Letter: T-S 8J20.26

Letter T-S 8J20.26



Letter from Alexandria to Fustat. In Judaeo-Arabic. Fragment: Bottom half only. Dating: There are reports of men seized for forced labor to dig a ditch around the city. Goitein and Frenkel both suggest that this reference can date the document to 1219 CE, during the fifth crusade. The crusaders besieged Damietta from May 1218 until November 1219 when they finally took it. Evidently, people feared that Alexandria would be next. (See also T-S 16.286, a letter from Alexandria dated 21 October 1219.) This letter reports on the state of the city: "The city is in a dire state because of the digging of the ditch. The city is locked up, and forced labor is imposed upon the population." The writer then gives a detailed report about the medical condition and treatment of a woman who had been injured in an unrelated accident, then discusses some small errands, then an important family affair, and concludes with greetings to at least fifteen persons. Two postscripts are added. "As to Abū l-ʿAlā'—when I arrived, I found the city locked up; no male person could appear in the streets, because he would be taken to the [digging of the] ditch. That's why I was unable to meet him. As to the malḥafa [a blanket serving also as outer garment], the bazaars are locked and no one sells and buys. I am telling you this that you should not think that I am neglectful of your affairs." Regarding the injury of Yumn: "When coming home, I found Yumn—on whom the door fell—in a serious condition. She has been ill for forty days. At the time she was impure and remained in that state; thus all the other members of the household became impure together with her. Only God knows how the situation is; she cries so much that I forget my own tribulations. However, if God wills, she has good prospect for recovery. Her leg is in a case (tābūt) especially made for her. A Christian doctor (ʿarel) treats her and I was told that he did not take any money for her treatment. He at that time was treating the wounded (al-majārīḥ). I did not find any bandage (or plaster/dressing) of palm fibers (marham al-nakhlī) in the house and could not move her; for she cannot get up or sit; she bends forward only a little (qad ittajaha qalīl). Her foot and leg are swollen (manfūkh)." Information and translations from Goitein, Med Soc, V, 56, and note cards #27138–39. This date-palm plaster is recommended for treating wounds and abscesses in the medieval medical literature—a Google search of مرهم نخلي will lead to citations in works by the Andalusians Aḥmad b. ʿIsā al-Hāshimī (d. 1077) and Ibn Zuhr (d. 1162). For Ibn Zuhr, its consistency is like that of honey, and threads are dipped in it before being used to wick fluid out of a wound. Thus, perhaps it is a substance deriving from the date itself, rather than from the palm-fibers. The solution might also be found in Yevr.-Arab. I 1700.22, recto, text block c (PGPID 2724), which may be a recipe for מרהם נכלי. Note also that "ittajaha" in the context of injury or illness most often means "improved" (rather than "bend"), and sick people are often described as "having improved a little" even if they are still in critical condition. The hand of the letter resembles that of T-S 16.272, written by an Alexandrian judge. ASE.

T-S 8J20.26 1r



S. D. Goitein, unpublished editions.
  1. גיר ואתק בדלך ואלבלד עלי קציה צעבה מן חפר אלכ[נד]
  2. בלד מגלק ואלצכרה ווגדת ימן הי אלדי וקע עליהא אלבאב וגראת
  3. עליהא שדה עטימה ולהא אליום ארבעין יום והי כאנת דלך אל
  4. וקת טמייה בקית כמא הי ותטמאו מעהא אלדי פי אלבית
  5. ואלחאל כמא יעלם אללה בכית אלי אן אשתפית עלי מא אנא
  6. פיה והי אן שא אללה מרתגיה כיר ורגלהא פי תאבות קד עמלוה
  7. להא וערל יטבהא קאלו לי אנה מא אכד שי וקד אשתגל פי הדה
  8. אלאיאם באלמגאריח ומרהם אלנכלי מא וגדת מנה ענדהם שי
  9. ומא קדרת אתעתעהא לאנהא מא תקום ולא תקעד ואנמא הי
  10. קד אתגהת קליל ורגלהא וסאקהא מנפוך וקד וגדתהם ביעמלו
  11. פי מנדיל דביקי אביץ פיצץ לא ישתריה ואלגוכאניה אלמתכת
  12. אלדי אשתריתהא והי פי אלקאהרה [[עסי]] תנפדוהא סרעה
  13. וכדלך אלדהב ואלדראהם אלדי ענד אלשיך אבי אלבקא אן וגדתם
  14. תקח תוגההם מעה אפעלו לעמרך אדא בטית ען אלמגי
  15. ערפתך דלך תכתץ אלחצרה באתם אלסלאם ואלשיך אבי אלמנצור
  16. ולדהא ומן ענדהא ואכתה באתם אלסלאם ואקרי אלשיך אבי אל
  17. פכר ואלשיך אבי אלמכארם ואלשיך אבי אלמעאני ואלשיך אבי


אלפצאיל / ואלשיך אבי / סחק (!) אלסלאם / ואלאלשיך אבי / אלבשר כגק / מרנ

ורבנ / שלמה השר / הנכבד החכם / והנבון הירא / את י/י/י ואכותה / אלשיך

אבי אל / פרג ואלשיך / אבי אלבקא / אפצל אלסלאם ומולאי אלכהן


T-S 8J20.26 1v


page b

  1. ועסי תוכד אלחגה ושלומך יגדל אמן סלה
  2. ואמא אבנת סת נעים פדפעת אלכתאב
  3. ליוסף דפעה להא תם נפדתה תקצא מנהא
  4. אן כאן ענדהם ספר פקאלת לה לא בל אסל
  5. ענהם ואפתקדהם ואלשיך אבי אלעלא גית
  6. וגדת אלבלד מגלק ולא יקדם רגל יטהר אלא
  7. יוכד ללכנדק מא קדרת אגתמע בה ואנא
  8. אקול אן נפסה נפס זוגתה ושלום
  9. ואלמלחפה אל אסואק מגלקה ולא מן יביע ולא מן ישתרי
  10. וערפתך דלך לאלא תטן אנני גפלת ושלום
  11. ובעד כתב הדה אלאחרף גאני אלשיך אבי אלעלא צהר סת נעים
  12. ותקצית מנה פקלת לה אלקול אלדי קאלת לי פקאל מא לי קדרה
  13. עלי ספר וקלת להם רוחו מא פעלו וכתבת לסת נעים תנחדר
  14. [[אן]] פלם תפעל תנחדר אלמכאן להא ערפתך דלך ושלום


ואתפצל אלשיך אבי אלבקא

יאכד מן אלדראהם תמן אל

אלאזרק אלדי אשתראה מני [[ ]] וינפדה

צחבת אלגוכאניה לאן אלצגאר עראיא

Image Permissions Statement
  • T-S 8J20.26: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.