رسالة: T-S 16.291
رسالة T-S 16.291العلامات
الوصف
Recto: Letter by Meʾir Ibn al-Hamadāni to Moshe Maimonides. In Hebrew and Judaeo-Arabic. Dating: 1168–1204 CE, based on the period of Maimonides' activity in Egypt. In which Meʾir asks him to accept his son as his assistant for the study of medicine. He stresses that he dared to apply to him only because he had heard that Maimonides' nephew, who had worked under him thus far, now practiced elsewhere. He promises to pay Maimonides a higher honorarium than the former apprentice. (Information from Mediterranean Society, II, p. 248.)
Edition: Goitein, S. D.
Translation: Kraemer, J. (in English)
T-S 16.291 1r
النصوص المفرّغة
S. D. Goitein, unpublished editions.- צעיר עבדי אדוני
- מאיר בן אלחמדאני
- וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום
- שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום
- אשמעה מה ידבר האל ייי כי ידבר שלום
- ישא ייי פניו אליך וישם לך שלום
- עתרת השלומות הערוכות בארבע נהרי גן עדן משוכות
- ובימין צדק צור תמוכות וכללי מללי הברכות הכתובים
- בתורה ובמשנה ובהלכות יהיו כולם מנת וחלק ועטרה
- וכתר עוז ותפארה לראש הדרת יקרת צפירת תפארת
- מרינו ורבינו ועטרת ראשינו משה השר הטפסר המלא
- לא נחסר כאור ארבע עשר הדיין המצוין בכל ענין
- ישמרו אלהינו ויעזרו קדושינו ויגביה מזלו וירים מזלו
- מעלה מעלה וימלא כל משאלות לבו לטובה ויחיה חמודו
- יראיהו שמחתו וחופתו ישיבו על כסאו בחייו [וימ]לא בו
- מקום אבותיו הקדושים יקים עליו קר דכ תחת אבות
- יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ אנס אלממלוך יקבל
- אלארץ בין ידי מגלס אלמולא אלרייס אלאגל אלעאלם אלעאמל
- אלשיך אלסדיד לא זאל כוכב סעדה סעיד ומגד מגדה אבדא
- גדיד וופאק תופיקה עלי ופק אראדתה פי מזיד וברכאתה
- פי חרכאתה כמא ישתהי ויריד ובלגה אמתאל הדא אלעיד
- אלסעיד מועד חג המצות המ בר הו יזכיהו שנים נעימים
- לחזות בנועם ייי ולבקר בהיכלו ויזכה לאכול מן הפסחים ומן
- הזבחים שיגיע דמם על קיר מזבח ייי לרצון בגיל ועלצון
- הוא וחמודו וכל הנלוים אליו אנס וינהי כתרה שוקה לנצר
- סעיד טלעתה ואלתלחף למנאסמתה ואלתאסף למא יפות
- מן אלתקאט פואידה ופראידה ואלתשרף בתקביל בסאט
- מגלסה ואלאסתצא בגואהרה ואלתאנס באנסה מא יקצר
- ען וצפה לסאן וען מסטירה בנאן לא זאל פי כיר ואמאן
- מא אבקא אלזמאן וכפאה צרוף אלאחדתאן ואלמולא יעלם
- ופקה אללה תע אן אלנפוס אלבשריה באלטבע תשתאק אלי
- אלסמו ואלעלו ואלארתקא ותקצד אנהא לו חצלת ווצלת
- אלי גאיה דארי אלמגאז ואלבקא פהי תתמנא דלך אן צפת
- להא אלמסאלך וסלמת מן אלעואיק ואלמהאלך פהי תפעל
- גהדהא ורבהא יופק קצדהא וילהמהא רשדהא ולמא
- כאן פי הדה אלמדה כטר לולד אלממלוך אבי אלמנצור
- כאטר ואשתהא אלאתצאל בגנאב אלמולא ליתשרף
- בקרבה ויכון מן בעץ ממאליכה לאנה בלגה אן אלשיך
- אלתלמיד אלזכי ולד אכי אלמולא יש צו אשתגל בגהה
- אכרי גיר הדה אלגחה פלולא דלך מא כאן יגסר אן
- ידכר שי מן דלך ומי ילבש לבוש גאה ומי ידרך ארחו
- פאן רצי אלמולא בה ואגאב סואלה ואכד בידה פינעם
- בתשריפה ברקעה מן מגלסה ליחצר בין ידיה ויתקרר
- מא ינפעל בעזרת שדי וימתתל מא יאמרה בה ומהמא
- כאן] תקרר מע אלשיך אלזכי פהו יזידה עליה פהו קצדה
الترجمة
J. Kraemer, "Six Unpublished Maimonides Letters from the Cairo Geniza," in Maimonidean Studies (New York: Yeshiva University Press, 1992), 2:61-94.- The least of the servants of my lord,
- Meir b. al-Hamadhānī
- “But the lowly shall inherit the land and delight in abundant well-being.” [Psalms 37:11]
- “Mark the blameless, note the upright, for there is a future for the man of integrity.” [Psalms 37:37]
- “Let me hear what God, the Lord, will speak; He will promise well-being [to his people].” [Psalms 85:9]
- “The Lord bestow His favor upon you and grant you peace!” [Num. 6:26]
- May the many salutations, flowing from the four rivers of Paradise, supported by God’s
- victorious right hand, and the abundant blessings written
- in the Torah, the Mishnah, and the Gemara all be a crown of
- majesty upon the head of his eminent dignity, diadem of glory,
- our master and teacher, crown of our heads, Moses, the leading prince,
- perfect as a full moon, the distinguished judge,
- may our God preserve him and may the Holy One succor him,
- raise his fortune and banner on high, fulfill all his needs, give life to his son,
- and permit him to witness his joy and marriage. May (God) place (his son) upon his seat in his lifetime, and have him take the
- place of his sacred ancestors. May he fulfill for him the words of Scripture,
- "Your sons will succeed your ancestors; you will appoint them princes throughout the land.” Amen. Selah. Your servant kisses
- the earth before the majlis of the lord, the most majestic head, man of knowledge and action,
- the competent elder, may the star of his fortune never sink, and may his luck be forever
- resplendent. May his success exceed his wish, and may blessings follow
- his undertakings as he desires. May greetings for this felicitous
- holiday of Passover reach him. May the Holy One, blessed be He, grant him delightful years,
- "to gaze upon the beauty of the Lord, to frequent His temple.” And may he have the privilege of eating the Passover sacrifices
- which shall be accepted by the Lord's altar with rejoicing,
- he and his son and all his associates. Amen Selah. And (your servant) conveys his great
- desire (to gaze upon) the freshness of his (lord’s) happy countenance,
- his yearning for his fragrance, and his sorrow for forfeiting the harvest of his pearls of wisdom, the privilege of kissing the carpet of his
- audience hall, basking in the luminance of his precious gems, and relishing his company-
- what the tongue cannot describe nor the hand set down in writing.
- May he continue to be well and secure as long as time lasts, and (may God) preserve him from vicissitudes. Our lord knows,
- may God the exalted give him success, that human souls naturally seek
- to ascend, and strive to accede
- to the ultimate abodes of transition and eternity. They wish
- this when the paths are pure and the passes secure, and strive
- their utmost. And their Lord succeeds their way and guides them.
- In view of the above, the son of your servant, Abū Manṣūr
- has had the notion to join (our) lord, to enjoy the privilege of
- his proximity and to become one of his assistants. For he found out that al-Shaykh
- al-Talmid al-Zakī, the nephew of (our) lord, may God preserve him, has gone
- elsewhere. If not for this, (Abū Manṣūr) would not dare
- broach this matter. Who can don the garment of the proud and who can follow his ways?
- If the lord desires to have him and responds favorably to his request and accepts him, let him favor him
- with a note from his audience hall, so that (Abū Manṣūr) may present himself to him, in order that
- his responsibilities may be decided, with the help of the Almighty. And he will follow what they order him to do.
- Whatever arrangement there was with al-Shaykh al-Zakī he will surpass, and this is his aim...
T-S 16.291 1v
