מסמך משפטי: Halper 344
מסמך משפטי Halper 344What's in the PGP
- תמונה
- 1 Transcription
- 1 Translation
תיאור
India Book (IB) IV,67 (ח89). Court record attesting that Ḥalfon b. Netanel repaid the debt of his late brother Abū ʿAlī Yeḥezqel. Location: Alexandria. Dated: Iyyar 1457 Seleucid, which is April/May 1146 CE. This document was written after the payment of the debt that is the subject of CUL Or.1080 J284 (ח88, PGPID 9130), a letter from Abū ʿUmar Saʿdān b. Thābit Levi Baghdādī (Seʿadya ha-Levi b. Yakhin) to Ḥalfon, in which he asked Ḥalfon not to travel to Damascus without repaying the debt of his (still-living) brother Abū ʿAlī Yeḥezqel, a sum of 45 3/4 dinars. Ḥalfon had previously given a collateral of silk to Saʿdān. The present document deals with the sale of the silk, part of whose proceeds (43 2/3 dinars) paid off part of the debt (25 dinars), which means that Ḥalfon must have paid the remaining balance of 20 3/4 dinars from his own money. Between the writing of the previous document and this one, Abū ʿAlī Yeḥezqel died. Ḥalfon's nephew Abū Naṣr Shemuel b. Yiṣḥaq ha-Levi was the agent for the sons of Yeḥezqel (his cousins) with regard to selling the silk and paying off the debt. Here the creditor is given his Hebrew name: (Abū ʿUmar) Seʿadya ha-Levi b. Yakhin. The witnesses describe in detail the price that Shemuel received for the silk, both for the bulk of it and for the portion that was of a higher quality. Following the creditor's acknowledgement of having received the balance of the debt, the witnesses state that Shemuel received an excellent price for the silk, at least 1 dinar/raṭl more than a broker would have fetched. Information from India Book IV.
זיכרון עדות שחלפון סילק את חוב אחיו המת אבו עַלִי יחזקאל אלכסנדריה, אייר אתנ"ז לשטרות, שהוא סוף אפריל–תחילת מאי 1146 ד67. CAJS 344 חומר הכתיבה: נייר; מידותיו: 16.4 x 25.4 ס"מ. זיכרון עדות זה נכתב לאחר תשלום החוב המלא שבו עוסקת תעודה ח88. שם כתב סַעְדַאן בן ̇תַאבִּת לוי בַּגְדַאדִי מכתב אל חלפון, ובו ביקש ממנו שלפני נסיעתו אל דמשק ישלם לפחות חלק מן החוב של אחיו אבו עַלִי יחזקאל, בסך ארבעים וחמישה דינרים ושלושה רבעים, שכנגדם הפקיד חלפון פיקדון של משי בידי סַעְדַאן. תעודה ח89 עוסקת במכירת המשי ובתשלום יתרת החוב בסך עשרים וחמישה דינר, ומכאן שחלפון אמנם שילם (לפני נסיעתו) סך של עשרים דינר ושלושה רבעים מדמי החוב. בין כתיבת המסמך הראשון לשני נפטר אבו עַלִי יחזקאל. אחיינו של חלפון, אבו נַצְר שמואל בן יצחק הלוי, היה שליחו ובא כוחם של בני דודו יחזקאל המנוח במכירת המשי ובסילוק יתרת החוב. כאן נקרא בעל החוב בשמו העברי: (אבו עמר) סעדיה הלוי בר יכין.1 העדים מפרטים בדיוק באיזה מחיר מכר שמואל את המשי, את רובו ואת מקצתו שהיה באיכות גבוהה יותר. לאחר עדות על הודאת בעל החוב בגביית יתרת חובו, כתבו העדים על הצלחתו הגדולה של שמואל במכירת המשי, שהשיג בה מחיר של לפחות דינר אחד לעשרה רוטל מעל המחיר שיכול להשיג המתווך המקצועי.
תגים
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
Halper 344 p. 1
Recto
- חצרנא נחן אלשהוד אלכאתמין שהאדתנא אספל הד[א אלכתאב פי ביע]
- אלחריר אלבלדי אלדי כאן ודיעה אלשיך אלאגל ⟦כג''ק⟧ אב[ו ס]ע[יד כג''ק מר]
- ור' חלפון הלוי החכם והנבון הידוע אבן אלדמיאטי ענ[ד אלשיך אלאגל]
- אבי עמר כג''ק מר' ור' סעדיה הלוי הזקן היקר ביר' יכין הזקן [היקר]
- נ''ע ותולא קבצ'ה מן אלשיך אלאגל אבי עמר וכילה אלשיך אבִ[י נצר]
- כג''ק מ' ור' שמואל הלוי הבחור בירבי יצחק הזקן [...]
- אבן אלדמיאטי באלוכאלה אלתי עלי ידה ען מוכליה אכותה אִ[ו]לִאד
- עמה ואבאע מנה סתין רטלא בסתה ותלתין דינארא ותבקת
- תסעה ארטאל ונצף מיזת מן אלגמלה אבאעהא ב[ס]בעה דנא'
- ותלתי דינא' וקבץ' תמן אלגמיע מן אלמשתרי והו תלתה וארבעין
- דינארא ותלתי דינא' סלם מן דלך ללשיך אלאגל אבי עמר מ'
- סעדיה הלוי אלדי כאן ענדה אלחריר מודע כמסה ועשרין דינאִ'
- אלתי כאנת לה ענד אלשיך אלאגל אבי עלי כג''ק מור' יחזקאל הלוי
- הידוע אבן אלדמיאטי ותסלמהא מנה אלשיך אלאגל אבו עמר ואבר[אה]
- ואברא ורתה אלשיך אבו עלי מנהא בראה קבץ' ואסתיפא [ולם]
- יבק לה עליהם ען הדה אלכמסה ועשרין דינארא שום טענה
- בעולם ואקנינא מן אלשיך אלאגל אבי עמר כג''ק מור' סעדיה הלוי
- ללשיך אלאגל אבי נצר אלוכיל ולמוכליה קנין גמור חמור בכלי
- הכשר לקנות בו מעכשיו עלי גמיע מא תקדם דכרה פי הדה
- אלכמסה ועשרין דינארא ועלמנא נחן אלשהוד אן אלחט' אלואפר
- כאן לבאיע הדא אלחריר אלמדכור לאן אלוכיל אכד מן ערצ'ה וחמלה
- אלי אלחלקה ונודי עליה פסוי בעד אגתהאד אלסמסאר כמסה דנא'
- אלעשרה יכרג' מן דלך אלעמאלה ואלדלאלה פחצל אלזאיד פי ביעה
- באלסער אלמדכור אנפא אזיד מן דינא' פי כל עשרה ובדלך כתבנא
- כטוטנא פי אלעשר אלאוסט מן חדש אייר שנת אתנז' לשטרות
- במדינה אלאסכנדריה דעל כיף ימא רבה מותבה רשותיה דאדוננו
- שמואל הנגיד הגדול תכון משרתו עד ביאת גואלנו פי אלסטר אל
- תאנִי מוצע מכטוט עליה בין אלאגל ואבו סעיד והכל שריר וקיים
- יחיי בר אליה נח' עד' אלעזר בר אברהם נ''ע
recto
- היינו נוכחים, אנו העדים החותמים את עדותנו בסוף [המסמך] הזה, [במכירת]
- המשי המקומי שהיה פיקדון של השיך המפואר ביותר ⟦כג''ק⟧ אב[ו ס]ע[יד כג''ק מר']
- ור' חלפון הלוי החכם והנבון הידוע אבן אלדמיאטי בידי [השיך המפואר ביותר]
- אבו עמר כג''ק מרו''ר סעדיה הלוי הזקן היקר ביר' יכין הזקן [היקר]
- נ''ע ובגבייתו מן השיך המפואר ביותר אבו עמר טיפל מיופה כוחו השיך אב[ו נצר]
- כג''ק מו''ר שמואל הלוי הבחור בירבי יצחק הזקן [נ''ע הידוע]
- אבן אלדמיאטי, בייפוי הכוח בידו מאת הממנים אותו, אחיו, בני
- דודו. והוא מכר ממנו שישים רוטל בשלושים ושישה דינרים, ונשארו
- תשעה רוטלים וחצי, שהופרדו מן הכלל, שמכר אותם בשבעה דינרים
- ושני שלישים. והוא גבה מאת הקונה את התמורה של הכול, והוא ארבעים ושלושה
- דינר ושני שלישי דינר. מזה הוא שילם לשיך המפואר ביותר אבו עמר מ'
- סעדיה הלוי, שהמשי היה מופקד אצלו, עשרים וחמישה דינר,
- שהיה חייב לו השיך המפואר ביותר אבו עלי כג''ק מו''ר יחזקאל הלוי
- הידוע אבן אלדמיאטי. והשיך המפואר ביותר אבו עמר קיבל אותם ממנו בתשלום ופטר [אותו]
- ופטר את יורשי השיך אבו עלי מהם, פטור בגין גבייה והשלום מלא, [ולא]
- נשארה לו עליהם מן עשרים וחמישה הדינרים הללו שום טענה
- בעולם. וקנינו מן השיך המפואר ביותר אבו עמר כג''ק מו''ר סעדיה הלוי
- לשיך המפואר ביותר אבו נצר השליח ולשולחיו, קניין גמור חמור בכלי
- הכשר לקנות בו מעכשיו על הנזכר לעיל בדבר
- (20–21) עשרים וחמישה הדינרים הללו. ואני העדים יודעים כי למוכר המשי הזה הנזכר הייתה הצלחה מושלמת, כי השליח לקח מי שיציע אותו למכירה/לקח דבר מן הסחורה שלו והביא אותו
- אל המכירה הפומבית, והכריזו עליו, והיו מוכנים לשלם בעדו, לאחר מאמצו של המתווך, חמישה דינרים
- לעשרה. מזה יש לשלם את העמלה ודמי התיוון. והוא השיג את העודף במכירתו
- (24–25) במחיר הנזכר לעיל, יותר מדינר אחד לכל עשרה.ובכך חתמנו בשליש האמצעי בחודש אייר שנת אתנ''ז לשטרות,
- בעיר אלכסנדריה דעל כיף ימא רבה מותבה רשותיה דאדוננו
- שמואל הנגיד הגדול תכון משרתו עד ביאת גואלנו. בשורה
- השנייה יש מקום שנמתחו בו קווים, בין 'המפואר ביותר' ו'אבו סעיד'. והכל שריר וקיים.
- יחיי בר אליה נח' עד'. אלעזר בר אברהם נ''ע.
Halper 344 p. 2
