منحة في رسالة: T-S 13J9.2
رسالة T-S 13J9.2- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, unpublished index cards (1950–85), #10252. Princeton Geniza Lab, Princeton University.
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- doc. 67
- Relation to document
- Digital Edition
- الاقتباس المرجعي
- Marina Rustow's digital translation, available online through the Princeton Geniza Project at https://geniza.princeton.edu/documents/1234/.
- Relation to document
- Digital Translation
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
Translator: Rustow, Marina
T-S 13J9.2 2r
°
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- אל אהובנו וחברנו ונכבדנו ויקרינו כגק מ ורב אפרים החבר במעוז ומחסה
- מתגבר בצל שדי יתלונן ויתאבר ביראי אל ידבק ויתחבר ברוחו להיות מושל
- להתגבר לקרב כל מריב ועובר ומתעבר להתאהב על ידו שם צדק דובר
- שלומו להרבות וברכות להגבר למלאות לו כל חפץ וכל סבר בר שמריה ננ
- נכתבו טורים אלא אל חברנו יהי צור עזרו מכאב לב ומשבר רוח מן
- הצרות אשר אנו בהם טבועים והרעות אשר אנו בהם שקועים לילה ויומם פחודים
- רועדים מן המחנות הנועדים צורנו יגביר מחנות אדוננו המלך יחי לעד ובכן
- תמיד אנו נושאים תפלה לעזרם להעשר על בני קדם אשר החריבו ארץ הצבי ונשמו
- מסלות ושבת עובר אורח וליוצא ולבא אין שלום עד ירחם ויחון חנון ומרחם
- וכדיי היה לנו לשאת המהומות אשר התישו כוחנו והכהו עינינו והכשילו ברכינו
- והמסו לבבינו והדאיבו נפשותינו עד אשר נוסף עלינו שמועות קשות בעד
- קהלות מצרים כי נעשו כתות כתות כת אומרת כה וכת אמרת כה וכולם
- מוסרים דין במכתבים אשר יבואו בשמות אנשים מהם יודעים [ו]מהם לא
- יודעים מהם דבריהם במוסר ומהם בלשון מחוסר והם קובלים ואומרים
- כי רצו רוב העם לקבול עלי אל המלכות יגונניה אל כי הרשיתי איש לא ראוי
- וישמיצוך בדברים רעים המק יגבה הדין מכל מוציא שם רע וישב עליו
- בדין אכזריות ויאמרו כי למען מנחותיך ומשאותיך יבואוך אגרותינו
- להעזר בם עליהם ויי שם היה ולמאוד עד מאד הוקשה עלינו כל הכתוב
- במכתביהם ואמנם כי כל זאת מתחת ידי החשוד ישאל אנשים לכתות להבהיל
- ולהפחיד כמעשה סנבלט וטוביה כן אל יכה על עונו וחטאתו מלפני אל אל תמחה וכבר
- קדם אליך מכתב עם הנשתון הנכתב אל הקהלות בעשית השלום לברכם כללם
- ולהחזיק טובה לאשר התהלך ואשר טרח ואשר רדף אחרי השלום להעדיף להם
- ברכות והיינו סבורים כי כבר שבתה המחלוקת והנה הקדימו הכל
- כי המחלוקת עצמה והמריבה רבתה והצעקה גדלה והנה אגרות מאת אנשים מבהילות
- מעשה ועדויות חתומים עליו והם מן החתומים עליו כי הכל נתרצו במר רב
- שמואל הכהן בר אבטליון ננ להיות הוא הרואה עליהם לדון דיניהם ולשפוט
- משפטיהם ונוסף יגון על מכאוב גם החשוד ישוטט על הזקנים ויתאנה ויאמר
- ראו מכתב פלו כי בנה את הראשונים באמרו כי הראשים הקודמים כל אחד
- ואחד מהם עמד על דם חבירו וגם ניה את ר אלחנן באמרו התבונן מעשה זה
- ומעשה העובר ואמנם כי אלה דברי הכל מעידים לי כי כן היה וקהלות מצרים
- יהי אל עזרם יודים כל זאת מחלקות והמריבות עד לנפשות הגיעו וכי העובר
- לא היו עיניו ולבו כי לאשר יאכילו וישקהו ויעשה תאות לבו ואין דורש ואין מבקש
- אין נפשם נוטה למוכיחים הלוא באבות נאמר ולמוכיח בשער יקושון ויטו בתוהו
- צדיק מי הוא אשר עשה שררה על בית יש והוכיחם והיו אוהבים אותו הלא כן
- אמר מיכה אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה לא יסג כלמות אשר פתרונו יאמרו למטיפין
- אל תטיפו לא תהיו מטיפין נבואותיכם לעם אלה ולא יסג אתכם כלמות [לו] איש הולך
- רוח עמהם ובשקר יכזב להטיף ליין לשכר היה רצוי אצלם היה מטיף לעם הזה
- גם אל יי אינו לא שמענו ואל נבואיו לא הקשבנו ובמלאכיו ה[תלנו] ותעתענו מר[דנו]
- באמריו החשובים כאין אם הנבאים לא היתה יכולת בידיהם כי אם להזהיר השומע
- ישמע והחדל וחדל מיום אשר בחר בנו קראנו עם קשה עורף והוא יכול לשנות
- יצרינו אבל הניחנו כמו אשר בראנו ונתן לפנינו דרך הטוב ודרך הרע לראות אי זה
- דרך הטוב ללכת בה עד העת אשר הבטיח למול את לבבינו ולהסיר לב האבן מבשרנו
- ולתת לנו לב בשר וראוי לך חברנו לדעת כי עם יי בעת הזאת אנוש לשברם נחלה
- מכתם רבו בם הקוצים ואין בנו כוח לכלותם הנח לו לבעל הכרם הוא יכלה את קוציו
- ואל תמציא מקום למשמיצים להשמיץ ולאמר עד לא יחפש על דיני אחרים יחפש
- על עצמו וירפע //חובות// אשר עליו וחלילה לאיש כמוך להמציא פתח עשה שיתאהב
- שם שמים על ידך ואם ברחמי שמים //בטוח// אני בזריזותך כי לא כן הדבר אם על יי
- אינו חפאו דברים אשר לא כן על יצוריו על אחת כמה ומהספרים אשר
- הושבו אל מצרים תתבונן העושים זאת כי חרפו ויגדילו ונתאמת כי מקצתם
- שכורים יש דין ויש דיין ומאחרי אשר ישיאני לבי להחרים בשם ולהזכיר
- רוע המעשה בקהל יי אשוב ואומר מה יש הועלה אבל על השערים אני מפיל
- תחנה לקרוא אל יי אי יש לבקש עלבון עלובים להאלים פיות משמיצים להכלים
- מוציאי דבה ואני ביי בטחתי ובו חסיתי אם ראמה ידי המשמיצים וגברה
- זרוע ידי בעלי המחלוקת רשותם בידיהם להעמיד הטוב בעיניהם עליהם
- לראש ולקצין להיות כעם ככהן לשפוט את שופטיהם אני יושב בעיר קודש
- אינו אים יכונניה בוכה על עצמי ועל העת אשר נצרך אלי אני איני ראוי
- לאנשי העת הזאת אבל מה לעשות והשם נקרא ואי אפשר למאוס באשר
- העטה אינו יהי שמו מבורך לא גבה לבי ולא רמו עיני אני בתומי אלך בוראי
- הרימני בטובו אם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו
- הודעתיך המרורות אשר ישקוני על אודותיך וכבר כתבתי אל מקצתם להוכיחם
- מלך הכבוד יניח לך מכל אויביך מסביב ושלומך ושלום כל קהלך ירבה נצח
- שלמה הצ ראש ישיבת גאון יעקב ברבי <
Marina Rustow's digital translation.
Reco
- To our beloved, our companion, our honored and precious one, (his) h(onor), g(reatness, and) h(oliness), our teacher and master Efrayim the Ḥaver—may he grow mighty in stronghold and refuge,
- may he lodge in the shadow of the Almighty and prevail, may he cleave to and join with those who fear God, may he rule by his spirit,
- overcome amidst every adversary who transgresses and rages, so that through him the name of the pronouncer of righteousness may be loved,
- may his well-being increase and blessings prevail, may every desire and hope be fulfilled for him—son of Shemarya (may his) s(oul find) r(est).
- These lines have been written to our companion—may the Rock be his support—out of heartache and a broken spirit on account of
- the troubles in which we are sunk and the misfortunes in which we are submerged. Day and night we are fearful,
- trembling due to the encamped armies. May our Rock strengthen the camps of our lord the caliph, may he live forever. Thus
- do we continually offer prayer for their support, so that they may prevail over those from the East who have laid waste to the Land of Beauty (cf. Daniel 11:16).
- Roads are desolate and the wayfarer has ceased to travel. For those going and coming, there is no peace — until the Gracious and Merciful One shows mercy and compassion.
- It would have been enough for us to bear the upheavals that have sapped our strength, dimmed our sight, buckled our knees,
- melted our hearts, and grieved our souls. But in addition to all this, harsh reports reached us concerning
- the communities (qehillot) of Egypt: they have split into factions (kitot), one faction saying one thing and another saying another, each of them
- passing judgment in letters that arrive bearing the names of people some of whom we know and some of whom we do
- not know, some of whose words are couched in ethical reproof and some in language of grievance. They complain and say
- that most of the people wished to lodge a complaint against me before the government (malkhut), may God protect it, because I authorized a man who is unworthy.
- They defame you with evil words. May the Alm(ighty) exact judgment from anyone who defames others and visit upon him
- a cruel verdict. They say that only on account of your gifts and your tribute do our letters come to you,
- so that you gain support from them against them (your enemies). But God was there (i.e., only God knows the truth). We were very much and exceedingly distressed by everything written
- in their letters. Indeed, all of this is from the hand of the one whom we suspect incites people to form factions (kitot), to terrify
- and to intimidate, just like the deeds of Sanballaṭ and Tobias {Nehemiah 2:19 ff.). May God strike him for his sin, and may his transgression not be blotted out before God.
- A letter had previously been sent to you together with the government decree (cf. Ezra 4:7) written to the communities making peace, to bless them all collectively
- and to express gratitude to whoever conducted himself well, whoever made an effort, and whoever pursued peace, bestowing upon them additional
- blessings. We had assumed that the dispute had already subsided. But now everything has returned,
- the dispute has intensified, the quarreling has grown, and the outcry has become great. There are alarming letters from certain people —
- a testimony with witnesses' signatures on it whose signatories attest that everyone has consented to Mar Rav
- Shemuʾel ha-Kohen son of Avṭalyon, (may his) s(oul find) r(est), to serve as the overseer over them, to adjudicate their cases and judge
- their disputes. Agony was added upon grief: the suspect also goes about among the elders picking quarrels and says,
- "Look at the letter of so-and-so — he has reviled the earlier ones," claiming that the former heads (rashim), each and
- every one of them, sought to shed his fellow's blood. He also reviled R. Elḥanan, saying, "Consider this deed
- and the deed of the transgressor." Indeed these are the words of all (i.e., everyone's versions of events agree), testifying to me that it was so. The communities of Egypt,
- may God be their help, know all about these disputes and quarrels, which have reached the point of endangering lives, and (know) that the transgressor's
- eyes and heart were not (in the right place?) but only on whoever would feed him and give him drink and fulfill his heart's desire. There is none who seeks (the truth?) and none who inquires.
- Their souls are not inclined toward those who reprove. Is it not said among the Fathers, "They lay snares for the reprover at the gate, and with nothingness they turn aside
- the righteous" (Isaiah 29:21; Amos 5:10)? Who is the one who exercised authority over a house of substance and reproved them and they loved him for it? Did not
- Micah say, "Do not preach"? They preach! "Do not preach to these; disgrace shall not overtake [them]" (Micah 2:6) — the meaning of which is: they say to the preachers,
- "Do not preach! Do not be preachers of your prophecies to this people!" And "But if a man walking
- in wind and falsehood should lie, preaching of wine and strong drink, he would be acceptable to this people" (Micah 2:11).
- Moreover, to God himself, did we not [say], "We did not listen," and to His prophecies, "We did not pay heed," and with His messengers we mocked and trifled and rebelled?
- His precious words we treated as nothing. If even the prophets had power to do no more than warn, "the one who listens
- will listen and the one who refuses will refuse" (Ezekiel 3:27): From the day He chose us, He called us a stiff-necked people. He is able to change
- our inclination, but He has left us as He created us, and set before us the way of good and the way of evil, to see which is
- the good way in which to walk until the time He has promised to circumcise our hearts and remove the heart of stone from our flesh
- and give us a heart of flesh (Ezekiel 36:26). You, our companion, should know that the people of God at this time — their injury is grievous, their wound is
- sore. Thorns have multiplied among them and we have no strength to destroy them. Leave it to the Owner of the vineyard: He will destroy his own thorns.
- Do not give the slanderers an opening to defame (you) and say, "Before he investigates the affairs of others, let him investigate
- himself and heal the \\debts// that are upon him." God forbid a man like you should furnish such a pretext. Act so that the name of
- Heaven is beloved through you. If, by the mercies of Heaven — \\I trust// in your diligence that the matter is not so: if concerning God
- himself they have fabricated things that are not true, how much more so concerning His creatures? From the documents that
- were returned to Egypt, you will observe who did this, for they have acted insolently and spoken boastfully. It has been confirmed that some of them
- are intoxicated (with alcohol or with their own arrogance?). There is a Judge and there is justice. Although my heart urges me to pronounce a ban (lehaḥrim) in the Name (of God) and to proclaim
- this deed's wickedness amidst the congregation of the Lord, I turn back and say: What use would it be? Rather, at the gates I cast
- my supplication, to call upon God in cae there is [someone willing] to seek redress for the aggrieved, to silence the mouths of the slanderers, to put to shame
- those who spread slander. I have trusted in God and in Him I have taken refuge. If the hand of the slanderers is raised and
- the arm of the disputants has prevailed, it is in their power to set up over themselves as head and chief whomever is good in their eyes,
- to turn the people into the priest (cf. Isaiah 24:2), to judge their own judges. I sit in the City of the Sanctuary (i.e., Jerusalem),
- may God reestablish it, weeping over myself and over the time that has need of me. I am not worthy
- for the people of this age. But what is to be done? The Name has been invoked (i.e., the office of gaʾon has been conferred by divine providence), and it is impossible to reject what
- He has bestowed. May His name be blessed. My heart has not grown proud, nor have my eyes been haughty. I walk in my integrity; my Creator
- has raised me up in His goodness. If He should say, "I have no delight in you," lo, I am here; let Him do to me what is fitting in His eyes.
- I have informed you of the bitterness they make me drink on your account. I have already written to some of them to reprove them.
- May the King of Glory give you rest from all your enemies round about. May your peace and the peace of your entire community increase forever.
- Shelomo the lowly (literally, "the young," ha-ṣaʿir), Head of the Yeshiva of the Pride of Jacob, son of rabbi [Yehuda]
T-S 13J9.2 1r
°
Recto, right margin
- וקד כאן נפד מני כתאב לסידי אלשיך אבו עלי חסן אבן אלטייב אידה אללה
- במא יזיל מא קיל לה אנה מוחאל ואנה ענדי אלגליל אלכתיר יטיב נפסה
- הכצה באלסלאם ושלום
Recto, right margin
- A letter has already been sent from me to my lord the elder Abū ʿAlī Ḥasan ibn al-Ṭayyib, may God support him,
- containing (information) that will dispel (rumors) of what has been said to him, (namely) that he has been dismissed, and [assuring him] that he holds great honor with me. Let him set his mind at ease.
- Convey to him special greetings. Peace.
T-S 13J9.2 2v
°
Verso, address
- ליקר פאר חברנו ואהובינו כב גד קד ברבי שמריה המלמד נוחו עדן
- מרנא ורב אפרים החבר ישמרו צורנו ישע רב
Verso, address
- To the precious glory, our companion and our beloved, (his) h(onor), g(reatness, and) h(oliness), son of Rabbi Shemarya the teacher, may he rest in Eden,
-
our master and teacher Efrayim the Ḥaver, may our Rock preserve him. Great salvation.
T-S 13J9.2 1v
°
T-S 13J9.2 stitched (r)
°
T-S 13J9.2 stitched (v)
°
T-S 13J9.2 stitched layers (r)
°
T-S 13J9.2 stitched layers (v)
°
