ثيقة شرعيّة: T-S 16.22 + T-S 10J5.17
ثيقة شرعيّة T-S 16.22 + T-S 10J5.17العلامات
الوصف
Legal document in the hand of Ḥalfon b. Menashshe ha-Levi, dated 1449 (= 1138 CE). A tax-farmer (ḍāmin), Abū l-Surūr Peraḥya b. ʿUlla (known as Abū l-Munā the perfumer b. Ḥasan) grants Abū Isḥāq Avraham b. Yaʿqūb a license to sell and dye silk for 18 dinars per month in the Qaṣr al-Shamʿ quarter of Fustat for the duration of Abū l-Surūr’s tenure in office. Abū l-Surūr promises not to accept any higher offer or to discontinue the lease (paying a fine of 100 dinars if he does so). Abū Isḥāq may subcontract the labour to others if he wishes and Abū l-Surūr agrees to use his influence with the police if any subcontractors evade payment of their dues. Abū l-Surūr reserves for himself the right to employ female brokers (bayyāʿāt, "saleswomen") in the quarter in question. Signed by [...] Kohen, descendant of Yosef Kohen and Natan b. Shemuʾel, and written under the authority of Maṣliaḥ Gaʾon (1127–39 CE). On verso is a witness's attestation in Arabic script dated 5 Jumādā II 538 AH. The date is difficult to read due to the extreme compression of the script. The month and year on recto would equate to Jumādā I 532 AH.
Edition: Goitein, S. D.
Translation: Perlman, Yaara; Picard, Joshua; Rustow, Marina (in English)
T-S 16.22 1r
النصوص المفرّغة
S. D. Goitein, unpublished editions.T-S 16.22 recto
- שהדותא דהות באנפא אנן שהדי דחתמות ידנא לתחתא כן הוה חצׄרא אלינא אלשיך אבו אלסרור מרור
- פרחיה היקר בר מרׄורׄ עולה הזקן הנכבד דידיע אלשיך אבו אלמנא אלעטאר בן חסן סׄטׄ ואלשיך אבו [אסחק]
- מרׄורׄ אברהם הזקן בר יעקב וצׄמן מרׄורׄ אברהם דנן מן אלשיך אבו אלסרור דנן מן גמלה אלצׅ[מאן]
- בידה ביע אלחריר בקצר אלשמע במצר דון סואהא מן סאיר אלמואצׄע מן אסתקבאל חדש אדר מן [סנתנא]
- הדה אלתי הי שנת אלפא וארבע ומאה וארבעין ותשעה שנין למנין שטרות ואלי אנקצׄא מדה צׄמאן
- אלשיך אבו אלסרור דנן ומהמא אלצׄמאן בידה במאל מבלגה תמניה עשר דינארא פי כל שהר ודלך
- אלי אנקצׄא מדה צׄמאן אלשיך אבו אלסרור מן אלדיואן בשרוט אסתקרת בינהמא פי דלך אלת[ז]מה
- כל מנהמא עלי נפסה לצאחבה ברצׄא מנה ואכתיארה פאמא מא הו משרוט עלי מ[רׄורׄ אברהם]
- דנן אלצׄאמן אנה לא יביע כארגׄ ען קצר אלשמע וזן דרהם חריר ולא אקל מן דלך ולא אכתר מנה
- ומתי מא תערץׄ אלי ביע שי מן דלך כארגׄ ען קצר אלשמע כאן ללשיך אבו אלסרור אלמצׄמן דנן
- אסתהלאכה ואנה לא יביע חריר לצביאן דכאכין אלשיך אבו אלסרור דנן ולא ללביאעאת אלתי
- יאתי דכרהם ותשכיצהם פי הדא אלשטר והם אם סיף ושריכתהא ואם טאהר ו.[----]
- ובנת כטאב ואם טׄאפר ואמראת אלצאיג ותקיה וכאלת אבו אלפתח ואנה מתי אל[צאמן]
- פסך ען הדא אלצׄמאן וטלב אלאקאלה מנה כאן עליה ללשיך אבו אלסרור דנן מאיה דינארא
- חוב גמור ובמתנה גמורה מעכשו ואמא מא הו משרוט עלי אלשיך אבו אלסרור אלמצׄמן
- דנן אנה לא יקבל עלי אלשיך אבו אסחק דנן זאיד טול מדה צׄמאנה הדא ולא יפסך עליה ואנה
- מתי קבל עליה זאיד או אפסך עליה כאן לאבו אסחק דנן עליה מאיה דינארא חוב גמור
- ובמתנה גמורה מעכשו ואנה לא יחיל עליה חואלה ולא יעתרצׄה פי שרי חריר .[----]
- בׅנׅה ואן לה מטלק שרי אלחריר מן חית ישא וצבגה חית יריד אמא פי ביתה [------]
- ואנה אן אכתאר פתח אלדכאכין פי קצר אלשמע ליביע אלחריר פיהם לא ימנעה דלך ולו פ[תח]
- פיה עשרה דכאכין ואנה לא יעתרץׄ איצׄא לה מן ישתרי מנה חריר פי קצר אלשמע מן [---]
- צביאן אלדכאכין אלכארגׄה ען קצר אלשמע או אלביאעאת אלמדכוראת ..[------]
- עׅל מעהם לנפסה ואנה אי וצול או חואלה או כסארה לחקת אלשיך אבו אסחק דנן כ[א]ן
- [-------]ם \\לה\\ בדלך ואנה נאמן פי מא עסאה ידכר אנה קד כסרה יום ביום כשני עדים
- כשרי[ם -]...ם וליס לה עליה פי שי מן דלך שום שבועה בעולם ולא אפילו על ידי גלגול
- ולא אפילו חרם סתם ואנה ישד מנה מן אלואלי פי צׄמאנה \\הדא\\ חסב מא יגׄב פי מתל דלך וימנ[ע]
- ענה ביות אלפלת ואי בית דכר לה אנה פלת דפע צׄר[ר]ה ענה ואנה מתי אחאל עליה
- חואלה או סבב עליה חואלה או אנפד עליה רקאץ או כתב עליה [אל]רקעה כאן לה עלי[ה עשרה]
- [דנ]אניר חוב גמור ולא יעתרץׄ לה ביאעה מן אלביאעאת כצוץ פי קצר אלש[מע ---]
- וביע אלחריר לכל מן ישתרי מנה פי קצר אלשמע או ידכל קצר אלשמע ישתׅ[רי מנה]
- [בקלי]לׅ או בכתיר צעידי כאן או גיר צעידי ולא לה יעתרצׄהם פי דלך ו [------]
- [אלביא]עאת אלמדכוראת אלמסמאאת לעילא מן חריר קצר אלשמע כאן [-------]
- [--]הם אליה ליס להדא אלצׄאמן אלמדכור מעהם עמל פי דלך ואטלק איצׄא [-------]
- ..ן ללשיך אבו אסחק דנן אלביע פי הדה אלעשרה איאם אלבאקיה ..[------------]
- חדש שבט מן אלסנה אלמדכורה לעילא וקבל לה עלי נפסה איצׄא פי [------------]
- אן ליס לה יפתח עלי אלשיך אבו אסחק דנן דכאן לביע אלחריר לא פ[י-------ולא פי חמאם]
- אלפאר ולא פי אלצפין ולא פי סוק אל[------------------------------]
- מנה מא ע[---------------------------------------------]
- ל[--------------------------------------------------]
الترجمة
Yaara Perlman, Joshua Picard and Marina Rustow, [طبعة وثيقة جينيزا رقمية].T-S 16.22 recto
- Testimony of what transpired before us, we, the witnesses whose signatures are below. It happened thus: there appeared before us the elder Abū l-Surūr, our master and teacher,
- our esteemed Peraḥya son of our master and teacher the honored elder ʿUlla, known as the elder Abū l-Munā al-ʿAṭṭār son of Ḥasan, may his end be good, and the elder Abū [Isḥāq],
- our master and teacher the elder Avraham son of Yaʿaqov. Our master and teacher Avraham guaranteed (ḍamina) from the elder Abū l-Surūr, from the entirety of the ḍ[amān]
- in his hand, the sale of silk in Qaṣr al-Shamʿ in Fustat exclusively, from the beginning of the month of Adar of this [year],
- which is the year 1449 according to the calendar of contracts, until the expiration of the ḍamān period of
- the elder Abū l-Surūr. Whatever amount of the ḍamān he has in his hand, the amount (due) is 18 dinars per month
- until the expiration of the ḍamān period of the elder Abū l-Surūr set by the dīwān, in accordance with the conditions that have been agreed upon between them.
- Each of them undertook his obligation toward his partner willingly and freely. As for what is stipulated upon our master and teacher Avraham
- the tax-farmer (al-ḍāmin), he must not sell even a single dirham’s worth of silk — neither more nor less — outside Qaṣr al-Shamʿ.
- Should he venture to sell any [silk] outside Qaṣr al-Shamʿ, the elder Abū l-Surūr, the muḍmin, will have the right
- to discharge him [of the ḍamān]. (Avraham) must not sell silk to the apprentices (ṣibyān) in the stores of the elder Abū l-Surūr, nor to the female agents (al-bayyāʿāt) who
- will be mentioned and specified in this deed. They include Umm Sayf, her partner Umm Ṭāhir, […,]
- daughter of Khaṭṭāb, Umm Ẓāfir, the goldsmith’s wife, Taqiyya, and the maternal aunt of Abū l-Fatḥ. When the [ḍāmin]
- rescinds this ḍamān and asks to be exempted from it, he will owe the elder Abū l-Surūr 100 dīnārs
- as a debt and a gift from that moment. As for what is stipulated upon the elder Abū l-Surūr the muḍmin,
- he must not receive for the lease of the elder Abū Isḥāq a higher bid (zāʾid) for the entire period of his ḍamān, nor withdraw (the ḍamān) from him.
- Should he do so, he will owe this Abū Isḥāq 100 dinars as a debt
- and gift from that moment. He (Abū Surūr) must not transfer his (Avraham’s) debt (to a third party — annahu lā yuḥīla ʿalayhi ḥawāla), nor raise legal objections against his selling of silk [….].
- ... he has the absolute right to sell silk wherever he desires, and to dye it wherever he wants, be it in his house […].
- If he chose to open shops in Qaṣr al-Shamʿ for the purpose of selling silk in them, he will not deny him that, even if there are
- ten shops there. He will also not raise legal objections regarding him (against) anyone who buys silk from him in Qaṣr al-Shamʿ, namely [..]
- the assistants of the shops outside Qaṣr al -Shamʿ or the aforementioned female agents […]
- with them for himself. Any receipt (wuṣūl), debt transfer (ḥawāla), or loss (khisāra) that should befall the elder Abū Isḥāq, …
- [Abū Isḥāq will give his trust] to him in that. Concerning what (Avraham) should report about his daily losses, (Avraham) is as trustworthy as two valid witnesses.
- […] He has no claim whatsoever against him; no oath (shevuʿa) for all time, even by way of rider oaths (gilgul)
- or even ḥerem setam. He (Avraham) will receive enforcement (yushadd minhu) from the wālī in this ḍamān of his in accordance with what is necessary in such a situation, and he (the wālī) will defend
- him from the evading workshops (buyūt) and protect him from the harm of any workshop (bayt) that was reported to him to have evaded the payment of its obligation. Whenever (Abū al-Surūr) transfers debt to him (aḥāla ʿalayhi ḥawāla),
- causes someone else to transfer debt to him (sababa ʿalayhi ḥawāla), sends police (raqqāṣ) for him, or writes a petition against him/writes him a money order (kataba ʿalayhi al-ruqʿa), he will owe him 10
- dīnārs as a binding debt. He will not impede any female agent from him, specifically in Qaṣr al-Sha[mʿ…],
- and the sale of silk to anyone who buys [from him] in Qaṣr al-Shamʿ or enters Qaṣr al-Shamʿ,
- [(whether) a smal]l or large (amount), be he Upper Egyptian (Ṣaʿīdī) or not, he must not prevent them in this, and […]
- [the female ag]ents mentioned and named above from the silk of Qaṣr al-Shamʿ […]
- their […] to him, this aforementioned tax-farmer (ḍāmin) has no business with them in this. He also released […]
- […] to the elder Abū Isḥāq the sale in these remaining ten days […]
- the month of Shevaṭ of the aforementioned year. He also took it upon himself […]
- that he will not open a shop for buying silk in competition with Abū Isḥāq, neither i[n… nor in Ḥammām]
- al-Faʾr, nor in al-Ṣaffayn nor in the Market of the […]
- from him what […]
- to […]
T-S 16.22 1v
T-S 16.22 verso
- اشهدني ابو السرور بن فرحية بخطه في تاريخه
- خمس جمادى الاخر من سنة تاريخه
T-S 16.22 verso
- Abū l-Surūr b. Peraḥya called me witness in his hand on this date:
- 5 Jumādā II of the same year.
T-S 10J5.17 1r
T-S 10J5.17 recto
- [-----------------------------------------------------]
- ]מנהמא על]י נפסה באלתזאמה לצאחבה גמיע [-----------------------------]
- ]ליס ל]ה רגׄוע ען שי מנה ולא פסך שי מנה ולא אעלאלה ו[-----------------------]
- כל עיקר ואן כל מנהמא קאבל מא הו משרוט עליה פיה ברצׅׄ[א? ----------- בלי]
- אונס כלל ואלקיאם באלאקסאט אלמדכורה ען אלצׄמאן פיה שהר בשה[ר ------------]
- מטה מן אלשיך אבו אלסרור דנן ללשיך אבו אסחק דנן ומן אלשיך אבו אסחק דנ[ן ללשיך אבו אלסרור]
- דנן עלי מא הו משרוח ומנסוב לכל מהנמא מן גמיע דלך קנין גמור חמ[ור בכלי]
- הכשר לקנות בו מעכשיו בביטול כל מודעין ותנאין ומע אלקנין מן אלשיך אבו אסחק [דנן ---]
- חלף בין ידינא בתורת אלהים חיים אנה לא יאדי אלשיך אבו אלסרור דנן ולא יביע צביאן
- דכאכינה חריר ולא כארג ען קצר אלשמע וכאן דלך מן כל מנהמא מן גיר קהר ולא גׄבר
- ולא אכראה ולא סהו ולא גלט ולא עלה בהמא מן מרץׄ ולא גיר דלך מן גמיע מפסדאת
- אלשהאדה ושהדותא דא כתבנא וחתמנא תרי נוסחי אות באות ומלה במלה ויהבנא
- לכל חד מנהון חדא דליהו בידיה על חבריה לזכו ולראיה וכאן דלך יום אלעשרין מן שבט
- מן אלסנה אלמורכה לעילא בפסטאט מצרים דעל נילוס נהרא מותבה רשותיה דאדוננו
- מצלי[ח הכהן] ראש ישיבת גאון יעקב יהי שמו לעולם כירח יכון עול[ם ---]וק[---]
- [----------שריר ו]קיים ודין קיומיה: והכל שריר ובריר וקיים.
- [-- ותלי ביני] שיטי הדא: וקיים נמי ודין קיומיה והכל מוחזק וקיים
- [------------]הן סׄטׄ נין יהוסף כהן צדק זׄצׄל נתן בירׄ שמואל ה[----]
- ....
T-S 10J5.17 recto
- […]
- [from them to] himself, by his obligation towards his partner all […]
- He must not withdraw from any of this, cancel any of it or harm it […].
- nor any claim whatsoever. If each one of them accepts what is stipulated upon him in it [… without]
- coercion at all, and the payment of the aforementioned installments of the ḍamān, month by month […]
- below from the elder Abū l-Surūr to the elder Abū Isḥāq and from the elder Abū Isḥāq […]
- according to what is explained and attributed to each of them regarding all of this, a complete and stringent qinyan
- [with an instrument] fitting for the performance of a qinyan, from that moment, with the annulment of all secret dispositions and conditions, and with the qinyan from the elder Abū Isḥāq […]
- He swore in front of us by to Torah of the living God that he will not harm the elder Abū l-Surūr, and that the assistants
- of his shops will not sell silk outside of Qaṣr al-Shamʿ. This was agreed upon by both of them without force, duress,
- compulsion, inadvertence, error, any sort of disease or any other extenuating factor that would annul
- the testimony. We wrote this testimony and signed two copies, letter by letter and word by word, and we gave [a copy]
- to each of them so that it would be in his hand against his partner, as his right and as proof. This was on the twentieth day of Shevaṭ
- in the year whose date is given above in Fusṭāṭ, Egypt, situated on the Nile River, the domain of our lord
- Maṣlia[ḥ Ha-Kohen], the head of the Yeshiva of the Pride of Jacob, may his name endure forever like the moon […]
- [... Valid] and enduring, and this is its confirmation. Everything is valid, proper and enduring.
- [… Hanging between] the lines: it is established as well, and this is its confirmation. Everything is durable and enduring
- [(Signed) …] may his end be good, the great-grandson of Yehosef Kohen Ṣedeq, may the memory of the righteous be a blessing, Natan son of Shemuʾel […]
- ....
T-S 10J5.17 1v
