Letter: Bodl. MS heb. c 13/20

1. שלומות להשלימן וטובות להקדימן וישועות להעצימן
2. והצלחות להתמימן וברכת אב להנאימן לגזע
3. אבל מ בנין בלב ל הרב נהראי אשר הוזמן
4. לכל טובה להיתימן ולכל חכמות להחכימן ולכל מצות להקימן
5. הכן יזכה למנותו היות פרנס דורו ומוריהו ביר נסים נע
6. שלום רב מהאל הרב אשיך יתרברב ממזרח וממערב
7. נצח סלה הגיעה אגרתו היקרה המשובחה והמפוארה
8. במליהו מננוטרה(?) ביננה(?) וקראתיה בשמחה ואשר
9. הזכיר עסק תשובת השאלה הנשאלת היא נסח השאלה אשר
10. שאל החבר שצ מלה מלה ולא היה ששאלה אשר שאלתי ואשר שגרו
11. אליך ואמת אשר השיב אדוננו הרב מן שצ' הוא פירוש ההלכה
12. ותחלת התשו אשר שאל ותגכירי ביקידשה אבוהא והיא יקסנה ואחד בן נתרצא
13. מיועיל זו השאלה אם נתרצה ואם לא נתרצה כבר אמרו הביע האב זבאי בבתו
14. בקדושי[הא] בתו ובהפרת נדריה מן יום שיצאת מבריסה(?) דאמה ועד
15. דבגרה לא היה ל הר ואשר הורה אדונ
16. אם(?) רה(?) בי המצוה [היום] מצות יבום קודמת למצות חליץ ליבם ולא להחליץ כך דרבנן ביבן
17. למדתונו יחיד ורבים הלכה ברבים ולא באבא שאול ואף על פי
18. שאמר רב ששת משמיה דר אלעזר בן עזריה מצד חליץ קוד למצות יבמה שאין ... ...
19. לא דענן למימר לקמן ואי אמרה יבמה לא ניתה ליביבם לאמימר
20. לא בעל כורחה אלא לא לכל האנשים ולא לכל היבמין ולא לכל
21. היבמות בי יש יבם דאוילו ליבם ויש יבם דאוילו להחלוץ כי רוב העם היום
22. אמן מתכווין קיים שבכל מקום
23. רשות לדבר אליו בי בן אמרה ודברו אליו ואפ חכמ ודברו
24. אליו שנותנין לועדה ההוגנת לו ואם היה ממרה ומסרף על פי הדין
25. והזקנים אבפינן לו בעל כרחו כי בן אם חב ואי אם יבם
26. יבומי מיבנא לה מחלץ לא חלצנא לה אבפינן לה מלמד
27. שבופי דש יני ואשר היה בביתרין
28. לאחר וקנו מידם
29. שיקב דין בין טוב ובין
30. רע ושלח בית דין שה בית הכנסת כגון ד

On the margin

1. אברהם ביר פראח וחמיהו וארבעה זקנים אחרים והלכו והחזירו תשובה לבית דין כי הלכנו אצל זו היבמה
2. ואשר מודענוהא בבשירי הנשים ואימנו עליה ודברנו אליה בימן השמים ומן התורה רמייה רחמנא עלייך ליך ממנו
3. פירוש וחובה היא שתתבימי לו בעל כרחיך אל תסרפי ואל תמאני עליו ואל תשמיעי ממן יפתיך וישגיך ואם תאמרי שמא
4. לא יתרצה אבוך ולא יתן ליך כדוניא עלינו כל מה שתתפרצי מן אבוך השיבה אלינו וכן ענתה ואמרה אחיו

|p2 Verso

1. אחיו שנפטר ואן על פי נה וכל שכן זה שיש לו ואברים
2. אשה ובנים שתכניסוני על ה ה תמתב בשרה לא אבו אל
3. דבריכם ולא אשמע מליכם שתכניסוני אצל צרה יש לו אחים פנוים יבמו
4. אם יבמו ואם יחלצו יחלצו ואל תחריכוני שמא תוציאוני לתרבות
5. רעה ויהי עלי בצורכם וכששמע בית דין והזקנים הנשארים את דברי הזקנים אמר בית דין ליבם מה
6. תאמר נפשך הרי אמרה לי שאכנס אצל צרה עמד אותו היבם
7. ונשבע שאין אחלוץ הינו הדין ומה שהיה כבר פירשתי
8. אליך וכתבוה בזה דין והזקנים בזה המקום כי לא יאבו לשמוע אל דבריהם
9. כי יש ביננו אנשים לא ידעו עומק הדינים והם ממרים על פי בית דין
10. ומסרפים לכל מה שישפטו ויחזקו ידי בעלי הדינים כדי להכעיס
11. והם לא ידעו כי לא היבמות יחלצו ולא כל היבמות יתיבמו ויש לבית דין
12. שידין לפי העת ולפי הזמן ולפי בעלי דינים ועתה שאל אני מלפניך
13. שתגלה אוזן אד הרב ותאמר לו איזה הו טוב שנכריח זה היבם ששים
14. לו אשה ובנים ותהיה לאחיו אם רצו ייבמו ואם רצו יחלצו ונשבית
15. קטטה ומחלקה או שנכריחה היבמה על כרחה ונכניסה על הצרה

י

1. אם תתביש ולא תצא לתרבות רעה ילמדנו רב הרב מא נעשה כי
2. יש במקום הזה שיתזקן את זרוע היבם למען שימרו על פי
3. בית דין ותנתין לה התשובה כדי להשקיט מדון ומריבה ואשר זכר
4. עבור הקלמוסים מקנה מר כי הזמן הזה הם לחים ולא יחתכום
5. אלא עד אבונים בצ ואני אשגר ואביאם ואתחכם קלמוסים
6. ואשגרם אליך תשתושיך הודיעני
7. כי אני שמח בהם ומה שנשאר לך מדמי החלקי הודיעיני או הדעני אצל
8. מי אשגר אליך וכן תתן רוב ושתת ממני לרב הרב ?
9. ושלום לך ושלום לאנשי ביתיך והשרים אל משמעתיך ועקב שלום