Letter: T-S 13J14.10
Letter T-S 13J14.10Tags
Description
Letter from Yoshiyyahu Gaon to the community of Jerusalemites in Fustat, approximately 1020.
Edition: Gil, Moshe
Translation:
T-S 13J14.10 1r
Transcription
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.- יאשיהו ראש ישיבת גאון יעקב בירבי
- שלום אאפידה אל קהל ועדה נחלת חמדה עם ישראל ויהודה יבורכו משחקים ממלאכים מצדיקים
- ומחסידים וצדיקים ומלבבות מנוקים: יגל לבם ויהל טובם ויגדל א[והב]ם וידחה אויבם: ידלם מגולה
- מכל ממשלה בשם ובתהלה לאהליבו אהלה: יהי להם חומה ביום נחמה חזות ירושלימה ועליה שבעת
- שמימה: יושיעים וירעים ולארצו ישעשעם ובמנוחות ירגיעים ועוד אל יניעים: יזכו לבשורה בנין הכל ועזרה
- ושכינה ישית עלימו מהרה: יחזו כסאות ומנות נאות לבית דויד באות באותות ונפלאות: יטיפו
- זמירות ותשבחות ושירות בנבלים וכנורות לקל[ס]ת הדורות: ייסד מחונם צלם ומגנם יקבץ המונם אל עיר
- מכונם: יכנס נדחים רעים ואחים לשאנן מבטחים ששים ושמחים ב[ג]יל המלאכים בלכתם בדרכים
- ניטלים ונמשכים על מרכבות מלכים: ימלא שאלתם בקיבול תפלתם בשבתם על אדמתם זאת
- נחמתם: ינחים אל אדמתו אל ארצו ואל נחלתו ויראם שכינתו באהבתו וחמלתו ישמח נפשם מלכם
- וקדושם וירים ראשם בקרבנות אשם: יעורר אהבתו לצאן מרעיתו וחסד בריתו לעמו ונחלתו: יפדם
- מכל צר מכל עיר ומבצר ואויבם י/ו/עצר וק/י/צו יקצר: יצילים ממצוקה וממלכות חזקה ואותם יעתיקה
- מכל מכאוב ופוקה: יקשיב קריאתם וישמע שועתם ויקנא קנאתם ויריב ריבתם: ירצה מעשהם
- ויעיר ניסהם וישללו שוסיהם ויאבדו מכעיסיהם: ישלח חרשים ארבעה ורועים שבעה ונסיכי
- צולעה בכל שעשעה: יתמיד טובתם ויאריך שנותם ויענג נפשותם בארצם ובאדמתם המה השרים
- הכנענים והחורים והגיזברים והסופרים אנשי נדבות דכי מחשבות נקיי לבבות מרחיקי תועבות ומרבים
- טובות השרים בכבודם והזקינים בהודם והתגרים והסוחרים בהתועדם עוזרי עמם מכבדי מקומם להרחיב
- עמם במקום ניחומם עורו והתעוררו ורע הסירו [[ ]] //ודחו// מחלקות איש מרבה בצע מעשקות
- ולבו וכליותיו ריקות מיראת השם רחוקות המתחזק בזרוע והוא גרוע ובתועבותיו פרוע
- המבקש לא לו והשקר צילו והחמס פעלו והתועיבות אצלו המרבה כתבים אל יהירים ורבים שקרים
- וכזבים וירם לבבו ואל אל גבה לבו ושלף לפניו הרבו אל צאן מרעיתו ועם קרובו: המראה גאותו וגאונו
- והמשמיע קול שאונו ולא זכר קונו עוקרו ממעונו המ/ת/אזיר בניירות להלעיט מרירות ולא זכר
- אזהרות קללות וארירות הלא התועיבות עמו לילו ויומו וטמא בם עצמו מיום היותו ועד תומו:
- הלא גופו מטמא ונאמו מהמה וכזדותו נדמה הכל בריא ושמא הלא שוחד מקחו ולבצעו נטיית
- רוחו ולא זכר גוחו ביום הגיית שיחו והוסיף על תועבותיו שטיית אורחותיו למשנא דתותיו
- והלך במרותו ופיו הודח בניב שפתיו כי הוא יודיע דתותיו ידע כי חציים יזרוהו ממזרח
- יגרוהו ומ[מ]ער[ב] יאררוהו חתן ששך אחר דורות הרבה נחשך וחדל לשיאורו אחר שבעה
- עשר דורות מבת מלכים מקורו ואיך מדורות חמשה בני ערלה ובושה שניים מהם ירשו קדושה
- וזה מהם נעשה באושה ידע מכל מקום יקיפו חרון צור וזעפו ויתנחם בסופו ובאשר בא
- לשנות דתות בברית כרותות ובדפתרים חרוטות וחרותות ומעשיו שנואים גלויים ונראיים ונתאזר
- בגאוה ולא קיבל מוסר ומדרך טוב סר ומכל נחסר וקיבל משוטים מיראה נטים ובנכילות נחוטים ורוב
- ריב וקטטה ומצוה לשנאתו ככ יראת יי שנאת רע גאה וג וכ הלא משנאך יי אשנא וג
- וכ [ ] חכם ירא וסר מרע וג וכ וכסילים אולת וג וכ אולת אדם תסליף דרכו וג
- [וכ ] ואתם אחינו עזרו האמת ודחו השקר והתאזרו באמת אמת מארץ תצמח וג המקום
- יצילכם ויצילינו ואתם תדעו שנ והאספ>ס<וף אשר בקרבו וג ובן מצרי צור חריף וגדיף ולא
....