رسالة: T-S Misc.36.140
رسالة T-S Misc.36.140What's in the PGP
- 1 Transcription
الوصف
Opening of a letter from the yeshiva, probably fall 1053.
العلامات
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
TS LOAN 140, ed. Gil, Palestine, Pt. 2, pp.760-762 (Doc. #411), C.B. 04-07-88 (p)Opening of a letter from the yeshiva, probably fall 1053.
- יצא והקרבתיו ונגש אליי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי יי נאם זרע מיעקוב
- להוציא כאמריו את יהודה להוריש הריו ארצו להנחיל לבחיריו עבדיו להשכין שעריו
- כנואם אומר והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הריי ויירשוה בחיריי ועבדיי ישכנו שם
- שוא ישאו נא אחינו משא נפשינו ורוחינו קהילות שבחינו רוב
- השלום מעושה במרומיו שלום וממלאכי השלום החונים לנחות שלום ומעיר הצדק
- והשלום הזנוחה עתה משלום וממנו הסרים לשאול לה שלום הדורשים לכל עם
- שלום אנחנו יתר אחיהם אנוניהם אנוחיהם במרי שיחיהם
- לחיבול רוחיהם האכולים בפי בולעים הגזולים בכף דשים ההלומים
- לוועתים הזעומים לחורפים הטרופים ליהירים הכבושים ללוחמים המ[סור]ים
- לנוגשים הסבוכים לעושקים הפחודים לצוררים הקדודים לרועצים השלולים
- לתופשים עדת הרבנים העניים האביונים הקהלה האבלה האמולה
- הבהולה הגזולה הגעולה הדלה ההבולה הזלולה הזחולה החבולה הטפולה הילולה
- הכבולה הלהוטה הלבוטה המשוכה המרוטה הנקוטה הנמוטה הסחוטה העבוטה
- הפקוטה הצבוטה הקבוטה הקמוטה הרפוטה השבוטה השלוטה התרוטה
- דרי עיר קודש אלהים חיים אשר ירשוה רעי גוים וישימוה למחראות ולעיים
- לפגוש בה ציים את איים מקדשיה לנחול ולטרוף בית קדשיה לשרש ולשרוף
- ועינינו ראות וכלות באין לאל ידנו ויכולות כל היום כלמתנו נגדינו ובושת פנינו כסתנו
- בער[ות]נו נשכבה בבשתינו לקול מחרף ומגדף מפני אויב מתנקם והודף ולקול
- שאון המוני אדום את קול מכזב חמש לא ידום וברוך אלהינו המרומם
- על כל מדותיו כי באמת כמעט מחוב גבה ולמטה מעון חשך ולא כחטאנו עשה
- ולא כעונותינו גמל כי צדיק הוא בכל דרכיו וישרים המה מ[ה]לכיו כי משמרתו לא
- שמרנו ואת משפטיו סילפנו ואת כבודו הימרנו ולרע טוב אמרנו ולטוב רב התמרנו
- ובדבריו בזינו ובמלאכיו הילעבנו ובנביאיו תעתענו עד עלות חמתו בנו ויט ידהו
- בשצף קצף ויכנו ובגיום למשל שמנו ובלאומים למנוד ראש נתננו עד אשר בגוים
- נבלענו וככלי אין חפץ בו נחשבנו עד ישקיף וירא וממרום רוח לעורה כאומר לקיים
- עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב כי טוב לחסות
- ביי וטוב לייחל לתשועת יי כי למעוז ביום צרה טוב כאומר מתקיים טוב יי
- למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו ומגמת מכתבנו הלזה לכם כבודכם
- אחינו נדיבי עמנו שועי עדתינו אצילי סגולתינו אבירי קהילתינו לדרוש שלומכם
- ושלותכם ושקטכם ושלאננכם: וחסד אל הנטוי אליכם: וחנו השפוך עליכם אשר המ[ה]
- תמיד ישנים את חדשים לבקרים מתחדשים גם להודיעכ[ם]
- כי עם רוב צרותינו האופפים וגודל מצוקותינו המיתוספים איננו חדלים לש[אול]
- בשלומכם ולדרוש תמיד בעדכם ולבקש עליכם רחמים מלפני בעל הרחמ[ים]
- יהי שמו מבורך לעדי עד וזכרהו מפואר לנצח נצחים כי זאת חובנ[ו לפני]
- אדירנו ואבירנו [וכ]ל עם אלהינו הפ[זו]רים בגוים המפוזרים באיים להתנפל ש[ערי]
- קדשו בחינונים ל[ה]שתטח על שע[רי]ם ולרצות אבנים ובמקום מעמד שכינ[ת יי]
- עזרת אבותינו לשפ[וך] תחן ולבקש [ ] עליכם גדולינו ועל יתר כל ע[ם אלהינו]
....