Scholarship on Letter: CUL Or.1081 J64
Letter CUL Or.1081 J64- Bibliographic citation
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #135
- Relation to document
- Digital Edition
- Edition
Image
Transcription
Translation
Editor: Gil, Moshe
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
....
א ב
- אדם ש[ / / לו בדבר קל והעת אשר [
- ואפ[ / / ם בעת אשר יקראוהו כי [
- יקרא [ /___________/ בוך אין אדם במוכן לחבירו [נוגע ואין מלכות נוגעת
/ בחברתה אפילו]
- כמלוא נימה [ / ולא זכו לה וגם לא לחכמים לחם כי עת ופגע יקרה את
/ [כלם]
- ורבים אשר ייכשלו בה/יהיו על ידי מסיתים ומדיחים ואם יימצאו משיאים
/ מאחרי יי
- אך לא מביאי קנאה ב/לבות חכמים ומבינים מדוע יהא פלוני למעלה ואתה למטה
- אם לאבות אבותיך ג/דולים ואם לתורה תורתך יתירה יבואו הדברים כמו אש
- ויאמר אולי תעמוד ל/העתר עוד ויעמדו לו עתודים ידמו כי שלמה עת העומ[ד]
- ולא ידעו כי עוד שמ/שו זורחת על כן לא יצליחו כמו כן הוקרא לנו השיאו
- המשיאים לשני הצד/דים להשיג חפציהם וישימו אותנו הגורמים והיו עתי זעם
- על הדור מטילי מחלוק/ת רבו למלא תאוותם מביאי שלום לא נמצאו עד אשר
- עברו עת הזעם ובאו /ימי הנועם וחלפו ההשיאו לקשור והושמו מעקשים
- למישור ולמאוד הל/ב תמה איך בעת אשר באה העת זריחת שמש ראובן
- העיר אינו את רוחו/ לבוא למלא מקום אשר באה שמש עד לא באה שמש
- זרחה שמש זולתו ו/הפיות אשר היו מסיתים הם הם אשר שבו מפתים
- וגלוי לאל כי מיום א/שר המחלוקת הזאת נאנח נאנק הייתי יומם ולילה
- אומר איך בימי נק/ראה זאת התקלה והחבורה נתקלה ומפיל תחנה ותפלה
- לפני נורא עלילה אנ/ה יי האל הגדול הגבור והנורא אם בשלי באה השערה
- קח //נא את// נפשי ממני ולא| ייאמר בימי פלוני רבו המריבות וגדלו
________/ המחלקות מי ית[ן]
- ולא נקרא השם הזה ע/לי להתחללה להסגר בגללי בית תפלה כל עובר עליה ישום
- וישרק ויאנח בחילה ול/א על חנם אמר דויד על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת
__/ מצוא
- לו שעה לחיות לטוב/ה ולא לרעה רק לשטף מים רבים אלי בלי להגיעה כי מה
- בצע היה לו לראש ה/מלכים בעת כי עמדה לו שעה בה להשתעשעה ואחריתו
- לפול ביד זידי רשעה /והוללה יבעתו הוא ובניו ביום שופר ותרועה וגויתו
__/ בחומת
- בית שן נתקעה לא י/צאה שמחתה בדעתה ולכן ראוי לכל אשר תעמוד לו שעה
- לבקש משוכן שבע/ה להיות לטובה ולא לרעה לעשות בה רצון יוצרו להנצל
- ממוסרו ויהי פחד איו/ עליו בכל מפעליו וישאל לישר לו מסלוליו ואל יבטח
/ בעצמו
- ואל ישען בחיליו וכמד/רש בטחו בו בכל עת עם ויאמר יי צב אשרי אדם בוטח
/ בך
....