رسالة: Bodl. MS heb. c 28/31
رسالة Bodl. MS heb. c 28/31What's in the PGP
- صورة
- 1 Transcription
الوصف
Letter from Ḥalfon b. Netanʾel ha-Levi, in Alexandria, to Yiṣḥaq Ibn ʿEzra, in Spain. In Judaeo-Arabic. The letter deals with the death of Ḥalfon's brother and other notables and the series of disasters that struck Ḥalfon and the community. Dating: probably January 1140 CE (though Goitein originally believed it to be 1129 CE, he later revised his dating and Friedman agrees). (Information from Goitein and Friedman, India Book IV.) Goitein summarizes the letters as follows: "A perfect picture of the influence of emotions on physical and mental health is found in the long letter written by the noble India trader Ḥalfon b. Netanel nine months after his return to Egypt from a long sojourn in Spain. As expected from a man like him, he dedicates the first twenty lines to the praise of his gracious and learned hosts, whom he so greatly missed. Then he goes on to bemoan one after another the disasters that disturbed his mind: civil war, anarchy, the high cost of living in Egypt, the death of the Head of the Jerusalem Academy (which then had its seat in Cairo) and of several luminaries of the Jewish spiritual and social upper crust; hardly had the months of mourning for those passed when Halfon's misfortune was topped by the demise of his eldest brother, who was the president of the Jewish High Court of Justice. He found himself unable to act, even to supervise the unloading of his goods, and let the perishables rot. During his long stay in Alexandria his body and soul never enjoyed full health, but he was also unable to bring himself to go up to Cairo: how could he visit the place vacated by his brother? Family and friends came down to Alexandria to induce him to return home, but he did not find in himself nahḍa, energy, to do so. For this reason, he was also not in a position to send to his friends in Spain (mostly physicians) the pharmaceutical plants promised, for these were to be had only in the capital (the terminal of the India trade), not in the Mediterranean port. Nor for the time being was he in a frame of mind to continue writing the learned discussions that were started during his sojourn in Spain. He concludes with a refined twist; he really did not want to send this letter but he was overcome by yearning for his Spanish friends, and asks them, considering his state of mind, to overlook his shortcomings in style and script (in that order)." (Goitein, Med Soc V, pp. 243–44.)
العلامات
Editor: Frenkel, Miriam
Bodl. MS heb. c 28/31 31 recto
Recto
- יא מולאי וסידי עמאדי ודכירתי אלפאצ'ל אלאסעד אלחכים אלאמגד
- ומן אטאל אללה בקאה ואדאם נעמתה וארתקאה וסמוה וסנאה ובסטתה
- ונמוה ועלאה ובלגה ובלג פיה גאיה מנאה ובליג משתהאה
- אנה עלי דלך וכיל ולתחקיקה כפיל ברחמתה כתבת יא מולאי
- ואנא עלי חאל סלאמה ועאפיה בעד וצולי סאלמא בחמד אללה ועונה
- אלי תגר אלאסכנדריה וכאן וכאן קד ג'רי עלינא שדאיד ומצאעב
- יטול וצפהא ואשרפנא עלי אלתלאף ולטף אלבארי תעאלי ועשה
- ברחמיו וברוב חסדיו ואמא מא ענדי מן אלשוק ואלוחשה
- ואלארתיאח נחו מולאי וסידי וגמיע אלאהל אלשריף פאלבארי
- הו תעאלי עאלם מקדאר דלך ותאספי לפרקתהם [ ] אלנדם
- בעד אלפות ותדכרי תלך אלאיאם אלסעידה ואלעשרה אללדידה
- תם מא אצפה ואנתבה ואנשרה פי גמיע אלבלאד וכל
- אלאקטאר מן מחאסנהם ונמו אלפצ'ילה פיהם ותמכנהא מן
- גמיעהם מן עלום שתי ומעארף מכתלפה פי כל פן מע
- כתרה אשגאב וצגר סן ועול המלכות ותוקף הגלות
- אסאלה תעאלי אן יזיד להם צאלח מא עטאהם ולא ימכן אן
- יכון אלא מא קד כאן לכון מתל אלמולא רבי אברהם
- הח' המופלא ש'צ' ואלדהם ומתל אלמולא אלסיד אלאפיל
- אלחכם אלאכמל רבנא יהודה עמהם פכיף לא תכון
- אלפצ'ילה שעאר ודתאר ומלכא וטבאע והו
Upper Margin
- סאעה מא וצלת אכברת
- במציבתה ודהמתני רזיתה
- וקבלת חכם אללה תעאלי
- ועדלת קצ'אה וחמדתה
- אעתראפא בחסן מא
- אמצ'אה חתי אנני
- אקמת עדה איאם
- לם אטיק אלתצרף
- ולא אלטלוע אלי
- אלמרכב לתפריג'
- מא כאן מעי
- ותלף מא תלף
- ואנכסר מא קצ'י בכירה
Right Margin
- ברחמתה
- יקצ'י באלמזיד
- ואלקוה ואלתאיד במנה
- ואמא מא אנא פיה ומא לחקני
- ענד וצולי אלי אלבלאד מן
- אלאהתמאם במא חדת' וטרי
- פי אלבלאד פהו אמר יזיד עלי
- אלוצף מן גלא תקדם ופתן
- ותשוש בלאד וגיר דלך
- מן ע[דם] אגלא וסרוג'
- מן אלאמה ומן גמלהתא
- עדם מן ראס אלמתיבה
- ימצא רחמים וגמאעה
- אלדיאנין אלשיוך ובעץ'
- כדאם אלסלטאן ולם
- יכון אלא אשהר יסירה
- ווקף אלתסלי במן בקי
- חתי קצ'א אללה תעאלי
- עלי באלמחתום
- אעני עלי מולאי
- והאם ראסי אכי
- אלכביר
- פענד
Bodl. MS heb. c 28/31 31 verso
ע"ב
- וגמלה אלאמר לם אנתפע בנפסי מן יום אן וצלת אלי אסכנדריה
- ולם אג'ד צחה תאמה פי אלגסם ולא פי אלנפס מן אלאמור אלתי טרת
- פי אלבלאד וחסרה מן מצ'א ונדמי עלי כרוג'י מן אלאנדלס פי תלך
- אלמדה חתי אנני כלמא תפכרת מוטן אלאך וסכנה אלאשראף
- עלי חאלה ותצרפה לם אגד מן נפסי קוי וצבר עלי אלטלוע אלי מצר
- ואלקאהרה ואלמשאהדה לדלך ואלמקאם פי אלאסכנדריה נדאפע
- מן וקת אלי וקת ולי אליום פיהא ט' שהור מן חין וצלת אליהא אלי
- אלאן ולם יבק מן לם יכסר ויעצ'ני וטלע אלי מצר מן גמיע
- אלאהל ואלאקארב ואלאצדקא וכל מן פי אלאסכנדריה ולם אגד
- מן נפסי נהצ'ה לדלך ואעצ'ם אהתמאמי חית שגלני אלזמאן
- בדלך ולם אתמכן עלי אלנהוץ' בבעץ' מכאפאתהם וקצ'א
- בעץ' חואיג'הם ממא כאן בבאלי ומא כלפוני איאה מן
- אמור אלבלאד וגראיבהא ואלעקאקיר אלמכצוצה בהא פהו
- תעאלי עאלם מא ענדי מן דלך וחית תאכר אלאמר פי הדה
- אלסנה לאן אמור מצר לא תנקצ'י (לא תנקצ'י) אלא למן הו
שוליים ימניים
- פיהא
- ומן כאן פי
- אלאסכנדריה לא תנקצ'י
- לה חאגה וטלבת אכתב
- למולאי אגראץ' ואסבאב
- בתלך אלאשארה אלתי
- ביננא פלם אגד מן
- אלנפס אנשראח לדלך
- וקד כתב למולאי עדה
- כתב פי מרכב אלקאיד
- וקד כאן למתל מן לחקה
- מא לחקני אן לא יכתב
- פי הדה אלמרה כתאב
- ולאכן לם יחמלני אלשוק
- ומא אגדה
ראש העמוד מעל הכתובת:
- פינעמו מואליי בבסט אלעדר פי נקץ אללפט' ואלכט למא אנא נסאלה ושלום יקירי ובבת עיני ירבה לעדי עד סלה
- וכתב עלי קדם עלי אלסאחל
כתובת
ימין
1 חצ'רה אלחכים אלגליל אלגצן
2 אלנביל אלחבר אלאכמל אלפאצ'ל אלאגמל
- כ'ג'ק' מר' ור' יצחק המבין המשכיל בר כבוד רבי אברהם החכם
- המופלא נט' רח'
שמאל
- שאכר חסן ודאדה
- וגמיל
- עשרתה ואעתקאדה
- אלשאיק לנט'רה
- חלפון הלוי
תרגום
Recto
- אדוני ורבי, משענתי ואוצרי. הנכבד, המאושר, החכם, המהולל,
- יאריך האל ימיו ויתמיד אושרו ורוממותו ועליונותו ומעלתו ורווחתו
- ושגשוגו ורום מעלתו וייתן לו את כל מבוקשו.
- הוא הנאמן על זאת והערב להגשים זאת ברחמיו. כתבתי, אדוני,
- בהיותי שלם ובריא לאחר שהגעתי בשלום, בעזרת האל וחסדו,
- לעיר הנמל אלכסנדריה. עברו עלינו קשיים ואסונות
- שתיאורם יארך. היינו על סף מוות ועשה הבורא חסד "ועשה
- ברחמיו וברוב חסדיו". אשר לבדידות ולגעגועים
- אל אדוני ורבי ולכל המשפחה הנאצלת, הבורא
- יתעלה יודע מה רבים הם. {הוא היודע את} עצבוני על הפרידה מעליכם, [ ] החרטה
- אחרי ההליכה, את היותי נזכר באותם ימים מאושרים ואת הרעות המתוקה.
- ונוסף על כך, את מה שאני מתאר ומעורר ומפרסם בכל הארצות ובכל
- המחוזות בדבר מעלותיכם ומידותיכם הטובות ואת דבר ההתבססות
- אצל כולכם של הידע הרב והידיעות המגוונות בכל תחום, למרות
- ריבוי האסונות והגיל הצעיר ו"עול המלכות ותוקף הגלות".
- אתפלל לאל יתעלה שיוסיף ויתן להם מהטוב שנתן ולא יתיר שיהיה
- אלא מה שכבר היה. כי {עם אנשים} כמו האדון רבי אברהם
- החבר המופלא שמרו צורו, אביהם וכמו האדון האציל
- החכם המושלם רבנא יהודה, דודם, כיצד לא תהיה
- המעלה הנעלה לסימן ולבוש ותכונה וטבע? האל
שוליים ימניים
- ברחמיו
- יפסוק תוספת
- וכוח ועזרה בחסדו.
- אשר למצבי ולדאגה שדבקה בי
- כשהגעתי לארץ
- נוכח מה שקרה והתרחש
- בארץ, זה דבר שיארך
- תיאורו: היוקר, המהומות
- והאנרכיה בארץ ושאר הדברים
- ומות הנכבדים ומאורות
- העם. ומבין מי
- שהלך מאתנו: ראש הישיבה
- ימצא רחמים וקבוצת
- הדיינים הנכבדים וחלק
- מפקידי השלטון ולא חלפו
- אלא חודשים מעטים
- ופסקה הנחמה במי שנותר
- והנה גזר עלי האל יתעלה
- את המוות,
- כלומר, על אדוני
- ועטרת ראשי, אחי
- הגדול.
- וכאשר
שוליים עליונים:
- הגעתי, נודע לי
- על אסונו ונדהמתי ממר גורלו.
- וקיבלתי את גזר- הדין של האל יתעלה
- והצדקתי את דינו ושיבחתיו
- בהכירי כי טובה
- החלטתו .
- שהיתי מספר ימים
- ולא יכולתי לנהל ענייני
- ולא לעלות
- לאונייה לשחרר
- את סחורתי
- ואבד מה שאבד
- ונשחת מה שגזר {האל} בטובו.
ע"ב
- כללו של דבר, לא התאוששתי מיום שהגעתי לאלכסנדריה
- ולא מצאתי בריאות שלמה לא בגוף ולא בנפש בגלל הדברים שהתרחשו
- בארץ והגעגועים אל מי שנפטר וחרטתי על יציאתי מספרד בתקופה
- זו עד שכל אימת שהרהרתי במקום מושבו של האח ובמקום מגוריהם של הנכבדים,
- במצבו ובענייניו, לא מצאתי בלבי כוח וסבלנות לעלות לפסטאט
- ולקהיר ולראות זאת. והשהות באלכסנדריה ואני דוחה
- מזמן לזמן והיום מלאו כבר תשעה חודשים מזמן שהגעתי אליה ועד
- כה ואין איש שלא משתתף בצערי ומחזק אותי. עלו אלי מפסטאט כל
- המשפחה והקרובים והחברים וכל מי שבאלכסנדריה, ולא מצאתי בנפשי
- מרץ לכך. עיקר דאגתי לכך שהזמן העסיקני
- בדברים אלה ולא היה בי מרץ לגמול לכם במקצת ולמלא
12 מקצת בקשותיכם, שהיה בדעתי {למלא} ואשר הטלתם עלי {להביא}
- מדברי הארץ ונפלאותיה וצמחי המרפא המיוחדים שלה. האל
- יתעלה יודע את מצבי ומאחר שהעניין התעכב
- השנה כי ענייני פסטאט אינם מסתייעים אלא למי
שוליים ימניים
- שנמצא בה,
- ומי שנמצא
- באלכסנדריה, צרכיו אינם
- מתמלאים. רציתי לכתוב
- לאדוני מטרות וסיבות
- בעניין זה
- שבינינו ולא מצאתי
- מנוחת נפש לכך.
- כבר נכתבו לאדוני מספר
- מכתבים באוניית המפקד.
- מן הראוי שמי שקרה לו
- מה שקרה לי, לא יכתוב
- בתקופה זו מכתב,
- אולם לא יכולתי לשאת את הגעגוע
- מבלי למצוא אותך.
ראש העמוד מעל הכתובת:
- יואילו אדוני לסלוח לי על הסגנון והכתב הלקויים במה שאבקש ממנו. ושלום יקירי ובבת עיני ירבה לעדי עד סלה.
- נכתב על רגל אחת על החוף.
כתובת
ימין
- הדרת אדוני הרופא הנכבד, הנצר הנכבד, החבר המושלם, הנעלה
- כבוד גדולת קדושת מרנו ורבנו יצחק המבין המשכיל בר כבוד
- רבי אברהם החכם
- המופלא, נטרו רחמנא.
שמאל
- המודה לידידותו הטובה
3-2 ורעותו היפה ואמונו.
- המתגעגע לראותו,
- חלפון הלוי.
הערות
Recto
- 7--ישעיה סג, ז
15 צגר סן [=הגיל הצעיר]: גיל-פליישר קראו: 'צגר ט'ן' ותרגמו: 'מיעוט הקיום'. תרגומם לא ברור לי. מכל מקום, הזכרת הגיל הצעיר מתאימה, שהרי הדברים נכתבו אל יצחק אבן עזרא שנולד לכל המוקדם בשנת 1109 והיה אפוא, בזמן כתיבת המכתב (שנת 1130), בן עשרים ואחת שנים בלבד. על חישוב שנות חייו של יצחק אבן עזרא ועל הקריירה המהירה שלו מגיל צעיר ביותר ראו גיל-פליישר, עמ' 157-156.
- רבי אברהם: הכוונה לאברהם אבן עזרא, ספרד.
- רבנא יהודה: הוא המשורר יהודה הלוי.
שוליים ימניים
- מות ראש הישיבה: הכוונה למותו של מצליח הכהן בן שלמה, ששימש כראש ישיבת גאון יעקב בין השנים 1126 עד 1139, ראו כהן, שלטון, עמ' 286-283.
17 ווקף אלתסלי במן בקי [= פסקה הנחמה במי שנותר]. גיל-פליישר תרגמו: 'כבר התחילו הנותרים להתנחם'. לפי הבנתי רומז כאן הכותב למה שיאמר להלן באופן מפורש, דהיינו למות אחיו זמן קצר ביותר אחרי פטירת אנשים אלו.
20--22 אחיו הבכור של חלפון בן נתנאל הוא יצחק. ראו גיל-פליישר, עמ' 52--53, השוללים את האפשרות כי הוא זהה עם משה הלוי בן נתנאל, ששימש כאב בית דין בבית דינו של מצליח הכהן, כפי ששיער גויטיין. ראו גויטיין, הפרשה, עמ' 25-24.
Upper Margin
15 בכירה [=בטובו]: גיל- פליישר קראו: 'בכסרה' ותרגמו: 'מה שגזר (אלוהים) את הפסדו'.
ע"ב
- סכנת אלאשראף [= מקום מגוריהם של הנכבדים]. גיל-פליישר תרגמו: 'העונג (שהיה לי) לראות את הנעשה אצלו..'. תרגומם לא ברור לי. לפי הבנתי הוא רומז כאן לאותם נכבדים שנפטרו זמן קצר לפני מות אחיו, שמקום מגוריהם – ספרד, שהוא גם מקום מגורי אחיו – מהווה נושא נרחב להרהוריו.
