טקסט ספרותי: NLI 8 420
טקסט ספרותי NLI 8 420תגים
תיאור
Story (ספר חסות) from Yemen about the relationships between the Jewish community and the Muslims. Describes the protection that the Jews received from Muhammad, concerning observing the Shabbat and other traditions. (Information from Goitein, The Yemenites, pp. 288-294). VMR. NB: The current shelfmark is unknown.
Edition: Goitein, S. D.
Translation:
תיעתוק
S. D. Goitein, התימנים: היסטוריה, סדרי חברה, חיי הרוח (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of the Jewish Communities in the East, 1983).והאדה כתאב אלדמה אלדי אדם אלנבי מחמד עלא בני אסראיל ע"אל ורחמת אללה
וברכאתה.
- פלמא כאן פי אלזמאן אלקדים כאלפו אלכפאר עלא אלנבי מחמד ע"אל פנצרה אללה עליהם וקתל כיארהם וסבא צפייה בנת אלחאוי ן' אלכטאב.
- תם אקבלו אליה בני אסראיל וקאלו: יא נבי אללה נביין פאצלן תאמר כל מערוף ותנהי כל מנכר ואחנא מעך ואליך נקתל אלכפאר בין ידיך אלמכאלפין עליך [פקאלו הדה נכיין פאצלין].
- פקאם אלנבי וחארב אלכפאר ואפתנהם פתנה שדידה עצימה ואכרב מדינתהם וקתל כיארהם וסבא צפייה בנת אלכטאב.
- תם אקבלו בני אסראיל וקאלו יא נבי אללה אן אחנא סאמעין גיר מנכרין נגאהד בין ידיך גהאד גדידן שדידן.
- פקאל אלנבי פקד אוחא אללה אליא באן אתזווג בצפייה בנת אלחאוי אבן אלכטאב ויכון עקדהא לראהא (הכוונה: עתאקהא צדאקהא). פאבאבוה אלחצור בדאלך אלמסלמין ואלמומנין ואלמשאיך ואלכתאב וקאלו יא נבי אללה אלאמר אמרך ואלנבווה נבוותך ואלעלם עלמך.
- וגאהדו בני אסראיל בין ידיה אלי יום אלגמעה נצף אלנהאר ואדם אלנבי עליהם וחארב וקאתל וקאל להם אמצו ואחפצו סבתכם יא בני אסראיל ואחנא בעון אללה נסתעין עליהם.
- פאקבלו בני אסראיל ומצו וחפצו סבתהם פאראדו אלאעדא ינתצרו עלא אלנבי מחמד ע"אל. פאקבלו בני אסראיל הם ומשאיכהם וחארבו בין ידי אלנבי מחמד וקאלו יא נבי אללה נפדך בארואחנא ואמואלנא ולא לנא סבת אלא בסעאדתך.
- פקאל אלנבי לא באס עליכם אמצו ואחפצו סבתכם ואחנא בעון אללה ננתצר עליהם, פכאן דאלך ענד מגיב אלשמס לילת אלסבת, אכרמו בני אסראיל סבתהם וגזו אלא בלאד אלכפאר וקתלו מנהם [סבעת] אלף פארס וסבעת אלף כיאל וסבעת אלף רגאל.
- פלמא עלם אלנבי מחמד עא"ל אסתרח ותבסס וצחק וקאל יא רגאל בני אסראיל ואללה לא אגאזיכם (במקום - לאגאזיכם) בדאלך אנשא אללה בעון אללה [ודי אעטאני] דמתי עהדי וימיני ושהאדתי מא דמת ודאמת אמתי מן בעדי אלא אן ירו וגהי יום אלקיאמה.
- תם אסתדעא בנצר (=בנטאר ?) ואלכתאב אלמשאיך ועבדאללה אבן סלאם ועלי אבן אבו (!) טאלב אלזם אלקלם ואלכתאב וכתבו דמתי ועהדי וימיני ושהאדתי למן קדם קאל אכתב.
- בסם אללה אלרחמאן אלרחים ואלסלאם ורחמת אללה וברכאתה.
- יא מעאשר אלאסבאט ואלמסלמין ואלמומנין אמא בעד דאלך אן אללה אעטאני ואנבאני וארסלני הדייה לאלגאהלין ורחמה לאלמומנין
- אעלמו ואוחו אלואקפין ואלגאפלין באן בני אסראל [!] ראגעין אלי קראהם וחצונהם אלדי יסכנו פיהא הם ואגיאלהם באנהם אמנין באמאן אללה סבחאנה ואמאן אלמסלמין ואלמומנין [והאדי אלדי אתאני והא מן גמלת בני אסראיל].
- לאני אגרתהם ואדמית עליהם ורפעת מנהם כל דל וכל כטייה וכל גור וכל גנייה וכל כלאף וכל התא ואמנתהם פי כל מדינה ופי כל סוק ופי כל בלאד אלמסלמין ואלמומנין.
- ולא עליהם אדייה ולא גור ולה גנייה ולא בעץ חק ולא יצלמון מא דוא להם (=מא אדואלהם ?) ולא תעשר אמואלהם ולא מן מא תחמל אמואלהם מן זרע ומן כרם ונכל.
- ולא בארך אללה לה למן צלם בני אסראיל מתקאל דרה ואנא חגיגה יום אלקיאמה.
- ולא ימתנעון מן דכלת אלמסאגר ואלמשאהד ואלמדארס ולא עליהם ידו אלגזיה אלי עלא רכאב אלכיל תלאתה מתאקיל פצה ואלמסאכין אלי מעהם מתאע תלאתין נהאר וכסות יב שהר ידי בקדר חאלה ויקתצי דאלך אלכל אלעדל בהם,
- בעד מא יאמנהם תלאתה איאם משרק ותלאתה איאם מגרב ותלאתה איאם קבלה ותלאתה איאם בחר עלא ארבע ברוג אלעאלם אלדי לכל ברג סבעה וכל ברגין יב לאנהם עלא אצבאטהם יב סבטא כלקהם אללה מואזין לכואכב אלסמא,
- באמנהם באמאן אללה ואלרסול ולא יוכר שי אלא חפצהם מן אמואלהם, ולא יגוז נוטיהם מן פוק אלכיל ולא ימתנעון מן דכלת אלמסאגד ואלמשאהד ואלמדארס.
- יא עלי [ן'] אבי טאלב אן אללה קולה אוחא אליא.
- ואן בני אסראיל ירבטו אלזנאר אלא עמאימהם דלך אנהם אהל אל דמה חתא לא אחד יאדיהם ולא אחד יצלמהם.
- וכדאלך לא יכרגו מן דינהם אלא דין אכר.
- ולא יכרמו סבתהם ולא יכלטו פיהא שגל ולא יבטלון מן קראת אתוראת אלדי נזלת עלא ידי מוסי אבן עמראן עליה אלסלאם כלים אלרחמאן פי גבל טור סין.
- ולא ימתנעון מן אלצלה פי אלכנאיס ולא מן שרב אלמסכראת פי ביותהם ולא מן אלמעלאמת (קרא: אלמעלאמאת) ואלמנאהל.
- ויגעל לה מציבה אלדי יאדי בני אסראיל וידי לה בלא פי רוחה ופי ביתה ופי עיאלה ופי קראשה ופי מאלה מן אליום אלא יום אלדין ויגעל מצירה גהנם דאלך מן כאלף עהדי וכאתמי ודמתי וימיני ושהאדתי.
- דאלך אלגזא מן מא גהדו בני אסראיל בין ידי וכרמו סבתהם וגהרו עליא גדא אלמנאדי אלאולאד יעקוב יא אייהו אלקרישי יא למן עאהת (=עאהד ?) בי.
- פאקבלו אליא בני אסראיל וצרנא אלצאפרין מן אלעדו והזמנאהם וטרטנאהם רגאל פי סעאדת אללה ופי סעאדת בני אסראיל.
- ואללה ואללה יא מעאשיר אלמסלמין ואלמומנין פי תמאם דמתי וכאתמי וכתאבי הדא ותאריכי ישהד עליא פי סנת יז מאה מצאה פי גדה [העיקר אולי: מצת מן אלהגרה] פי יום כ' מן שחר רמצאן עלא אלשאן ואלמקדר, ואלאסלאם [קרא: אלסלאם] ורחמת אללה עלא אלמומנין אמין.
- ישהד עלא דאלך אבו בזר אלנפר ועמראן אבן אלגפר וטלאבה בנת זכיר וטרפה בנת אלעבאס אבו סנין ועמר ן' אלכטב וסעד וסעידה ועבד אלרחמאן ן' אלעפיף והלאל ן' גמאמא ועלי ן' טאלב בכט ידה והו ימלי עליה אלנבי כלמה בכלמה וחרף בחרף בחצר אלמגאהדין ואלאנצאר.
- וכתם אלנבי מחמד ן' עבד אללה וטאלב (!) ן' האשם אבו קוריש ן' כעב ן' פהר ן' גאלב ן' כנאנה ן' רובע ן' מדרך ן' הדפה ן' מזאנה ן' אס ן'...