Letter: T-S 13J26.10
Letter T-S 13J26.10Tags
Input date
In PGP since 2017Description
Letter from Abū Saʿīd, in Palermo, to his brother Abū l-Barakāt known as Ṭāriq, in Fustat. Abū Saʿīd reports that he had fled the unrest in Ifrīqiyya and traveled to Palermo. Prior to departing Ifrīqiyya, it seems, Abū Saʿīd's wife and two sons were sick for four months, and his 1-year-old son died. It seems that Abu Saʿid had to pay 50 Murābiṭī dinars due to the medical care and due to the delay in travel plans. The sea voyage was also ill-fated. The travelers were shipwrecked by a storm on an island known as Ghumūr, where they stayed for 20 days, living on wild nettles. "We hardly resembled human beings." They set off again from the island in four boats, of which only the writer's boat survived, which reached Palermo after another 35 days at sea. "By these letters, for our first month in Palermo we couldn't eat bread or understand what was said to us, due to what happened to us at sea." With understatement, "This is why I did not join you in Egypt this year." Abū Saʿīd adds that he has not heard from Abū l-Barakāt in three years, and though he would like to relocate to Egypt, he hesitates because he does not even know if Abū l-Barakāt is still alive. Abū Saʿīd suggests, alternatively, that Abū l-Barakāt join him in Sicily. Dating: Ca. 1060, based on the reference to Murābiṭī dinars. Information from Gil. ASE.
Edition: Goitein, S. D.
T-S 13J26.10 1r
Transcription
S. D. Goitein, unpublished editions.- ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וג
- ייי ישמרך מכל רע ישמור את נפשך
- ייי ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם
- חצרה אכי וקרה עיני וסיידי ורייסי וגלילי ותאג ראס ומן בה עמדי אטאל אללה פי אלכיר בקאה
- וצאנה ווקאה ומן חסן אלתופיק לא אכלאה אלדי נעלמך בה יא אכי סלמך אללה ולא אסלמך
- וכאן לך עוזר וסומך משען ומבטח מעתה ועד עולם אני דכלת אלי סקליה באהלי מן תונס
- מן ציקת אן גרת עלי ושדאיד אן ראית פי אפריקיה וכתרת אשתיאקי אליכם פקלת לעל[י
- נחצל פי סקליה נדכל מן תם אלי דיאר מצר לאן אפריקיה מא בקי פיהא צפר(!) אלי דיאר מצר
- ומא כנת יא אכי מעוול אלא עלי אלמגי אלי דיאר מצר פי הדה אלסנה פשא אללה תעאלי
- אן א[ע]אקני עאיק ען אלסיר ואלוצול אליכם והו אן אהל אלדאר מרצת ואקאמת ד שהור
- וחק דין ישראל מא אקאמת חרכתי אלא בנ דינאר מראבטיה לאן מרצת אלמראה
- ואלאטפאל אתנין ושא אללה אן תופי ואחד מנהם והו אלצגיר וכאן עמרה סנה ונצף
- ולך טול אלבקא תם אן גרי עלי פי דכולי אלי צקל[י]ה(!) חרכה מא ראית מתלהא קט
- אכדנא נין עטים פי אלבחר ודכלנא אלי גזירה יקאל להא אלגמור ואקמנא פיהא כ יום
- וליס כאן לנא מא נאכלו פיהא גיר אלחוריק חתי כרגנא מנהא ונחן פי גיר צפה
- בני אדם ואקמנא תמנתנא אלבחאר לה יום וכנא ענד אלנאס מפקודין [[לאן]] וכנא
- מפקודין ענד אלנאס לאן [א]קלענא ד קוארב מא כלץ מנהם גיר קארבנא וחק הדה אל
- אחרף מא אקמנא פי סקליה נחו שהר מא נקדרו נאכלו אלכבז ולא נערפו מא יקאל
- ממא גרי עלינא פי אלבחר פהו אלדי געלני לם נגי אלסנה אלי דיאר מצר ולם תסאעדני עלי
- אלמגי אלסנה ממא גרי עליהא וליס אלכבר כאלעיאן ואכרי אן לי אליום ג סנין מא ראית
- מנך לא כתאב ולא גואב פאשתגל קלבי עליך והו אלדי קצרני ען אלמגי ואלסעה יא אכי
- אללה אללה לא תקטע כתבך עני לאני מנתטר אלי כתאבך ואנא פי סקליה סאכן לא תקטע
- עני כתבך אללה אללה מעי מן יגי לאני מעלק אלקלב אליך כתיר משגול אלסר מן וקת
- אנקטאע כתבך עני ואכתב לי עלי מסאלת אלגזייה ואן כנת מתחרך פדלך אלי
- סקליה אפצל לאן צקט אלמשרק באיע כתיר פתגעלהא נזאהא ותגארה ונתעאונו
- פי רפוע אלאהל ונגדו ראחה לבעצנא בעץ ותכץ נפסך אלשריפה באפצל אלסלאם
- ותכץ אלשיך אבו אלמנגה(!) וולדה אפצל אלסלאם ואלשיך אבו עלי אפצל אלסלאם
- ואלשיך אבו אלמנצור אפצל אלסלאם וכאלאתי אפצל אלסלאם וגמיע מן
- תשמלה ענאיתך ותחוט בה רעאיתך אפצל אלסלאם וכתב אלכתאב
- יום ראש חדש סיון ואללה אללה מא תחתאג וצאיא פי אלגואב מסרע אן שא אללה
- ואלסלאם עליך ורחמה אללה וברכאתה ושלומך יגדל לעד ולא ידל אמן
- וולדי אבו אלחסן יקריכם אגמעין אלסלאם ואהל דארי תקריכם אלסלאם צגיר וכביר
T-S 13J26.10 1v
Verso.
- . . . .]. . אכי . . . . . . . . .[. . . . . . . . . . .] מן אכיה אל[משתא]ק אל[יה
- . .]. . ושקיקי אבו אלברכאת בר כ[בוד א[בו] סעיד בר [אבו אלחסן
- אבא מ]רי [הי]דוע אלאבזארי [. . . . . . . .].[. .]ר. . . . . . .[. . .] אלאבוזא[רי
- . . . .]יר אלי מצר אן ש[א אללה [. .]. .[. . . . .]מו[. . . . . . . . . . . . . . . . .
