رسالة: T-S Ar.54.39

India Book (IB) IV,9 (ח6). Letter in the hand of Ḥalfon ha-Levi b. Netanʾel, writing from Aden. This is the preliminary draft of a letter, written in the form of an account, a 'long daftar' or bifolio folded the long way. In which Ḥalfon gives instructions about managing relationships in the community and the arrival and sending of goods and letters. Dating: 1131. Begins in the middle of a sentence, suggesting that at least one page is missing. Refers to Maḍmūn b. Ḥasan, Ibn Jamāhir, Ḥalfon's doubts about whether to return to Egypt or go to India, the arrival of foreigners in Aden, and Yaʿqūb’s letter, probably Yaʿqūb b. Sālim. Based on all the above, Goitein and Friedman date the letter to 1131. (Information from Goitein and Friedman, India Book IV)

רשימות של חלפון ובהן הוראות על מחלוקת ה'רשות' בתימן עדן, שנת 1131 לערך מסמך זה הוא טיוטה, וליתר דיוק רשימות חלקיות שכתב חלפון לעצמו, ועל פיהן, מן הסתם, התכוון לכתוב מכתב ובו הוראות מסודרות לפלוני. התעודה מתחילה באמצע המשפט, והיה בוודאי לפחות דף אחד לפניה שלא נשתמר. הכתב קשה לפענוח (ולתרגום), ומַקשים יותר להבנת העניינים קיטועם של הדברים והסגנון הסתום והחתום. בחלקה הראשון של התעודה חלפון מתאר את התעניינותו של מַ̇צְמוּן בן חַסַן או שליחו במכתבים שהגיעו, וכן נזכר עניין של מסירת מכתבים אחרים. נזכר בן ̇גֻמַיהִר (̇גַמַאהִר) (שורה 25), שכידוע מתעודה ח7, ח8, ח10, התנגד להזכרת 'רשותו' של מצליח בתפילה. הנימה הכללית של הרשימות הללו מצביעה על כך שנכתבו בשלב מוקדם יותר של הפרשה מזה הידוע מן התעודות הקודמות. סימן לכך ספקו של חלפון אם ישוב למצרים או ייסע להודו (שורה 35–36). ייתכן שהוא מספר על מה שאירע בלילה שלאחר יום הגעת הזרים לעדן (שורה 24–25). מכתבו של ר' יעקב, הנזכר בשורה 7, הוא כנראה אחד ממכתביו של יעקב בן סַלִים הנזכרים בתעודה ח5, שורה 14 ואילך, ומתברר, אם כן, שתעודה ח6 נכתבה לאחר ח5. מעל התעודה שני רישומים, הראשון בן ארבע שורות והשני בן שלוש שורות, כתובים ערבית באותיות ערביות, ושניהם נמחקו בקווים. למעט המובאה שלהלן לא העתקתי כאן את הרישומים הללו, כי קשה לפענח אותם וכפי הנראה, אין כל קשר ביניהם לעניינים הנידונים בגוף התעודה. הרישומים עוסקים במשלוח (של חצי מַןّّّ אמלג'1 שמחירו צוין כנראה במספרים קופטיים) אל השי̇ך בּוּ אלחַסַן בן עַלִי אלעַטַّאר (הבַּשָּׂם), ש'הוחזר', היינו נשלח למצרים (השווה שורה 35) בידי 'אלמתסוק אלגריב' (הקניין הזר) מקהיר.2 מניח אני שחלפון כתב את הרישומים הללו, ובהם ציין משלוחים ששלח למצרים. הפענוח מסופק בחלק גדול מהכתוב. אולם בשורה השנייה–השלישית של הרישום הראשון, ללא נקודות מבחינות, כתוב, כפי הנראה (את הרוב פענח גויטיין): على تأريخ الأحد خامس وعشرين جمادى الاخر, היינו 'בתאריך יום ראשון, כ"ה ב̇גֻמַאדַא השני'. סביר להניח שהתעודה המתפרסמת להלן נכתבה זמן לא רב לאחר כתיבת הרישומים ההם, ומכאן היה אפשר לצפות שנמצא בתאריך הנזכר סימן מובהק לתאריך הפרשה בתימן שתעודה ח5–10 עוסקים בה, אם אמנם היא קרתה בשנה אחת ולא בכמה שנים. יש עוד לציין שמחלוקת הזכרת הרשות בתפילה אירעה, כזכור, לפני הפסח ובזמנו, ושלרוב היהודים הזרים, לרבות חלפון, נודע על כך בשעת בואם לעדן, כנראה בסוף חודש ניסן (ראה תעודה ח8, שורה 6, בהערה). ברם, אף על פי שצוינו בתאריך הערבי יום בשבוע ובחודש, אי אפשר לקבוע בוודאות את השנה או את השנים שבהן ייתכן בדיוק הצירוף הנזכר בשנות השלושים הראשונות של המאה השתים עשרה, שהן הזמן הסביר לאירועים. זאת כיוון שהחודש המוסלמי נקבע על פי ראיית הירח,3 ותיתכן סטייה של יום אחד לכאן ולכאן מן היום הרשום בלוחות, כלומר שיש להביא בחשבון שבלוח רשום שכ"ה ב̇גֻמַאדַא השני חל ביום שבת (אך לא סביר שיצא המשלוח בשבת), ביום ראשון או ביום שני. בדקתי את העניין לפי ארבעה לוחות, וגם ביניהם אין התאמה גמורה. מסיבות שונות השנה הסבירה ביותר הבאה בחשבון היא שנת 1131, כאשר חל היום ההוא בכ"ה באייר לפי הלוח העברי.4