Letter: T-S Ar.53.67

Letter T-S Ar.53.67



Continuation of a long business letter sent from Alexandria to Cairo. Dating: Ca. 1235 CE, based on the date of T-S Ar.54.66 which is by the same sender (and may even be the first two pages of the present letter). The scribe may be Ṭahor b. Avraham. This is either the third folio of the letter, containing pages 5 and 6, or the second folio, containing pages 3 and 4; the Greek/Coptic numeral for "3" appears at the top of recto. The sender gives the prices of merchandise in Alexandria, such as indigo, olibanum, cinnamon, brazilwood and pepper and of the taxes and other dues that have to be paid to trade in the city. The sender's mercantile contacts extended into Marseilles and Genoa. The letter mentions Rabbenu Menaḥem, the son and successor of the judge of Cairo Yiṣḥaq b. Sason. The letter also contains the earliest known reference to Jews from the Touat region of Algeria; see S.D. Goitein, “R. Isaac b. Ibrahim Al-Tuʾātī (ca. 1235): The Most Ancient Reference to Jews in the Touat,” Revue des études juives, vol. 140, no. 1-2 (January-June 1981): 193.) (Information from Goitein, Letters, 56–62, and Goitein's notes.)


S. D. Goitein, unpublished editions.
  1. לא יביע ולא ישתרי ואלממלוך
  2. יכלפך פיה לכונך שביה מן שבט
  3. ישכר ואלבצאיע מטלובה אלניל
  4. כב دينارا לובאן מן סבעה למא חולה
  5. קרפה יב בקם ס ומא ינחל אלאנסאן
  6. סרעה אלא פי פלפל יקטע בע כל
  7. כרג מו אלחמל ועליה פי אלתגר אדא
  8. גאבה רמו דרהם כל דינאר ואדא
  9. באע פרט אלרבע כמסה דנאניר אלחמל
  10. ודינאר ונצף תרגמה ווכאלה וקד קאולת
  11. כציר עלא המולה אלקפה ודכולהא
  12. לענדך סתה והו יקול תמאניה
  13. וקד ערפתך אנה יוצלהא לך או
  14. לסידנא אלריס וקד בקי תחת יד
  15. אלממלוך ואמא אלזעפראן
  16. אדא בקי מנה שי לם יקדרו עלא
  17. ביעה קד אוציתה אן יגעלוה
  18. תחת יד אבו עלי בן דאוד אן
  19. ראית דאלך ואלא ענד מן תשיר
  20. ואדא באע יאכד אגרתה בינה
  21. אלא אן יחצר סידנא עלא עדדה
  22. [[ווזנה]] ווזנה וינזלה ענדה והו
  23. לר יצחק בן אברהים אלתואתי
  24. אלא לא יודע אלא מן גהתי ואנמא
  25. דכרת לך צאחבה לאן קד יגרי שי
  26. ישהד סידנא עלי לצאחבה ואנא
  27. וחק אללה כל מא קצדת אן נתכלץ
  28. חק עלי שויאת נכגל אדא קלת
  29. לא צאחב הדא אלזעפראן
  30. כאן פי גנוה למא כנת פי
  31. מרשיליה סמע בי חצר וסלם
  32. לי קמאשי גזאה אללה כיר
  33. פמא ימכן אלגפלה ען חקה
  34. לא יחמל סידנא אלדראהם
  35. אלדי עלא יד כציר וכתב
  36. אלמגארבה סאעה וצולהם
  37. אליך סיר כלפה רסול בפצה
  38. ואגריה עלי פי אלחסאב ואנא
  39. נחסבה עליהם ואן כאנא


S. D. Goitein, Letters of Medieval Jewish Traders (Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1973).

. . . he should neither sell nor buy, and your servant imposes this on you since you are in a position like that of the tribe of Issachar.

Goods are selling well here: Indigo, 22 (dinars). Olibanum, around 7. Cinnamon, 12. Brazilwood, 60. But the quickest sales are those of pepper. The sale price is standardized at 46 per load leaving the city. Here in Alexandria one has to pay 1 dirhem for each dinar's worth brought into the city, and for local sales beyond one-fourth (of the quantity imported), 5 dinars per load plus 1½ dinars for the dragoman and the agent.

I have made an agreement with Khudayr to carry this basket and to bring it to you for 6 (dirhems)—he says for 8—and I have notified you to keep the sum either with yourself or deposit it with our lord, the head (of the community).16 In the hand of your servant there are still . . .

If the saffron cannot be sold in its entirety, I suggest you place the rest with Abu 'Alī b. Dawud, if this is all right with you, or anyone else in whom you have confidence. Any sale should be certified by a notary, except if my lord is present during the counting and weighing of the money paid and if it remains in your possession.

This consignment is the property of R. Isaac b. Ibrahim al-Tu'ati, but no one knows this except myself. I mention this to you, so that in case anything happens, our lord may give witness against me in favor of its real proprietor. By God, my only intention was to fulfill my duty. These are little matters, to reveal which would be embarrassing to me. For the proprietor of this saffron happened to be in Genoa when I was in Marseilles, and when he heard of me, he traveled there and delivered my goods to me. May God grant him a good reward. No heedlessness is permissible with regard to his rights.

May our lord not neglect the dirhems sent with Khudayr. Send a messenger to the Maghrebis as soon as the letters for them arrive. Charge my account for his payment and I shall charge theirs. If they have already left for Alexandria, open the letters and read them. You will find in them the weights of the (various consignments of) silver indicated. Then may our lord—may God give him success—go up to Cairo to the sons24 of his h(onor), and h(oliness), (our) m(aster and) t(eacher) Menahem and supervise the change, since the Maghrebis will not be present themselves, take the equivalent (in gold) immediately, send it with Khudayr and tell him that this sum is the price of the qasab. Any service or request our lord may have, please honor your servant with it. And do not forget to include me in your prayers.

I also sent you with Khudayr a paper bag with two plain white turbans (to be sold at a) minimum price of 150 (dirhems). May our lord kindly place them with 'Imran al-Marrakushi (Amram of Marrakesh, Morocco), if he is in town, otherwise, with al-'Aflf al-Hariri, who may give them to anyone for sale, but should not neglect the matter. They should obtain a price higher than here in Alexandria, namely 75 apiece, but in any case not less.

I wrote to the elder al-'Aflf concerning the shawl of Ibrahim but he is a poor letter writer. I have also mentioned to our lord that it is worth 3 (dinars). The mantles are with Khudayr or with 'Iwad b. Jawhar al-Mubashshiri. He will arrive with the transport on Tuesday, for he will leave Alexandria on the last day of the Holidays.

Your servant congratulates our lord on this feast. May God grant our lord many pleasant years and may he live to behold the beauty of the lord and to visit every morning in his Temple.


  1. תוגהו אלא אלתגר אפתח כתבהם
  2. ואקראהא תגד אוזאן אלפצה [[ויע]]
  3. וינעם סידנא ופקה יטלע ללקאהרה
  4. לאולא כגק מו מנחם תתולא צרפהא
  5. בחית לא יצרו אנפסהם ותאכד
  6. אלעוץ ללוקת והסירה צחבה כציר
  7. וקול לה הו תמן אלקצב ומהמא כאן
  8. לסידנא מן כדמה או חאגה שרף אלממלוך
  9. בהא ולא תנסאני מן אלאדעיה
  10. וקד סירת איצא צחבה כציר קרטאט
  11. פיה עמאמתין ביאץ סואדג
  12. אקל אלביע פיהם קנ ינעם סידנא
  13. יוצלהם לעמראן אלמראכשי ואן
  14. לם יכון תם יוצלהם ללשיך אלעפיף
  15. אלחרירי ידפעהם למן יביעהם ולא
  16. יהמלהם פאן חצל זיאדה ען ביע
  17. אלתגר ואלא לא אקל מן דאלך והו כל
  18. עמאמה עה . . וערצי אברהים
  19. כתבת ללשיך אלעפיף והו קליל
  20. אלכתב וקד כתבה איצא לסידנא
  21. אדכרה בה אן סואל . ואלארדה
  22. צחבה כציר או צחבה עוץ בן
  23. גוהר אלמ . . רי והו יצלכם יום
  24. אלתלאת מע אלחמל לאנה יכרג
  25. מן אלתגר יום אכר אלעיד
  26. אלממלוך יהני סידנא בהדא
  27. אלחג אללה יזכי סידנא שנים
  28. רבות נעימות ויזכה לחזות
  29. בנועם יי ולבקר בהיכליו
  30. וקד אח]מלתם אגרה אלרבע
  31. . . . . ]מקר בכמסה אשהר
  32. . . . ] אדא כאנת ענד מן יריד ידי
  33. . . . . . ] עליה לא פימא מן יריד
  34. אלא יד . . . . . . . . אלחבר וקאל לה
  35. . . . . . . . . . ענד צירפי קאל לה
  36. לא ואנא סמעת מע הדא בל נקלה
  37. נאקל אן צחיח וקד ערפת סידנא
  38. פי אלכתב אלמתקדמה אן ראית
  39. פי עמרי תקריר סתה גבאה מא
  40. מנהם עלא תחקיק אכסרו שי
  41. אן גיר וראה ולא שך אן הדא יכון

Right margin, straight line written perpendicular.

]להם לאן כאן גואבה למעאני מא אנת אלא מצלי ומן באב אלתצאלם ללחאכם אן יגברה אלא אן יודע אל[ . . . . ] לאכן אלחקוק [ . . . . . . . . מן . . . .