رسالة: T-S 13J14.1
رسالة T-S 13J14.1العلامات
الوصف
The second page of a two-page letter written in the 11th of May 1141 by Abu Nasr b. Avraham from Alexandria to Ḥalfon b. Nethanel of Fustat. The letter reports the scandal that took place between the poet Yehuda ha-Levi and the convert Ben al-Basri. The letter contains information on the legal authorities in Alexandria, the relations between Jews and Muslims in the city and on trade in silver and textiles. (Information from Frenkel). A new edition in India Book, IB IV, no. H81 (AA)
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
T-S 13J14.1 1r
النصوص المفرّغة
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).Recto
- עונך יא רב
- והו אן וגד אלסביל אלי כתב כתאב לסידנא אלנגיד פאנא
- אנפדה אליהא אן שא אללה פי יומי הדא וצל פיג' מן אלמריה
- פמצית אליה ווגדת מעה כתאבין לרבנו יהודה וכתאב
- למ' יצחק וכתאב לחצרתה פדפעת לה דרא' ואכדתהם
- ואוצלת לרבנו יהודה כתבה ואנפדת טי הדא אלכתאב
- כתאב חצרתה וכתאב מ' יצחק פתנעם באיצאלה אליה
- בעד אכצאצה עני באפצל אלסלאם אלגזיל ואעלמה
- מא אנא עליה מן אלשוק ואלתוק אליהא ואלאסף עלי אלפאית
- מן משאהדתהא ואמא גיר //דלך// פאן כתאב אלשיך אלאגל אבי
- אסחק וצל אלי ידכר אנה קבץ מן חצרתה עשרה דנא אלא
- קראטין ען אלפצה לא עדמת אנעאמהא ולא כלות מנהא
- ואמא גיר דלך פאן מא טרא עלי אחד מא טרא עלי רבנו
- יהודה מן דאך אלכלב אלפושע בן אלבצרי ודאך אנה רפע
- רקעה לצאחב כבר והו יקול לה אן הנא אנסאן יהודי אנפד
- לי אכי מעה תלאתין דינא' ואנה מסאפר אלי אלשאם וקאל
- מא ידפעהא לי חתי אסיר אלי אלשאם חתי ירדני יהודי
- ואנא רגל מומן מסלם פאחצרה צאחב אלכבר פלמא
- ראה וכאן מעה אלדיאן וערפה בה ובמנזלתה פקאל ארתפעו
- אלי אלשרע פרגע וקף פיה אלי אלאמיר פאחצרה לה
שוליים לאורך הדף
- פלמא ראה ארתפעו אלי אלשרע פחמלה אלי אלקאצי
- פאדעי עליה בתלתין דינא' פלמא אנכר רבנו יהודה לזמה אלי ימין וכאן יתגאגא
- עליה פי אלטרקאת ויתגאשא פלו לם יכן רבנו יהודה כביר פי אלבלד מערוף
- לכאן אלמסלמין יאכלוה ליכנה כאן לה שבח וטלב אלמסלמין יקתלו אלפושע
- תם חלף לה רבנו יהודה וואצפה ומא מנענא אן נצאלח ענה בשי אן ידפע
- לה אלא כפנא מן תהמה אלישמעאלים לרבנו יהודה תם בעד יומין רפע
- סלימאן בן יוסף רפיקה אלי אלקאצי ואדעי עליה באלדנא' פלזם אלאכר אלימין
- פמא אמכנה אן יכלף לאן כאן שי תחת ידה פתוסט אלנאס בינהם עלי שי
- וואצפה ולקד עגבת מן חצרתה כיף יכון ואחד קד ערף נחסה ווקפאתה
- מע אלנאס פי דמיאט וגירהא וגאו קום קלילין אלעקול יבלו קום גרבא
- בהדא אלכניף ולא כנת תמנעהם מן דלך חתי חצל הדא אלקלקול
- אללה לא יחסן גזא למן כאן אלסבב פי דלך חצרתה אלסאמיה מכדומה
- באפצל אלסלאם ואתמה ואנעמה וחצרה מולאי אלשיך אלאגל אבו עלי
- מכדומה באפצל אלסלאם ומולאי אשבאלה מכדומין באפצל אלסלאם
- אלגזיל ואלשיך אלאגל אבו אסחק יכדם חצרתה באפצל אלסלאם ואלשיך אבו
- אלנגם ואלשיך אבו מוסי יכדמאהא באפצל אלסלאם ואכוה עבדהא יכדמאהא
- באפצל אלסלאם
الترجمة
T-S 13J14.1 1v
ע"ב
- וגמיע אלאצדקאה יכדמוהא באפצל אלסלאם וכדם חצרתה לא יכליני
- מנהא וקד אבעת אלגראב בסתה ועשרין דרהמא אלארבע ואל
- שאלוניה אלואחדה בכמסה ונצף ואלשלוניה אלאכרה אכדהא
- יהודה ואערץ עלי אלתמן פקלת לה הי לפלאן פקאל לא אבד מן
- אכד אלתמן פמא פעלת וגא אלשיך סלימאן יטלב אלכישה אלדי
- פיהא אלחריר ואבלאני עליהא באלבלא פקלת לה אשתרי כישה עוצהא
- ואנא אזן אלתמן לאנני מא אפתחהא פאשתרי כישה בארבעה
- ונצף וזנתהא לה ואיצא //וזנת// ען כתאבך אלדי כאן מע אלפיג' דרהם ונצף
- ואמא רבנו יהודה אן אנחדרת בעד אלמועד מא תגדה לאנה פי
- אלמרכב לו דאר אלריח אלסאעה אלי אלגרב אקלע אללה יכתב סלאמתה
- ואנא מהני לחצרתה בהדא אלעיד אלקאדם אללה תע' יבלגה לשנים
- רבות נעימות וטובות השנה הבא בירושלים ויזכה לחזות בנועם
- יי ולבקר בהיכל ולראות בבניין אריאל וקבוץ ישראל אשתהי מן חצרתה
- אעלאמי בוצול הדה אלכתב לאסכן אלי דלך ואיצאל כתאב אלשיך אלאגל
- אבי אסחק אלנאיב אליה סרעה פעלת מנעמה וחסבי אללה ונעם אלוכיל
- ג' סיון
הערות
Recto
- הנגיד: בתקופה זו הנגיד הוא שמואל בן חנניה.
- אלמריה: עיר הנמל בספרד. גויטיין סבר ששליח הדואר עשה את הדרך מאלמריה לאלכסנדריה בנתיב יבשתי. ראו גויטיין, חברה, א, עמ' 285-284; אך מאחר שמדובר בקשר בין שתי ערי נמל, והואיל ותאריך המכתב (ג' סיוון) מקביל לזמן בואן של השיירות הימיות לנמל, סביר יותר בעיני להניח ששליח הדואר הגיע באנייה בדרך הים.
- מ' יצחק: גויטיין הניח שזהו יצחק בן ברוך, שהיה אחד מעמיתיו למסחר של חלפון בן נתנאל, אולם כך מכונה במכתבים אחרים יצחק אבן עזרא, שהגיע יחד אתו לאלכנסדריה ואחר כך נפרד ממנו ונשאר בקהיר. על חילוקי הדעות סביב זהותו של יצחק זה ראו גיל-פליישר, עמ' 250.
- אבו אסחק: הוא אבו אסחק ה'נאיב', גובה המסים, שהיה גם שותפו של אבו נצר.
- פשרה: 'ואצפה' = הגיע אתו לפשרה. גויטיין סבר שיש לקרוא 'ואט'פה' = בא עמו לידי הסכם. ראו גויטיין, הפרשה, עמ' 41; אך ניתן גם להשאיר 'ואצפה' ככתוב, שפירושו: הגיע אתו להסכם פשרה, על בסיס תיאור המחלוקת. ראו ערך זה במילון חבה ובמילון קזימירסקי.
- הערה שיש בה כדי להאיר את נוהגי הפישור בחברה המצרית. כולם ציפו שמקורביו של הנתבע ישחדו את התובע ויגיעו לידי הסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. הכותב מוצא לנכון להתנצל על כי לא נהג כך. ראו גם להלן, שורה 28.
- ראו לעיל, הערה לשורות 26-25. מכל מקום ברור ששבועת שקר אינה באה בחשבון, גם לא בפני קאצ'י מוסלמי.
- גיל קרא 'יכלו' ותרגם 'יכניסו' ('איך אפשר שיבואו אנשים לקויים בשכלם ויכניסו אנשים זרים לביב שופכין כזה').
- אבו עלי הוא יחזקאל, אחיו של חלפון בן נתנאל.
- נעריו: מילולית - 'גוריו'.
ע"ב
- ג'ראב: בדים ג'רביים העשויים באי ג'רבה או לפי הדוגמה של בדים שנעשו שם [גו].
- שלוניה: בד או בגד עשוי בשלון, הסמוכה לסרגוסה שבספרד, שהייתה מפורסמת בתעשיית הבדים שלה [גו].
- ג' בסיון שנת ד' תתק"א: מקביל ל-11 במאי 1141 [גיל-פליישר].
