منحة في ثيقة شرعيّة: T-S 12.8 + T-S 10J4.9

S. D. Goitein, unpublished editions.

זכרון עדות שהיתה בפנינו אנו העדים החתומים מטה באחד ב[שבת . . . . . . .
יום לירח ניסן שנת ארבעת אלפים ושמ[ונה מא]ות ושלשים שנה [
למנין שאנו רגילין למנות בו במדינת אסכ[נדריה] דעל כיף ימא רבא מותבה באה אלינו
סת אלרום שהיתה שפחת המכונה אבו עמ[ראן אב]ן אכת ח[כים] לאחר ששחרר //אותה// קודם מותה
ואמרה רבותי היו עלי עדים וקנו מני מעכשו בכל לשון שלזכות וכתבו וחתמו ותנו לו
לחפאט בן אברהם אלטבאך להיות בידו לזכות [ולראי]ה שרציתי ברצון נפשי ולא אנוסה
ולא מפותה ולא . . . . כי אם בלב שלם ודעת נכונה . . . . . . . אמ . . . . . .
בחצר שלי . . . . . . . . . . . ימא ואגבן הרשי . . . . . . . ל . . . ן ימ . . . . .
א . . . . . . . . . . . . . . סלימאן אלא . . קר מחמ . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . .יב מרפע . . . . . . . . . . . . . . . . .

T-S 12.8 1r