Letter: T-S Ar.48.270
Letter T-S Ar.48.270What's in the PGP
- Image
- 2 Transcriptions
- 1 Translation
Description
India Book (IB) IV,4 (ח10). Letter from Ḥalfon b. Netanel, ‘Aydhab, to his brother ʿElī b. Netanʾel, Fustat, 1132 (Gil) or end of summer or fall 1131 (Goitein/Friedman). Ḥalfon is on his way back to Egypt after an unsuccessful journey to India. He writes to his brother, a judge in Fustat, concerning his business and his disappointment that it did not go as expected. He refers to the troubles he has faced during his stay in Aydhab and writes that he is delayed because pack animals were costly and he had little money after spending large portions of his capital on import fees in Yemen (on his way east). He also describes in detail an event that happened in Yemen when he was a part of an argument between members of the Jewish community there, about the Gaon's authority (Masliah Gaon from the yeshiva of Palestine), which led to Ḥalfon's humiliation. He writes how hurt he is and asks his brother, who is very close to the gaon, to talk with him about it. (Information from India Book IVB and from Gil and Fleischer "Yehuda Ha-Levi and his circle", pp: 348-354).
Description from PGPID 9051: מכתב מאת חלפון אל אחיו עֵלי הדיין עַיְ̇דַאבּ, סוף הקיץ או סתיו שנת 1131 לערך חלפון כתב מעַיְ̇דַאבּ, עיר הנמל הסודאנית שעל חוף ים סוף, לאחיו הגדול עֵלי הדיין, היושב בקהיר. באיגרת דין וחשבון קצר על מסעו הבלתי מוצלח של חלפון לתימן ולהודו ובייחוד על המחלוקת הקשה שנתגלעה בתימן, שנסבה על ההתמודדות בין רשויות היהודים במצרים ובבגדאד בכלל ועל הזכרת הרשות של הגאון מצליח הכהן, ראש היהודים במצרים, בתפילה. חלפון לחם את מלחמתו של מצליח אולם הוא וחבריו הסוחרים הזרים סבלו עלבונות קשים מידי היהודי הפרסי, בן דוד ראש הגולה, שציווה לבטל את רשותו של מצליח, ומידי נכבדי עדן. את איגרתו הריץ חלפון לקהיר בידי הסוחר הצפון-אפריקני אברהם בן מֻעְטִי, שיחד עם חברו לדרך יוסף בן עזרא שיתף פעולה עמו במריבה והגן על זכויותיו של מצליח. חלפון יעץ לעֵלי להביא את אברהם בפני הגאון, כדי שיספר לו את הקורות בתימן בפרוטרוט וכדי שיוכל הגאון להכין תגובה הולמת לאלה שפגעו בכבודו. ייתכן שתעודה ח10 היא המסמך האחרון שנכתב על הפרשה, ששרד, אף על פי שהוא מסכם אותה מתחילתה, והמסמך הראשון הוא תעודה ח5. הרקע למחלוקת וקורותיה נדונים במבוא, לרבות השיקולים לקביעת הזמן המשוער של כתיבת תעודה ח10.
Tags
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
T-S Ar.48.270 1v
recto
- עלקת למולאי אכי הדה אלאחרף מכת[ובה עלי חפז]
- לסרעה מסיר חאמלהא אעלמה פיהא תבת [א]ל[לה]
- מגדהא אנני בחמד אללה ופצלה וצלת עידאב עלי
- גמלה אלסלאמה ואלעאפיה יודו ליו ח' ונפ' לב' א'
- וקד כאן תקדם מני אלי מולאי עדה כתב אעלמה
- בדלך וקד //עלם\\ אלכאלק כיף מקאמי בעידאב ושדה
- שוקי לנטר מולאי אכי חפטה אללה ואלתקרב אליה
- ונדמי למא יפותני מן אלתנסם בטיב ראיחת[ה]
- ממא אסאל אלבארי קרב אלאגתמאע קריב גיר
- בעיד אנה עלי דלך קדיר ברחמתה אן שא אללה
- ולכן תעוקי פי עידאב אמר צרורי ולשדה
- אכידה לעטם אלכרא ועדם אלדהב מצאף אלי
- שדאיד קאסיתהא פי הדה אלספרה ומא כרג'
- מני ותמחק מן כסארה וציעאן פי אלבחר וגיר
- דלך ומא פעל מעי פי אלבצאיע פי דכולי
- ללימן וצייע עליי פיהא ואחוג'ת ללדכול
- ללהנד בבקיה אלבצאיע חתי דהבת גמיע
- תמנהא פי אלמכוס וצאעת אלאצול ושי יטול
- שרחה מן אלקום ואלשכץ אלדי תעלם פלמא
- כרג'ת מן פצל אללה אלי עידאב וג'דת אכריה
- תסתג'רק תלת אלמאל ומא תם מא יחמל
- פאחתג'ת תאכרת אלי אן יפרג' אלבארי
- ואמא מא ג'רא הדה אלסנה פי חק סידנא
- גאון יכון כסאו פהו שי יטול שרחה לכתרתה
- ותואתרה ויעז עליי ויקבח דכר דלך מן
- כל כסיל ועם ארץ ומלשין ורכיל ויועץ
- רע ומן לא עלם להם באלרתב וחקאיקהא
- ומא סמעוה דכל
recto, right margin
- עקולהם
- ואתפק וצל פארסי
- דכר אנה דאוודי מבית דויד
- בן עם ראס אלגאלות ורכבוה
- ורכב רכוב עצים ופעל
- אעמאל יטול שרחהא יתכלם
- בזאיד ונאקץ ותאמל מא
- אתפק לי בוצולה עקיב מא
- תעלם וג'רא עלי עבדך
- ואכוך מן אלצרות מא
- לא תנחצר ואלדל ואלהואן
- מא לא ינוצף ואנא סתום
- אטום צאבר לחכם
- אללה ועלי אעתקאד
- מולאי אדונינו גאון
- יכון כסאו וגהדו בי
- אן אחצר מעהם
- ואסמע מא יג'רי
- פי מג'אלסהם עלי אנהם
- ויכרמוני פכרהת
- דלך ולם אג'יבהם
- אליה ובלג'תהם
- וחמלת מנהם גמיע
- מא אראדוה מן
- אלדל ואלהואן
recto, top margin
- חתי ארתגז לי
- גמיע אליהוד אלמסאפרין
- ובעץ אהל אלבלד
- וג'מיע מא ג'רא
- קד כתב מנה
- בעצ'ה והו יצל
- צחבתי אן שאלל[ה]
- פי [מחצר] כביר
- וחר[ת] [...]
- על[י ...]
- פיה [...]
- אלמ[...]
- אלגז[ ...]
- מן א[...]
- עלקת למולאי אכי הדה אלאחרף מכ[תובה ]
- לסרעה מסיר חאמלהא אעלמה פיהא תב[ת ? תע]
- מגדהא אנני בחמד אללה ופצלה וצלת עידאב עלי
- גמלה אלסלאמה ואלעאפיה יודו לא ח ונפ לב א
- וקד כאן תקדם מני אלי מולאי עדה כתב אעלמה
- בדלך וקד עלם אלכאלק כיף מקאמי בעידאב ושדה
- שוקי לנטר מולאי אכי חפטה אללה ואלתקרב אליה
- ונדמי למא יפותני מן אלתנסם בטיב ראיחת[ה]
- ממא אסאל אלבארי קרב אלאגתמאע קריב גיר
- בעיד אנה עלי דלך קדיר ברחמתה אן שא אללה
- ולכן תעוקי פי עידאב אמר צרורי ולשדה
- אכידה לעטם אלכרא ועדם אלדהב מצאף אלי
- שדאיד קאסיתהא פי הדה אלספרה ומא כרג
- מני ותמחק מן כסארה וציעאן פי אלבחר וגיר
- דלך ומא פעל מעי פי אלבצאיע פי דכולי
- ללימן וצייע עליי פיהא ואחוגת ללדכול
- ללהנד בבקיה אלבצאיע חתי דהבת גמיע
- תמנהא פי אלמכוס וצאעת אלאצול ושי יטול
- שרחה מן אלקום ואלשכץ אלדי תעלם פלמא
- כרגת מן פצל אללה אלי עידאב וגדת אכריה
- תסתגרק תלת אלמאל ומא תם מא יחמל
- פאחתגת תאכרת אלי אן יפרג אלבארי
- ואמא מא נרא הדה אלסנה פי חק סידנא
- גאון יכון כסאו פהו שי יטול שרחה לכתרתה
- ותואתרה ויעז עליי ויקבח דכר דלך מן
- כל כסיל ועם ארץ ומלשין ורכיל ויועץ
- רע ומן לא עלם להם באלרתב וחקאיקהא
- ומא סמעוה דכל
(right margin)
(5)עקולהם(1) (2)ואתפק וצל פארסי (3)דכר אנה דאוודי מבית דויד (4) בן עם ראס אלגאלות ורכבוה
ורכב רכוב עצים ופעל (6)אעמאל יטול שרחהא יתכלם (7) בזאיד ונאקץ ותאמל מא (8)אתפק לי בוצולה
עקיב מא (9)תעלם וגרא עלי עבדך (10)ואכוך מן אלצרות מא (11)לא תנחצר ואלדל ואלהואן (12)מא
לא ינצוף ואנא סתום (13)אטום צאבר לחכם (14)אללה ועלי אעתקאד (15)מולאי אדונינו גאון
(16)יכון כסאו וגהדו בי (17)אן אחצר מעהם (18)ואסמע מא יגרי (19)פי מגאלסהם עלי אנהם (20)ויכרמוני
פכרהת (21)דלך ולם אגיבהם אליה ובלגתהם (23) וחמלת מנהם גמיע (24)מא
אראדוה מן (25)אלדל ואלהואן
(upper margin)
(1)חתי ארתגז לי (2) גמיע אליהוד אלמספרין (3)ובעץ אהל אלבלד (4)וגמיע מא גרא (5)קד
כתב מנה (6)בעצה והו יצל (7)צחבתי אן שא אלל[ה] (8)פי [מחצר] כביר (9)וחר[ת] (10)עלי...
(11)פיה ...(12)אלמ... (13)אלגז... (14)מן א...
recto
- רשמתי לאדוני אחי את המכתב הזה, שכת[וב בחיפזון]
- (2–3) מפני שנושאו ממהר לצאת לדרך, כדי להודיע לו – יעשה [הא]ל את תפארתו קבועה – בו שאני, בחסדי ה' וברחמיו, הגעתי אל עידאב
- לגמרי בריא ושלם. יודו לה' ח[סדו] ונפ[לאותיו] לב[ני] א[דם].
- וכבר נשלחו לפני כן אל אדוני כמה מכתבים שלי, שבהם הודעתיו
- (6–7) על כך. והבורא //יודע\\ כמה קשה ישיבתי בעידאב ואת כיסופיי העזים לראות את אדוני אחי, ישמרהו האל, וליהנות מקרבתו
- ואת צערי שאני מחמיץ להריח את ריח[ו] הטוב.
- על כן מבקש אני מאת ה' שיאחד אותנו בקרוב, לא
- בזמן רב, כי הוא יכול לעשות כך, ברחמיו, אם ירצה ה'.
- אבל התעכבותי בעיד'אב היא דבר הכרחי בגלל מצוקה
- חמורה/יוקר חמור מחמת יוקר דמי השכירות לבהמות משא וחוסר המטבע, נוסף על
- צרות שסבלתי בנסיעה הזאת ומה שאבד לי וכלה,
- היינו הפסדים/נזקים ואבדות בים וזולתו,
- ומה שקופחתי בעניין הסחורות, כשהגעתי
- לתימן ונגרמו לי הפסדים בהן והוכרחתי לנסוע
- אל הודו בשארית הסחורות לפני שאבזבז את כל
- (18–19) שוויין במכסים ויאבדו כספי הקרן. ועל ידי האנשים והאדם שאתה יודע קרה דבר שתקצר היריעה
- מלפרטו. וכאשר
- יצאתי מן הים (מן האוקיינוס ההודי), בחסדי האל, והגעתי אל עיד'אב, מצאתי שדמי שכירות לבהמות המשא
- יכלו את שליש הרכוש. ולא הייתה שם סחורה שיובילו אותה.
- על כן הוכרחתי להתעכב, עד שייתן הבורא הרווחה.
- מה שאירע בשנה הזאת לכבוד של אדוננו
- גאון יכון כסאו, הרי זה דבר שתקצר היריעה מלפרטו מחמת ריבויו
- והשתלשלותו, וקשה לי ומגונה להזכיר את זה בגלל
- כל כסיל ועם ארץ ורכיל ויועץ
- רע ומי שאין להם ידיעה בבעלי המשרות ובכיבודם,
- ולכל מה ששומעים
recto, right margin
- מאמינים.
- ובמקרה הגיע פרסי
- שטען שהוא 'דוידי', מבית דויד,
- בן דודו של ראש הגולה. השליטוהו
- והוא השתלט השתלטות גדולה ועשה
- מעשים (רעים) שתקצר היריעה מלפרט, כאשר הוא מדבר
- דברים פוגעים ומעליבים. ותראה
- מה קרה לי בבואו, (מיד ל)אחר מה שאתה יודע.
- (9–11) ואירעו לעבדך אחיך צרות שאי אפשר לספר את כולן והשפלה וביזיון
- שאי אפשר לתארם. ואני סתום
- אטום, נושא בסבלנות את גזרת האל
- ודבק באהבת
- אדוני אדונינו גאון
- יכון כסאו. ודרשו ממני
- לבוא אצלם
- ולשמוע מה שקורה
- באספותיהם, על מנת שהם
- (20–21) יכבדוני. ולא הסכמתי לזה ולא נעניתי להם
- לכך והתנגדתי להם/והלשנתי עליהם,
- וסבלתי מידיהם את כל
- (24–25) ההשפלה והביזיון שרצו,
recto, top margin
- עד שחרדו עליי
- כל הסוחרים הנוסעים היהודים
- וחלק מאנשי העיר.
- (4–14) וחלק מכל מה שקרה נכתב ב[זיכרון דברים] גדול, ואני אביא אותו אם ירצה ה', והי[יתי] נבוך [... ונשלחה איגרת גם מצד]
T-S Ar.48.270 1r
verso
- אהל אלבלד פתעלם סידנא בדלך חתי יקף עליהא
- אן שאללה ויעלם במא יג'אובהם בעד דלך ואמא
- אליועצים בעלי לשון הרע בן גמיהר וסאלם וג'ירה פבדר מנהם
- מן אלפעל ואלכלאם פי הדה אלנווב שי יטול שרחה וגרא
- עלי מן הדא אלשכץ מא לא ינוצף ואשר מא עמלוה האולי
- אלזדים וקף ואחד צלא ודכר רשות אדונינו מצליח יחי לעד
- פקאמו עליה הם מע אהל אלבלד ונהרוה ואלזמוה באלודוי
- ברבים עלי פעל כדא וכדא ושי לא תוכל הארץ שאת
- ומא אקדר ולא אחסן אצף למולאי חבה ממא ג'רא ולכן
- בע̇ץ אצחאבנא קד עאדו לא שך עליכם ויעידו וקד
- תוגה חאמל הדה אלאחרף והו יעלם גמיע מא גרא אדא
- סאלתה יכברך ותוצלה איצ'א אלי סידנא יכון כסאו
- ותזיל חשמתה ויסאלה סידנא והו יחדת במא יחפץ'
- וכדלך איצ'א אנא אוכד עלי מולאי ומא אחתאג מע
- פצ'לה וצייה אן יחסן לקא הדא אלשכץ והו אלשיך אברהים
- בן מעטי אלתלמסאני ורפיקה אלשיך יוסף בן עזרה פאן
- הם מן אגל אלביות ואלנאס מן אלג'רב תם פי אלדין ואלכיר
- וחסן אלמעאמלה ואלצחבה ואלעשרה שי יזיד עלי אלוצף וטהר
- מנהם ג'והד כתיר פי חק אלשריעה וחק שרי ישראל
- ומקדמיהם ובאלכאץ פי חק סידנא גאון יכון כסאו פקד
- נהצו פיה ואצהרו מנה שי כתיר ולם יחאשמו פיה אחד
- ולם ידאג'ו פיכון מולאי יעלם סידנא בדלך לינטרהם
- וילמחהם בעין מא פעלוה ומא אחתאג אוצי מולאי פי
- כראמתהם פי כל וקת ואלחלפאן עליהם אלי אלקאהרה ואלתג'מל
- מעהם אלי חית וצולי אן שאללה פהם ענדי במנזלה אהל
verso, right margin
- ערפת מולאי
- דלך ליפעל פיה
- חסן ראיה אלכרים
- יכץ מולאי עזיז
- נפסה אתם סלאם
- וגמיע מן תחוטה
- ענאיתה אתם
- סלאם ותקבל
- עני ידי סידנא
- גאון יכון כסאו
- לעדי עד
- ותכדמה באג'ל
- סלאם ואדונינו
- נשיא נשיאי הלוי
- אגל סלאם ומולאי
- אלחמדת אגל
- סלאם ומולאי
- נזר החבירים
- אגל סלאם ומולאי
- אלשיך אבו זכרי
- אגל סלאם ואכי
- אבו עלי ואולאדה
- אגל סלאם וגמיע
- אלאהל ואלאטפאל
- מכצוצין אתם
- סלאם ואלשיך
- ר סבאע אתם
- סלאם ושלום
verso, upside down
Right column
- [... ובט]חִוני
- [מר' ורב' עלי נזר המשכ]ילים
- כבוד גדולת קדושת
- העומד בשירות אדונינו יחי לעד
- בר אבא מרי נתנאל הלוי ז''ל
- אחיו צעירו
- יושם כפרו
- חלפון הלוי בר
- נתנאל ז''ל
Middle column (addressee)
Left column (sender)
verso
- אהל אלבלד פתעלם סידנא בדלך חתי יקף עליהא
- אן שאללה ויעלם במא יגאובהם בעד דלך ואמא מנהם
- אליועצים בעלי לשון הרע בן גמיהר וסאלם וגירה פבדר
- מן אלפעל ואלכלאם פי הדה אלנווב שי יטול שרחה וגרא
- עלי מן הדא אלשכץ מא לא ינוצף ואשד מא עמלוה האולי
- אלזדים וקף ואחד צלא ודכר רשות אדונינו מצליח יחי לעד
- פקאמו עליה הם מע אהל אלבלד ונהרוהו ואלזמוה באלודוי
- ברבים עלי פעל כדא וכדא ושי לא תוכל הארץ שאת
- מא אקדר ולא אחסן אצף למולאי חבה ממא גרא ולכן
- בעץ אצחאבנא קד עאדו לא שך עליכם ויעידו וקד
- תוגה חאמל הדה אלאחרף והו יעלם גמיע מא גרא אדא
- סאלתה יכברך ותוצלה איצא אלי סידנא יכון כסאו
- ותזיל חשמתה ויסאלה סידנא והו יחדת במא יחפץ
- וכדלך איצא אנא אוכד עלי מולאי ומא אחתאג מע
- פצלה וצייה אן יחסן לקא הדא אלשכץ והו אלשיך אברהים
- בן מעטי אלתלמסאני ורפיקה אלשיך יוסף בן עזרה פאן
- הם מן אגל אלביות ואלנאס מן אלגרב תם פי אלדין ואלכיר
- וחסן אלמעאמלה ואלצחבה ואלעשרה שי יזיד עלי אלוצף וטהר
- מנהם גוהד (!) כתיר פי חק אלשריעה וחק שרי ישראל
- ומקדמיהם ובאלכאץ פי חק סידנא גאון יכון כסאו פקד
- נהצו פיה ואצהרו (!) מנה שי כתיר ולם יחאשמו פיה אחד
- ולם יראגו פיכון מולאי יעלם סידנא כדלך לינטרהם
- וילמחהם בעוץ מא פעלוה ומא אחתאג אוצי מולאי פי
- כראמתהם פי כל וקת ואלחלפאן עליהם אלי אלקאהרה ואלתגמל
- מעהם אלי חית וצולי אן שאללה פהם ענדי כמנזלה אהל
right margin
- ערפת מולאי
- דלך ליפעל פיה
- חסן ראיה אלכרים
- יכץ מולאי עזיז
- נפסה אתם סלאם
- וגמיע מן תחוטה
- ענאיתה אתם
- סלאם ותקבל
- עני ידי סידנא
- גאון יכון כסאו
- לעדי עד
- ומכרמה באגל
- סלאם ואדונינו
- נשיא נשיאי הלוי[ים]
- אגל סלאם ומולאי
- אלחמדת אגל
- סלאם ומולאי
- נזר החברים
- אגל סלאם ומולאי
- אלשיך אבו זכרי
- אגל סלאם ואכי
- אבו עלי ואולאדה
- אגל סלאם וגמיע
- אלאהל ואלאטפאל
- מכצוצין אתם
- סלאם ואלשיך
- ר סבאע אתם
- סלאם ושלום
address
- כבוד גדולת קדושת אחיו צעירו אד[וני
- העומד בשירות אדונינו יחי לעד יושם כפרו
- ]לים חלפון הלוי בר
- בר אבא מרי נתנאל הלוי ז"ל נתנאל ז"ל
verso
- אנשי העיר. ותודיע לאדוננו על זה, כדי שייתן את דעתו עליו,
- אם ירצה ה', וידע מה ישיבם" אחרי זה. ואולם
- (3–4) היועצים בעלי לשון הרע בן גמיהר וסאלם וזולתם התפרצו בצרות הללו במעשים ובדיבורים פוגעים, שתקצר היריעה מלפרט. וסבלתי
- מידי אדם זה מה שלא יתואר. והגרוע ביותר שעשו אלה
- הודים, (שכאשר) קם מישהו (ו)התפלל והזכיר 'רשות אדונינו מצליח יחי לעד'
- הם עם אנשי העיר מחו בו וגערו בו וחייבוהו וידוי
- ברבים על מעשה כך וכך ודבר לא תוכל הארץ שאת.
- ואיני יכול ואיני מסוגל לתאר לאדוני אפילו קורט ממה שקרה. ואולם
- כמה מחברינו היהודים כבר סיפרו לכם, בלי ספק, ויחזרו על הדברים/ויספרו. וכבר
- יוצא לדרך נושא המכתב הזה והוא יודע כל מה שקרה. אם
- תשאל אותו, יספר לך. ותביא אותו גם כן אל אדוננו, יכון כסאו,
- והפג את ביישנותו למען ישאל אותו אדוננו והוא יספר לו כל מה שהוא זוכר.
- (14–15) וכמו כן הריני מזרז את אדוני – ובגלל נדיבותו אין הוא צריך זירוז – לקבל בסבר פנים יפות את האיש הזה, דהיינו השיך אברהים
- בן מעטי אלתלמסאני, ואת חברו לדרך, השיך יוסף בן עזרה, כי
- הם מן המשפחות המיוחסות והאנשים המכובדים המפוארים ביותר מן הגרב, גם ביראת שמים ובדתיות
- ובהגינות במשא ומתן ובחברות ובידידות במידה שאי אפשר לתאר. והם גילו
- השתדלות גדולה בכבוד התורה ובכבוד שרי ישראל
- ומנהיגיהם, ובייחוד בכבוד אדוננו גאון, יכון כסאו,
- והם שקדו עליו והפגינו אותו במידה רבה ולנכחו לא נהגו באדם ביראת כבוד
- ולא התחנפו/נהגו בצביעות. ויודיע נא אדוני לאדוננו על כך למען יראה אותם
- ויסתכל בהם לאור מה שעשו. ואיני צריך לזרז את אדוני
- לכבדם בכל עת, להזמין אותם אל קהיר ולנהוג בהם
- באדיבות עד שאגיע, אם ירצה ה', כי הם בעיניי כמו בני משפחה.
verso, right margin
- הודעתי לאדוני
- על כך, כדי שיפעל בו
- לפי דעתו היקרה, הטובה.
- ייחד אדוני לכבודו היקר
- ברכת שלום השלמה ביותר,
- ולכל בני
- (7–8) חסותו ברכת שלום השלמה ביותר. ותנשק
- בשמי את ידי אדוננו
- גאון יכון כסאו
- לעדי עד
- (12–13) ותברך אותו ביראת כבוד בברכת שלום המפוארת ביותר. ולאדונינו
- נשיא נשיאי הלוי
- ברכת השלום המפוארת ביותר. ולאדוני
- (16–17) אלחמדת ברכת השלום המפוארת ביותר. ולאדוני
- נזר החברים
- ברכת השלום המפוארת ביותר. ולאדוני
- השיך אבו זכרי
- ברכת השלום המפוארת ביותר. ולאחי
- אבו עלי ובניו
- ברכת השלום המפוארת ביותר. וכל
- המשפחה והילדים
- (25–26) מבורכים בברכת השלום השלמה ביותר. ולשיך
- (27–28) ר' סבאע ברכת שלום השלמה ביותר. ושלום.