזה של פרינסטון מחזיק כעת ב-3,707 תעתיקים, והיד עוד נטויה.
    • רשומות מחקריות: רשומותינו מציינות מי תיעתק את המסמך (וכן אם התעתיק פורסם, ואם כן, היכן). הן גם מציינות את הספרים והמאמרים שיצאו לאור או את ההערות שלא פורסמו, אשר מהן לקחנו את המידע עבור התיאורים שלנו.

האם תוכלו לתאר בקצרה את דגם הנתונים שלכם?

  • ראשית: מהו דגם נתונים? דגם נתונים הוא דרך לארגן סוגי נתונים שונים (כמה דוגמאות במקרה שלנו: מסמכים, פרגמנטים, תמונות ותיאורים) וליצור סטנדרטים הנוגעים לאופן שבו הם מתייחסים זה לזה.
  • בלב לבו של דגם הנתונים שלו קיים יחס של רבים-אל-רבים בין פרגמנטים פיזיים והיחידות הטקסטואליות שאנו מכנים מסמכים. פרגמנט בודד יכול להכיל מספר מסמכים, למשל כאשר כותב השתמש בצדו האחורי הריק של הדף לכתוב טקסט אחר. לעומת זאת, מסמך בודד יכול להיכתב על גבי פרגמנטים אחדים, למשל כאשר טקסט נקרע ולחתיכות יש כעת סימוני סוג שונים, ו/או נמצאות בספריות שונות.

על פי אילו מוסכמות תיעתוק פילולוגיות אתם עובדים?

  • המהדורות השונות שנערכו במרוצת השנים על בסיס המוסכמות המדוברות עברו דיגיטציה על ידינו. אף שערכנו רפורמה בתעתיקים ב-2021, החלטנו שלא ליישם את המוסכמות החדשות באופן רטרואקטיבי על המהדורות הקודמות, לפחות לא בשלב זה.
  • להלן מוסכמות התעתיקים של פרויקט הגניזה של פרינסטון, הן הישנות והן החדשות.

כיצד אני יכול להיות מעורב בפרויקט הגניזה של פרינסטון?

  • יש לנו צוות של חוקרים מסורים ומוכשרים שהגיעו אלינו בכל מיני דרכים. יש ביניהם סטודנטים לתארים מתחילים ומתקדמים, פוסט-דוקטורנטים ועמיתים מפרינסטון וממוסדות אחרים, כמו גם מורים, ספרנים ואנשי מקצוע אחרים המתעניינים בלימודי יהדות ואסלאם.
  • אם ברצונכם לתרום מידע לפרויקט הגניזה של פרינסטון, אנו נוסיף בקרוב קישורים לרשומות המסמכים שבו תוכלו להוסיף את הצעותיכם. עד אז אנא צרו עמנו קשר.
  • אם ברצונכם לשתף פעולה עם מעבדת הגניזה של פרינסטון מעבדת הגניזה של פרינסטון, כתבו לנו. אנו שמחים לקבל בקשות של סטודנטים וחוקרים, וכן של מומחי נתונים, מפתחי תוכנה ומומחים ללמידת מכונה עם רעיונות לפרויקטים או מודולים מחקריים ספציפיים.

מיומנויות

אילו שפות עליי לדעת כדי לקרוא את מסמכי הגניזה?

  • אנו מוסיפים יותר ויותר תרגומים לאנגלית לפרויקט הגניזה של פרינסטון.
  • אם ברצונכם לקרוא את המסמכים המקוריים, השפה העיקרית שתזדקקו לה היא ערבית-יהודית (ערבית כתובה בכתב עברי).
  • ישנם גם מסמכים רבים בערבית, עברית, ארמית, לדינו ופרסית.
  • במסמכים ימי ביניימיים רבים המספרים כתובים בקופטית.
  • למידע נוסף בנושא השפות הדרושות לחקר הפרגמנטים של הגניזה ראו מקורות.

רגע! העברית הזאת אינה נראית כמו העברית שלמדתי לקרוא. מה זה?

  • עברית מודרנית מודפסת נגזרת מהכתב המרובע, שהוא סגנון רשמי של עברית שכותבי הגניזה השתמשו בו כששילמו להם להעתיק טקסט או כשהם ניסו להרשים את קוראיהם. כותבים שכתבו למטרות יומיומיות נטו להשתמש בכתב יד פחות רשמי, ברמות משתנות של הטיית הכתב.
  • לימוד קריאה של עברית קדם-מודרנית בכתב יד הוא מיומנות שניתן לשלוט בה עם הזמן ואם יש מוטיבציה (אולי תרצו להתחיל עם טבלת האלף-בית הזו שיצרה לאורה ניומן אקשטיין עבור פרויקט Zooniverse שתרמנו לו גם אנחנו. הפרויקט נקרא כותבי גניזת קהיר).

מדוע יש כה מעט נקודות במסמכים הערביים, ואיך אתם מצפים ממני להבין את הכתב הזה?

  • כתבי יד ערביים תיעודיים ידועים לשמצה כקשים לפענוח. להלן כמה מן האתגרים:
    • העדר ניקוד קנוני, שהופך צורות אות רבות לבלתי-ברורות; תופעת הנקודות האקראיות היוותה השראה למחקר הקלאסי הזה
    • חוסר רצונם של הכותבים להרים את העט, אשר יצר צירופי אותיות פרועים, או משיכות מכחול שמחברות אותיות אשר בערבית תקנית לא אמורות להיות מחוברות
    • Verschleifung (מילולית: הבלעה) משיכות מכחול שמדלגות על אותיות או משלבות אותיות באותיות אחרות; למשל اربع נכתבת פעמים רבות כך: لع (עם בליעת אותיות וצירוף אותיות גס אחרי האליף)
  • החדשות הטובות הן שרוב מסמכי הגניזה הן בכתב עברי, שהוא לעיתים נדירות כה מחובר כמו הערבי (אך יש יוצאים מן הכלל, למשל כתב היד של יהודה הלוי ומשה בן מימון).

אילו מיומנויות נוספות עליי ללמוד עבור מסמכי הגניזה?

  • סבלנות ויצירת טבלאות.
  • סבלנות היא הכרחית משום שהטקסטים מפוזרים בין עשרות מוסדות ולא כולם מקוטלגים.
  • רישום מסודר של נתונים הוא הכרחי מפני שישנם אלפי מסמכים נעדרי כל סדר מסוים. חוקרים העובדים בארכיון נהנים מהלוקסוס של עיון בחומרים שמישהו אחר כבר סידר. חוקרים העובדים עם פרגמנטים של הגניזה, יוצרים בדרך כלל ארכיונים משלהם (או תיקיות [dossier], שהן המונח הטכני שיש להשתמש בו כאשר החומר שאתם מרכזים לא היה למעשה מסודר בארכיון). אנחנו משתמשים בטבלאות כל הזמן, לכל דבר.
  • מיומנויות טכניות אחרות שאפשר לצפות שיתפתחו כוללות הבנה של האופן שבו מסמכים משפטיים בנויים, זיהוי כותבים על פי כתב ידם, זיהוי שמות של מטבעות ויחידות משקל ומדידה ולימוד של צורות סימני המדף בעשרות אוספים של ספריות.

למידע נוסף, עיינו בדף המקורות שלנו!