رسالة: T-S 16.281
رسالة T-S 16.281العلامات
الوصف
Letter from Safed, Palestine, written by a man from Cairo to his cousin (ibn ʿamm). He had traveled to Safed, mainly, it seems, to settle a family affair. The writer is concerned with the problem of suicide and tries to solve it both by traditional belief and rational proof. (Information from Mediterranean Society, V, p. 245.) He mentions his lack of health among the host of reasons, including poverty and distance from loved ones, for why he would kill himself, were it not for his certain belief in the Truth and for the additional sin that he would incur by becoming a topic of gossip of all the family members. "I send every letter and read every letter with tears in my eyes." Interesting that this is not stated much more strongly than the usual convention for expressing longing. He urges his sister to come visit from Fusṭāṭ. He is contemplating going to Jerusalem. ASE
Edition: Goitein, S. D.
Translation:
T-S 16.281 1r
النصوص المفرّغة
S. D. Goitein, unpublished editions.- . . . . . . . . . . . .]א[.]ת חזקני אלוקת ובקית כאיף מן אלדרכים [. .
- . . . . . . . . . . . . . . .ת פיה וקעדת שרמי(?) פי אלציע נחו שהרין
- . . . . . . . . . . . .]מא [. . . .] בלשתך בשי מן //דלך// ברוך יוי אלהי אלאמר
- . . . . . . . . . . . . .] אנא פי[ה] מעוד באללטם לאכן מא מכן אלעוץ
- . . . . . . .]ן מכ[. . . .] אלינ[א] יוי נתן ויוי לקח יהי שם יוי מבורך
- . . . .] עמי כלאם קאטע אלשהואת וימנע ענך אלתשויש וקאל וקיל
- אלש שמואל יקף מעך אלי אן יסתר אלאמר [. .] ממא מן וכמאלה ותרסל
- תעלמני אן אנקטע חסי מן מצר ולא[. . .] אחד ישוש עליהם
- מן גהתי ויקצא אלאמר עלי שלום ומא ללעבד אלא מולאה ואלאגר
- הו עלי אללה תע ויא אבן עמי כם גלבת פי אכתי ואקול להא קומי
- תעאלי זורי ואן ארדתי תרדי מצר רדיתכי יא אבן עמי וקד תע[בת
- עליא פי ספרי מא סכא(?) מא גרא עליא ערום יצאת מב[טן אמי
- וערום אשוב שמ יוי וג ולא אזיד אכתר מן הדא יא אבן //עמי// תע[. . . .
- פרקתי מנכם וגרבתי ופרקתי מן אהלי ואקארבי היינא .[. . .
- אן ארסלה מא אכתבה אלא בדמועי וכל כתאב אן יצל אליא מא
- אקראה אלא בדמועי היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה ל[. .
- כי לא לאדם דרכו תם יא אבן עמי קלת מן צעף אליקין מא א[. . . .
- צחבתי אולא אן אלמכ יעלם אן אליקין הו אלחק בעד תצור [. . .
- פי אלנפס וארתפע ענה כל אלשכוך יא באלמקבול באלנביא יא
- באלברהאן והו אלאמונה אלחקיקיה אלדי קיל ענהא וצדיק באמונ[תו
- יחיה והו אלתאבת בעד אלמות לאן לו כאן ענדי שך פי אליקין
- פעלת ברוחי אנא ואן קלת לי ולם ומא פעלת מעי כדלך אקולך
- אלחק מן חיתה ואלחק טאהר אדא כנת אנא בנפסי פעלת מע
- נפסי ואנתו ואהלי עא[ת]בין עליא פלו //כאן// מעך איש כאן יכלצני
- מע זיד ועמר וכאלד ונאס לא אטיק אשכי עדרי ולא ארדהם
- לא בידי ולא בקלמי אנפאר לא עדר להם ולא ירדהם אלא אללה
- פמא יכפאני אלכלאם פי גאנבי מן גהה נפסי ואלא מן גהתך פאכון אנא
- אלסבב פי כלאם אלנאס פי גאנבי פאוסיף על חטאתי פשע ומא יעל[ם
- אלצמאיר אלא אללה אנא יעלם אללה אני אנאם נומה ואציר נבהא[ן]
- לם יאכדני נום מן גהת חאלי וקטעתי וגרבתי ווחדתי ודורת
- אולאדי וקלת עאפיתי ולם אסלי נפסי סוא במעונת אללה
- ואקול סוף האדם למות פהדא שרח חאלי ואוקאתי מטתי
- בדמעתי ערשי אמסה פמא אשכי חאלי אלא אלי אללה תע יא אבן
- אעלמני בכבר אלמריצה וכיף עמלהם פי אלנגידות ומן ידורו(?) . ולו [ו]מן
- פצלך אקף עלי ר יצחק אבן ראש יל וסלם עליה מן גהתי וקול לה
- ירסל לי כתאב יעלמני מן קציית ר נתן מן גמיע אמרה(?) ויכון דלך בינך
- ובינה מן כל בד וסבב ולא תתהאון פי דלך תם יא אבן פי אמל אני
- אנזל אלקדס ואנא מתרוי פי דלך וכל כתאב אן תרסל לא תרסל אלא
- לצפד לאני מא אנזל אלקדס חתי אעלם אלמכ בעד אלס עלי אלסכר(?)
- ועלי אלאך אלעזיז וביתה ועלי אלולד אלש הרון וביתה ואולאדה