منحة في ثيقة شرعيّة: T-S 12.784
ثيقة شرعيّة T-S 12.784- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, "Bankers Accounts from the Eleventh Century A.D.,"Journal of the Economic and Social History of the Orient 9, no. 1 (n.p.: Brill, 1966), 28–66.
- Relation to document
- Digital Translation
- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 4.
- Location in source
- #811
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Location in source
- Relation to document
- الطبعة
Editor: Gil, Moshe
Translator: Goitein, S. D. (in English)
T-S 12.784 1r
recto
-
נסחי למהוי לזכו ולראיה ודלך [ ]
-
גאלטין ולא סאהיין ולא עלה בנא ולא מרץ ולא גיר דלך מן אלאעראץ אלמ[פסדאת אלא בלב]
-
שלם ובנפש חפצה נחן מקרין ענדכם באן קד אסתכרנא אללה תעאלי דכרה ועקדנא ביננא
-
שרכה אכרגת אנא יחיי הכהן מן מאלי כמס מאיה דינאר דהבא עינא גיאדא ואזנה בצנגה
-
מצר ובנקדהא ואכרג מר ששון [ ]ן אלמכני אבו אלסרור מן מאלה תמניה וכמסין דינארא
-
דהבא עינא גיאדא צאר אלגמלה כמסה מאיה ותמניה וכמסין //דינאר// עינא גיאדא על מנת אן תכון הדה
-
אלגמלה בידי אנא יחיי הכהן דגן נעמל פיהא ונתעייש פי אלצוף על מנת אן מר ששון דנן שריכי
-
גאלס ענדי פי אלדכאן בין ידיי יון ויכון וינהץ פי גמיע שגלנא ויטאלב מן לנא ענדה שי ויעאמל
-
למן נאדן לה במעאמלתה ויחאסב לי אלמעאמלין ולא יכתב רקעה למעאמל ולא לגיר מעאמל
-
ולא יעארצני פי מעאמלה זיד דון עמו על מנת אן אכון אנא יחיי הכהן דנן נאמן כשני עדים
-
כשרים ליס לששון שריכי דנן עלי שבועה ולא אפילו חרם סתם ולא אפילו על ידי גלגול ומאי
-
שמרחמים מן השמים מן פאידה ינכון למר ששון דנן שריכי מן דלך אלסדס ואלתמן בעד אקאמה רוס
-
אמואלנא אלדי הו כמס מאיה דינאר ותמניה וכמסין דינאר ולי אנא יחיי הכהן דנן מן אלפאידה
-
תלתיהא וקיראטהא ומן אכתאר מנא אלפרקה כאן לה אן יצבר ולא יאכד אלדי לה וואליון שהר ואחד ולא
-
יאכד שי מן אלפאידה //ממא לדאך אלעקד// בוגה מן אלוגוה וחס ושלום אן כאן תם נקץ מן ראס אלמאל כאנת איצא מתל אלפאידה
-
עליי אנא יחיי הכהן מן דלך תלתיהא וקיראטהא ואלסדס ואלתמן מן דלך עלי מר ששון שריכי דנן וקבל
-
עלי נפסה מר ששון גמיע הדה אלשרוט מראש ועד סוף בעד אן אוקרי עליה ועלם גמיע מקתצאה
-
וכדלך איצא געל מר ששון מר ורב עולה הלוי בין יוסף נע נאמן כשני עדים כשרים ליס לה עליה פי
-
גמיע מא יתולאה להמא ויפעלה לכאצת מר ששון דנן שבועה עלי גמיע צנופהא ואפילו חום סתם ולא
-
אפילו על ידי גלגול וכדלך איצא קבלא עלי אנפסהמא גמיעא אן יחרצא ויגתהדא פי מא יעוד בה צלאח
-
מעישתהם ולא יכפי בעצהמא מן בעץ שי ואן יעתמרו אמונת שמים ומא יתיבהמא אללה תעאלי דכרה עלי
-
דלך וקבלא עלי אנפסהמא גמיעא אחריות גמיע דלך //עליהמא ועלי וראתהמא בעדהמא// דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטארי
-
אלא כחומר וכחוזק כל שטארי דבידינא דעבידין בתקנתא דרבנן ונהגין בעלמא מיומא דגן ולעלם
-
ובביטול כל מודעין ותנאיין סוימא תקדם דכרה בכל לשאני דאמור רבנן דמבטלין בהון מודעין ותנאיין
-
וקנינא מן כל חד מנהון לחבריה על כל מאי דכתיב ומפרש לעילא במאנא דכשר למקניא ביה שריר וקיים
-
וכתבנא ונוחתמנאוו תרי נסחי ויהבנא לכל חד מנהון נסחא חדא דתאלי: דינאר: אלי: ה [עליה]מא לדאך אלשהר; עליהמא ועלי וראתהמא
-
בערהמא : וחתמנא: כולהון קימין ודין קיומהון דחוק עי א א : א א א ה ב כולהון קימין ודין קיומהון אברהם בין יצחק נע
-
שלמה בר יוסף ננ שעדאן בר יוסף ננ יקותיאל בר משה ננ
Recto
We asked God for guidance and contracted a partnership between us. I, Yaḥyā ha-Kohen, produced from my property five hundred gold dinars, of excellent quality, of full weight according to Egyptian standard, cash money, and Mr. Sāsōn ... Abu ʾl-Surūr produced from his property fifty eight gold dinars of excellent quality, the total being five hundred and fifty eight gold pieces of excellent quality. This was done on condition that the money should be in my hands, I, the said Yaḥyā ha-Kohen, and that we should work with it and find our livelihood in banking, on condition that the said Mr. Sāsōn, my partner, will sit with me in the store under my supervision, will weigh and (do) any other part of our work, will go to court with those who owe us something, will deal with those with whom I shall allow him to deal, will make the accounts with the customers for me, but will not write promissory notes for anyone, be he a customer or not, nor object to my dealings with one customer in preference to another. Furthermore, on condition that I, Yaḥyā ha-Kohen, shall be considered as trustworthy as two witnesses admitted in court, my partner, the said Sāsōn having no right to demand from me an oath, and not even a ban in general terms or an oath by transfer.
Of whatever profit obtained by the grace of Heaven, the said Sāsōn, my partner, will receive one sixth and one eighth after the restitution of the capitals, which amount to five hundred and fifty eight dinars, and I, the said Yaḥyā ha-Kohen will receive two thirds and one twenty fourth part.
Whichever one of us chooses to withdraw from the partnership must wait and not take out his share for one month, during which he will receive nothing from the profits under any circumstances.
If—God forbid—some of the capital should be lost, there will be the same distribution as with the profit. I, Yaḥyā ha-Kohen, shall bear two thirds and one twenty fourth of the loss and the said Mr. Sāsōn, my partner, one sixth and one eighth.
Mr. Sāsōn accepted all these conditions from beginning to end, after they had been read out to him and after he had taken notice of all their implications. Moreover, Mr. Sāsōn will regard the honored Mr. ʿUllā ha-Levi, son of Joseph (may he rest in Paradise) as trustworthy as two witnesses admitted in court with respect to all actions he will take on behalf of them both, and he has no right to demand from him an oath etc.
Furthermore, the two have undertaken to exert themselves and to work hard for the success of their business. Neither one will conceal anything from his partner. They promise to apply faithfulness before Heaven and to act in a way which will earn them God's reward.
Finally, the two have accepted responsibility for all the foregoing for themselves and for their heirs after their death.
(There follow five lines of legal phrases, describing the document as a valid instrument made in compliance with the prescripts of the sages of the Talmud and in accordance with general usage. One of the four signatories was Jekuthiel, representative of the merchants in Old Cairo).