Letter: PER H 161

Letter PER H 161

What's in the PGP

  • Image
  • 1 Transcription
  • 1 Translation

Description

India Book (IB), II, 71. Letter from Saʿīd b. Marḥab on behalf of the court, in Aden, to the druggist Hillel b. Naḥman (aka Sayyid al-Kull), in Fustat. In Hebrew and Judaeo-Arabic. Dating: Adar I [1]467 Seleucid, which is January 25–February 23, 1156 CE. The letter gives a uniquely detailed report on a shipwreck, as the addressee's son-in-law Hiba b. Abū Saʿd was on board, and the addressee had requested verification of his death and details about the retrieval of his possessions. The sender devotes the entire letter to the former and adds only one brief sentence in the margin of verso, about the possessions, which were confiscated by the sultan. The ship belonged to the Nagid Ḥalfon b. Maḍmūn b. Ḥasan. Most of the cargo on the ship belonged to him, though every Jewish trader in Aden had some cargo on it. There were only four Jews on board. It was called the Kūlamī ship as it set out for Kūlam aka Kollam aka Quilon on the Malabar Coast. The court of Aden here presents all of the available evidence for the shipwreck: eyewitness accounts, secondhand reports, and legal pronouncements. The main source of the information that the ship sank came from the Barībatanī ship which sailed together with it, i.e., the ship for Valapattanam aka Valarapattanam aka Balyapattanam, a port five miles from Cannanore aka Kannur, which is north of Kollam. During the rest of that year and the following year, travelers arrived in Aden coming from all over India, from East Africa ("the land of the Zanj"), from Somalia ("the inland region of Berbera"), from Abyssinia and its provinces, and from the south Arabian regions of Ashḥār and Qamar, and the accounts of all travelers were consistent with the Kūlamī ship having been wrecked. The court in Aden had ruled that the evidence was sufficient to free Sitt al-Ahl, the daughter of Hillel b. Naḥman, from being an ʿaguna, but they defer to the authorities in Egypt, as this was a lenient and tenuous ruling. The sender of this letter, Saʿīd b. Marḥab, is incidentally the earliest known Yemeni Jewish poet. (Information from Goitein and Friedman, India Traders; see analysis and translation there for further details.) See also PGPID 5424.

Tags

Image
Transcription
Translation

S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 2: Madmun, nagid of Yemen, and the India trade: Cairo Geniza documents‎ (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2010).

Recto

  1. לשיבה טובה אזורה / עוז והדר ותפארה / יסובבנה בזיו
  2. וזוהר ואורה / דיע מנדע וכוח וגבורה / במו בשבתה
  3. ובקומה להתגברה / נחולה עטיית הוד ושררה / מנויה
  4. עם גורסי מצות ו ברה / רבודה יראת ו טהורה / חנויה
  5. בלהג מפנינים יקרה / בהוד למלך הכבוד מבעת שירה וזמרה /
  6. חבויה מכל פחד ומורא / זמונה עם פליטים מצוקה
  7. וצרה / קרויה תמימה נעימה וישרה / יסתירה צורה
  8. מזעם ועברה / ויגוננה מגנה כמשוררי שירה / יהיה
  9. לה עת חיל ורעד כצנה וסוחרה / הוא כבוד גדולת קד
  10. הזקן הנכבד מר ורב הלל העטר הענותן הישר הכשר
  11. הטוב בכל מדותיו / הנעים בכל ארחותיו / ישמרו צורינו
  12. וינצרו יוצרינו רעה לא תבוא אליו / ונגע לא יקרב
  13. באהליו / חמוד כגק מר ורב נחמן החסיד בעודו /
  14. התם בסודו / יעלוז בכבוד / תחת כסא הכבוד / ותנצבה
  15. עם צדיקים וחסידים. שלום שלום יבאהו / וברכה
  16. תסובבנהו / ועוצם רון יעטהו / עם כל הברכות / יהיו
  17. ערוכות / תחלה מבטחונינו ואופנינו / ודתינו וסגלתינו /
  18. אחר כך מאוהבו ודורש שלומו משרתו סעיד ן' מרחב זל
  19. ופד כט מולאי אלעזיז וכאן אופא ואפד ואשפא
  20. וארד וסרני עלם סלאמה מולאי וצלאח אחואלה
  21. ושכרת נתע עלי דלך כתירא ואלמסאול מנה גל תנאה
  22. אלמזיד לה מן כל כיר ואן יסמעני מנה סמעה אלכיר
  23. אבדא סרמדא במנה וגזיל אחסאנה. ועז עלי עבדה
  24. כתיר חאל שכייתה מן מא הו פיה מן אלחסרה ואלגם עלי
  25. מא טרא עלי חי אלשיך הבה בן אבו סעד צהר מולאי
  26. מן אלעטב הו ושריכה אלכהן ועלי תכלפה פי מונה
  27. אבנתה צאנהא נ זוגה אלמדכור מנד סאפר אלי אלאן
  28. וקד אצאבנא מן אלגם כסביל מא ענד מולאי ואעטם
  29. מן וגוה שתי דלך חרקה עלי אלמרכב ומא פיה אד הו
  30. ואכתר שחנתה לנגידנו חלפון ירום הודו ויגדל כבודו
  31. ומא אנסאן אלא ולה פי אלמרכב שי כל אחד עלי קדרה
  32. לעבדה וסואה וחרקה עלי צאחבינא הדין אלמדכורין
  33. ועלי אתנין מן אצחאבנא אהל עדן איצא כאנא פי
  34. אלמרכב מתזוגין פי עדן פצאר גם שאמל מן כל גהה
  35. ולכן לא חילה פי קצא נ תע הדא אלדי קצא נ
  36. עליהם והכדא כאנת כתבתהם בר מינן ובר מכל
  37. בית ישראל אלעוד בנ מן עאקבה עלי הדה אלחאלה
  38. והמשאל ממנו בה שישים אחרית טוב (!) לאדוני
  39. ולנו ולכל יש בהמון רחמיו וחסדיו. וטלב
  40. מולאי מן ממלוכה אעלאמה כיף כאן חאל אלטארי
  41. עלי אלמדכורין פי אלעטב ואן אחרץ לה בכלאץ
  42. אלצביה ופי נציבהא מן מכלף בעלהא אלמתכלף
  43. לה בעדן ויעלם לא עלמת לה יום סו אני אשרח
  44. לה הדה אלתלאת אלכצאל אד הי אלגרץ אלמקצוד
  45. פי דלך והי ג וגוה. מא מנהא משאהד. ומא
  46. מנהא ען קול קאיל כבר ען כבר. ומא מנהא
  47. למא סיכון מן פתאוי באטלאק או סואה בדלאיל
  48. אקואל רבות פי דאלך. פשרח חאל עטבהם אן
  49. אלמרכב סאפר מן עדן אלכולמי אלדי הם בה מעא
  50. ספר אלמראכב וכאן אלמרכב הדא הו ואלמרכב
  51. אלבריבתני מוצע ואחד ותמאשיא קדר ארבעה
  52. איאם מן עדן פלמא כאן לילה כאמס סמעו אצחאב
  53. אלמרכב אלבריבתני צעיק אצחאב אלמרכב אלכולמי
  54. וצראכהם וציאחהם פי אלליל למא אגמאר
  55. עליהם אלמא ואצבח אלצבח מא לקיו אצחאב
  56. אלבריבתני ללמרכב אלכולמי אתר ולא כבר לאן
  57. מנד כרוגהמא מן עדן כאן יתמאשיא צחבה
  58. מא אפתרקא אלי אן טרא הדא אלטארי עלי
  59. אלכולמי ודלך מן קבל דכולהם אלמצב וכאן
  60. בעד דאך צהר כשב מרכב ואלאת מרכב
  61. והי גדד אלי סאחל אבין ואלשחר וחמל מנהא
  62. אלי עדן ומא כאן מרכב גדיד ועדדה גדד סוי
  63. אלמרכב אלכולמי פי מראכב תיך אלסנה סנה עטב
  64. אלכולמי //(1) הדא כבר בעץ אצחאבנא פי דלך וען כבר בעץ אהל אלבריבתני ען (2) אלכולמי פי דלך איצא במחצר מן טרח כטה פי הדא אלכתאב// ואיצא וצלו אלספר פי אלמראכב
  65. סנה עטב אלכולמי ואלסנה אלתאניה איצא

Recto - right margin

  1. וצלו אלספר פי הדין אלסנתין פי
  2. אלמראכב מן כל בחר מן סאיר בלאד אלהנד ואעמאלהא
  3. ומן בלאד אלזנג ואעמאלהא ומן בר ברברה ואלחבש ואעמאלהא
  4. ומן אלאשחאר ואלקמר ואעמאלהא אלכל
  5. וצלו אלספר אלי עדן פי התין אלסנתין
  6. ומא צהר כבר ללכולמי ולא מן כאן פיה
  7. חתי בשר ואחד גמלה כאפיה
  8. לא אתר ולא כבר ולא מן יחכי חכאיה
  9. משאהדה ממן כאן פיה ולא מן
  10. יחכי חכאיה ענה הו ומן כאן
  11. פיה סוי חכאיה אצחאב אלמרכב
  12. אלבריבתני אלדי כאן מסאיר לה
  13. לא גיר ויקאל איצא אן אלאת
  14. אלמרכב אלגדד אלדי וגדת
  15. עלי סאחל אבין ואלשחר ימכן
  16. אן תכון מן בעץ מראכב בלאד
  17. אלזנג או סואהא ממא ליס הי מן
  18. מראכב עדן וכולי עלמא לא פליגי
  19. בל אלכל מתפקין אן אי
  20. מרכב גרק פי גהה עדן
  21. מא בין אלמצב ועדן אן לא
  22. לה טלוע ולא לאחד ממן
  23. יכון פיה בקא אצלא
  24. לשדה אלבחר וד[פעה]
  25. אלסאחל וכתר[ה]
  26. אלאסמא[ך]
  27. הדא
S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India traders of the middle ages : documents from the Cairo Geniza : India book (Leiden and Boston: Brill, 2008), vol. 1.

Recto

 

  1. [lines 1-18 contain a poem, not translated in Goitein/Friedman]

  2.  
  3.  
  4.  
  5.  
  6.  
  7.  
  8.  
  9.  
  10.  
  11.  
  12.  
  13.  
  14.  
  15.  
  16.  
  17.  
  18.  
  19. Your distinguished letter, my lord, arrived, and it was the most perfect thing which arrived and the most satisfying to

  20. come. Learning of your well-being and the good state of your affairs, my lord, gave me pleasure.

  21. I thanked God, the Exalted, much for this and pray that He—may His praise be glorified!—

  22. increase all good for you and let me hear from you good news

  23. always, perpetually, through His kindness and abundant benevolence. I, your servant, was distressed

  24. very much by the causes of your complaint, your sorrow and grief over

  25. what befell the late Sheikh Hiba b. Abū Saʿd, your son-in-law, my lord,

  26. namely that he and his partner the Kohen drowned, and that you had to undertake the support

  27. of your daughter—may God protect her!—his wife, from the time he set out on his journey until now.

  28. We have been afflicted by the same grief as you, my lord, and more so,

  29. for a number of reasons: the anguish over the ship and its contents, since it

  30. and most of its cargo belonged to our Nagid Ḥalfon—may his grandeur be elevated and his honor increase!—

  31. and there was no one here who did not have some merchandise on the ship, everyone according to his amount,

  32. including me, your servant, and others. Also the anguish over our two coreligionists, mentioned above,

  33. and over two of our Adenese coreligionists, who were in

  34. the ship and who were married in Aden. So there was general grief, from every aspect. 

  35. But there is no stratagem against what God, the Exalted, has decreed. This is what God decreed

  36. for them. This was their destiny. Let it be far from us and

  37. the house of Israel! God save us from an end like this!

  38. I pray to Him, blessed be His name, that He make the outcome good for my lord 

  39. and for us and for all of Israel, in His abundant mercy and benevolence. You requested, 

  40. my lord, that I, your servant, inform you how the tragedy befell

  41. the two men mentioned above when they drowned and that I endeavor for your sake to secure the release of

  42. the young woman and her share in what remains from her husband’s estate,

  43. in Aden. Be informed—may I never know of any bad day for you!—that my explanation 

  44. to you can be divided into three categories, since they are what is called for

  45. here. The three aspects are: eyewitness accounts,

  46. news heard at second hand and

  47. what legal pronouncements there might be, whether clear-cut or otherwise, based on proofs

  48. found in the statements of our sages. These are the details of their drowning.

  49. The ship they were in, that is the Kūlamī, sailed from Aden together

  50. with the other ships that set sail. This ship and the

  51. Barībatanī were in the same position. The two of them traveled together for about four 

  52. days out of Aden. On the eve of the fifth day, the sailors of the

  53. Barībatanī heard the cries of the sailors of the Kūlamī

  54. and their screams and shrieks in the night as the water inundated

  55. them. When morning came, the sailors of the Barībatanī

  56. did not encounter any trace or evidence of the Kūlamī, because

  57. from the time the two had left Aden they had kept abreast of each other.

  58. The two did not separate until this tragedy befell

  59. the Kūlamī. This happened before they entered the Maṣabb.

  60. Afterwards there appeared a ship’s wood and furnishings,

  61. which were new, on the shore of Abyan and Shiḥr, and some of them were conveyed 

  62. to Aden. There was no new ship with new rigging other than

  63. the Kūlamī among the ships of that year, the year of the sinking of

  64. of the Kūlamī. \\This is the report of some of our coreligionists concerning this and the report of some of the Barībatanī men concerning//\\the Kūlamī as well, made in the presence of the signatories to this letter.// Also there arrived travelers in ships

  65. from the year in which the Kūlamī sank and the next year as well. 

 

Recto, right margin

  1. Travelers arrived in these two years in

  2. ships from every sea: from all the lands of Hind and its provinces,

  3. from the land of the Zanj and its provinces, from the inland region of Berbera and Abyssinia and their provinces

  4. and from Ashḥār and Qamar and their provinces. All

  5. the travelers came to Aden in those two years.

  6. And no news came to light of the Kūlamī or whoever was in it.

  7. Not even one man, at all,

  8. no trace, no report, not anyone, who could tell an

  9. eyewitness account from someone who had been in it, not anyone who

  10. could tell a report in his name, he or anyone who was

  11. in it, except the story of the sailors of the Barībatanī, 

  12. which was sailing with it.

  13. Nothing else. Some say also that the new furnishings

  14. of the ship, which were found

  15. on the shore of Abyan and Shiḥr, could

  16. have been from one of the ships of the land of

  17. the Zanj or from some other ship, which was not

  18. from the ships of Aden. No one disagrees,

  19. rather all concur, that any

  20. ship that sinks in the environs of Aden,

  21. between the Maṣabb and Aden, never

  22. surfaces, nor does anyone who

  23. was in it survive at all,

  24. because of the turbulence of the sea and the f[orce of its waves]

  25. at {alt. Tr.: …and the distance from} the beach and the abundance of

  26. fish (sharks).

  27. This 

 

Verso

  1. מא סמענאה ותחקקנאה מן מסאפרין אלבחר
  2. ואהל אלכברה פיה ולריסא וסטרת דלך. בעד
  3. פתחת פי שרח דלך סבתין בבית הכנסת במעמד
  4. נגידנו חלפון ירום הודו ויגדל כבודו ובמעמד הקהל
  5. ובמעמד חבירינו המגיעים מן מצרים פאטלקנא
  6. כטוטנא ען מא סמענאה מן כבר אצחאב אל
  7. מרכב אלבריבתני כבר מתנאקל וען מא סמענאה
  8. מן חכאיה אהל אלכברה ואלמערפה פי מן גרק
  9. מן מרכב ומא פיה מא בין אלמצב ועדן אן לא בקא
  10. לה ולמן כאן פיה וקד תחקקו אלנאס אגמאר הדא
  11. אלמרכב אלכולמי אלמדכור פי הדא אלמוצע אלכטר בין
  12. אלמצב ועדן ונזולה ומן כאן בה ומא צעד מנהם
  13. בשר אצלא וליס הדא אלמרכב וחדה בל כל מרכב
  14. יקע פי הדא אלמוצע אלכטר ופי אלמצב פאן לא צעוד
  15. לה ולא מא בה ומתלא ולא יך קט לו צעד אחד
  16. מן אלכולמי אלגארק פי הדא אלמוצע אלמדכור פמא
  17. לה צהור אלא אלי אבין ואלשחר ובלד אלקמר
  18. ואלספר מתרדדין מנהם אלי עדן ומן עדן אלי הדה
  19. אלמואצע ולא תם מן ינטק עלי הדא אלכולמי נטקה
  20. לבקא ולא למן כאן בה אלא לאלתלאף גמלה גאמלה
  21. הדא גמלה מא אתצח לנא מא אתצח לנא (!) פי
  22. דלך במעמד הקהל פליעמל בחסבה. פאמא
  23. דלאיל מן אקואל רבותינו אלמנצוצה פי דלך פהו
  24. מא דכרוה זל פי פרק האשה שהלך בעלה וצרתה
  25. למדינת הים במתניתין נפל למים בין שיש להם
  26. סוף בין שאין להם סוף ומא סטרוה אלגאונים ואל
  27. מולפין בתואליפהם פי דלך מא פיה תרכיץ ותתקיל
  28. ומן תעדת ותזוגת ובעגונה אקילו רבנן הדא
  29. ואמתאלה ואין לנו רשות להתיר ולאסור בזה
  30. המעשה בפני מי שהוא גדול ממנו רבותינו
  31. הדיינים שבמצרים זכורים לברכה אד גואבנא
  32. ואצל אלי הנאך ואמא נחן פי בלאדנא פקד תחקקנא
  33. מן כלאם אהל אלכברה ואלמערפה מדורות ראשונים
  34. ועד עתה אן מא גרק פי הדא אלמוצע אלמדכור פלא
  35. צעוד לה ולמן כאן בה אללהם כשב ואלאת ואתפק או
  36. לא יתפק פמא ירמי אלמוג דלך אלא אלי סאחל אבין
  37. מסאפה לילה בינה//א// ובין עדן או אלי אחור מסאפה נחו
  38. ג איאם או אלי אלשחר ובלד אלקמר מסאפה נחו ח
  39. איאם אקצא שי ואלא הו דון דלך ומן אלסיף להדה אל
  40. מואצע אד הו סאחל ואחד אלי אלמצב ז איאם וגרק
  41. אלכולמי קריב מן אלמצב לילה ראבע כאמס מנד ספרה
  42. מן עדן ולא יקאל פי הדא אימור גלי אשפלוה לשדה
  43. אלבחר פי דלך אלוקת וכתר אלאסמאך ואי גלי אשפלוה
  44. וגנדרוה איגנדורי לדוכתא אחריתי פמא בה גלי
  45. אשפלוה לדוכתא אחריתי אלא //ל//הדה אלמואצע אלמדכורה
  46. אבין ואחור ואלשחר ובלד אלקמר הדא אדא רד אלריח
  47. אליהם פאמא וקת ספר אלמראכב פאלריח כוס חאמל אלמראכב
  48. מן עדן והדה אלמואצע אלי אלמצב ואלהנד ומא גרק פי אלמצב
  49. וקריב מנה פלא צעוד לה לעולם לאי מוצע כאן הדא
  50. שיחת כל גוי לפי תומו וכבר אהל אלכברה ואלמערפה פי
  51. אלבחר פי הדה אלמואצע אלמדכורה אטלת אלשרח פי
  52. דלך בעד אלתקצי פי אלמחאפל לחתי ימצו למולאי
  53. רבות הדיינים במצר זל בחסב דלך ונחן פי מוצענא
  54. פנפעל בחסב מא יתצח ויבדו לנא פי פתח דלך או אגלאקה
  55. יעלם דלך וכתב הדא אלשרח נסכתין הדא אלכתאב וכתאב
  56. תאניה מפני שלום הדרך ואלדי תחקקנאה וסמענאה מן
  57. אהל אלכברה ואלמערפה פי מא הו משרוח אטלקנא פיה
  58. כטוטנא לחתי יפעל בחסבה ושלמא דכולהון רבנן ושלום
  59. אדוני יגדל ולא ידל שלום רב וישע יקרב אדר ראשון

Verso - right margin

  1. תסז במדינת עדן ישועה
  2. ואלמכלף קבץ עליה אלמלך גמיעה
  3. בית דין הקבוע מפי
  4. נשיאנו ראש גליותינו
  5. ומפי חיי נגידנו נע
  6. ומפי נגידנו חלפון
  7. חמודו יגדל
  8. כבודו נצח
  9. סעיד ן מרחב זצל
  10. שלמה בר נתן נע
  11. ל ל
  12. שמואל בן משה רית בן אלעזר ימר
  13. א ג
  14. מצמון בן סאלם נע
  15. ש מ ר ו
  16. יחיה בן מקבל סט
  17. צ ו ר ו
  18. שהד
  19. בחצרתנא אלכאתמון
  20. אספל הדא
  21. אלכתאב אל
  22. שהוד אל
  23. מדכורין
  24. פוק
  25. שלמה הלוי
  26. בר יהודה נע משה בר
  27. יפת סט

Verso, address

  1. ליקר כבוד גדולת קדושת מבית דין הקבוע בעיר
  2. הזקן הנכבד מר רב הלל עדן סעיד בן מרחב
  3. בר מר ורב נחמן החסיד זלהה
  4. [זצ]ל

PER H 161 verso

verso

Verso

Verso

  1. is what we heard and what we verified from the sea travelers,

  2. from men of experience and from captains. And I have written this. Afterwards

  3. I investigated the details of the matter for two Sabbaths in the synagogue, in the presence of

  4. our Nagid Ḥalfon—may his grandeur be elevated and his honor increase!—and in the presence of the congregation

  5. and in the presence of our coreligionists who had arrived from Egypt. And we affixed

  6. our signatures to what we had heard, the report of the sailors of the

  7. Barībatanī, a report related one from another, and to what we heard

  8. from experienced and knowledgeable men about the drowning of

  9. a ship and its contents between the Maṣabb and Aden, namely that it does not survive 

  10. nor does whoever was in it. People verified that the water inundated the

  11. Kūlamī, in this dangerous place, between

  12. the Maṣabb and Aden, and it went down with whoever was in it. There did not surface from them

  13. any man at all. Not only this ship, but also every ship

  14. that sinks in this dangerous place and in the Maṣabb, never surfaces,

  15. nor does what was in it. Should we suppose—and this is something that will never be—that someone surfaced

  16. from the Kūlamī, which sank in the place mentioned above, he would not

  17. emerge anywhere but at Abyan, Shiḥr or the city of Qamar.

  18. Travelers journey back and forth from these places to Aden and vice versa.

  19. There is no one there who says anything about the Kūlamī, nothing

  20. about its survival or that of whoever was in it, only its total loss.

  21. This is all that we have clarified concerning

  22. this in the presence of the congregation. One should take action accordingly. As to

  23. proof texts from the teachings of our sages, which are written concerning this. This is 

  24. what they of blessed memory stated in the chapter ‘A woman whose husband and co-wife went

  25. abroad’ in the Mishna: “If he sank in water, whether in

  26. a finite or infinite expanse,” and what was written by the Geonim and the

  27. writers in their compositions concerning this, whether a leniency or stringency,

  28. and if a woman contravened the rule and married, “in the case of a bound woman the sages were lenient.” This

  29. and the like. We may not make a ruling to permit or prohibit in this

  30. case before those who are greater than us, our rabbis 

  31. the judges of Egypt—may they be mentioned for a blessing!—because our responsum 

  32. will arrive there. As far as we in our country are concerned, we have already verified

  33. from the words of experienced and knowledgeable people from earlier generations

  34. until the present, that whatever sinks in the aforementioned locality cannot

  35. surface, neither it nor whoever was in it, other than wood and furnishings, which might 

  36. or might not happen. The waves cast them only on the shore of Abyan,

  37. a distance of one night from Aden, or at Aḥwar, a distance of about

  38. three days, or at Shiḥr and the city of Qamar, a distance of about eight

  39. days at most or even less. From al-Sīf to these

  40. places, there being one beach to the Maṣabb, it is seven days. The sinking of

  41. the Kūlamī took place near the Maṣabb on the eve of the fourth day or the fifth, after it had set sail

  42. from Aden. In this situation one cannot say “The waves submerged him,” because of the turbulence

  43. of the sea in that place and the abundance of the fish (sharks). And were the waves to submerge him

  44. and carry him to another place, there are there no waves

  45. which could submerge him (and carry him) to another place other than to those places mentioned above,

  46. Abyan, Aḥwar, Shiḥr and the city of Qamar, because the wind blows

  47. towards them. But when the ships sail, the kaws wind carries the ships

  48. away from Aden and from those places towards the Maṣabb and India. And whatever sinks at the Maṣabb

  49. and nearby does not surface, ever, at any place whatsoever. This is

  50. what any non-Jew says en passant and what experienced and knowledgeable people say about

  51. the sea in those places mentioned above. I have gone into detail at length concerning 

  52. this after investigations in public gatherings, so that

  53. our rabbis the judges in Fustat—may they be remembered for a blessing!—might grant permission to you, my lord, accordingly. As to us in our place,

  54. we will act according to what is clarified and apparent to us, for permitting this or forbidding it.

  55. This is for your knowledge. This exposition has been written in two copies, this letter and a second

  56. letter, because of the safe journey. To what we have verified and heard from

  57. experienced and knowledgeable people, as detailed above, we have affixed

  58. our signatures, so that action can be taken accordingly. May the well-being of all our rabbis and your well-being,

  59. my lord, increase and never decrease! Much peace! May salvation be near! Adar I, 

Verso - margin

  1. 467, in the city of Aden. Salvation! 

  2. All of the estate was taken by the king.

  3. The court appointed by order of 

  4. our prince (nāsī) the Exilarch, 

  5. and by order of our late Nagid—may he rest in Eden!— 

  6. and by order of our Nagid Ḥalfon

  7. his son—may his 

  8. esteem increase forever! 

  9. Saʿīd b. Marḥab—may the memory of the pious be for a blessing!

  10. Solomon b. Nathan—may he rest in Eden!

  11. Samuel b. Moses—may the spirit of the Lord give him rest!—b. Eleazar—may he find mercy! May he live forever and merit life!

  12. Maḍmūn b. Sālim!—may he rest in Eden!

  13. Yaḥyā b. Muqbil—may his end be good, his Rock protect him!

  14. [spread across lines 14-25:] The witnesses mentioned above testified in our presence, the signatories at the end of this letter.

  15.  
  16.  
  17.  
  18.  
  19.  
  20.  
  21.  
  22.  
  23.  
  24.  
  25. Solomon ha-Levi b. Judah—may he rest in Eden! Moses b. Japheth—may his end be good!

 

 

Verso - address

 

  1. To his honor, the great and holy 

  2. respected elder, our master and lord Hillel 

  3. son of our master and lord Naḥman the pious—[may his memory be] for a blessing! 

  4. From the court established in the city of 

  5. Aden. Saʿīd b. Marḥab— 

  6. may the memory of the pious be for a blessing!

 

Image Permissions Statement
  • PER H 161: No attribution or license noted.