ثيقة شرعيّة: T-S 20.32

ثيقة شرعيّة T-S 20.32

الوصف

Recto: Legal document written by ʿEli b. ʿAmram. Dated: Thursday, 20 Av 1368 Seleucid, which is 1057 CE. A release for Bahiyya, wife of Mevorakh b. Efrayim, of a debt paid by her husband. Signed by Yeshuʿa b. Avraham ha-Levi, ʿEli b. Ḥayyim/Yaʿīsh ha-Kohen and Yefet b. Ṭoviyya ha-Levi. (Information in part from E. Bareket, Shafrir Misrayim, p. 271) For recto, see separate entry.

T-S 20.32 1r

1r

النصوص المفرّغة

S. D. Goitein, unpublished editions.
  1. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]מבורך בר [. . . . . . . . . . .
  2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]מו. .ו. .[. . . . . . . . . . .
  3. . . . . . . . . . . . . . . . . . .].ם זהובים . .[. . . . . . . . . .
  4. . . . . . . . . . . . . . . . . . .] לגוי בלן הזהו[בים . . . . . . . .
  5. . . . . . . . . . . . . . . . . .] הגוי לעמרם ראה עמרם [. . . .
  6. . . . . . . . . . . אשה [. . . .] בדיני ישראל כי חמל עליהם [. .
  7. שהיא אשת איש . . . . כולה .רה ועברו מושבות בינהם בבית
  8. . .] דין ואמר ב[. . .]. להם כי הראוי לכם שתעשו פשרה ביניכם
  9. בדיני [. . . . . . .] תלכו לדיני הגוים . . . . כי השטר שביד
  10. עמרם בדיני גוים שטר מוחזק וחס בית דין והזקנים על האשה
  11. ונכנסו הזקנים ביניהם ונשאו ונתנו בדבר אחר שראו כי
  12. הנשאר בשטר עליהם שנים וארבעים זהובים צריכים
  13. לתתם לעמרם היום ראה עמרם לעשות עמם חסד ולקחת מהם
  14. שלשים זהובים והשאר קיוה כי הוא ישל הגוי לתת אותם לו מתנה
  15. ורצה עמרם בכן בקנין וג[[ו]]זרו הזקנים על בעל האשה מבורך
  16. והכריחו עליו ליתן מהשלשים הזהובים חציה כדי שלא
  17. תהיה אשתו מגוררת בדיני הגוים ולא אבה לתת החצי והזהירוהו
  18. בדברים רכים וטובים עד ששקל לעמרם מהשלשים הזהובים
  19. אחד עשר זהוב שקולים טובים וה. . . . . . . . שטר על
  20. יעקב בן יעיש הכהן אחי בהיה אשת מבורך בר אפרים ורצו
  21. כולם בזו הפשרה וכששקל מבורך בעל בהיה האחד עשר
  22. הזהובים לעמרם ביקש לכתוב לאשתו שטר פיצוי מוחזק
  23. על עמרם ולקח השטר שבידו שלגוים וכי זה שביקש אמת
  24. וציוה בית דין וכתב שטר פיצוי לבהיה וזה הוא מפורש כי בא
  25. עמרם בר יפת לבית דין והזקנים החותמים עדותם בשטר הזה ואמר
  26. היו עלי עדים וקנו ממני בכל לשון שלזכות וכתבו וחתמו עלי
  27. עדותכם ואני לא אנוס ולא מוכרח ולא מפותה אלא בנפש חפיצה
  28. ובריתי ופציתי ונקיתי לבהיה בת יעיש . . . . . . . אפרים מ. . .
  29. שהיה בידי עליה בדיני הגוים ושלמתיו לבעלה מבורך ולא נשתיר לי
  30. עליה שום תביעה בעולם לא בדיני ישראל ולא בדיני עממים וביטלתי
  31. כל מודעין שמסרתי ושאני עתיד למסור מהיום ולעולם ומחלתי לה מחילה
  32. גמורה מחילת עלמין . . .א גם לא נשאר לי עליה לא חרם ולא שבועה ולא
  33. אלה לא בהיסת ולא באוריתא וקנינו מיד עמרם בר יפת קנין גמור חמור
  34. בכלי הכשר כדי לקנות בו ומוחזק ומקוים ומתורץ יהיה שטר אביזריה
  35. כחומר וכחוזק כל שטרי פיצוים שהתקינו רבנן ונהגין בעלמא ונכתב ביו[ם
  36. חמישי בשבת בחדש אב בעשרים יום בו בפסטאט מצרים דעל נהר נילוס מותבה שנ[ת
  37. אלף ושלש מאות ששים ושמונה שנים לשטרות ונתננו(!) שטר זה ביד בהיה לזכות בהיה תליי
  38. ישועה הלוי בר אברהם ננ יפת בן טוביה הלוי ננ עלי הכהן בר יעיש ננ
  39. . . בר עזריה ננ גנתאל(!) בר עמרם חסין בר האי הכהן
  40. אתקיים שטרא דנן קמנא בי דינא עלי החבר ביר עמרם נתנאל בר עמרם יפת בר
  41. טוביה הלוי נ. . . . . . . שהדי ואחויאו דחתמות ידיהון . . . . ימנוהי כדחזי עלי
  42. החבר [. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]. .אל. בר עמרם נע

الترجمة

Oded Zinger, "Jewish Women in Muslim Legal Venues," in Language, Gender and Law in the Judaeo-Islamic Milieu (Leiden ; Boston: Brill, 2020), 38-87.

Recto

  1. (1–6) ...] Mevorakh b. [Ephraim...] this Jacob and [...] dinars and [...] to the Muslim with these din[ars ...] Muslim to ʿAmram. ʿAmram saw fit [to sue?] this Jacob [and Bahiyya] the wife of [Mevora]kh in Jewish courts for he took pity on her honour 

  2.  
  3.  
  4.  
  5.  
  6.  

  7. for she is a married woman. Everyone gathered in court and several court sessions were held. 

  8. The judge (bet din) told them: "It is best that you reach a compromise between you 

  9. in [Jewish] courts rather than go to Muslim courts, for the Muslim deed in 

  10.  ʿAmram's possession is a verified deed." The judge and the elders sought to spare the woman, 

  11.  so the elders intervened and negotiated the matter. After they (i.e. the elders) determined that 

  12.  from (the sum) incumbent upon them (i.e. the couple) in the deed they owe forty-two dinars which they need

  13.   to give ʿAmram today, ʿAmram saw fit, as an act of benevolence to them, to take from them 

  14.  thirty dinars. As for the rest, he planned to ask the Muslim to give it to him as a gift. 

  15.  ʿAmram consented to this with a symbolic purchase. The elders ruled and implored the husband of the wife, Mevorakh, 

  16.  to give half of the thirty dinars so that 

  17.  his wife would not be dragged to Muslim courts. He was unwilling to give the half. They cautioned him

  18.   with soft and beneficial words until he gave ʿAmram

  19.   eleven good and weighted dinars from the thirty dinars. [The rest was written as] a deed (of debt) 

  20.  against Jacob b. Yaʿīsh ha-Kohen, the brother of Bahiyya, the wife of Mevorakh b. Ephraim. All consented

  21.   to this compromise. When Mevorakh, Bahiyya's husband, gave ʿAmram the eleven 

  22.  dinars, he asked that a verified deed of quittance be written for his wife 

  23.  from ʿAmram and to take the Muslim deed in his (i.e. ʿAmram's) hand. Since what he asked was good, 

  24.  the judge ordered and wrote a deed of quittance for Bahiyya. This is its text: 

  25.  ʿAmram b. Yefet came to the judge and elders undersigned in this deed and said: 

  26.  “Be my witnesses and make the symbolic purchase in every language of right, write and sign for me 

  27.  your testimony. I am neither forced, compelled, nor deceived, but with a willing spirit. 

  28.  I free, release, and clear Bahiyya bt.  Yaʿīsh [wife of] Mevorakh b. Ephraim from the deed 

  29.  I had against her in Muslim courts and I gave it to her husband, Mevorakh. No claim remains for me 

  30.  against her either in Jewish or gentile courts. I cancel 

  31.  any notification I may have given or will give from today to eternity. I absolve her completely and 

  32.  eternally in this (world) and the next. Neither a ban, an oath, 

  33.  a curse, a shifted (oath), nor a Torah (oath) remains for me against her. We made the symbolic purchase from ʿAmram b. Yefet, a complete and rigorous purchase 

  34.  with a fitting instrument, a verified, validated, (and) without faults. Let this deed of release have

  35.   the weight and veracity of all the release deeds instituted by our rabbis and used in the world. Written on 

  36.  Thursday, 20 of Av in Fustat-Mitzrayim situated upon the River Nile (in the) year 

  37.  1368 AG (= 24 July 1057 CE). We gave this deed to Bahiyya as a right. "Bahiyya" is written (above the line).

  38. (Signed:) Yeshuʿa ha-Levi b. Abraham, m(ay he rest in) p(eace). Yefet b. Ṭoviyya ha-Levi, m(ay he rest in) p(eace). ʿEli ha-Kohen b. Yaʿīsh, m(ay he rest in) p(eace).

  39. Yosef b. ʿAzarya, m(ay he rest in) p(eace). Netanʾel b. ʿAmram. Ḥasan b. [...] ha-Kohen.

  40. This deed was validated before us in our court, ʿEli he-Ḥaver b. ʿAmram, Nethanel b. ʿAmram, Yefet b.

  41. Ṭoviyya ha-Levi, m(ay he rest in) p(eace). [When] two witnesses [came] and showed that these are their signatures, we validated it (i.e., the deed) as is fitting. (Signed:) ʿEli the eminent

  42. ha-ḥaver [b. ʿA]mram. Ye[fe]t ha-[Levi b. Ṭoviyya?]. Ne[tan]ʾel b. ʿAmram, m(ay he rest in) p(eace). 

 

T-S 20.32 1v

1v
بيان أذونات الصورة
  • T-S 20.32: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.