מכתב: CUL Or.1080 J284
מכתב CUL Or.1080 J284What's in the PGP
- תמונה
- 1 Transcription
- 1 Translation
תיאור
מכתב מאת סַעְדַאן בן ̇תַאבִּת לוי אל חלפון ובו תלונה שהוא נוסע לפני שפרע את חוב אחיו אלכסנדריה, שנת 1145 לערך חומר הכתיבה: נייר; מידותיו: 17.7 x 26.9 ס"מ. אין שמו של הכותב מופיע בתעודה זו, כי שם המוען נקרע מן הכתובת בע"ב, אולם גויטיין זיהה אותו כסַעְדַאן בן ̇תַאבִּת לוי בַּגְדַאדִי על פי כתיבתו הטיפוסית. הזיהוי גם מתאשר מהתוכן הקשור לתעודה ח89 ומסגנון הכתיבה. בשעת כתיבת הדברים ישב חלפון בפֻסטאט, ככל הנראה. סַעְדַאן העביר לחלפון משלוח של פנינים. הכותב מתלונן על תכניתו של חלפון לנסוע לדמשק דרך היבשה ולא בספינה מאלכסנדריה, כי סַעְדַאן ציפה שהם ייפגשו שם, וכך חלפון ישלם את החוב שאחיו אבו עַלִי יחזקאל חייב לסַעְדַאן או חלק ממנו, כפי שהבטיח לעשות. חלפון כבר תיאר לסַעְדַאן את מצבו הקשה של יחזקאל, היינו מחלה שחלה בה. לדברי סַעְדַאן, הפיקדון של משי שהפקיד חלפון אצלו לא היה בו כדי החוב. תעודה ח89, שבה המשך הסיפור, נכתבה בחודש אייר שנת 1146, מן הסתם לפחות כמה חודשים אחרי שנכתבה תעודה ח88. הסגנון היפה השופע אדיבות, גם בשעה שהכותב מתלונן על הפגיעה בו, מזכיר היטב את האיגרות הספרדיות, ואין ספק שנימוסי הכתיבה שמצא סַעְדַאן בַּגְדַאדִי בהיותו בספרד דבקו בו.1
תגים
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
CUL Or.1080 J284 1r
recto
- בִשִמִ' [ר]חמ'
- וצל כתאב חצרה מולאי אלשיך אלאגל אלפאצל אלנביל אטאל אללה בקאהא ואדאם
- תאיידהא ועלאהא ורפעתהא וסנאהא וסמוהא וארתקאהא ותמכינהא וכבת
- חסדתהא ואעדאהא פכאן אסר וארד ואבהג ואפד ועאדל ענדי אלנטר אלי טלעתהא
- אלסעידה ואן כאן לא יעאדל דלך שיא וקראתה מסרורא ותאמלתה גדלא מחבורא
- ווקפת מנה עלי מא תפצלת ואנעמת מן תוגעהא לי ושגל סרהא באחואלי אללה
- סבחאנה לא יעדמני בקאהא ויכפיני פיהא כל מחדור פענד עבדהא ואללה
- מן דלך אופי דליל לכן מ[ן] צ'עף קסם עבדהא בעדה מנהא לא חילה עלי תט[ייב]
- דכרהא ווצף מחאסנהא ונשר פצ'אילהא לא יכِל מנה עלי ממר אלסאעאת
- ואללחטאת ולקד בלג עבדהא אן חצ'רתה אלסאמיה מעולה אלי דמשק ובאללה
- לקד נאל עבדהא לדלך מא לא יחסן יצף בעצ'ה אד כאנת אמאלה מתעלקה
- באגתמאע בהא באלתגר פג'אה כלאף מא אצ'מר לא חילה אללה סבחאנה
- יופקהא חית תולת וחית אתג'הת ויגעל אלסעאדה אמאמהא ועגב עבדהא
- כיף לם תשערה בדלך פי כתאבהא אלכרים ואמא מא דכרתה מן אחואל מולאי
- אלשיך אבו עלי אכיהא ומא נאלה ומא הו פיה אלי אלאן פקד עלם אללה סבחאנה
- מא נאלני ענד סמאעה מן ציק אלצדר ונכד אלעיש לא ואללה לעלה בל לה פי נפסה
- ולמא נאל קלב חצ'רה מולאי אלתי מא תפרג' מן שי אלי אן תדכל פי אכר לא חילה
- אללה ירד אלעאקבה אלי כיר ואמא מא תפצ'לת ואועדת בכלאץ עבדהא עלי
- אי וגה כאן פנכותהא ומרותהא ועצביתהא משהורה והדא אפעאלהא
- מע אלג'רבא לא סימא פי מא יכץ אכיהא ועבדהא ובאללה אלעט'ים אקסם
- לו אן לעבדהא חאל יקתצי תרך דלך אלמבלג ראסא לתרכה אכראמא
- לחצרתה אלסאמיה וללמולא אלשיך אבו עלי לכן עאלם אלסראיר יעלם אנני
- מא דפעת לה דלך אלמבלג אלא מן צ'יקה שדידה אכראמא לסואלה וטמעי
- פי סרעה עודתה פקלת לו בקית בטאל כ' יום מא המני ואכון קד קצית
- חאג'ה למן יעז עלי פגאני אלאמר באלצ'ד לכן טלע אלוקת וצעובה אלזמאן
- יוגב הדא ואכתר ולולא כופי אן יציק צדרהא לשכואיי לכנת אעלמתהא מא
- נאלי פי הדה אלסנתין מן אלאגאחאת ואלכסאראת אלתי ⟦מִן⟧ //לו\\ כרגת ען יד דוי
- אלאחואל הדתה וכנת ואללה מנוי אן אקסם באלאימאן אלעט'ימה אנוי לא
- אכרגת מן ידי דרהם אלא אן אנפקה אלי אן יכון מא ירידה אללה לכן מא
- אמכנני אלתבאת עלי תלך אלנארִ פי חק אלשיך אבו עלי ועבדהא יסאלהא
- תכמיל אלתפצ'ל ואלמِנה עליה ותגתהד פי כלאץ עבדהא והו מ''ה די' ונצף ורבע
recto, right margin
- פקד וצלני כתאב ⟦ע⟧ בעץ אלמואלי
- ידכר אן חצ'רה מולאי אועדת אנהא
- לא תסאפר דון תכלצני מנה
- ואמא חרירה אלגליט' פמא יסוא
- ד' ד' אלי לאנה מן אלקבח
- עלי אופא קצ'יה פאן תפצלת
- כמא אועדת פתסלם מא
- יתפק למולאי אלשיך אלאגל
- אבו אלמכארם בן בקא או מולאי
- אכיה ותאכד כתאבהם אליהא
- פאנני אקתרץ' מן עבדהא
- אכי באלאסכנדריה מבלג'ה
- וענד טלועה יקבצ'ה במשִיה
- אללה ועונה [ו]סעאדתהא
- והו בכרמה יעינני עלי אדי
- בעץ מכאפאתהא ויגאזיהא
- [עני ...] ויבלג'ני
- [... ב]מנה
recto
- בשמ[ך] [ר]חמ[נא].
- הגיעה איגרת הדרת אדוני השיך המפואר ביותר המצוין, האציל, יאריך ה' את חייו ויתמיד
- את כוחו ועליונותו ורוממותו וגדולתו ומעלתו ודרגתו וסמכותו, ויכניע
- את המקנאים בו ואת אויביו. והיא הייתה המשמחת בבאים, והמרנינה במגיעים, והמראה (של האיגרת) היה דומה בעיניי למראה פניו (= פניך)
- המבורכות, אף על פי שלא ידמה לו דבר. וקראתיה בשמחה, ועיינתי בו בגילה ובחדווה.
- וממנה עמדתי על הצער שהצטער עליי והדאגה שדאג על בריאותי הלקויה בחסדו ובטובו. ה'
- ישתבח לא יחסירני את חייו (= חייך) וישמרני בזכותו מכל מנור. ואצל עבדו (= ואצלי), באלוהים,
- ההוכחה החזקה ביותר על כך. אולם ביש המול של עבדו גרם לריחוקו ממנו (= ממך). אין מה לעשות! להיטיב
- את זכרו, לתאר את מעשיו הטובים ולפרסם את מעלותיו אינו (= איני) נלאה תמיד,
- ללא הפסקה. ונודע לעבדו (= לי) שהדרתו הנעלה מתכוון לנסוע אל דמשק. ובאלוהים,
- ממש נפגע עבדו מזה, כפי שאינו מסוגל לתאר אפילו במקצת, כי תקוותיו היו תלויות
- בפגישה עמו (= עמך) באלכסנדריה. והנה בא אליו (= אליי) ההפך ממה שהבין. אין מה לעשות! ה' ישתבח
- יצליח אותו (= אותך) באשר יפנה ובאשר ילך ויצווה אתו את הברכה. אבל התפלא עבדו
- שלא הודיע (= הודעת) לו בכך באיגרתו היקרה. ואשר לדבריו על בריאותו הלקויה של אדוני
- השיך אבו עלי אחיו וכמה נפגע ומצבו הקשה עד העת הזאת, הרי יודע ה' יתברך
- עד כמה הצטערתי ונעשיתי אומלל לשמעם. לא – נשבע אני באלוהים – בגלל כוונה זרה אלא בגללו הוא
- ובגלל צערו של הדרת אדוני, אשר אין לו רווחה מצרה אחת עד שנכנס לאחרת. אין מה לעשות!
- הלוואי יהפוך ה' את האחרית לטובה. ואשר למה שהואיל להבטיח לשלם לעבדו (= לי)
- בכל דרך שתהיה, הרי נדיבותו ומידותיו הטובות ותמיכתו בזולת מפורסמות. היינו גמילות חסדיו
- עם הזרים. קל וחומר במה שנוגע לאחיו ולעבדו (= ולי). והריני נשבע בה' הגדול,
- לו היה מצב עבדו (= מצבי) מאפשר למחול על הסכום הזה לחלוטין, היה מוחל עליו, מתוך הוקדה
- להדרתו הנשגבה ולאדוני השיך אבו עלי. אולם היודע נסתרות יודע שאני
- לא נתתי לו את הסכום הזה אלא מתוך מצוקה עצומה – בשל ההוקרה למבקשים אותו וציפייתי
- שיוחזר במהרה. לכן אמרתי: 'גם אם אשב בטל כ' יום, זה לא יטריד אותי, ובלבד שאמלא
- את צורכו של מי שיקר לי'. והנה בא אליי היפוכו של דבר. אבל נסיבות הזמן וצוק העתים
- מחייבים זאת ועוד יותר. ואלמלא חששותיי שייצר לו (= לך) בגלל תלונותיי, הייתי מודיע לו כמה
- פגעו בי ההפסדים והאבדות בשנתיים הללו, כי ⟦מאז⟧ //אילו\\ הייתי יוצא מידי בעלי
- החובות, הייתי נותן לו ארכה. והתכוונתי, באלוהים, להישבע בשבועות חמורות, שאני מתחייב, שלא
- הוצאתי מתחת ידי דרהם אלא אם כן אני מוציא אותו לשם שמים. אולם לא
- יכולתי להתמיד באותה מצוקה קשה בשביל אבו עלי. ועבדו מבקש ממנו (= אני מבקש ממך)
- להשלים את החסד והרחמים עליו ולהשתדל לשלם לעבדו, היינו מ"ה דינר והצי ורבע.
recto, right margin
- וכבר הגיע אליי מכתב של אדון אחד
- האומר שהדרת אדוני הבטיח
- שלא ייסע בלי שישלם לי מה שהוא חייב.
- ואשר למשי הגס שלו, הרי אין הוא שווה
- ד' דינרים הי', כי הוא מן המכוער
- בתכלית הכיעור. ואם יואיל (= תואיל),
- כפי שהבטיח, ישלם מה
- שאפשר לאדוני השיך המפואר ביותר
- אבו אלמכארם בן בקא או לאדוני
- אחיו, וייקח לו את הקבלה שלהם,
- הרי אני אלווה מעבדו (= מעבדך)
- אחי באלכסנדריה את הסכום הזה.
- וכאשר ייסע מאלכסנדריה לפסטאט הוא יגבה אותו, ברצון
- האל ובעזרתו ובזכותה (של הדרתו).
- והוא (= האל), בנדיבותו, יסייע לי לתת
- את מקצת גמולו (= גמולך) והוא ישלם את שכרו
- [בשבילי ...] וישמיעני
- [בשורות טובות ממנו ב]רחמיו [...]
CUL Or.1080 J284 1v
verso
- וקד אנפדת לחצ'רתה אלקליל לולו צחבה אלשיך אבו אלטארה אסמאעיל
- בן אלמראדי סאלתה תסלימה למולאי אלשיך אבו אלמכארם ינעם באיצאלה
- אליהא ומא אולאהא בתשריפי בכתאבהא אלכרים מצמן דכר אכבארהא
- ואחואלהא ומא יסנח מן כדמהא לימתתל מרסומהא חסב מא יגב עליה
- להא מצ'אף למא תפצלת בה מן ועדהא לא עדמתהא אבדא ולא כלות
- מנהא סרמדא ותבסט עדרי פי אלתקציר פי אלמכאתבה מע כתרה אלעלק
- פחלמהא יסעני חצרתה אלסאמיה מכדומה באתם אלסלאם ואפצלה
- ואנמאה בקדר שוקי אליהא ושכרי להא ותנאיי עליהא סלאמא יתצל ולא
- ינפצל ואסאלהא אכצאץ מולאי אלשיך אבו עלי אכיהא עני באתם סלאם
- ואעלאמה מא נאלי מן צ'יק אלצדר למא נאלה אללה תעאלי יחמדה ויחמדנא
- גמיע אלעאקבה ויגעלהא אכר אלקטוע פליס הנאך אחד סאלם מן נכבה
- פי הדה אלסנה ואלמדפוע אכתר ותעתדר ען עבדך חית לם יכתב לה
- כתאב אד הדא יקנע עלי אן ליס לי דהן אפהם בה מא אכתב לכן
- חצ'רתה אולא באלעדר ולולא כופי מן ציק צדרהא במואצלה כתבי
- לכנת אנפד לה כל יום כתאב לכן ליס פיהם כבר יסר פאכתב בה
- ועבדהא מנתט'ר וצול כתאבהא אלכרים משרוח במא אסכן אליה ואעול
- עליה עבדהא אכי יקבל ידהא ויכצהא באתם סלאם ואפצלה עבידהא
- אלאצגר תאבת ולדי יקבל ידיהא ויכדמהא באתם סלאם ושלומו יגדל
verso, address
- חצ'רה מ[ו]לאי אלשיך אלאגל אבי סעיד כבוד גד ק'ד מ[ר' ור']
- חלפון הלוי השר הנכבד החכם והנבון בר' כבוד' ג[ד']
- קד' מר' ור' נתנאל הזקן הנכבד זצ''ל דמיאטי
verso
- וכבר שלחתי להדרתו את הפנינים המעטות בידי השיך אבו אלטארה אסמאעיל
- בן אלמראדי. ביקשתי ממנו למסור אותן לאדוני השיך אבו אלמכארם, שיואיל להעביר אותן
- אליו (= אליך). וכמה נפלא יהיה אם יכבד אותי באיגרתו היקרה הכוללת ידיעות על קורותיו
- ומצבר והמשימות שיש למלא לכבודו, שעולות על הדעת, כדי שיקיים (= שאקיים) את הפקודה שבה, כפי שראוי לו לעשות
- כלפיו, וזאת נוסף על ידיעה על מה שיואיל לעשות בדבר ההבטחה שלו. בל אחסר אותו (= אותך) לעולם ולא אשאר
- בלעדיו לנצח. יקבל נא את התנצלותי על הרשלנות בהתכתבות/בכתיבה, חרף ההערכה הרבה.
- וותרנותו מספקת למחול לי. מברך אני ביראת כבוד את הדרתו הנשגבה בברכת השלום המושלמת והטובה
- והמרובה ביותר, כגודל געגועיי עליו ותורתי לו ותהילתי לו – ברכת שלום של חיבור ולא
- של פירוד. ואני מבקש ממך לברך את אדוני השיך אבו עלי אחיך בשמי בברכת השלום המושלמת ביותר
- ולהודיע לו כמה הצטערתי על מה שפגע בו. ה' יתעלה ייטיב לו ולנו
- יחדיו את האחרית ויעשה את זה השבר האחרון. ואין בנמצא שום אדם שניצל מן אסון
- בשנה הזאת והנפגעים הם הרוב. והתנצל בשם עבדך (= בשמי) על כך שלא כתב לו (= לאחיך)
- מכתב, כי די בזה (שכתבתי), כי אין לי יישוב דעת להבין מה לכתוב. אבל
- אין כמו הדרתו לסלוח. ואלמלא חששותיי להציק לו בשליחת מכתביי בזה אחר זה,
- הייתי שולח לו כל יום מכתב. אולם לא תהיה בהם בשורה משמחת שאכתוב עליה.
- ועבדו מצפה להגעת איגרתו היקרה, המפרטת את מה שירגיע אותי ומה שיניח
- את דעתי. עבדו (= עבדך) אחי מנשק את ידיו (= ידיך) ומברך אותו בברכת שלום המושלמת ביותר והטובה ביותר. עבדו הקטן,
- הקטן ביותר, ת'אבת בני מנשק את ידיו (= ידיך) ומברך אותו בהכנעה בברכת שלום המושלמת ביותר. ושלומו יגדל.