Scholarship on Letter: JTS Schechter 4
Letter JTS Schechter 4- Bibliographic citation
- Miriam Frenkel, "Al-Raqqa, Namely Kalne” – Testimonies from the Cairo Geniza," Der Islam 99, no. 2 (n.p., 2022), 461–75.
- Location in source
- 471–72
- Relation to document
- Discussion
- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, A Mediterranean society; the Jewish communities of the Arab world as portrayed in the documents of the Cairo Geniza (University of California Press, 1967-1993, 1967), vol. 5.
- Location in source
- 435–38
- Relation to document
- Digital Translation
- Bibliographic citation
- Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv University, 1997), vol. 2.
- Location in source
- #073
- Relation to document
- Digital Edition
- Edition
Editor: Gil, Moshe
Translator: Goitein, S. D. (in English)
JTS Schechter 4 1
Recto
- א'ה'ב'ת' צ'ד'ק' ו'ת'ש'נ'א ר'ש'ע' ע'ל' כ'ן' מ'ש'ח'ך א'ל'י'ם' א'ל'ה'י'ך' ש'מ'ן' ש'ש'ו'ן מ'ח'ב'ר'י'ך'
- א'ל' י'שיש ה'חכמה בנועם תלמודו וטיהור ניבו ב'ר' לבב וביושר מוסבב בכל פאתי
- מסבו א'ב'יר' ה'מ'יודע בחכמה יתירה ובכשרות ובנקיות קבו ה'כ'ומס ה'נ'אות
- וקובץ זכיות לעצמו בזה ובבא להחטיבו ב'י'ת' והון ירבה לו מחוללו ובמלאכו
- יסביבו ד'י'נ'ים ודתות מפיו מתאלפים בשבתו ובמצבו ח'ז'ק' ונורא יצילו מכל
- דופי ויניחהו בשופי' בכבוד וביופי הוא רבנא ומרנא רבי יעקב החבר בסנהדרין
- גדולה יוסיף לו יוצרנו כבוד וגדולה ויזקיף הודו למעלה היותו לשם ותהלה
- ישא זקננו וגדולנו ונכבדנו ואצילנו ואלופינו ומיודענו ושוענו וקוננו
- ומחמד עינינו ומחמל נפשינו ממנו בית דין ומחמודנו מר' עמרם ומחברי[נו]
- זקני השלוש קהילות היושבים עמנו בשער בית דיננו להוציא גזילות וחבלות
- מידי עושקיהם מכמה(!) שנים בעזרתו שלמק'ב'ה' ובהוד התורה שהנחילנו יתב' שמ'
- ובהדר המלכות שחנננו חן והמשיך עלינו חוט שלחסד לפניהם וכן נמי
- מאת תלמידי חכמי ארץ אדום ר' כרמי ור' יהודה וזולתם היושבים לפנינו בהגיון
- משנה ותלמוד שבאו לשמועתינו ממדינת צובה לחופץ חכמה ומודיעים
- כי נכסף נכספנו לראיית קלסטורך המונאה ולשמוע דיבורך הנאה ולהתגעגע עמך
- ולשמוח בשלוותך וכי נדאגנו כששמענו צאתך מצובה מתוך אנשי החסד
- וחכמי התורה והיינו סבורים שתבוא עדינו כאשר שמענו מפי הבאים
- ואמרנו שמא יזכנו מושיענו לשילום מקצת כיבוד שכיבדתנו במצרים
- [ועם חמו]דנו בחליו יותר ויותר אתה ואנשי ביתך וגם בבואו בצובא//אשתקד// עשית
- [עמו רובי חסדים] ונתעסקת עמו בצרכיו ואשל נטעתה וצינוריאתא הלעטתה וכל מיני
- עי[דונים האר]חתה והענקתה מלך הכבוד ישלם לך שכר פעולתך ויזכנו לעשיית
- מ[קצת הר]אוי לכבודך וישמרך מעזנו וינצרך ויאדירך ויאר אורך ויעלה נזרך
- ויצ[היר] נרך ויברך מקורך וירחיק מגורך ולטובה יותירך ככ' ו'ה'ו'ת'י'ר'ך' יי' לט'ו'ב'ה' וגו'
- וכבוא שמועת נכבדנו גם עתה בתקיעתך כיתד נאמן בתוך החסידים והנגידים
- רבותינו קהלות צובה שמחנו לך ולהם אשר זכו בך להיות חכם ונבון בינותם
- וששנו כעל כל הון הק'ב'ה' ישמחם בך וישמחך' במו ויברך מעשה ידיכם ולפני מזה
- כתבנו כתבים ל[כ]בודך ולא ראינו תשובה ובידוע כי עסקיך מרובים בהגיון תורותים
- ובעסק עול דרך ארץ וכל שכן בהוצאת העזרי יראה לך מזווג זוגות ממנה בנים עוסקי תו'
- ודננו לכף זכות לרוב העסקים או שמא כתבת ונפלו בידי עוינינו וה/ח/ביאום כמנהגם
- ועוד הודענו במו כי בלכת רבנ' ר' בנימין הכהן וזולתו שהם יודעים אותנו במקומנו
- ובארץ הצבי וסיפרו לרבותינו הישיבות בקביעותינו הנה וכי חידשנו תורת משה
- עליו השלום והישבנו רבים מעון בדרכים שאי איפשר ל[פורטם] [[ועשו]]//ועשו// גם הם בכבודם
- ויראת שמים שבלבותם וכתבו לנו כתבים אדירים מה ש[אינו] כדיי להזכיר גדולתם
- בשורותינו הנה ובכל מדינות שנבוא אליהם והנה גם עתה חידשו לנו ביד ר' יחזקאל
- הבבלי כתבים מאת אדוננו ר' יחזקיה ראש גליות כל ישראל ומאת רבנו רב האיי
- ראש הישיבה ומראשי הישיבות שהקדימו כתבם שמרם צורם ויתן להם שכרם
- ולולי דוחק השעה הייתי כותב טופס המחודשים עתה ואשגרם לכבודך מדעתינו
- רוב אהבתך לנו למען שתשמח בשמחתנו ואנו מבקשים מאת גדולנו וחשובנו
- להרציף כתביו המהודרים בנועם הלשון וריבוי החכמה ונואי המחברת
- ולשמחנו בהם בהודעות שלום כבודו ושלום חמודו הפרח הנעים והכשר והראשון
- ושלום כל נלויו ורעיו ומיודעיו למען שישמחנו בככה' ויקבלו ממנו רוב שלומות
- זקנינו המכובדים רבנא ר' סעדאל ראש הקהלות אשר הרבה חסדיו עמנו בכל
- רגעי//ורגעי//העתים בנטילת כתבים מהודרים לאדני הארץ ולסופרים והוסיף בכבודנו
- ולקרובו רבנא ר' חיאן הזקן המכובד ורב' יפת ורבנ' מבורך בני ר' סהל החסידים
- ור' ישועה בר יונה והמלמדים והחזנים והפרנסים והגבאים וכל המתעסקים
- בצרכי הצבור והזקנים כלם ופקידי הסוחרים ורב' כלב וכל הקהלות שבצובה
- מגדולה עד קטנה כל אחד ואחד בשמו הטוב ושלומך ירבה ויועצם ועקב שלום
- הממונה משער הנשיאות
- אליהו הכהן בית דין ברבי אברהם נ'ב'ת' ח'ם'
- ומשערי הישיבות שלגולה
Right Margin
- ואודיעך נכבדנו
- כי באונו תשובות
- השאלות בעסק
- העזבון שתדע בן
- לבן חמי רב' נתן זצל'
- כי הכתב שנכתב
- במצרים בפשרת
- שלוחינו אינו שווה
- מאומה ואין [בו ממש]
- ותביעותיו [אינן]
- מקויימות
- בכבודי ארץ הצבי
- [הי]יתי במקום כת[ב]
- אבל [ ] שאלך
- ואר[א]ה רבותינו
- הישיבות וכבר חזר
- שאין ממנו כי אם
- מהלך ה' ימים בנהר
- פרת ועקב שלום
- נכתב בסרהוב
- כב לחודש
You love justice and detest iniquity, therefore God, your God, has anointed you with the oil of joy, preferring you to your companions (Psalms 45:8).
To the seasoned scholar, the charming teacher, and lucid speaker, pure of heart and blameless in conduct, who gathers for himself merits to be rewarded in this world and the World to Come; may his Creator increase his worldly possessions and surround him with his guardian angels; may law and ordinances be learned from his mouth when he sits down to teach and stands up to judge; may the mighty God protect him from error and lead him on a smooth path in honor and beauty, him, our master and teacher rav Jacob, the member of the Great Sanhedrin [Council], may our Creator increase his distinction and grant him fame and glory. [ . . . ]
I inform you that I long to see your splendorous face, to listen to your delightful talk, and to enjoy your conversation. I worried when I heard that you had traveled from Aleppo, leaving the company of good and learned people. I had also assumed that you would be coming here, as I learned from travelers, and hoped that our God would present me with the opportunity to return you a little of the hospitality with which you received me in Miṣrayim [Fustat] and in particular my son during his illness, you and the people [lit., men] of your house. Also, when he visited Aleppo last year, you were very kind to him, assisted him in his affairs, hosted him, and pampered him with delicacies. May the King of Glory repay you for all you have done, and grant us the ability to reciprocate at least a little, commensurate with the respect in which we hold you. May he keep and preserve you, prolong your life, make your light luminous and keep away from you all that you dread, but let you enjoy prosperity as it is written: The Lord will let you enjoy prosperity (Deuteronomy 28:11).
When the festive tidings reached us that you built your house on sound foundations in the midst of our pious and noble masters of the community of Aleppo, we were extremely happy for you and for them that such a wise and prudent man should be in their midst. May God make them happy with you and you with them and bless all your undertakings.
I had written before to your honor, but had not seen any answers. It is well known that you are very busy teaching the two laws [Written and Oral—Ed.] and exercising your profession. Moreover, you were occupied with the financial arrangements connected with your wedding. May He who ordains marriages give you from your wife sons who occupy themselves with the Torah. We explained the absence of your answer by your multiple occupations. Or perhaps you have sent us letters and they fell into the hands of people who do not wish me well and hid them. [ . . . ]
When the travelers returned, letters of renewal of my installation were sent to me with R. Ezekiel the Babylonian from our lord Hezekiah, the Head of the Diasporas of all Israel, and from Hay, the head of the yeshiva, may their Rock [God] keep and reward them, and also in the name of the former heads of the yeshivas. Had it not been for pressure of time, I would have made copies of the letters of renewal and sent them to your honor since I know how much you love me, so that you may partake in my happiness. [ . . . ]
May your well-being increase and flourish. And may the end be good.
Elijah, ha-Kohen, Court, son of R. Abraham [may his] s[oul] r[est in] c[omfort] [in the] b[urial place of God’s] s[cribe] [Moses] (Deuteronomy 33:21).
Installed by the Princely Gate and the Gates of the Yeshivas of the Diaspora.
JTS Schechter 4 2
Verso
- ואשריך שנתקעתה בין יראי אלקים ושומרי פיקודיו ועדותיו וגומלי חסדים
- וזכיתה במו וזכו בך אבל אנחנו בזה המקום נרצה לעיין בין שתי הכיתות
- הרבנים והקראין כי גם הם נהיו ברשותינו בכלל הרבנים ורצונינו לפדגג
- אילו ואילו פעם בפצר ופעם בלאט ופעם בכרח ובאלמותי ובשבוע שעבר
- הוצאנו דירה מידי גזלנים מן הקראין שגזלוה היום י'ג' שנים והחזרנוה
- ליתומה והתחיל אחד מהגזלנים לפטפט ולהרבות עלינו אמרים ונשמעו
- הדברים לפני אדני הארץ מזולתנו וממקצת בעלי דינם ושיגר אחריי נוגש
- והלכתי אליו כי בכל יום שני וחמ[י]שי אנו נכנסים ליתן שלום עם השופט
- ופלילי הגוים ואצילי המדינה ואם יש צורך או בקשה בעד בני עמינו
- אין מי ימנענו מן השוערים מבחוץ וכשהלכתי א[ליו אל ח]צר בית המלך ה[ ]
- אמר לי מה זה ששמענו כי אחד הרקים(?) קילל את עצמו ולמה לא הודעתנו
- מיד שיגר נוגשים להוציאו אל הבו[ר] והכריז בשווקים וברחובות כל מי שיחביא
- את פלוני יחרם כל דבר שלו והוא יהרג וחתם את ביתו ואת החנות שלו
- וכראות קרוביו כי כלתה הרעה מאת השליט באו ופייסונו שלא יאבד
- וכראותי כן זחלתי ואירא מא[ ] והכאתו בשוטים והכרזתו ברבים
- כמנהגם וחזרתי ופייסתי לאדני הארץ לבלתי הזיקו ואמר הניחני כי בעשותי
- בו משפט ישמעו כל היהודים [ויר]או ולא יוסיפו להזיד עליך עוד ואחרי
- [ ]להניחו והוצאתם [ ] דבר ורוב בני עמינו קשים מלהוציא
- [גזלה מתח]ת ידם כי אם בכוח הוד מלכות הק'ב'ה' יאיר עינינו בתורתו ויצליחנו
- [כי זו האומ]ה הנביאים לא יכלו לכובשם ולולי הוד המלכות לא היינו מוציאים
- [גזלות מת]חת הגזלנים לעולם הודעתי ליקירנו לידע צערנו עמם ועקב שלום
- [ואני ע]מרם הכהן בירבי אליה מרבה קידות לפני אדני החבר ש'ץ'
Bottom Margin, Right
- לכבוד אדירנו ונזרנו //כב' גדול'// ובנא ר' יעקב החבר
- בסנהדרין גדולה בן רבנ' יוסף ז'צ'ל' עם ז' רח'
- יוסיף לו צורנו חכמה וגדולה ויברך מעשה
- ידיך
Bottom Margin, Left
- מני אליהו הכהן בית דין בר' אברהם
- אוהבו ואהובו עד נפש
- ברית שלום
Verso
Blessed are you who have fixed your domicile among God-fearing, law-abiding, and charitable people. You are lucky with them and they with you. But here I must try to keep the balance between the two denominations, the Rabbanites and Karaites, for these, too, are under my jurisdiction together with the Rabbanites. I try to tutor both, sometimes by pressure, sometimes by mild reproach, and occasionally by force and coercion. Last week I recovered a house from particularly mischievous extortionists, after they had appropriated it for thirteen years, and won it back for an orphan girl. One of these extortionists began to use bad language against me. The matter was reported to the ruler of the country—not by me, but by others and some of their opponents in court. The ruler sent a policeman after me to come to see him; it is the custom that I present myself to him together with the Muslim chief judge, their other judges, and the notables of the city every Monday and Thursday and, in addition, whenever there is any need or any plea for our people, I am never prevented by the doorkeepers from seeing him. Thus, when I appeared in the palace, the king said to me: “What is this that I have heard that one of the . . . cursed himself and you did not inform me.” He immediately sent policemen to apprehend him and wrote down a public announcement to be read in the bazaars and the streets that anyone who would hide him would forfeit all his possessions and he himself would be executed. The king ordered his house and store to be sealed. When his relatives realized that evil was determined against him by the sovereign, they came to me and entreated me, lest he perish. I understood and was afraid that he would be . . . and flogged, therefore I made a public announcement, as is their usage, and entreated the ruler not to harm him. [ . . . ]
I wrote you all this, my dear friend, that you should know the troubles I have with them. May the end be good.
Image Permissions Statement
-
JTS Schechter 4:
Images provided by the Jewish Theological Seminary Library (JTSL)
