Scholarship on Letter: T-S NS J7

recto

1. כתבתי את המילים הללו אל אדוני אחי ומי
2. שאיעשה כפרתו, בחיפזון בגלל השליח
3. – בתשובה למכתבו היקר שהגיע על ידי
4. אבו סעד בן השיך אבו עלי אבן אלכרניב.
5. ה' יודע את שמחתי בבריאותו ושלומו.
6. אולם הדברים הללו שמעוררים אותם נגדו
7. ונגדי והמשבר שלי – אין שום דבר לעשות! וגם זה לטובה.
8. ה' יודע שאני במצוקה קשה מכל
9. העניינים. אבל לא אודיע לו (= לך) ואטריד את לבו.
10. [וא]ני עשוק במעמד עושק, וזאת לאור העובדה
11. שלא הרווחתי מן הגבינה הזאת כלום, וכבר
12. היטלטלתי עם הבריות למשפטים בעניינה. ואין
13. הדין נפסק בעניינה. ומי שנשאתי ונתתי עמו 
14. (14–15) בה, שלא בעדות, הכחיש אותי ונשבע (לשקר), וכל (ה)דברים (ה)אומללים/(ה)ארורים. ואין דיינים שיפסקו בדבר.
15.  
16. ואין הראש מתפנה לשבת בדין. ואם הדיינים ישבו בדין
17. לבדם, לא יצייתו להם. ואשר למה שבבית
18. הפקיד. לא השלמתי את החסרון – שהרי במרומים! – מאז
19. שיצאתי לדרך מן אלכסנדריה – ולו דרהם אחד. ואין
20. הדיינים פוסקים את הדין בעניינו ואינם יוצאים מגדר
21. הפשרה. ואני כבר אובד מכל צד. ושילמתי
22. לאבן אלאמשאטי שבעה עשר דינר,
23. ולקחתי ממנו קבלה והעידותי עליה את ה'נזר'
24. ופצל בן בניאם. ואחיו שבאלכסנדריה 
25. (25–26) יעיד על חתימתו. וכבר שלחתי את הכול על ידי השיך אבו אלמכארם אבן קסאסה. 
26.  
27. ואדוני הודיע לי שהשיך אבו אלחסן אבן

recto, right margin

1. אבן (!) כליף
2. אמר, שהוא לא קיבל
3. אלא שמונה דינרים.
4. חלילה לו מלומר כך,
5. כי האיש כבר קיבל ממני
6. דינר בדרהמים קודם,
7. ושמונה זה מקרוב,
8. חמישה בדרהמים ושלושה
9. במטבעות זהב. אשר לעניין החמור,
10. הרי בוודאי הנכון הוא
11. שיימכר בשני דינרים,
12. כמות שהוא ללא ציוד, כי
13. הציוד שווה עשרים
14. דרהם. ולא קניתי אותו
15. מהם אלא בשלושה (דינרים)
16. ושני קיראטים. וכבר שלחתי (לך)
17. שלושה דינרים בשביל
18. העודף ממנו וחסרון החמור
19. האובד. ואשר לעמראן, 
20. (20–21) הוא אמר לי: 'אין אנו גורמים לך בו שום הפסד, כי אתה עשית
21.  
22. עמנו טובה'.  ואשר
23. לדברי אדוני על
24. אודות מה שאמר אדוני השיך
25. אבו סעיד מכלוף
26. אליתים. הבורא יודע
27. שכוונתי לא הייתה אלא
28. למלא את צורכו.

recto, top margin

1. כי עד רגע זה
2. לא נשאתי ונתתי בו.
3. כי לא
4. יצאתי לדרך אל
5. בנהא אלא
6. בראשית חודש
7. אייר. והיה
8. אבו מעד
9. אלחרירי
10. אתי.

Recto

1. I am writing this lines to my lord and brother and the one for whom
2. I would sacrifice myself in haste because of the messenger,
3. in response to his kind letter, which arrived in the hands of
4. Abū Saʿd, son of the elder Abū ʿAlī b. al-Kirnīb.
5. God knows my happiness at his health and wellbeing.
6. But these things that have been set in motion against him
7. and me, and my break — there is nothing to be done. "This, too, is for the best" (b.Taʿanit 21a and parallels).
8. God knows that I myself am in hell because of all 
9. these issues. But I won't tell you and worry you.
10. I'm oppressed, but being painted as an oppressor because
11. of this cheese — nothing has arrived from him. I've
12. already dragged people through legal proceedings because of it. A decision
13. hasn't been reached about it. The person I was negotiating with
14. over it without involving witnesses has refused me and sworn (Goitein: falsely), and all manner of 
15. sinister things. The judges aren't deciding the matter,
16. the rayyis isn't free to sit in session, and if the judges sit
17. on their own, (the decision) they (make) won't be accepted. As for what's in the dār
18. al-wakīl, God knows that since I left the port,
19.  I haven't paid a single dirham of what I owe on it.
20. The judges haven't come to a decision and they haven't set out 
21. a settlement. I'm being cut off from every place. I repaid 
22. Ibn al-Amshāṭī the seventeen dīnārs
23. and took his signature (on a quittance) and had the Nezer witness it,
24. and Faḍl b. Binyām and his brother in Alexandria
25. signed their attestations on his signature. I sent everything with
26. the elder Abū l-Makārim b. Qassāsa.
27. Let me know, my lord, whether the elder Abū l-Ḥasan b. 

Recto, right margin

1. {Ibn} Khulayf
2. said that he's collected
3. only eight dīnārs.
4. God forbid this is the case, 
5. since the man had already collected from me
6. a dinar's worth of dirhams earlier,
7. whereas the eight happened recently,
8. five in dirhams and three
9. in gold coins. As for the news about the donkey,
10. the right thing to do would have been
11. for it to be sold for two dīnārs
12. bare, with no tack, since
13. the tack would have cost twenty
14. dirhams and I would only have bought it
15. from them for three
16. and two qīrāṭs. I already sent 
17. three dīnārs in
18. change and the difference due to the lost donkey.
19. As for ʿImrān,
20. he told me, "We won't cause you any losses,
21. since you're already doing
22. a favor for us. But as to
23. what my lord reported about
24. what my lord the elder
25. Abū Saʿīd Makhlūf 
26. al-Yatīm said: the Creator knows
27. that my intention was only
28. to meet his need. Because

Recto, top margin

1. up until this moment,
2. I haven't done business with him,
3. because I
4. traveled to
5. Banhā only 
6. at the beginning of
7. Iyyar, and
8. Abū Saʿd
9. the silker was
10. with me.

verso

1. וה' יודע, לא יכול אבו סעד הנזכר –
2. אף על פי שהוא חוכר מס – יכול (!) להביא (לפסטאט) את המשי
3. של השיך אבו זכרי הכהן והמשי
4. הזה, כי יש לו במס שותף,
5. חוכר מס קהיר, ואין הוא יכול לצאת את העיר ולבוא
6. אליי בכל עת לקחת משי אלא
7. יריעה (אחת) של אריג משי (?). ולולי אני, הוא לא היה יכול להשיג זאת.
8. וגם חוכרי ה'צנועה' וה'משד'
9. אינם מניחים לו לקחת רוטל אחד בתור
10. עמלה. ואומרים לו: זה אינו שלך. והחמס 
11. (11–12) והחמס (!) הרבה. כי בשעה שהגענו אל קליוב, אני לבדי, הדביקני אבו סעד והיה 
12.  
13. עמו אבו אלחסן אלאסמר הידוע
14. בשם אבן בתינה, ופרקתי את המשי בנוכחותם. 
15. (15–16) והבאתי את המאזניים. שקלו אותו, בפחיתת שני/פחת המשקל בשני רוטלים. ועשו חשבון,
16.  
17. שהסתכם בחמישה עשר וחצי לעשרה.

verso, right margin

1. אמר אבו סעד:
2. 'איני מוכן לשלם בעד זה אלא
3. ארבעה עשר לעשרה, 
4. (4–5) ויש בו סחורה שאני מוכן לשלם בעדה (רק) שלושה עשר לעשרה, כי אני
5.  
6. רוצה להוסיף על מחירו
7. קצת יותר מדינר/דינר ושבר דינר עמלה
8. והתשלום לחוכר המס'. וחזרתי –
9. ה' יודע – על הפנייה
10. הרבה פעמים. אבל הוא לא
11. סטה מדבריו,
12. והיה אומר: 'אין
13. אני רוצה אותו'.

verso, bottom margin

1. אותה שעה אני לקחתי (= קניתי) אותו מתוך בושה.
2. ולאחר מכן (התברר) שאילו הוא היה רוכש אותו, היה מעוכב
3. אצלו, כי החכירה כבר אבדה לו,
4. והמשי שלהם כולו מעוקל. והוא ואחיו
5. במצב גרוע. ואני, אם ירצה ה',
6. אשלים את חסרונו בסיוון ואביא אותו אליו (= אליך)
7. בשלמות. ושלום. ולקחתי מן השליח
8. שני רדידים ופוטה. ולאדוני תהיה אריכות
9. ימים – נפטר אבו נצר אבן אלמנקאר. ואשר למצב המשפט שלי. הופעתי ודנו
10.  
11. על פי שיטת רבנו האיי. והורו למכור
12. את הבית, וניתנה לי ארכה של חודש. וחזרו בהם מזה.
13. ולא דבק(ו) בשיטה זו אלא ר' נתן
14. והרב, והשיך אבו אלפרג' הדיין והחבר
15. אבו סהל הם בשיטת רבי יצחק. ואז
16. המשפט היה תלוי ועומד. והרב אומר: 'לו שלח אחיך
17. את התשובה של הרב רבנו יוסף,
18. היא הייתה מחזקת את ידנו מאוד'. ושלום.

Verso

1. God knows that the aforementioned Abū Saʿd isn't able
2. — even though he's a tax-farmer — {able} to bring
3. Abū Zikrī al-Kohen's silk back (to Fustat). This
4. silk(er?) — since he has a partner in the obligation,
5. the tax-farmer of Cairo, he can't come to
6. me any time to take silk unless 
7. he's stealing it. If it weren't for me, he couldn't have done it.
8. Also, the tax-farm of the (dār) al-ṣināʿa and the tax-collector (mushidd)
9. don't let him take one raṭl as
10. a fee, or it's said to him, That's not yours! The injustice
11. {the injustice} is rampant. So from the moment I
12. arrived in Qalyūb, I've been by myself, and Abū Saʿd has caught up with me
13. accompanied by Abū l-Ḥasan al-Asmar ("the swarthy"), known 
14. as Ibn Buthayna. I brought the silk down when they were with me,
15. and I brought the scales and they weighed it, minus
16. a quantity of two raṭls, and added up the total,
17. which came to 15½ (dīnārs) per 10 (raṭls).

Verso, right margin

1. So Abū Saʿd said:
2. "To me this is only worth
3. 14 (dīnārs) per 10 (raṭls),
4. and there is something in it (that makes it) worth
5. 13 (dīnārs) per 10 (raṭls), because I 
6. want to raise (the price) by
7. a dīnār and subtract the commission (?)
8. and the tax obligation." I came back,
9. God knows, to this speech
10. from a number of angles, but he
11. didn't deviate from his words.
12. He said: I don't
13. want it.

Verso, bottom

1. So then I took it myself out of shame.
2. Then it turned out, if had he taken it, it would have been detained
3. witih him (coming back to Fustat), since he's lost his tax-farm 
4. and all their silk has been detained. He and his brother
5. are in a bad situation, and if God wills, I
6. will pay them in Sivan and bring him (you) 
7. the entirety of it, and it will be over. I collected from the messenger
8. two wraps (ʿarḍī) and a fūṭa. May my lord have a long
9. life — Abū Naṣr b. al-Minqār died. 
10. As for the situation of my legal judgment — I showed up and they rendered a decision
11. on me according to the opinion of Rabbenu Hayye, and ordered the sale
12. of the house, granting me a month's delay, but then they retracted it
13. and didn't stand by this opinion, but rather Rabbi Natan (ha-Kohen bar Shelomo)
14. and the Rav (Elʿazar b. al-Qaṣabī) and the elder Abū l-Faraj the dayyan and the ḥaver
15. Abū Sahl followed the opinion of Rabbi Yiṣḥaq (al-Fāsī), and (then) the decision
16. was pending and (then) stood. The Rav was saying, If only you had sent your brother 
17. the fatwā of the rav Rabbenu Yosef (Ibn Mīgash) — 
18. it would have strengthened our (position) a lot. Peace.