رسالة: T-S Misc.36.140

رسالة T-S Misc.36.140

العلامات

الوصف

Opening of a letter from the yeshiva, probably fall 1053.

النصوص المفرّغة

Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.

TS LOAN 140, ed. Gil, Palestine, Pt. 2, pp.760-762 (Doc. #411), C.B. 04-07-88 (p)Opening of a letter from the yeshiva, probably fall 1053.

  1. יצא והקרבתיו ונגש אליי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי יי נאם זרע מיעקוב
  2. להוציא כאמריו את יהודה להוריש הריו ארצו להנחיל לבחיריו עבדיו להשכין שעריו
  3. כנואם אומר והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הריי ויירשוה בחיריי ועבדיי ישכנו שם
  4. שוא ישאו נא אחינו משא נפשינו ורוחינו קהילות שבחינו רוב
  5. השלום מעושה במרומיו שלום וממלאכי השלום החונים לנחות שלום ומעיר הצדק
  6. והשלום הזנוחה עתה משלום וממנו הסרים לשאול לה שלום הדורשים לכל עם
  7. שלום אנחנו יתר אחיהם אנוניהם אנוחיהם במרי שיחיהם
  8. לחיבול רוחיהם האכולים בפי בולעים הגזולים בכף דשים ההלומים
  9. לוועתים הזעומים לחורפים הטרופים ליהירים הכבושים ללוחמים המ[סור]ים
  10. לנוגשים הסבוכים לעושקים הפחודים לצוררים הקדודים לרועצים השלולים
  11. לתופשים עדת הרבנים העניים האביונים הקהלה האבלה האמולה
  12. הבהולה הגזולה הגעולה הדלה ההבולה הזלולה הזחולה החבולה הטפולה הילולה
  13. הכבולה הלהוטה הלבוטה המשוכה המרוטה הנקוטה הנמוטה הסחוטה העבוטה
  14. הפקוטה הצבוטה הקבוטה הקמוטה הרפוטה השבוטה השלוטה התרוטה
  15. דרי עיר קודש אלהים חיים אשר ירשוה רעי גוים וישימוה למחראות ולעיים
  16. לפגוש בה ציים את איים מקדשיה לנחול ולטרוף בית קדשיה לשרש ולשרוף
  17. ועינינו ראות וכלות באין לאל ידנו ויכולות כל היום כלמתנו נגדינו ובושת פנינו כסתנו
  18. בער[ות]נו נשכבה בבשתינו לקול מחרף ומגדף מפני אויב מתנקם והודף ולקול
  19. שאון המוני אדום את קול מכזב חמש לא ידום וברוך אלהינו המרומם
  20. על כל מדותיו כי באמת כמעט מחוב גבה ולמטה מעון חשך ולא כחטאנו עשה
  21. ולא כעונותינו גמל כי צדיק הוא בכל דרכיו וישרים המה מ[ה]לכיו כי משמרתו לא
  22. שמרנו ואת משפטיו סילפנו ואת כבודו הימרנו ולרע טוב אמרנו ולטוב רב התמרנו
  23. ובדבריו בזינו ובמלאכיו הילעבנו ובנביאיו תעתענו עד עלות חמתו בנו ויט ידהו
  24. בשצף קצף ויכנו ובגיום למשל שמנו ובלאומים למנוד ראש נתננו עד אשר בגוים
  25. נבלענו וככלי אין חפץ בו נחשבנו עד ישקיף וירא וממרום רוח לעורה כאומר לקיים
  26. עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב כי טוב לחסות
  27. ביי וטוב לייחל לתשועת יי כי למעוז ביום צרה טוב כאומר מתקיים טוב יי
  28. למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו ומגמת מכתבנו הלזה לכם כבודכם
  29. אחינו נדיבי עמנו שועי עדתינו אצילי סגולתינו אבירי קהילתינו לדרוש שלומכם
  30. ושלותכם ושקטכם ושלאננכם: וחסד אל הנטוי אליכם: וחנו השפוך עליכם אשר המ[ה]
  31. תמיד ישנים את חדשים לבקרים מתחדשים גם להודיעכ[ם]
  32. כי עם רוב צרותינו האופפים וגודל מצוקותינו המיתוספים איננו חדלים לש[אול]
  33. בשלומכם ולדרוש תמיד בעדכם ולבקש עליכם רחמים מלפני בעל הרחמ[ים]
  34. יהי שמו מבורך לעדי עד וזכרהו מפואר לנצח נצחים כי זאת חובנ[ו לפני]
  35. אדירנו ואבירנו [וכ]ל עם אלהינו הפ[זו]רים בגוים המפוזרים באיים להתנפל ש[ערי]
  36. קדשו בחינונים ל[ה]שתטח על שע[רי]ם ולרצות אבנים ובמקום מעמד שכינ[ת יי]
  37. עזרת אבותינו לשפ[וך] תחן ולבקש [ ] עליכם גדולינו ועל יתר כל ע[ם אלהינו]

....

الترجمة