وثيقة رسميّة: ENA 4020.65
وثيقة رسميّة ENA 4020.65العلامات
الوصف
Petition from Shelomo b. Yehuda to the caliph al-Ẓāhir (matn only) defending his position against Yūsuf al-Sijilmasi, the Iraqi leader in Palestine. Dating: original document ca. 1030, but this copy may be several decades later. Discussed in Khan, JRAS, p53; Rustow, Heresy and elsewhere; Rustow, Lost Archive, p. 347. According to Gil, in the hand of Avraham Ha-Kohen b. Isḥaq b. Furat; according to Rustow, in the same hand as ENA NS 13.15 (PGPID 36027) and T-S K25.244 (PGPID 1344).
Edition: Goitein, S. D.
Translation: Goitein, S. D. (in English)
ENA 4020.65 1
النصوص المفرّغة
S. D. Goitein, "Congregation versus Community: An Unknown Chapter in the Communal History of Jewish Palestine," Jewish Quarterly Review 44, no. 4 (Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press, 1954), 291-304.- ואלדי קצד אלדאעי בכניסתין וריאסתין ן
- אלסגל מאסי לאנהו אדא גאז אן תכון ריאסתין גאז אן תכון
- תלאתה ואכתר מן /דלך/ וודא דלך אלא מא לא (נ)האיה לה מן אלפתן
- ואכד אלאמואל ואלאעראץ והתך אלחרים ובטלת אלחקוק
- וצארת אלנעמה אלמצדק בהא כלא נעמה וצאר אקל
- אלנאס לא יסתכלץ מנה חק וקאנון אלמדהב לא ריאסה עלי
- ריאסה אלקדס לאנהא קבלתהם וקד אמרהם אללה תעאלי
- באמתתאל אמר אלראיס אלדי יכון פי אלקדס ואלדכול
- תחת אמרה ואן מן כאלפה פקד כאלף אללה ישהד בדלך
- תוראתהם וכמא לא בקא ללגסם בראסין כדלך לא
- קראר (?) לבלדה בקאציין ואנמא נסיבת הדה אלכנאיס
- אלי אלעראקין לאן להם רסם יעידו יום תאני בעד
- תעידהם מענא פסאמחוהם בהא ריסא אלקדס
- עלי טריק אלתפצל ליצלו פיהא יום עידהם אלדי הו
- גד עידנא בעד תעידהם מענא ואמא גיר הדא
- ליס ואלדלי(ל) עלי צחה מא דכרוה אלעביד אן באלשאם
- (כנאיס ב: deteled) בלאד פיהא כנאיס ללעראקין ללצלאה
- פקט וליס להם פיהא חאכם ולא גירה ואנמא גמיע מא
- יפעל מעהם עלי טריק אלתפצל מן אלריס אלדי יכון פי אלקדס פי כל וקת לאן
- מגיהם ללחג פי אלקדס ואלדי קאם פי הדא אלאמר פהם אלגמאעה
- אלמתעצבין ליוסף יצהרו אלתעצב לראוס אלעראק לאנהם קד קררו
- מעה אנה אדא תם לה אן יחצל בידה תוקיע מן אלח במא יתבת לה
- בה ריאס אענהם עלי מא ירידוה מן דכר יוסף ואצחאבה
- ולמולאנא צלואת אללה עליה ועלי אבאיה אלטאהרין עאלי אלראי
- פי אגאבה אלעביד אלי מלתמסהם פי מנע האול אלקום אלדי
- יוחאולו תשעת אמר אלעבד פי מא תצדקת עליה בה לאנה
- מתי כאן לה שריך פי אלנעמה צארת נקמה וקד תצדקת אלח אלט
- בסגלאת כתיר עלי ריסא (!) כתיר עלי גאבר אלדהור אלדואוין
- תשהד בדלך ולם תגעל לאחד מעהם פימא אנעמת עליהם
- בה שריך לאן מוצוע סגל אלסלטאן א אל נ ליחס (ב?) בה
- מ ו מ י א י ושל(ו)ם
Recto
- ואלדי קצד אלדאע/י/ בכניסתין וריאסתין הם אצחאב /א/ב[ן]
- אלסגלמאסי לאנהו אדא גאז אן תכון ריאסתין גאז אן תכון
- תלאתה ואכתר מן {דלך} וודא דלך אלי מא לא נהאיה לה מן אלפתן
- ואכד אלאמואל ואלאעראץ והתך אלחרים ובטלת אלחקוק
- וצארת אלנעמה אלמצדק בהא כלא נעמה וצאר אקל
- אלנאס לא יסתכלץ מנה חק וקאנון אלמדהב לא ריאסה עלי
- ריאסה אלקדס לאנהא קבלתהם וקד אמ/ר/הם אללה תע/א/לי
- באמתתאל אמר אלראיס אלדי יכון פי אלקדס ואלדכול
- תחת אמרה ואן מן כאלפה פקד כאלף אללה ישהד ב/ד/לך
- תוראתהם וכמא לא בקא ללגסם ברא/ס/ין כדאלך לא
- קראר לבלדה בקאציין ואנמא נסיבת הדה אלכנאיס
- אלי אלעראקין לאן להם רסם יעידו יום תאני בעד
- תעידהם מענא פסאמחוהם בהא ריסא אלקדס
- עלי טריק אלתפצל ליצלו פיהא יום עידהם אלדי הו
- גד עידנא בעד תעידהם מענא ואמא גיר הדא
- ליס ואלדלי <ל> עלי צחה מא דכרוה אלעביד אן באלשאם
- {כנאיס ב} בלאד פיהא כנאיס ללעראקין ללצלאה
- פקט וליס להם פיהא חאכם ולא גירה ואנמא גמיע מא
- יפעל מעהם עלי טריק אלתפצל מן אלריס אלדי יכון פי אלקדס פי כל וקת לאן
- מגיהום ללחג פי אלקדס ואלדי קאם פי הדא אלאמר פהם אלגמאעה
- אלמתעצבין ליוסף יצהרו אלתעצב לראיס אלעראק לאנהם קד קררו
- מעה אנה אדא תם לה אן יחצל בידה תוקיע מן אלח במא יתבת לה
- בה ריאס<ה> אענהם עלי מא ירידוה מן דכר יוסף ואצחאבה
- ולמולאנא צלואת אללה עליה ועלי אבאיה אלטאהרין ע/א/לי אלראי
- פי אגאבה אלעביד אלי מלתמסהם { } פי מנע האול<י> אלקום אלדי
- יוחאולו תשעת אחו/א/ל אלעבד פימא תצדקת עליה בה לאנה
- מתי כאן לה שריך פי אלנעמה צארת נקמה וקד תצדקת אלח אלט
- בסגלאת כתיר עלי ריסא כתיר עלי גאבר אלדהור אלדואוין
- תשהד בדלך ולם תגעל לאחד מעהם פימא אנע/מ/ת עליהם
- בה שריך לאן מוצוע סגל אלסלטאן א אל נ ליחס[ן ל]ה
- ומיאי ושל<ו>ם
الترجمة
S. D. Goitein, "Congregation versus Community: An Unknown Chapter in the Communal History of Jewish Palestine," Jewish Quarterly Review 44, no. 4 (Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press, 1954), 291-304.Recto
-
And as far as the argument in favor of the two synagogues and the two authorities is concerned, (it has already been refuted by) Ibn
-
Sijilmasi, for when two authorities are permissible, there would be permissible
-
three and even more, and this would lead to endless anarchy,
-
to the robbing of land and goods, to the rape of women and the end of rights.
-
The benefaction bestowed (on me) then would be no benefaction at all, and it would be impossible to get even from the simplest
-
man what was due from him. It is the law of our religion that there should be no authority above
-
the authority of Jerusalem, for the Holy City is the place towards which all (Jews) turn in prayer, and God, may He be exalted, has ordained
-
that the commands of the Head who will be in Jerusalem shall be obeyed and his leadership
-
followed, and that he who disobeys him, disobeys God. This is expressly stated
-
in their Torah. And just as the body cannot exist with two heads, so there is
-
no learning in a town with two rabbis. These synagogues of the Iraqis are attributed
-
to them, because they have the custom of keeping a second day after
-
they keep with us a holiday. This was permitted to them by the Heads of Jerusalem
-
as a special favor so that they could pray there on the day of their holiday, which is on the day
-
following our holiday, which they keep together with us, but nothing
-
else. The proof of the truth of what your servants have said is that in Palestine
-
there are various places, in which there are synagogues of Iraqis, but these are solely
-
for prayer, and they have not in them a Judge or any other official. All they are allowed
-
to do is granted to them as a favor on the side of the Head who is in Jerusalem all the time, for they
-
come to Jerusalem for the pilgrimage. This affair is a machination
-
of the partisans of Joseph, who agitate for the leaders of Iraq. For they have connived
-
with him, that if he should succeed in getting your signature, approving him
-
a headship, this would strengthen them in what they intended to do for Joseph and his like.
-
However, our Lord — may God pray upon him and upon his pure (i. e. defunct) fathers — in his farsightedness will
-
grant the request of his servants to repudiate those people
-
who try to split up what is bestowed upon your servant; for,
-
when he will get a partner in this benefaction, it will become a vexation. The pure excellencies (i. e. the defunct notables) have made grants
-
in many letters to many Heads in the course of time — the archives
-
testify to this — but they have never given to anyone of them a partner, in what they bestowed
-
upon them, for the letter of the Government — may God bestow glory upon its victories — is laid down ...
-
A(nd the well-being of your) H(ighness) m(ay increase), n(ot) d(ecrease); and Peace!
ENA 4020.65 2
