Scholarship on Letter: CUL Or.1081 J64

Letter CUL Or.1081 J64
  1. Bibliographic citation
    Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
    Location in source
    • #135
    Relation to document
    • Digital Edition
    • Edition
Image
Transcription
Translation

Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.

....

א ב

  1. אדם ש[ / / לו בדבר קל והעת אשר [
  2. ואפ[ / / ם בעת אשר יקראוהו כי [
  3. יקרא [ /___________/ בוך אין אדם במוכן לחבירו [נוגע ואין מלכות נוגעת

/ בחברתה אפילו]

  1. כמלוא נימה [ / ולא זכו לה וגם לא לחכמים לחם כי עת ופגע יקרה את

/ [כלם]

  1. ורבים אשר ייכשלו בה/יהיו על ידי מסיתים ומדיחים ואם יימצאו משיאים

/ מאחרי יי

  1. אך לא מביאי קנאה ב/לבות חכמים ומבינים מדוע יהא פלוני למעלה ואתה למטה
  2. אם לאבות אבותיך ג/דולים ואם לתורה תורתך יתירה יבואו הדברים כמו אש
  3. ויאמר אולי תעמוד ל/העתר עוד ויעמדו לו עתודים ידמו כי שלמה עת העומ[ד]
  4. ולא ידעו כי עוד שמ/שו זורחת על כן לא יצליחו כמו כן הוקרא לנו השיאו
  5. המשיאים לשני הצד/דים להשיג חפציהם וישימו אותנו הגורמים והיו עתי זעם
  6. על הדור מטילי מחלוק/ת רבו למלא תאוותם מביאי שלום לא נמצאו עד אשר
  7. עברו עת הזעם ובאו /ימי הנועם וחלפו ההשיאו לקשור והושמו מעקשים
  8. למישור ולמאוד הל/ב תמה איך בעת אשר באה העת זריחת שמש ראובן
  9. העיר אינו את רוחו/ לבוא למלא מקום אשר באה שמש עד לא באה שמש
  10. זרחה שמש זולתו ו/הפיות אשר היו מסיתים הם הם אשר שבו מפתים
  11. וגלוי לאל כי מיום א/שר המחלוקת הזאת נאנח נאנק הייתי יומם ולילה
  12. אומר איך בימי נק/ראה זאת התקלה והחבורה נתקלה ומפיל תחנה ותפלה
  13. לפני נורא עלילה אנ/ה יי האל הגדול הגבור והנורא אם בשלי באה השערה
  14. קח //נא את// נפשי ממני ולא| ייאמר בימי פלוני רבו המריבות וגדלו

________/ המחלקות מי ית[ן]

  1. ולא נקרא השם הזה ע/לי להתחללה להסגר בגללי בית תפלה כל עובר עליה ישום
  2. וישרק ויאנח בחילה ול/א על חנם אמר דויד על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת

__/ מצוא

  1. לו שעה לחיות לטוב/ה ולא לרעה רק לשטף מים רבים אלי בלי להגיעה כי מה
  2. בצע היה לו לראש ה/מלכים בעת כי עמדה לו שעה בה להשתעשעה ואחריתו
  3. לפול ביד זידי רשעה /והוללה יבעתו הוא ובניו ביום שופר ותרועה וגויתו

__/ בחומת

  1. בית שן נתקעה לא י/צאה שמחתה בדעתה ולכן ראוי לכל אשר תעמוד לו שעה
  2. לבקש משוכן שבע/ה להיות לטובה ולא לרעה לעשות בה רצון יוצרו להנצל
  3. ממוסרו ויהי פחד איו/ עליו בכל מפעליו וישאל לישר לו מסלוליו ואל יבטח

/ בעצמו

  1. ואל ישען בחיליו וכמד/רש בטחו בו בכל עת עם ויאמר יי צב אשרי אדם בוטח

/ בך

....