מסמך משפטי: T-S 13G1
מסמך משפטי T-S 13G1What's in the PGP
- תמונה
- 1 Transcription
תיאור
Copy of a Gaon’s responsum (might be Rav Hayya Gaon) that includes details about the house of Bustenai and an answer regarding the status of the family’s children. There are two other versions for this answer (one of them is T-S 8 G1). This version is probably the closest to the original. (Information from Gil, Kingdom. Vol. 2, p. 1-3, #1). VMR. "One notable case relates to a legend about the first exilarch (resh galuta) of the Islamic period, Bustanay b. Kafnay (ca. 618–670), and his offspring. It is reported that the Caliph ʿUmar Ibn al-Khaṭṭāb (r. 634–644) appointed Bustanay as exilarch after the Muslim conquest of the Sassanid empire. Additionally, ʿUmar gave Bustanay a captive Sassanid princess named Āzādwār as a slave concubine. Bustanay married Āzādwār as a second wife and had three sons by her. These sons were in addition to the two elder sons Bustanay had by his first wife, a Jew. When Bustanay died, the elder sons challenged the cohabitation between a master and his slave woman" (Craig Perry, The Daily Life of Slavery and the Global Reach of Slavery in Medieval Egypt, 969-1250 CE," PhD Diss, p. 119).
תגים
Editor: גיל, משה
T-S 13G1 1r
recto
- ודשאילתון אשכחן לרב אהרן גאון דאמ האיי מאן דבעל אמתא
- דידיה נפק לחירות ואו אמתא דחבריה זאבין לה מן מארה
- ומשחרר לה ונסיב לה ויהב טעמא למילתיה אין אדם עושה בעילתו
- בעילת זנות וקשיא לן טובא הא מילתא שלא כדין היא בשלמא
- אם בא על שפחתו והולידה איכא למימר דילמ הוציאה לחירות
- והטבילה בפני עדים דליתנון השתא ולא עשה בעילתו בעילת זנות
- אבל למיפק לכתחילה לחירות בביאתו ליכא מן דינא אילא אם בא
- על שפחתו דאחר מנא ליה דזבין לה ומשחרר לה ועוד מה
- ענין זה אצל אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והא מילתא לא
- הוה //לה// מעולם עיקר אלא מן בתר בוסתאנאי נשיא דהוה שדר ליה
- עמר בן כטאב אזדאדואר דאתיוה לדיליה ולביראן אימה ולאחאתה
- מבית כסרו מלך פרס לואת עמר מלך ישמעאל ושקל הוא חדא
- ושדר ליה חדא לבוסתאנאי ואף על פי כן לא בא עליה עד דיהב
- דמה נב אלפי זוזי והוייה בביתיה ואוליד מינה תלתה בני שהריאר
- וגוראנשאה ומרדאנשאה והוה נהיג בהון מנהג בנים וכד מית
- אוקמונון חסדאי ובראהי(!) אחיהון קדמיהון בקבאיי כעבדי ונהגי
- בהון מנהג עבדים והוה טענין דאיזדאדואר בת מלכי הויא ולא
- קבלה עליה דת יהודית ובתר הכין אמרו קצת רבנן לאעילאנון
- בקהל ולמנהג בהון מנהג כשרים וטעמיהון דכי בוסתאנאי נשיא
- אי לא הוה שחררה לאיזדאדואר ואטבלה לשום חרות בפני עדים
- וקבלה דת יהודית לא היה עושה בעילתו בעילת זנות ואף
- אינון איתלו בשליטי ובמלכותא שהיו קרובים למלכות והוה
- אחי אמם מרזבאנא ובתר הכין שקל בר בריה דשהריארא בת
- רב חנינאי ואיפשיטא מילתא לאכשוראנון ואף זכאי בר מר רב
- אהונאי בר שהריארא קם בראשי גלותיה והני מילי לא אקילו
- בה רבנן אלא לענין בני נשיא ואף ביד דמלכותא עיקארא ואמרו
- בתר כמה דורות דילמ נשתחררה כי דחזי ולא אחזקוהי לנשיא
- במעבד איסורא וכד הוה הכא מר רב אלעזר אלוף בר מר רב
- שמואל דמן אוליסאנו בעא מן קמי מר רב פלטוי גאון ראובן
T-S 13G1 1v
verso
- שבא על שפחתו והולידה בן והכניסו לבית הספר והנהיג בו
- מנהג בנים וכתב לה אתו הבן בן חורין הוא ודילמ דכי סבר שהוא
- המשוחרר אבל אמו באמהותה וגאון מחסייה כתב ליה הכי
- וערביב בה במילתא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
- כד לא פריש מידעם וקרוב היה להנך זרעי דשהריארא והא
- תשובה דרב נטרונאי דחוייה רב אהרן ופסע הוא לקמיה
- ואנחנא הכין סבירא לן שאם בא על שפחתו באמהותא קימא
- עד דמטביל לה בפני שלשה לשום חרות ואמ' ר' חייה גר צריך
- שלשה ותנו רבנן לענין מי שבא ואמר גר אני בארץ צריך
- להביא ראיה בחוצה לארץ אין צריך להביא ראיה דברי ר' יהודה
- וחכמ' אומ' בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה
- ואמ' ר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן הלכה כדברי חכמים