רשומה קשורה ל-מסמך משפטי: T-S 20.37
מסמך משפטי T-S 20.37- ציטוט
- S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
- Location in source
- ח8
- Relation to document
- Digital Edition
- Digital Translation
- מהדורה
- ציטוט
- S. D. Goitein's מהדורה (1950–85).
- Location in source
- Relation to document
- מהדורה
תמונה
תיעתוק
תרגום
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
T-S 20.37 1r
°
S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
recto
- נקול אנן מקבלי עדות דחתימי לתחתא [אננא וצלנא בעצנא מן] בלאד אלהנד
- ובעצנא מן דיאר מצר ווגדנא קד וצל אלי [הדא אלבלד רגל פארסי אסמה ...]ן ידכר אנה
- ינתסב אלי בית דויד ואהל נפסה ללתק[דם ...] [...]ג [...]יר [...]ןִוכדלך
- אהל אלבלד אמצו לה אלאמר ואלנהי פי בתי כניסיות ע[ל]י גמיע ישראל פסמענא נחן
- מקבלי עדות פי אלבלד באלשאיע אלדאיע כבר אן יתעאודה אהל אלבלד מן קצייה
- אן כאנת גראת קבל וצולנא פי חדש ניסן פי בית הכניסת ודלך אן כאן
- וצל רגל בעל תורה צעדי והו מקים פי בלאד צעדה יוקל (!) לה סעיד אבן אברהם
- ואנה תקדם פי יום סבת קבל פסח פי תפלת שחרית להוציא רבים ידי חובתן ואנה
- אמתתל פי צלאתה חסב אלעאדה ואלואגב באכד אלרשות לאדונינו מצליח
- הכהן ראש ישיבת גאון יעקב יכון שמו לעד והכדא קאל בעד דכרה לרשות
- ראש הגולה בחיי אדונינו מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב ואנה למא
- דכר הדא חסב מא תקדם מן אלעאדה פצאח עליה סאלם בן אלחזאן ובעדה בעץ אל
- גמאעה מן אהל אלבלד ואנתהרה הדא אלמדכור ובעץ אלגמאעה וקאלו לה אש הדא
- אלדי פעלת ואנצרפו עלי מתל הדא דלך אליום והו מתב[י]ש עד מאד ולמא כאן
- יום אלסבת פי דאר אלשיך יוסף אבן אברהם והו יום חולו של מועד פבין מא הום
- פי אלאכל ואלשרב ואדא בהדא אלרגל אלפארסי אלדי דכר אנה דאודי קד אכד
- אלמרוחה וצרב לסעיד אבן אברהם אלמדכור עלי רכבתה צרבה אן ואחדה מתל
- אלתנביה וקאל לה אש אחוגך להדא אלפעל חתי פעלתה [...] וצלית
- עלי מצליח ומתל הדא ושבה פאלתפת סעיד אלמדכ[ור אלי אלשיך מצ]מון
- וקאל לה הדא כלה גלובתך ומא אדרתה לנא פ[סאלה אלשיך מצמון ען דלך] פקאל
- לה סעיד אלמדכור אן וצלתנא כותבך תאמ[רנא אן נצלי עלי ראס] אלגלות
- ועלי אדונינו מצליח ואמתתלנא דל[ך] ונד[כר ...]
- פקאל לה אלשיך מצמון פמא קד סמע[תם …]
- וקאל לה מא וצלנא אלא עלם אנכום [...]
- מא אנתום פיה ולא כיף כאן כצאמ[כם ...]
- אבן גמאהר וסאלם אבן אלחזאן וגמאעה [... סעיד אבן]
- אברהם אלמדכור ואנתהרה כל ואחד מנה[ום ...]
- אלא קיאמה אלי יוסף אבן אברהם וקאל לה דעתני אל[צרורה ...]
- ביתך פחיניד קאם צאחב אלבית אלי גמאעה פאסכ[נהום ...]
- ואנצרפו ולמא כאן יום אלאחד מצא סעיד אבן אב[רהם מע ח]סאן אבן
- בנדאר אלי ענד אלפארסי יסאלה אן ירצי ענה פק[אל אנני מא א]רצא ענך חתי
- תדכול אלי בית הכניסת מוצע אן צלית ואכטית [בכדא וכד]א הונאך בחצרה
- ישראל ותקול חטאתי ואנצרפו ענה ולמא כאן [יו]ם ויושע צלו אלגמאעה
- גמיעהום פי אלכניסיה ולמא פרגו מן ספר תור[ה] קאם הדא סעיד אבן אברהם
- אלמדכור פי וסט [אל]כניסיה וקאל יאצחא[ב]נא קד עלמ[תם אנ]ני למא כונת צלית
- יום אלאול ואכט[י]ת חית דכרת סידנ[א מ]צליח ואלאן [הריני] מתודה ללה
- תעאלי וללגמאעה וחטאתי ליי' אלהי ישראל ולכם ואן [אל]גמאעה אנצר[פ]ו
- פלמא אן וצלנא נחן גמאעה אלגרבא אלואצלין מן אלגיהתין סמענא הדא
- אלאמר והתעצבנו עד מאד כד שמענו הדבר הזה ויחר לנו מאד והתאבלנו
- על זאת על שנעשה בישראל פחין דלך ארדנא תתבית הדא אלשהאדה
- אלדי סמענא הדא אלכבר פיהא באלשאיע אלדאיע ארדנא תתביתהא עלי
- תחקיק ממן כאן חאצרהא מן אהל אלבלד ואן יכתובו לנא כטוטהום בדלך
- פלמא יתמכנו כתיר מן אהל אלבלד יטרחו לנא כטוטהם בדלך ולא א[י]צא
- אן יעתרפו קדם מן ישהד עליהום בדלך כופא מן שיוך בלדהום ומן
- יכאפו עקאבה פי דלך פלמא יגיבנא אלי דלך סוא אלשיך אלאגל ר' חלפון הדר
- התלמידים בר כג''ק יצחק נ''ר למא סאלנה (!) אן יערפנא כיף גרא אלאמר
- ממא חצרה ושאהדה והכדא אעתרף בין אידנא (!) אנן מקבלי עדות וקאל
- לאן אלאמר עלי מא סמעתמה ענד וקוף סעיד אבן אברהם אלמדכור ללצלא
- ואנני [חאצ]ר פי גמיע מא גרא פי בי[ת] תכנ[יסי]ת פי וקת אלצלא ודכר אלרשות
- ואנכִ[רת ע]ליה וקת אלאעתדאר איצא פי ב[י]ת הכניסית חסב מא שרח ו[ת]קדם
- דכרה מ.[.].לא[ת א]לדי כאן ⟦כאן⟧ פ[י] בית אלשיך יוסף אבן אברהם פ[...]ום
- לסעי[ד אב]ן אברהם פאנני ל[...]תם
- [...]ל[...]ה ז''ל
S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
recto
- אנחנו מקבלי עדות דחתימי לתחתא מצהירים [שהגענו מקצתנו מ]ארץ הודו
- ומקצתנו ממצרים ומצאנו שכבר הגיע אל [העיר הזאת איש פרסי ושמך …]ן והוא אומר שהוא
- מתייחס על בית דויד וראה את עצמו ראוי להנ[הגה ...] וגם
- אנשי המקום/העיר הודו בסמכותו להורות על איסור והיתר בבתי כנסיות על כל ישראל. ושמענו אנחנו
- מקבלי עדות שמועה בעיר מפי המרובים שהיו חוזרים עליה/שהייתה מורגלת בפי אנשי העיר בדבר מעשה
- שהיה קודם שהגענו בחודש ניסן בבית הכנסת, דהיינו
- שהגיע איש בעל תורה צעדי, והוא יושב בארץ צעדה, ושמו סעיד אבן אברהם,
- והוא עבר לפני התיבה ביום השבת לפני הפסח בתפילת שחרית להוציא רבים ידי חובתן. והוא
- נהג בתפילתו לפי המנהג והחובה, בנטילת הרשות לאדונינו מצליח
- הכהן ראש ישיבת גאון יעקב יכון שמו לעד. וכך הוא אמר, לאחר שהזכיר את רשות
- ראש הגולה: 'בחיי אדונינו מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב'. ואולם כאשר
- אמר זאת לפי המנהג מקדמת דנא, צעקו עליו סאלם בן החון ואחריו אחדים מן
- הקהל מאנשי העיר וגערו בו הנזכר ואחדים מן הקהל ואמרו לו: 'מה זה
- שעשית?!'. והם יצאו משם כשהיה כגון זה באותו יום, והוא מתבייש עד מאוד. וכאשר היה
- יום השבת בבית השיך יוסף אבן אברהם, היינו יום חולו של מועד, בשעה שהם
- אכלו ושתו, לפתע לקח האיש הפרסי ההוא שטען שהוא 'דוידי'
- את המניפה והכה את סעיד אבן אברהם על ברכו פעם אחת כאילו
- לעורר את תשומת הלב, ואמר לו: 'מה הכריח אותך לעשות את המעשה הזה עד כדי מה שעשית [...] והתפללת
- על מצליח'? וכיוצא בדברים הללו ודומיהם. אז פנה סעיד הנוכ[ר אל השיך מצ]מון
- ואמר לו: 'כל זה צרה שאתה הבאת עלינו וזממת לעשות לנו'. ת[שאלו השיך מצמון על זה] ואמר
- לו סעיד הנזכר: 'הנה הגיעו אלינו מכתביך, שבהם ציווית [אותנו להתפלל על ראש] הגלות
- ועל אדונינו מצליח, ועשינו זאת ואנו מוכ[ידים (?) ...]
- ואמר לו השיך מעמון: וכלום לא שמע[תם ...?' הנזכר שב]
- ואמר לו: 'לא נודע לנו אלא שאתם [... אך לא]
- מה עובר עליכם ולא איך הייתה מחלוקת[כם.' ... וצעקו]
- אבן גמאהד וסאלם בן החזן ואחדים [מן הנוכחים ... על סעיד אבן]
- אברהם הנזכר וגערו בו כל אחד מ[הם ... ]
- אלא מהומה/תדהמה (?) על יוסף אבן אברהם והוא אמר לו: 'מוכרח אני [... לצאת את]
- ביתך'. בשעה זו ניגש בעל הבית אל (ה)קבוצה והשק[יט אותם ...]
- והלכו להם. וביום ראשון הלך סעיד אבן אב[רהם בלוויית השיך ח]סאן אבן
- בנדאר אצל הפרסי לבקש ממנו שיתרצה לו. אז הוא א[מר לו: 'לא א]תרצה לך עד
- שתיכנס לבית הכנסת, במקום שהתפללת וששגית [בכך וכ]ך במעמד
- ישראל, ותאמר: "חטאתי". והם הלכו משם. וכאשר היה יום ויושע, התפלל הציבור
- כולו בבית הכנסת, וכאשר גמרו עם ספר (ה)תורה, עמד סעיד אבן אברהם זה
- הנזכר באמצע בית הכנסת ואמר: 'חברינו היהודים, הלא ידע[תם], שכאשר התפללתי
- בפעם הקודמת, שגיתי, כאשר הזכרתי את אדוננו מצליח, ועכשיו [הריני] מתוודה לה'
- יתעלה ולציבור וחטאתי לה' אלוהי ישראל ולכם'. והלך לו הציבור.
- וכאשר הגענו אנחנו כלל הסוחרים הזרים הבאים משתי הרוחות, שמענו את
- הדבר הזה והתעצבנו עד מאוד, כאשר שמענו הדבר הזה ויחר לנו מאוד והתאבלנו
- על זאת על שנעשה בישראל. באותה שעה רצינו לאמת/לכתוב עדות זו,
- ששמענו עליה שמועה מפי המרובים, רצינו לאמת/לכתוב אותה
- באופן מדוקדק על ידי מי שהיה נוכח מאנשי העיר ושיכתבו לנו את חתימותיהם על כך.
- אך רבים מאנשי העיר לא היו מוכנים לחתום בשבילנו את חתימותיהם על כך, ואף לא
- להודות בדבר בפני מי שיעיד עליהם מפחד מנהיגי עירם ומי
- שחששו מעונשו בדבר זה. ולא נענה לנו בזה אלא השיך המפואר ביותר ר' חלפון הדר
- התלמידים בר כג"ק יצחק נ"ר, כאשר ביקשנוהו להודיענו איך קרה הדבר
- שנכח בו וראה; וכך הודה בפנינו אנו מקבלי עדות ואמר:
- 'הדבר היה כפי ששמעתם, בשעה שעמד סעיד אבן אברהם הנזכר להתפלל
- ואני הייתי [נוכ]ח בכל מה שקרה בבית הכנסת בשעת התפילה ובשעה שאמר את הרשות,
- [ואני] הוכ[חתי] אותו בשעה שהתנצל בבית הכנסת גם כן, כפי שפורט ונזכר
- לעיל. [וגם ראיתי] מה שהיה בבית השיך יוסף אבן אברהם [...]
- לסעי[ד אב]ן אברהם, ואני [...]'
- [...]ה ז"ל.
T-S 20.37 1v
°